דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קיז עריכה

עוד נהנו לקנות גיגיות מליאים ענבים דרוכות בבית גוי ר"ת ביקש לנדות אותם כמבואר בשו"ת מהרי"ק הביאו הב"י סי' קכ"ג והתוס' האריכו פרק ר' ישמעאל דנ"ה ע"ב דיש לאסור מן הירושלמי בגיגיות גדולות שדרך למשוך מהם ור"י מקיל בגיני' שהירושלמי דוקא בגת בעיטה שיש בו יין הרבה אוסר בהעלמת עין ובש"ע סעיף י"ט סתם הב"י דיש לאסור וא"כ אם ניחוש שמא משך הגוי ממנו ה"ה אם הגיגית בשדה לאו דוקא בבית גוי אסור וא"כ ביין האדום שבגליל קלוני' שדרך הגוים להשהותם על פני השדה בגיגי' דרוכות ימים רבים עד שירתיח עליו ורובא דרובא שותים ממנו יום יום ולא ידעתי כלל טעם להתיר ולמה לא ניחוש שמא שתה והחזיר המותר.

ומ"מ יש ללמוד זכות על מנהג בנ"י דס"ל חששא דיחזיר המותר חששא רחוקה הוא יותר ממחזרת גרגותני לגת ועוד דמסתמא אין השואב מקפיד על הגרעינין וא"כ אפי' להחזיר המותר שרי כמ"ש הטור שם ומכ"ש דנ"ל להקל בגיגי' מליאה ענבים דרוכות כדעת ר"י שאין לחוש כלל שמא משך. אבל אין לומר דס"ל כדעת הרמב"ן שהביא הטור שם שאפי' כבר ירד לבור אם נגע גוי בעליון אינו אוסר אלא מקום מגעו דזה הוא דוקא בשידעינן באיזה מקום נגע מש"כ בנ"ד שמא נגע נגיעות הרבה על פני כולו או חזר ושאב ונגע ביין הזב ביני חרצני' עצמו ועוד דמ"מ ניחוש שאב ושתה והחזיר המותר.

ואגב אציגה הנה מה דקשה לי שם בטור וב"י וז"ל הטור ואפי' לא נגע אלא בחרצנים ובזגים אם יש בהם טופח ע"מ להטפיח אסור והרמב"ן כ' אפי' יש בהם טופח ע"מ להטפיח אין אסור אלא מקום מגעו עכ"ל וז"ל הב"י איני יודע היכן מצא רבינו להרמב"ן שכ' כן דלפי מ"ש בסמוך שכתבו הרשב"א והר"ן שהוא דעת הרמב"ן אפי' מקום מגעו אינו אוסר עכ"ל וקשיא לי א"כ היה להרב הב"י להקשות עוד דלפי לשון הטור לא כ' הרמב"ן שאינו אוסר רק במקום מגעו רק אם נגע בחרצנים ובזגים ומילתא דמיסתבר הוא כמ"ש ג"כ הב"י שם בשם ר' ירוחם בשם הרשב"א בגוי הנוגע באשכול שבגת אחר שהתחיל לירד לבור אם האשכול מרוסק הוא אסור והשאר מותר מש"כ אם נגע ביין הזב בין הענבים בגת פשיטא דכל היין אסור ולדעת הרשב"א והר"ן בדעת הרמב"ן אינו אוסר נגיעת הגוי כלל למעלה בגת כך קשה לי לפי דעת הב"י.

אבל באמת קשיא הא עד כאן לא אמר הרמב"ן כן רק לדעת תחילת סוגית הש"ס אבל לפי תירוץ ומסקנת הש"ס ולמה דק"ל כמשנה אחרונה דחיישינן לרב הונא אפילו בגת פקוקה ומליאה הואיל שראוי למשוך אסור והביאו הב"י עצמו אפס קצהו ומכ"ש אם התחיל למשוך ונגע הגוי למעלה בחרצנים וזגים דאסור להרמב"ן ומ"מ אין לומר דא"כ ה"ה בגיגית מליאה ענבי דרוכות אסור להרמב"ן אפילו לא משך דזה אינו דלא מקרי ראוי למשוך אלא בגת ועוד ק"ל על הרמב"ן ממה דכתבו התוס' פרק ר"י ד"ס ע"ב בד"ה בעי הדחה אי איכא טופח דמוכח דעושה יין נסך אפי' בטופח לחוד ע"ש והנלפענ"ד כתבתי.

נאם יאיר חיים בכרך.