פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קיחעריכה

שאלה: אברהם ושרה אשתו זקינים באים בימים ואין להם בן זכר רק בת הבן קטנה ובת גדולה ושידכו בת הגדולה להגון לה כמר יצחק שמו וימת אברהם טרם שהגיע זמן נישואין הבת הנ"ל והעמידו פרנסי הקהילה אפטרופסים לבת הבן והמה ערערו על הפרזת נדן של הבת כי רב הוא מעישור נכסי אביה ואלמנתו שרה גם היא מבקשת כתובתה ואין בידה שטר כתובה כלל לגבות בו. וירדו ג' צדדים הנ"ל דהיינו האלמנה הנ"ל וב"כ של הבת הגדולה ואפטרופסי בת הבן לפני שני דיינים קרובים פסולי עדות שנתרצו יחד בת"כ בפ"מ בת"ש וכקנין בכא"ה לקיים כל דבריהם רק שאין בזה עדים כלל זולת שבכתב פשר או פסק שני הדיינים עצמן חתומים עליו נכתב כן.

וז"ל תופס השטר ואחר שקלא וטריא פסקנו שמחוייבת האלמנה לשלם לבה"ב שני מאות זהובים ריינש מעות מזומנים מעזבון בעלה בלי איחור ועכוב כלל ולא ישלחו יד בעזבון עד אשר פרעו ושלמו לה רי"ש זהובים הנ"ל ועוד מחוייבת האלמנה לתקן לבה"ב שטר חוב גמור בכא"ה מסך נו"ן זהובים מזומנים לשלם לבה"ב שעה אחת קודם מותה ולא ירדו יורש ושום אדם לנחלה עד אחר שתתקן האלמנה שטר הנזכר בכא"ה וכל שאר נכסים הן קרקעות הן כסף וש"כ וכו' הכל כאשר לכל לבת הגדולה הכלה חוץ ממה ששייך לאמה שרה בכתובת' וכו'. ובאם שיהיה ויפול קטטה בדבר כתובת שרה שלא תזכה סך ד' מאות זהובים ריינש כל מה שנפחת לה בדין מן הקרן ת' זהובים שייך לבה"ב וב"כ או באם שתזדמן שתמות מרת שרה קודם שנשבעה על כתובתה אזי כל אותו זכות שייך לבה"ב וכו'.

והנה קבלו עליהם צדדים הנ"ל פשרה הנ"ל ונשארה האלמנה הנ"ל על כל עזבון בעלה בבית בעלה. ובהגיע זמן חתונת הבת עם כמר יצחק קבע דירתו תיכף בבית חמותו ולקח כל העזבון תחת ידו הן בכח הפשר הנ"ל או בכח הפרזת הנדן וריצוי האלמנה וז"ל הנזכר בתנאים בשעת החופה של כמר יצחק. האלמנה מרת שרה הכניס' לנדן בתה כל נכסי בעלה כמר אברהם ז"ל הן קרקעי וכו' חוץ מרי"ש זהובים אשר מחוייבים הזוג ליתן מהעזבון לנכדו בה"ב. עוד מחוייבים הנ"ל ליתן למרת שרה בכתובתה סך תי"ו זהובים (ועל אלו ת' זהובים עשה כמר יצחק ק"ס ונעשה שטר בנאמנות ובכא"ה וניתן ליד שרה) במעות מזומנים בכל עת ובכל שעה שתבקש לגבות כתובתה מחויבים לפרוע לה הזוג סך זה גם כלי בית ותשמישה כשלא תוכל לדור עמהם בשלוה וכו' וכשתעדרי מרת שרה אזי יהיה גם כתובתה ונכסיה הכל להזוג הנ"ל רק חמשים זהובים מכח ירושה דאורייתא תקחי נכדה בה"ב הנ"ל וכו'. ודרו כך יחד הזוג הנ"ל עם האלמנ' בהשקט ובטח כמה שנים מוחזקים בכל נכסי אברהם.

והאלמנה ניזונת ואוכלת עמהם ולא תבעה כתובתה כל ימיה ועל כן לא נשבעה על כתובתה. אח"כ זכתה גם בה"ב להגון לה ה"ה כמר יעקב ונתן לה כמר יצחק לנדן ר' זהובים ואחר איזה שנים מתה האלמנה שרה בבית חתנה יצחק והקהל חתמו חדר ששכבה בו עם הארגז המיוחד לה ופתחו יצחק בלי רשות הקהל.

וארכו הימים אח"כ וזכה יעקב בעל בה"ב לז"ק ואחר איזה חדשים נפטרה בה"ב אשת יעקב ואיזה ימים אח"כ נפטרה גם בת הקטנה ה"ה ז"ק שאי' ליעקב מאשתו. ותבע כמר יעקב בכח ירושתו את בת קטנה אף בראוי כבמוחזק שהבת יורשת את אמה כל זכות וכח שלה מה שלא הי' בכח הבעל לירש את אשתו והעמיד את כמר יצחק בדין והאריך טענותיו ותביעותיו נגדו בכמה פנים.

הא' אמר שאחר שבה"ב היא יורשת דאורייתא ה"ה יורשת כל עזבון אברהם זקינה לבד מכתובת זקינתה. ואע"פ שכבר הפריז זקינה הנ"ל לנדן בתה סך מסוים מ"מ לא זכתה הבת דה"ל קנין אתן כמ"ש סמ"ע בח"ש ר"ס רמ"ה. ועוד את"ל דזכתה בהפרזת נדן מ"מ עליה ועל בעלה לברר סך ההוא כי נכסים בחזקת יורש ומאיזה צד לקחה כל העזבון חוץ ממה שנזכר. ואם מכח הפשר של שני הנבררים תרצה הבת לזכות בכל העזבון כאמור בכתב פשר. הלא היו שני הפשרנים קרובים ופסולי עדות ומעשיהם בטל ואע"פ שנכתב בכתב פשר וז"ל אע"פ שאנחנו ח"מ קרובים מ"מ קבלו אותנו צדדים הנ"ל בת"כ וכו' מ"מ אחר דעל כתב זה עצמו אין עדות וראי' רק אלו שני הנבררים החתומים וא"כ הם למה ודבריהם למה ואין בהם ממש.

ועוד שנזכר בפשר שתתקן האלמנה שט"ח בכא"ה לבה"ב על נו"ן זהובים וכו' ולא נעשה וממילא נתבטלו כל דברי הפשר ואע"פ שנזכר בתנאים אחרונים של יצחק ששיירה נ' זהובים ירושה דאורייתא. מילתא אחריתא הוא כי שט"ח שבפשר לחוד ושיור דבתנאים לחוד גם אין לשיור הזה תוקף שט"ח דנ ימא שבזה קיימה דברי הפשר. ועוד דבפשר נזכר בפירוש שלא ירדו לנחלה וכו' ולא קיימה האלמנה את זה וממילא נתבטל כל הפשר וחזר הדין לסיני ולירושה דאורייתא. ואי משום קנין וזכיה בעשתה האלמנה להבת בשעת חתונתה כמבואר בתנאים בשעת החופה. הרי אפילו היתה נשבעת על כתובתם מ"מ אין בכחה ליתן במתנה רק סך ת' זהובים ותו לא והי' בעזבון יותר ויותר דכמוכח מלשון הפשר.

הב' מבקש יעקב לירש ת' זהובים דמי כתובת מאלמנה נאמרו כי אחר שלא נשבעת האלמנה על כתובתה נשארו הנכסים בחזקת בעלה ויורש דאורי' היתה בה"ב וירש כמר יעקב את כח זה מבתו הקטנה שהיא בת בה"ב. ולכן אפילו נתנה האלמנה את ת' זהובים דמי כתובתה במתנ' לבתה או להזוג באופן המועיל אין במעשיה כלום. מלבד שהי' מוטל על הזוג לברר שהיתה המתנה בלשון המועיל ובאופן המועיל שהוא דבר שלא בא לידה ולא זכתה בו ולא תוכל לגבות דבר רק בשבועה ואם אין המתנה באופן המועיל ה"ה בה"ב יורש זקינתה.

הג' מבקש כמר יעקב מכמר יצחק ק' זהובים דהיינו נו"ן זהובים בכח פשר שני רבנים לו הונח שדבריהם קיים דאם לא תקיים זה יתבטל כל הפשר וחזר הדין לסיני וליורש דאורייתא והוא חוב גמור עליה לשלם. ועוד נו"ן זהובים ששיירה האלמנה במתנתה לבתה רק דלא שייכה תביעה זו רק כאשר ימצא הטוען מקום לומר שלא יירש בה"ב את ת' זהובים דמי כתובה הנ"ל.

וכמר יצחק בא להחזיק מה שבידו כת מוחזקת ותפיסה הן שאר עזבון המנוח אברהם הן ת' זהובים כתובת חמותו כי נתנה לו במתנה אע"פ שלא נשבעה כבר זכה הן בנו"ן זהובים של שט"ח שהיתב האלמנה מתחייבת כי טען שהן הן נו"ן זהובים ששיירה חמותו במתנה לבה"ב ורוצה לפרעם ותו לא מידי.

וכמר יעקב חוזר ומשיב מה זו תפיסה ומה זו מוחזקת ואין כאן שום מיגו אחר שמבואר בתנאים של כמר יצחק שמחויבים הזוג ליתן להאלמנה ת' זהובים כשתבקשי ושאחר פטירתה יהיו גם המה להזוג הדברים ניכרים וברורים שלא הי' בדעתה ליפרע כתובתה כל ימיה רק להיות ניזון במזונות ופרנסה בפרי של המעות ההם כל ימיה וכן הדבר ידוע ומפורסם לכל באי שער עירה שכך היתה ניזונית ומתפרנסת עם הזוג עד יום מותה מבלי שהי' לה שום מעות כסף וש"כ ועסק ומשא ומתן בפני עצמה הן רב או מעט וכבר ארז"ל שא"א מיגו נגד דבר המפורסם כבח"מ סי' ע"ב סי"ח בגה"ה.

ועל כל זאת טען יעקב כי אפי' לו יהי שום צד זכיה ולתפישה לכמר יצחק בדמי כתובתה ע"פ הדין הני מילי מן הסתם אבל אחר שהפשרנים ביאור בדבריהם שאם תמות שרה בלי שבועה יהי' כל זכות הנולד מזה לכמר יעקב הבא בכח ירושת בה"ב. ולאטפויי כח בה"ב אתו לומר שיה' כל העזבון ובפרט דמי כתובתה בחזקת בעלה המנוח ויורשיו שהרי כבר בהאי שעתא היתה האלמנה בבית בעלה מהמנוח עם כל העזבון ומ"מ התנו כך ע"כ הוא ליפוי בה"ב יורש דאורייתא.

טען יצחק עוד שא"כ שלא יזכה בכתובת חמותו יתבע מן היורש דמי מזונו' ופרנסה כמה שנים שעל דעת שיטול כתובתה עשה כל זה. השיב יעקב אחר שלא נשבעת על כתובתה אין לה מזונות כלל דכאלו בא לידה כתובתה בחיי בעלה דמי ופשוט דאחר פרעון כתובתה שוב אין לה מזונות. והוא שזנה ע"כ דברים שבלב אינם דברים והפסיד. ועוד דבקל הרויח יצחק מת' זהובים דמי כתובתה שבידו שנה בשנה כדמי מזונות ואף כי היתה סיוע שיש בו ממש בגידול וטיפול בניו והשגחה יתירה וארז"ל סבתא בביתא סימא טבא בביתא [עי' פי' רש"י ספ"ד דעירוכין כי מעולם לא מצאה אדם יושב בטל רק היתה מסייע' בכל מלאכת הבית כי היתה גבירת' נפלאה ולמחות הפנאי תופרת כלי לבן של גדולים וקטנים ומתקנת ומחייטת הבגדים הקרועים. לכן לא תקשה ממ"ש לקמן בתשו' קל"ד]: