חות יאיר/קמח

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קמחעריכה

נשאלתי מ"ק טריר בהמה נפוחת רגל צולעה שאמר הגוי לפי מכירתה ששאלו עליה מה טיבה ואמר שלפני כמה שנים נשברה רגלה ופלוני ראה אותה נפוחה בשוקה סמוך לארכובת' ושחטה ואכל את בשרה בלי שאלת חכם כלל והתנצלותו שבעת השחיטה לא ראה שום ריעות' וכן אחר הפשטה.

נלפענ"ד שאין התנצלות אותו פלוני עולה יפה כלל שאחר שכבר ראה רגלה של בהמה נפוחה והיא צולעה היה לו לבדוק ולחתוך בשר יריכה וקנה שמא יש שם שבר במקום צ"ה דק"ל אפילו חזר ונקשר ונתרפא יפה לדידן טריפה הוא אם לא חזר העצם למקומו הראשון או שמא נפסק רוב בנין ומנין של שלשה גידים ואז היא ג"כ טריפה מדאוריי' אפי' לא תחוש לדברי הגוי האומר שנשברה רגלה ומה בכך שלא ראה עתה בה שום ריעותא לכן ענש יענש לפי מה שהוא אדם ובזמן חכמים היה חייב נידוי.

אכן בענין נאמנות הגוי גר' בפרק האשה בתרא דף קכ"ב נכרי שהי' מוכר פירות בשוק ואמר פירות הללו של ערלה הם וכו' לא אמר כלום לא נתכוין זה אלא להשביח מקחו. ומשמע דוקא בדאיכא למימר להשביח מקחו וכ"פ מהרש"ל פרק כל הבשר סי' ס"ה רק כט"ז סי' קכ"ב גבי סתם כלי גוים אינם ב"י והש"כ סי' קכ"ז ס"ק י"ט השיגו על מהרש"ל רק דדעת הש"כ דבכל מקום יש ליתן איזה טעם מה הגוי אומר כן (ולפי סוגיות הש"ס דעת זה מוכרע' דאל"ה מה מייתי ראיה שם בגמ' מזה על עדות אשה דילמא שאני בדוכתי אחריתי דאין הגוי נאמן אף בלי סברא דלהשגיח מש"כ בעדות אשה דנאמן אלא ע"כ עכ"פ נהי דלהתיר לא נאמינו כי שמא כוונתו להכשיל מ"מ לאסור ולפי תומו הוא נאמן גם בשאר איסורים אם לא נוכל לומר שכוונתו לאסור מאכל ישראל כבת"ח סי' ל"ב ס"ט או להשביח מקחו או שום סברא ועל כן שפיר הייתי ראיה ממקום אחר שאומר לאיסור נאמן משום דאמרינן דלהשביח מקחו אמר בכה"ג להיתר אשה) ומ"מ סיים שם דק"ל דאין הגוי נאמן אפילו בלא סברא לדהשביח מקח וכך כתב בשו"ת הרשב"א סי' קי"ח הובא בש"ע סי' ט"ז וכן השיג שם בש"כ על רמ"י וכן דעת המרדכי לענין יין נסך הובא ס"ס קכ"ט וכן סי' ק"ל ס"ט בהג"ה לענין כלי יין נסך וכן בת"ח סי' ל"ב ס"ט.

אכל יש כמה צדדים שק"ל שהגוי נאמן לאסור שהרי כתב מהרש"ל שם דהיכא דאיתרע חזקות כשרות הגוי נאמן ונראה הט"ז מודה לו בסברא זו. ושם סיים הט"ז היכן שהגוי אומר כך בלי שאלה כלל נראה שהגוי נאמן כמו גבי בכור סי' שי"ב ואע"פ שהוא רק איסור דרבנן. והש"כ כתב שם גבי בכור ששם לכך הגוי נאמן דאומדן דעת הוא שהגוי אומר האמת. והרשב"א בתשובה הנ"ל שהגוי בשלו לפני מכירתו נאמן אם אין כאן סברא שלהשביח מקחו וזו סברא נכונה הביאה ש"כ פקכ"ז ואח"כ כ' בשם הרא"ש דע"כ ל"פ רבי וכו' והוא סברא הפוכה וצ"ע וכן מה שסיים מיהו היכא דמסיח לפי תומו וכו' והלא בהכי מיירי כל מ"ש שם.

וכל הנ"ל מיירי בנאמנת גוי לאסור ההיתר אמנם בלהתיר האיסור הביא הש"כ וכמה פוסקים בס"ס קל"ז בשם הש"ס דהגוזל בתרא דף קי"ד דאין גוי מסל"ת נאמן רק בעדות אשה או בדבר דרבנן וצ"ע מאד דכל מה שבש"ס פ' הגוזל לא מיירי רק במסל"ת דקטן לא בגוי כלל ומנ"ל דגוי נאמן התיר אפיד בדרבנן רק לעדות אשה הקילו וקטן עדיף מגוי כמוכח בכמה דוכתי ובש"כ וט"ז ס"ס מ"ח.

רק הריב"ש כ' בתשובה דבהוחזק איסורא אינו נאמן אפילו בדרבנן וכתב הש"ך שם דבזה יתורץ מה שהגוי נאמן בבצים לומר שנולד מעי"ט כבא"ח סי' תקי"ג. ול"נ משום דהתם מיירי בידוע שאין הגוי בקי בטיב ישראל א"נ משום דגרוע גרע למקחו ודו"ק ובש"כ סי' צ"ח פ' דאפי' בדאורייתא נאמן היכא דאיכא למקום אטעמי' ולברר הדבר ע"ש וכל זה אינו שייך לנ"ד ומ"מ ראינו שיש חילוק בזה בין איסור דאוריי' לדרבנן והרי בנ"ד יש כאן כל סברו' וצדדי החומרות שהוא איסור דאורייתא ואין לנו שום סברא לומר שלכך נתכוין הגוי לשקר גם הוחזק איסור' ואיתרע חזקות כשרות וכמו שנבאר בסמוך גם בעת אמירת גוי בשלו דיבר ואומדן דעת הוא שהגוי לפי תומו האמת דיבר ובזה נאמן הוא.

גם בענין הכלים צ"ע להכשירם דאין להכשירם מכח ספק ספיקא כיון שלא נוכל להפכו גם הוא איסור דאורייתא ובדבר אחר באופן שאפי' אם לא היה הגוי נאמן אין בזה ספ' ספקא להתיר וכל אותן ספיקי כלים דבסי' קי"א אינם ענין לכאן דכאן הואיל שלא נוכל להכשיר הבשר ובשר זה נתבשל באלו הכלים ליכא למימר כלל אוקי כלים אחזקתייהו דלא שייך רק גבי מקוה וטהרה וכן גבי פגימת סכין דאפי' הסכין פגום לפנינו י"ל בהמה לא איתרעי ובשעה ששחט בה שלם היה מש"כ בנדון זה בהמה ודאי איתרעי (ועל כן לא יפה השיג הט"ז על מהרש"ל בסי' קכ"ב).

וגם הכלים אתרעו. ואין לומר ג"כ נשחטה הותרה והעמידה על חזקתה שהרי לא אמרינן הותרה רק מכלל שהיתה בחייה בחזקת איסור מש"כ מידי ריעות' דאתיילד בה מחיים לא יצאה רק ע"י בדיקה שהרי אפי' המקילין בסי' ל"ט וס"ל בנאבדה הריאה דכשר ה"מ היכא דלא חזינן בה ריעותא אבל בדאיכא ריעותא כל דהו כגון סרכה עוברת ע"י משמוש מודים דנאבדי בלי נפוח ובדיקה טריפה וכ"כ בהדיא בט"ז וכך מטין דברי הש"כ דאין לה תקנה רק ע"י בדיקה כמו ריאה דאיושא ואטום בריאה ואיגלד' כאהינ' סומקא ולא אמרינן גבי ההיא חיות' דהוו משגרי כרע' וכו' שיגרונ' הוא דנקיט לה ואין חוששין לה רק דלא חזינן בה ריעות' אחריתא אבל בנ"ד שראה נפוח במקום מסוכן לאסור אסור וכ"כ רמ"א להדיא בהג"ה סי' נ' ואע"פ שק' עליו גאון מהר"מ מלובלין מ"מ כבר ישבה בט"ז ס"ס מ"ח בדברים נכונים וכ"פ בש"כ שם רק שבהפסד מרובה מיקל. לכן ועל כן נראה דיש שלהכשיר [עי' להגעילם] כל הכלים שזה לא מקרי הפסד מרובה רק דאין לחוש לתערובו' וספיקו' אחרות במקום הפסד מרובה.

כך עלה ברשת עיוני. הטרוד יאיר חיים בכרך.