חות יאיר/סז

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן סזעריכה

שאלה נשאלתי אם כי יקרא קן ציפור לפני איש בשדה אם מחויב עכ"פ לזקוק לה לשלח את האם או רשאי לילך לדרכו דלא אמרה רחמנא שלח תשלח רק באם ירצה ליקח הבנים. ונפשטיני' מן הדא דאבעי' ליה הגמ' סוף חולין כמה אבעי' רצפות וכתבם הרמב"ם והביאם בטור ש"ע סי' רצ"ב ס"ט וכתב ה"ז משלח ואם לא שלח אינו לוקה. ובתוך האבעיות שני סדרי ביצים זה ע"ג זה ופי' רש"י ונתכווין ליטול התחתונים נ"ל דרש"י ס"ל דקאי האבעי' גם בזה אם נוטל האם מעל הביצי' כמו אינך האבעי' שלפניו ואחריו רק דאבעי' הוא דאע"פ דפשוט ברובצ' על סדר ביצים אחת עובר בלקחו האם אע"פ שמניח הביצים שאין כאן חציצי' מש"כ כאן כיון שנתכווין רק לתחתונים ולא רצה בעליונים מאיזה טעם שיהי' ה"ל העליונים כעצים ואבנים וחייצו גם הרשב"א בין דברי רש"י כן רק דהשיג על רש"י דכיון דנוטל האם אפי' לא יטול לא עליונים ולא תחתונים הא תנן אמר הריני נוטל את האם וכו' ולפי מ"ש ל"ק דרש"י ס"ל דודאי אם לא רצה ליקח לא עליונים ולא תחתונים עובר בנטלו האם כמו בסדר ביבצי' אחת מש"כ במכוון ליטול תחתונים לבד ה"ל עליונים כדבר אחר וחוצץ.

מ"מ דברי הרשב"א נכונים ומתיישבים על הלב. גם התוס' הרגישו בדוחק של פי' רש"י לכן פרשו דאבעי' הוא אם מותר ליטול את התחתונים קודם שילוח וא"כ לא אבעי' ליה אבעי' זו לענין מלקות דפשיטא דאין חיוב מלקות בנטילת האפרוחים או הביצים בשום מקום ואינו רק מימרא דרבי ודא דאסור לזכות בביצי' שהאם רובצת עליהם סוף חולין ונפקא לי' משלח תשלח את האם והדר את הבנים תקח לך ועכ"פ אינו ענין שעובר בזה על לא תקח והאבעי' לפי' התוס' רק אם יכול ליקח התחתונים לא לענין מלקות והרי הש"ס חיבר כל האבעי' יחד וכן הרמב"ם וכתב על כלם דאסור אבל אינו לוקה.

ומפני כך נדחק רש"י לפרש דגם אבעי' זו קאי אנטילת האם רק מפני שאין דעתו על הביצים העליונים אף שדעתו ליטול התחתונים נעשו העליונים כדבר אחר או כביצים מזומנים או של עוף טמא כמו שפירש לה באמת הרשב"א רק דרש"י ס"ל דזה ג"כ דוחק לפרש סתימת הש"ס כך. אבל הש"כ סבר היה שגם דעת רש"י הוא כדעת התוס' שאינו רוצה ליטוך האם דהאבעי' רק אם רשאי ליטול ביצים התחתונים וא"כ היה להש"כ לכתוב שרשב"א לא ירד לכוונת רש"י שהרי בדברי רשב"א מוכח שהבין בדעת רש"י דמיירי שנוטל האם כמובן למעיין והוא האמת שזהו פי' פירש"י ומדוקדק במ"ש אם נתכווין ליטול את התחתונים לשון אם משמע שר"ל שבכה"ג מיירי האבעי' לא שזו היא האבעי' גם לשון נתכווין מה זה כוונה דה"ל לרש"י למימר אם יכול או רשאי ליקח התחתונים שהוא לשון התוס' שהם ודאי פרשו כן ומהא גופי' מוכח דלא ס"ל להתוס' דרש"י נתכווין לפירושם.

והנה לדעת התוס' שפרשו דבריהם דהאבעי' הוא אם רשאי ליקח התחתונים מוכח שאינו מחויב להיטפל אם ימצא קן ציפור דאי ס"ד דמחייב מה אהני לי' שיקח התחתונים הא לאחר שיסלק התחתונים תשאר האם רובצת על העליונים ומחויב לשלח את האם א"ו רשאי אחר שנטל התחתונים לילך לו כי לא יבקש דבר כי אם הביצים התחתונים ובש"כ הראה מקום על ספר ת"ח ואינו ברשותי. אלא שצל"ע ממ"ש שם בגמ' דקל"ט ע"ב כי יקרא מה ת"ל לפי שנא' שלח תשלח יכול יחזור בהרים וכו' ת"ל כי יקרא במאורע וא"כ נהי דממעט שלא יחזור בהרים מ"מ במאורע משמע דמי עלי' ליזקק לה ואי ס"ד דליכא עלי' חיובא מהיכא תתי לן למימר שיחזור בהרים שהרי אפי' במאורע יכול להניח' ולילך לו.

גם על מה שכתבנו דאם נטל הבצים מתחת האם אינו עובר רק דאינו רשאי כמ"ש ר"י ממשמעות שלח את האם מעיקרא והדר את הבנים תיקח לך מעתה אם עבר ולקח הבנים תחילה ונשאר האם לבדה תו אם אח"כ אינו משלח את האם רק לוקחה אינו עובר שהרי אינה עוד על בנים וא"כ קשה אם נצרך לאם לדבר מצוה ליולדת או טהרת המצורע יכול לעשות בכה"ג ולמה תנן לא יטול אם על בנים אפי' לטהר בהם את המצורע ואין לומר דלא יטול אם על בנים תנן ואה"נ רשאי לעשות בגוונא דכתיבנא דפשיטא הוא למה יעבור אם אפשר לו לקיים מצוה אחרת ולא יעבור על זו ושם דקמ"א איצטרך קרא שלח תשלח לזה יע"ש בסוגיא דהוצרך לאוקמא ריבוי דקרא בעבר ושקלה א"נ דנטלה ע"מ לשלחה משמע דזולת זה לא מצינו נטילת האם רק בהעברת עשה ול"ת. ולפי מה שכתבנו קשה בהיפך למה תתיר התורה לבטל מצוה טהרת מצורע בשביל מצוה דשלוח האם שאפשר לקיים המצוה ההיא ושלא לעבור על זו האמנם בלה"נ קשה שיכול להרוג ולחנוק את הבנים תחת אמן או לעשות אותן טריפה וליקח אח"כ את האם.

ונחזור לענין השאלה אם מחויב להיטפל נראה דדקדוק נכון הוא מה שיש לדקדק מגמ' יכול יחזור בהרים וכו' דמוכח דכי יקרא מיהת מחויב ליטפל והכי מסתבר לטעם שכ' בזוהר שהוא כדי שהעיף אם העופות תצטער ותפרח ממקום למקום לבקש את בני' וע"י כך יתגלגלו רחמי המקום ב"ה על בניו שבגלות. ומה שהוכחנו מדברי התוס' היפך זה הלא אין דברי התוס' מוכרחין דאפשר לפרש כמ"ש הרשב"א א"נ במ"ש בדעת רש"י ואפשר שג"כ מפני גמ' דיכול יחזור בהרים נאדי רש"י מפי' התוס' ודוק לכן נ"ל דחייב להיטפל ולקיים מצות ה' ולא יהא אלא ספק שראוי לחוש ולהחמיר בכל דבר כמ"ש החסיד רבינו יונה גבי זמן ק"ש והנלפע"ד כתבתי.

הטרוד: יאיר חיים בכרך.