חות יאיר/קעח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קעח עריכה
שאלה: נשאלתי כפר שדרין בה ג' ב"ב ותמיד מחזיקין אצלם מלמד והוא שוחט ובודק ונגד י"ט של פסח נפל למשכב וא' מן הב"ב למדן ויודע היטב הלכות שחיטה ובדיקה רק שמעולם לא שחט ולא בדק אם רשאי לשחוט. והשבתי בלשון זה.
מצד הדין היה היתר גמור כי ענין נתינת רשות ולקיחת קבלה אינו רק מנהג אחרונים לכן ק"ל אם כבר שחט כמה שנים בלי קבלה ואח"כ בדקוהו ומצאוהו יודע כשר הכל למפרע כדמוכח ריש י"ד ולכן היה לנו לומר דבכה"ג שהוא דרך מקרה לא טהור ואי אפשר להם להשיג בשר בענין אחר ולכבוד יו"ט בדיעבד דמי כי בשלשתן מצינו בכמה דוכתי שהקילו רז"ל הן בדבר שנזדמן לו לפי שעה גבי איסור להתעסק בטריפות דתנן נזדמנו לו מיני טמאין מותר למוכרן וכמ"ש טור וש"ע סי' קי"ז ואע"פ דיש להשיב דשם התירו משום פסידא ודאי טעם כיבוד י"ט שאין שמחה אלא בבשר ובפרט בי"ט של פסח לא גרע מפסידא דמיני טמאים ואם שיש לחלק עוד ולומר כי שאני התם דנזדמנו לו מ"מ ממה דשרינן ליה למכרם והוא האיסור משום פסידא ה"נ כאן משום י"ט והרי שם יש איסור דאוריי' לדעת התוס' פרק כל שעה דכ"ג ע' ט"ז ר"ס קי"ז הנ"ל וכאן אפי' איסור דרבנן ליכא רק מצד המנהג. גם הקילו רבותינו בכמה דוכתי בא"א לתקן בענין אחר.
[וכ"כ בתה"ר לענין חולה שחולץ בישיבה זכרו בש"ע בסדר חליצה סעיף ס"ד (וע"ע הג"ה רמ"א סי' קס"ט סי"ב וסי' קע"ב סט"ו) ואני תמה שלא מייתי הט"ז בי"ד סי' קל"ז סס"ק ד' ראיה מזה לדבריו וקשיא לי מ"ש שם סעיף ס"ו על מ"ש הרי"ף מודה רבא בלא אבה יבמי כדר' זירא כל הראוי לבילה וכו' וכתב עלי' הב"י ונ"ל שט"ס יש בדבריו וכך צריך להגיה אם ראויה למקרא בבת אחת אין קריאתה מעכבת וכו' הלא באם יודעת נא מעכב למה נימא אם לא תוכל מעכב נגד כלל הראשון שכל שבדיעד כשר בשא"א מותר גם לכתחלה בשלמא על כלל שארז"ל כל הראוי לבילה אין בילתו מעכב וכל שאין ראויה מעכבת ל"ק כיון שבראוי אין בילה מעכבת בדא"א אפילו לכתחילה נתירו די"ל שאני התם מה שאינו ראוי הוא על ידי מעשיו דהביא מנחה ס"א עישרון וק"ל.
ולכן נלפע"ד דא"צ להגיה כל ספרי הרי"ף אם ראויה למקרא בבת אחת ור"ל שלא השגיחו ללמדה דמסתמא אלו למדוה היתה יודעת לכן קריאתה מעכבת ועל זה קאי ראי' דר"ז מסיפי' דלי' דכל שאינו ראוי לבילה דפסול מצד דפשע. ואפשר כי הרמב"ם אינו חולק כלל דמ"ש יהיו רגילים ר"ל לקרות דשם לא זכר בבת אחת רק בתר הכי תיירי בהכי] ואבוהן דכלהו תוס'ק פרק כ"ש ד"ל ע"א בד"ה לישהינהו ולכן ק"ל דבש שנפלו בו נמלי' יחממנו וכו' כבש"ע סי' פ"ד סי"ב ואע"פ דהתם טעמא משום דלא כיון לבטלו מ"מ לולי שאין לו תקנה אחרת לא הותר שכ"כ בט"ז סי' קל"ז ס"ק ד' ואם משום הפסד הדבש ה"ה כבוד י"ט כמ"ש. והכי מצינו בכמה דוכתי שהקילו משום כבוד שבת וי"ט ודימוהו להפסד מרובה.
ומ"מ לבי מהסס להתיר דבר כזה בדורות הללו שכבר גדולה המכשלה בארץ אשכנז ביושבי כפרים שנמסר דבר הגדול הזה לע"ה ובורים ונער קטן נוהג בם ועל זה אנו בושים ודווים ואיך נקל עוד שישחוט ויבדוק בלי קבלה ובירושלמי הביאו הרי"ף דילפינן ממקלת'. ונהירנא כד הוינא זוטרא לגברא אב"ד דמדינה קובלענץ שנשאלתי מב"ב מכובד הדר בכפר מעבר לנהר ריין שמו טאל שעיקר מחייתו היה במכירת בשר לגוים טריפות אם יזדמנו ובשר אחוריים מכשרות והיה לו נער שוחט ובודק ופעם א' הלך הנער לכפר הסמוך לערך פרס' וע"י סיבה נתאחר ולא שב לביתו ובבקר השכם נאספו כל עם הכפר מקצה לפני בית הידוע לאמר מי יאכלנו בשר והנה הב"ב בעצמו כבר למד דיני שו"ב בהלכתן רק שעדיין לא לקח קבלה ושלח אלי אם יכול לשחוט לצורך גוים כי לא ירצה לאכול מהם גם לא יברך ולא רציתי להתיר מפני שהוא דבר זר ואת"ל שמותר אין להורות היתר וראיה מגמ' וכ"כ הש"ע סי' רמ"ב ס"י גם מחשש הנ"ל פן יוסיפו להקל ומצד הדין היה ג"כ מותר דלא דמי למי שאינו יודע הלכות שחיטה אם רוצה לשחוט בסכין פגום דודאי לא שרינן ליה אפי' פעם אחת ולצורך שעה עיין בט"ז סי' קי"ו ס"ק ד' מש"כ כאן דיודע והסכין כשר ואינו ענין לנבילה כלל ואין לו' פן תמצא טריפה בבדיקה מ"מ הואיל דבהיתרא שחט ה"ל בתר הכי כנזדמן לו והרי בכל טריפות הבדיקה צריכין אנו לומר כן וכ"ש אם היה רוצה לאכול משחיטתו הייתי אוסר להדיא.
ובנדון הנ"ל דחומרא קולא הוא נגד שמחת י"ט נ"ל שאפי' יש לו בשר מלוח יותר מב' ימים שאין בו שמחה מותר לב"ב למדן ויודע הלכות שחיטה לשחוט עוף או עופות אצל שו"ב החולה שהרי בכה"ג יש מתירין לכתחילה ומקיים בהם שמחת יו"ט קצת לפי מנהג העולם דבמשתאות החשובות מפרנסי' בעופות אע"פ דק"ל ג"כ דאין יוצא ידי שמחת החג בבשר עופות. וה"ה דשרי לו לשחוט בהמה רק שאם יארע לו שום שינוי ושום ספק בבדיקת הריאה וא"א להחולה למעך ולהיטפל בזה יטריף כי ודאי בבדיקה צריך אימון היד והרגל והרגשה ויש להחמיר בו טפי משחיטה ואני תמה על מ"ש רמ"א בהחלט שדיני בדיקה כדיני שחיטה. ואם יעשה כאלה יקבל עליו תענית לכפרה ואיזה סך לצדקה לפרסומי מילתא דלא לימרו דהותר בכל שעת הדחק רק מפני שמחת יו"ט שהוא ג"כ מצוה:
והנלפענ"ד כתבתי בחפזי הטרוד:
יאיר חיים בכרך.
אחר שעה חזר ושלח אלי כי ע"י שקבלו הערלים לפני שר המבצר שם עליו כי היה יום חגם וציוה השר שישחט בקנס עשרים ר"ט. והוריתי לו שינחור ע"י גוי וכך עשה כי אין חשש תקלות כמו אלו שחט הוא בלי נטילת קבלה והיתר זה ברור לפענ"ד נאם הטרוד:
יאיר חיים בכרך.