פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קטזעריכה

שאלה: מה שקראת תגר על מנהג אשכנזים שאין נוהגים להכשיר גת של גוים שדינו בניגוב כמבואר סי' קל"ח אם תחילת תשמישו ע"י גוים ואני אומר הלואי והלואי שלא יקילו יותר משיעור קולא זאת כי יש להם לתלות בזה באילן גדול מאיר עינינו רש"י ז"ל (ובתוס' פרק ר"י ד"ס ע"ב משמע דדעת הרשב"ם ג"כ הכי הוי בד"ה בעיא הדחה וצ"ע בב"י סקל"ח דכ' והרשב"ם גורס מנגבן משמע שחולק על רש"י ע"ש) שלדעתו שרק בכל גת בהדחה ואע"פ שהוי יחיד בדבר זה וכל הבאים אחריו חלקו עליו כמבואר בב"י בסי' הנ"ל מ"מ כדאי הגאון לסמוך עליו אפי' לכתחילה במקום שנהגו והרי בדיעבד אפי' לא הדיחו הגת לכ"ע שרי כמבואר סי' קל"ז ולדידן דבטל בס' אפי' להוציאו דרך הנקב שרי בדיעבד ואפי' אם נתנו יין כשר תוך חביות גדול שמכניסו לקיום ושהה שם כ"ד שעות נ"ל דמותר בדיעבד אע"פ דמכניס לקיום גרע מגת שהרי גת בלי זפיתה סגי בניגוב ומכניסו לקיום אפי' בלא זפיתה צריך מלוי ועירוי וכ"כ הב"י להדיא ר"ס קל"ה וה"ה לענין זה ק"ל ר"ס קל"ז אם הכניס יין כשר לחביות נסך כדעת הרא"ש שבכלי שמכניסו לקיום אסור יין כשר מיד ובשאינו מכניסו לקיום במעת לעת וכ"כ ב"י סי' קל"ו וז"ל והרא"ש כ' על היין ששאלת אם ראית שנתנוהו בחביות של גוי בלי מילוי ועירוי איני מתיר לשתות ממנו וכל שלא ראו עיניך אל תחזק יינם באיסור אע"פ שהם חשודים אין רוב חביותיהם לקוחים מן הגוים וכו' מכל הלין משמע דאסור.

מ"מ ברירא לי דכל זה לא מיירי רק בזמניהם כלפי דק"ל כדעת כל הפוסקים דס"ל דסתם יינם אסור במשהו וכמ"ש סי' קל"ד משא"כ בזמן הזה דסמכינן אדעת ר"י שכ' דבזמן הזה אין הגוים בקיאים בטיב ע"ז ואינם אוסרין רק בשתיה ובטל בס' א"כ גם זה כשר ומותר אפי' בכלי שמכניסו לקיום ושהה בתוכו מעת לעת מותר וזהו שכ' הסמ"ג שר"י פעם אחת לא היה לו יין ושמע שלא היו נזהרין יפה מניגוב ואעפ"כ שתה ממנו כל ימות הקיץ מפני שלא היה ברי' ואחר כך ציוה להכשיר את החביות ע"כ. ור"ל לא היו נזהרים בניגוב הגת דאי בחביות לא נזכר ניגוב רק הדחה או עירוי ומ"מ לרוב חסידתו אלו היה ברי' היה מחמיר אע"פ דמן הדין כשר הוא כנ"ל וכל מעיין בב"י סי' קל"ז ישפוט דמיירי דוקא דאם ק"ל דיי"נ אוסר במשהו מש"כ לדידן דק"ל דבטל בס' יש ששים נגד הקליפה כמ"ש הב"י בשם הרא"ש וכן הביא הב"י סי' הנ"ל בשם הר"ש סוף מס' תרומות. והמעיין שם יראה דכתב דאין ראיה לאסור אפי' לכתחילה ע"ש רק דג"כ אין ראיה להתיר מחביות של שמן שנשפכה דההיא לא מיירי בנותן לתוכה חולין רק לארויי שאין בו משום הפסד תרומה ומ"מ למה שמחלק בסוף בין יין האסור בהנאה לבין יין דידן י"ל דחביות שמן שנשפכה שאני דמותר אפי' לתת בתוכו חולין שהרי אינו מתכוין לבטל האיסור רק ממילא בטל משא"כ ביי"נ דאוסר בכל שהוא אין לומר סברא זו והכי מסתברא דמיירי בדומה למגורה שפינה.

ואין סברא לחלק ביניהם ולומר דגבי מגורה יהיה מותר ליתן בתוכו חטה תרומה וגבי שמן יהא אסור דמש"נ דאין חילוק בין לח ליבש רק דזה בטל חד בתרי וזה בששים בשאר איסורים מש"כ בתרומה עולה באחד ומאה בכל ענין ובכה"ג נוהג בשניהם כדרך שנוהג בחולין. ואם יהודי זה עושה יין הראשון בבית בד זה בשנה זו נ"ל דפשיטא דמותר דברייתא הרי שהיו גתיו וכו' בסוף מס' ע"ז דמיניה מיקל רש"י משמע דמישן י"ב חדש או מגת לגת עדיף אפי' מניגוב ועל סברא זו אין חולק ודו"ק ולכך התנו כל הפוסקים באיסור היין שבכלי נסך דוקא אם הוא תוך י"ב חודש וכ"כ בש"ע ס"ס קל"ה: