חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)
(הופנה מהדף חוק צער בעלי חיים)
חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) מתוך 
חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994
2001171
ס״ח תשנ״ד, 56, 304; תשס״א, 42; תשס״ה, 725; תשס״ו, 126, 126; תשס״ח, 537, 655; תשס״ט, 146; תשע״ב, 39; תשע״ד, 255; תשע״ו, 296; תש״ף, 296.
הגדרות [תיקון: תשע״ו]
בחוק זה –
”ארגון למען בעלי חיים“ – תאגיד רשום שמטרתו ועיסוקו הגנה על בעלי חיים, מניעת סבל מהם ודאגה לרווחתם;
”בעל חיים“ – בעל חוליות למעט אדם;
”מחזיק“ – מי שבעל חיים ברשותו או באחריותו, לרבות במסגרת עיסוקו;
”הממונה“ – רופא וטרינר, עובד השירותים הוטרינריים במשרד שמינה המנהל לענין חוק זה;
”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים במשרד;
”המשרד“ – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
”מתקן מוגן“ – מקום שאישר הממונה לפי סעיף 8(ג);
”נאמן בעלי חיים“ – מי שהתמנה להיות נאמן בעלי חיים לפי סעיף 7;
”הקרן“ – הקרן למען בעלי חיים שהוקמה לפי סעיף 14;
”השר“ – שר החקלאות ופיתוח הכפר.
איסור התעללות [תיקון: תשס״א, תשע״ו]
(א)
לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי.
(ב)
לא ישסה אדם בעל חיים אחד בבעל חיים אחר.
(ג)
לא יארגן אדם תחרות קרבות בין בעלי חיים.
(ד)
לא יבצע אדם בבעל חיים חיתוך ברקמה חיה, קעקוע או צביעה באמצעי הפוגע ברקמה חיה או החודר לתוכה, והכול למטרות נוי.
(ה)
לא יעביד אדם בעל חיים שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הגופני ולא יעביד אדם בעל חיים מעבר ליכולתו.
איסור נטישה של בעל חיים [תיקון: תשס״ו, תשע״ו]
(א)
בעלים של בעל חיים או מחזיק בו לא ינטשו את בעל החיים.
(ב)
נמצא בעל חיים עזוב, על בעליו ועל מי שהחזיק בו באחרונה, נטל ההוכחה כי לא נטשו.
חובת בעלים או מחזיק לטפל בבעל החיים ולמנוע התעללות בו [תיקון: תשע״ו]
(א)
בעלים של בעל חיים או המחזיק בו חייבים לספק לו את צורכי מחייתו, לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), ובלי לגרוע מהוראות כל דין, לא יראו בהמתה שבוצעה תוך מניעת סבל מיותר, כהפרת החובה לפי סעיף זה.
איסור עקירת ציפורניים [תיקון: תשע״ב]
(א)
לא יבצע אדם בחתול חיתוך או כריתה של פרקי אצבעותיו, של גידיו או של החלק החי של ציפורניו (בסעיף זה – הליך חיתוך), אלא אם כן הדבר נדרש לצורך טיפול רפואי בחתול או למניעת סיכון בריאותי חמור למחזיקו; חזקה שמתקיים סיכון בריאותי חמור למחזיק החתול אם הוצג לרופא וטרינר שמבצע הליך חיתוך אישור רפואי שלפיו ביצוע ההליך נדרש למניעת סיכון כאמור (בסעיף זה – אישור רפואי).
(ב)
רופא וטרינר שביצע הליך חיתוך בחתול –
(1)
יסמנו באמצעות סימון תת־עורי בשבב אלקטרוני שאישר המנהל, אם אינו מסומן בשבב כאמור;
(2)
ידווח לממונה, בסמוך לאחר ביצוע ההליך, על פרטי השבב האלקטרוני שבו סומן החתול, פרטי המחזיק והחתול והנימוקים לביצוע ההליך; בוצע ההליך לצורך מניעת סיכון בריאותי חמור למחזיק החתול, יצרף הרופא הווטרינר לדיווח כאמור את האישור הרפואי.
(ג)
בוצע הליך חיתוך בחתול, יסביר הרופא הווטרינר שביצע את הליך החיתוך למחזיקו כי עליו לנקוט את כל האמצעים הנדרשים באופן סביר כדי למנוע את יציאתו של החתול ממקום החזקתו בלא השגחה.
[תיקון: תשע״ו]
(בוטל).
איסור המתה ברעל
לא יומת בעל חיים בסטריכנין או ברעל אחר שקבע המנהל בהודעה ברשומות, אלא אם כן נתן המנהל היתר לכך.
איסור סירוב או מתן עדיפות במסירת בעלי חיים [תיקון: תשס״ו־2]
(א)
תאגיד הפועל שלא למטרות רווח שבין מטרותיו איסוף בעלי חיים, טיפול בהם ומסירתם, לא יסרב למסור בעל חיים לאדם מחמת מקום מגוריו, ולא ייתן עדיפות במסירת בעלי חיים לתושבי אזור מסוים, ובלבד שהשתכנע כי האדם שלו נמסר בעל החיים מסוגל לספק לבעל החיים תנאי מחיה הולמים, לרבות טיפול וטרינרי, אם יידרש.
(ב)
אדם הטוען להפרת הוראות סעיף קטן (א), רשאי להתלונן לפני הממונה, שיבדוק את התלונה וישיב למתלונן.
הסמכת מפקחים [תיקון: תשס״ח, תשס״ט, תשע״ד, תשע״ו]
(א)
השר רשאי להסמיך –
(1)
מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המשרד להגנת הסביבה, בהסכמת השר להגנת הסביבה – מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן;
(2)
מבין עובדי המדינה שהם עובדי משרד שאינו מנוי בפסקה (1), בהסכמת השר הממונה על אותו משרד – מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 5א.
(ב)
לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א)(1), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
(ג)
לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א)(2), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כמפקח;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף 5א כפי שהורה השר;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.
סמכויות פיקוח [תיקון: תשע״ד]
לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 6א –
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(3)
לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה, וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
(4)
להיכנס למקום, לרבות לכלי רכב, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.
סמכויות אכיפה [תיקון: תשע״ד]
התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות חוק זה, רשאי הממונה או מפקח –
(1)
לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;
(2)
לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים; על אף האמור, על תפיסת בעל חיים יחולו הוראות סעיפים 8 ו־9;
(3)
לבקש מבית משפט צו חיפוש על פי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.
זיהוי הממונה והמפקחים [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
הממונה או מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה, לפי העניין:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, ולעניין מפקח שמונה לפי סעיף 5(א)(1) – נוסף על האמור, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
(2)
יש בידו תעודה החתומה על ידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
נאמן בעלי חיים
השר לאיכות הסביבה, בהסכמת מפקד מחוז במשטרת ישראל, רשאי למנות כל אדם להיות נאמן בעלי חיים. נאמן בעלי חיים שמונה כאמור, רשאי, לאחר שהציג תעודת מינויו כנאמן בעלי חיים, לדרוש, לצורך הגשת תלונה, ממי שעבר לנגד עיניו עבירה על חוק זה, להזדהות בפניו; מי שנדרש להזדהות כאמור חייב לעשות כן.
תפיסת בעל חיים [תיקון: תשס״ח, תשס״ט, תשע״ד, תשע״ו]
(א)
הממונה, שוטר, מפקח או פקח כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס״ח–2008, רשאים לתפוס בעל חיים שיש להם יסוד סביר לחשוד שנעברה בו עבירה לפי חוק זה או שעומדים לעבור בו עבירה כאמור, ואולם אין לתפוס בעל חיים במקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1996.
(ב)
תפיסת בעל חיים כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתיעשה על פי צו של שופט בית משפט שלום גם על ידי נאמן בעלי חיים שהוסמך לכך על ידי הממונה.
(ג)
בעל חיים שנתפס לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יועבר למקום שאישר הממונה להחזקת בעלי חיים ולטיפול בהם או למקום כאמור שאישר הממונה לעניין בעל חיים מסוים הפועל לפי תנאים שקבע.
כפיית המתה או שחיטה של בעל חיים שהוחזק לצרכים חקלאיים [תיקון: תשע״ו]
(א)
על אף האמור בסעיף 8(ג), נתפס בעל חיים שהוחזק לצרכים חקלאיים, רשאי הממונה לצוות על המתתו או על שחיטתו בהתקיים כל אלה:
(1)
הוא נתון לסבל שהממונה שוכנע שמידתו והמשכו מצדיקים את המתתו והבעלים או המחזיק לא נענו לדרישות הממונה כאמור בסעיף קטן (ב)(1);
(2)
לא ניתן להעבירו למיתקן מוגן משום שייגרם לו סבל רב מעצם ההעברה או בשל קושי באיתור בתוך זמן סביר של מיתקן מוגן המתאים להחזקתו.
(ב)
לא יורה הממונה על המתתו או על שחיטתו של בעל חיים לפי סעיף קטן (א) אלא בהתקיים כל אלה:
(1)
הוא נתן לבעלים או למחזיק הוראות לתיקון המצב, לרבות אפשרות למכור את בעל החיים או להעבירו לאחר והם לא קיימו אותן בתוך הזמן שהממונה קצב לכך;
(2)
הוא הודיע לבעלים או למחזיק על כוונתו להורות על המתת בעל החיים או על שחיטתו ונתן להם הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו, בכתב או בעל פה.
(ג)
הורה הממונה על המתתו או על שחיטתו של בעל חיים לפי סעיף זה, יישאו הבעלים או המחזיק בעלות הוצאות התפיסה, ההובלה, ההמתה או השחיטה, לפי העניין.
(ד)
התקבלה תמורה ממכירת הבשר (בסעיף קטן זה – התמורה), יחולו הוראות אלה בתוך שישה חודשים מיום ההמתה או השחיטה:
(1)
לא הוגש כתב אישום נגד הבעלים או המחזיק בשל המעשה או המחדל שבשלו הוחלט על המתה או שחיטה לפי סעיף זה – תועבר התמורה, בניכוי ההוצאות לפי סעיף קטן (ג), לבעלים של בעל החיים או למחזיק בו, לפי העניין;
(2)
הוגש כתב אישום נגד הבעלים או המחזיק בשל עבירה לפי חוק זה שבשלה הוחלט על המתה או שחיטה לפי סעיף זה – יורה בית המשפט כיצד לנהוג בתמורה.
הודעה על תפיסה ושחרור [תיקון: תשע״ו]
(א)
הועבר בעל חיים למתקן מוגן ימסור מי שתפס אותו לפי סעיף 8 או מי שהוסמך על ידיו, הודעה על כך לבעליו או למחזיק בו, ככל הניתן בנסיבות הענין, וכן לממונה.
(ב)
ביקש הבעלים או המחזיק של בעל חיים הנמצא במתקן מוגן להחזירו לרשותו, יוחזר בעל החיים אליו לאחר שהתקיימו כל אלה:
(1)
הממונה שוכנע שבעל החיים נמצא במצב גופני ראוי להחזרה, וכי במקום שאליו יועבר בעל החיים מתקיימים תנאים נאותים להחזקתו; ואולם אם הוחזק בעל החיים במתקן מוגן שהוא מאורת רשות כהגדרתה בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002, יתייעץ הממונה לעניין פסקה זו עם הרופא הווטרינר העירוני האחראי על מאורת הרשות;
(2)
המבקש שילם את ההוצאות שהוטלו עליו לפי סעיף 11;
(3)
המבקש הפקיד אצל הממונה, התחייבות בנוסח שקבע המנהל, כי לא יעבור על הוראות חוק זה.
(ג)
לא התקיים תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ב), לא יוחזר בעל החיים והודעה על כך תימסר לבעלים או למי שהיה מחזיקו.
סייג להחזרת בעל חיים [תיקון: תשע״ו]
(א)
על אף האמור בסעיף 9(ב), הממונה רשאי להורות שבעל החיים לא יוחזר לבעלים או למי שהיה מחזיקו אם הוא סבור שעקב הנסיבות שבשלן נתפס בעל החיים לפי סעיף 8, אין להחזירו לבעלים או למי שהיה מחזיקו או אם יש לו יסוד סביר להניח שהבעלים או המחזיק כאמור יעברו עבירה לפי חוק זה.
(ב)
הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), תימסר הודעה על כך לבעלים או למי שהיה מחזיקו.
פנייה לבית משפט [תיקון: תשע״ו]
(א)
הבעלים של בעל חיים או מי שהיה מחזיקו רשאים לפנות לבית משפט שלום בבקשה לקבל בחזרה את בעל החיים בתוך 10 ימים מיום קבלת ההודעה לפי סעיפים 9(ג) או 10 או בתוך 20 ימים מיום קבלת ההודעה לפי סעיף 9(א), לפי המאוחר.
(ב)
הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יוחזק בעל החיים במתקן המוגן עד לסיום ההליכים בבית המשפט.
(ג)
בית המשפט יהיה מוסמך לפסוק בעניין הוצאות החזקתו של בעל החיים במתקן המוגן.
(ד)
פסק בית המשפט כי אין להשיב את בעל החיים למבקש, יחולו הוראות סעיף 12.
תשלום הוצאות [תיקון: תשס״ו, תשע״ו]
(א)
הבעלים או המחזיק של בעל חיים שהובא למתקן מוגן לפי סעיף 8, ישא בהוצאות הובלתו למתקן המוגן, הזנתו והטיפול בו, כפי שהורה המנהל ורשאי מי שהוציא את ההוצאות או מי מטעמו, להיפרע מהבעלים או מהמחזיק; הוראות המנהל בעניין הוצאות הובלה, הזנה וטיפול בבעלי חיים לפי סעיף קטן זה יפורסמו גם באתר האינטרנט של המשרד.
(ב)
תאגיד הפועל שלא למטרות רווח שבין מטרותיו איסוף בעלי חיים וטיפול בהם, רשות מקומית או רופא וטרינר, כהגדרתו בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991, שהחזיקו בבעל חיים שננטש, רשאים להיפרע מהבעלים או מהמחזיק את הוצאות החזקתו, לתקופה שלא תעלה על 60 ימים.
העברת בעלות [תיקון: תשע״ו]
(א)
הממונה רשאי למסור בעל חיים שנתפס לפי סעיף 8 לאדם שאינו בעליו או מי שהיה מחזיקו, אם ישנם, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(1)
נמסרה הודעה לפי סעיף 9(א), והבעלים או המחזיק לא ביקשו את החזרת בעל החיים לרשותם בתוך 20 ימים מהיום שנמסרה להם ההודעה; לא היה ניתן למסור הודעה כאמור, יימנו 20 הימים מיום העברת בעל החיים למיתקן המוגן;
(2)
נמסרה הודעה לפי סעיפים 9(ג) או 10, והבעלים או המחזיק לא פנו לבית המשפט בבקשה להחזרת בעל החיים לרשותם בתוך 10 ימים מהיום שנמסרה להם ההודעה, ובלבד שבעל החיים לא יימסר לאחר בטרם חלפו 20 ימים מיום ההודעה לפי סעיף 9(א).
(ב)
נמסר בעל החיים לאחר תינתן לו תעודת בעלות על גבי טופס שהורה עליו המנהל והבעלות של כל אדם אחר עליו תפקע, אולם רשאי בית משפט שלום מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על החזרת בעל החיים לבעליו או למחזיקו הקודמים, בכפוף לתשלום ההוצאות לפי סעיף 11(א) וההוצאות לפי סעיף 12(ג), ככל שישנן, וכן, ככל שיקבע בית המשפט, בכפוף להוצאות הטיפול בו לאחר מסירתו, ובלבד שלא חלפה יותר משנה מיום מתן תעודת הבעלות.
(ג)
היה בעל החיים בעל ערך – יימסר תמורת תשלום שיקבע הממונה.
(ד)
סכום התשלום שהתקבל לפי סעיף קטן (ג), בניכוי הוצאות על פי סעיף 11, יעמוד לזכות הבעלים או המחזיק הקודמים ותימסר להם הודעה על כך; לא נמצאו הבעלים או המחזיק כאמור, או לא תבעו את הסכום העומד לרשותם תוך 30 ימים, יחולט הסכום לקרן.
כפיית טיפול או המתה
(א)
נוכח הממונה או רופא וטרינר עובד ציבור שהמנהל הסמיכו לכך, כי בעל חיים חולה או סובל, ואינו מקבל טיפול רפואי הולם, רשאים הם להעבירו למתקן מוגן או לצוות על המתתו, הכל לפי מצבו הרפואי.
(ב)
המתת בעל חיים תבוצע תוך מניעת סבל מיותר והבעלים או המחזיק ישאו בהוצאות ההמתה.
קרן למען בעלי חיים [תיקון: תש״ף]
(א)
מוקמת בזה קרן למען בעלי חיים במסגרת המשרד לאיכות הסביבה.
(ב)
מטרת הקרן לרכז אמצעים כספיים שישמשו לחינוך, להסברה, להדרכה, לסיוע לארגונים למען בעלי חיים ולקידום מטרותיו של חוק זה.
(ג)
כספי הקרן יבואו מתקציב המדינה, מתרומות ומקנסות לפי סעיף 17.
(ד)
השר לאיכות הסביבה יקבע בתקנות את הרכב הקרן, סמכויותיה וסדרי עבודתה וידווח בסוף כל שנת תקציב לועדת החינוך והתרבות של הכנסת על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.
צמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים [תיקון: תשס״ח־2, תשע״ו]
(א)
השר, לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, יקבע הוראות לעניין דרכים שבהן תפעל המדינה לצמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים; בלי לגרוע מהוראות כל דין, תקציב למימון פעולות לפי סעיף זה לא ישמש לשם המתת בעלי חיים.
(ב)
תקציב שנתי בסך 4.5 מיליון שקלים חדשים למימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב המשרד בחוק התקציב השנתי; בסעיף זה, ”תחום פעולה“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
קובלנה פלילית [תיקון: תשע״ו]
ארגון למען בעלי חיים – שאישר השר לאיכות הסביבה לאחר התייעצות עם השר – רשאי, לאחר שקיבל לכך אישור מפרקליט מחוז להגיש קובלנה לבית משפט כאמור בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, על עבירה לפי חוק זה.
הארגונים הבאים אושרו כארגונים למען בעלי חיים: אגודת צער בעלי חיים באר־שבע (י״פ תשנ״ו, 3387); האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי־חיים (י״פ תשנ״ו, 3387); עמותת אנונימוס (י״פ תשנ״ו, 3387); ”נח“ – התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים (י״פ תשנ״ו, 3387); העמותה למען החתול (י״פ תשנ״ו, 3387); לב לחי (י״פ תשנ״ו, 3387); אגודת צער בעלי חיים חיפה (י״פ תשנ״ז, 1734); ההתאחדות הישראלית לכלבנות (י״פ תשנ״ז, 1734); אגודת צער בעלי חיים בישראל תל אביב (י״פ תשס״ה, 189); העמותה לעזרת בעלי חיים בישראל ולקידום החינוך להומניות – הכל חי (י״פ תשס״ו, 97); העמותה להגנת הסוס בישראל (י״פ תשס״ט, 1513); משמר בעלי חיים בישראל (י״פ תשע״ג, 795); ע.ט.ל.ף – עזרה וטיפול לעטלפי פירות (י״פ תשפ״ב, 1172).
דין המדינה [תיקון: תשנ״ד, תשע״ד]
לענין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם; מי שהוסמך לפי חוק זה להפעיל את סמכויותיו כאמור בסעיפים 5א, 6 ו־8, רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה.
סייג לתחולה על מערכת הבטחון [תיקון: תשנ״ד, תשע״ד, תשע״ו]
(א)
על אף הוראות סעיף 16, לא יפעיל מי שהוסמך לכך לפי חוק זה את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002.
(ב)
השר, בהסכמת השר הממונה, יקבע בנהלים תנאים לשימוש בסמכויות לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון.
(ג)
הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על שינוי התנאים שנקבעו לפי אותו סעיף קטן.
(ד)
בסעיף זה –
”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
(1)
משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
(2)
צבא הגנה לישראל;
(3)
יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(4)
מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;
(5)
משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
”השר הממונה“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2) ו־(4) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – שר הביטחון;
(2)
לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – ראש הממשלה;
(3)
לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – השר לביטחון הפנים.
עונשין וייעוד קנסות [תיקון: תשס״ה, תשס״ו, תשע״ב, תשע״ו]
(א)
(1)
העובר על הוראת סעיף 2, דינו – מאסר שלוש שנים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בסעיף זה – חוק העונשין).
(2)
העובר על הוראות סעיף 2(א) תוך גרימת סבל חמור בכוונה, דינו – מאסר ארבע שנים.
(א1)
נמצא בעל חיים שאוזנו או זנבו חתוכים, שיש על גופו קעקוע או שהוא צבוע באמצעי הפוגע ברקמה חיה או החודר לתוכה, חזקה שהחיתוך, הקעקוע או הצביעה כאמור בוצעו למטרות נוי, אלא אם כן הוכח אחרת; ואולם חזקה זו לא תחול לעניין חתול שנמצא וקצה אוזנו האחת חתוך.
(ב)
העובר על הוראות סעיפים 2א, 2א1, 2ב(א) או 4, דינו – מאסר שנה או הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב1)
נעברה עבירה לפי סעיף 2א, תהא זו הגנה לנאשם אם הוכיח כי נקט את כל האמצעים האפשריים למניעתה.
(ב2)
נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
(ג)
(בוטל).
(ד)
מי שלא הזדהה לאחר שנדרש לעשות כן לפי סעיף 7, דינו – קנס.
(ה)
קנס שהוטל בעבירה לפי חוק זה ישולם לקרן.
(ו)
הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה ומצא בית המשפט כי נוכח אופי העבירה ונסיבותיה הדבר נחוץ להגנה על בעלי חיים, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל, לצוות כי אותו אדם יוגבל מלהחזיק בעל חיים, לתקופה שיקבע.
צווים [תיקון: תשנ״ד, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ו]
(א)
היה לתובע, למנהל או לארגון למען בעלי חיים יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירה לפי חוק זה, או כי עומדת להתבצע עבירה כאמור, בין במעשה ובין במחדל, רשאי הוא לפנות לבית משפט השלום בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה, או צו שיחייב את הבעלים של בעל חיים או מחזיקו לנקוט את הפעולות הנדרשות בנסיבות העניין להפסקת ביצוע העבירה או למניעת ביצועה.
(ב)
בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף זה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד יתקיים הדיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
(ג)
נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שמחויב בצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון.
(ד)
(בוטל).
(ה)
בית משפט רשאי להתנות מתן צו לפי סעיף זה בתנאים או בערובה.
(ו)
דחה בית המשפט בקשה לצו שהגיש ארגון למען בעלי חיים וקבע כי היתה בלתי מוצדקת בעליל, רשאי הוא להטיל על מי שביקש את הצו הוצאות ופיצויים למי שנפגע מהגשת הבקשה.
(ז)
מי שלגביו ניתן הצו, תובע, מנהל וארגון למען בעלי חיים רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בצו שנתן, אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
(ח)
מי שלגביו ניתן הצו, תובע, מנהל וארגון למען בעלי חיים רשאים לערור על החלטת בית המשפט לפי סעיפים קטנים (א) או (ז); בית המשפט שלערעור יידון בערר בשופט אחד.
(ט)
לענין סעיף זה –
”תובע“ – כהגדרתו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;
”ארגון למען בעלי חיים“ – ארגון למען בעלי חיים שאישר השר לאיכות הסביבה לאחר התייעצות עם השר.
הארגונים הבאים אושרו כארגונים למען בעלי חיים: אגודת צער בעלי חיים באר־שבע (י״פ תשנ״ו, 3387); האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי־חיים (י״פ תשנ״ו, 3387); עמותת אנונימוס (י״פ תשנ״ו, 3387); ”נח“ – התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים (י״פ תשנ״ו, 3387); העמותה למען החתול (י״פ תשנ״ו, 3387); לב לחי (י״פ תשנ״ו, 3387); אגודת צער בעלי חיים חיפה (י״פ תשנ״ז, 1734); ההתאחדות הישראלית לכלבנות (י״פ תשנ״ז, 1734); אגודת צער בעלי חיים בישראל תל אביב (י״פ תשס״ה, 189); העמותה לעזרת בעלי חיים בישראל ולקידום החינוך להומניות – הכל חי (י״פ תשס״ו, 97); העמותה להגנת הסוס בישראל (י״פ תשס״ט, 1513); משמר בעלי חיים בישראל (י״פ תשע״ג, 795); ע.ט.ל.ף – עזרה וטיפול לעטלפי פירות (י״פ תשפ״ב, 1172).
אחריות נושא משרה בתאגיד [תיקון: תשע״ו, תש״ף]
(א)
נושא משרה בתאגיד שעיסוקו בבעלי חיים (בסעיף זה – התאגיד), חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי סעיפים 2(ד) ו־(ה), 2ב ו־4 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי התקנות המנויות בתוספת בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ג)
נעברה עבירה לפי סעיפים 2(ד) או (ה), 2ב או 4 או לפי התקנות המנויות בתוספת בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ד)
בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
(ה)
השר, באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.
שמירת דינים
(א)
חוק זה אינו גורע מהוראות פקודת הכלבת, 1934, פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985, חוק להגנת חיית הבר, התשט״ו–1955, חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ב–1992, פקודת הדיג, 1937, חוק הגנת הצומח, התשט״ז–1956, ופקודת בריאות העם, 1940.
(ב)
מי שמבצע הוראות רופא וטרינר ממשלתי לפי פקודת הכלבת, 1934, או לפי פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985, לא יראוהו כעובר על הוראות סעיף 2.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״א, תשע״ו, תש״ף]
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ובהתחשב בצרכי החקלאות להתקין תקנות לביצועו ולשם השגת מטרתו של חוק זה, לרבות בענין –
(1)
תנאי החזקה של בעלי חיים לרבות החזקת בעלי חיים בחנויות לחיות מחמד ותנאי ההחזקה של בעלי חיים והטיפול בהם במקומות המשמשים להמתת בעלי חיים הנעשית לצורכי מאכל אדם;
(2)
תנאי הובלה של בעלי חיים;
(3)
אופן המתת בעלי חיים למעט המתת בעלי חיים הנעשית לצרכי מאכל אדם;
(4)
אילוף בעלי חיים;
(5)
תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים;
(6)
(נמחקה);
(7)
תנאים והגבלות לייבוא וייצוא בעלי חיים; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר ושר הכלכלה;
(8)
תנאים והוראות בעניין מסירה לאימוץ של בעלי חיים, לרבות בעניין צמצום התרבותם;
(9)
אגרות בעד שירות, היתר, תעודה, אישור, בדיקה או פעולה אחרת הנוגעת ליישום הוראות לפי חוק זה; הוראות בעניין אגרות המשולמות לרשויות מקומיות ייקבעו בהסכמת שר הפנים;
(10)
פעולות שיוכל לבצע רק מי שיש בידיו תעודה; השר יקבע הוראות בעניין התנאים הנדרשים לקבלת תעודה, לרבות בעניין עבר פלילי או משמעתי, וכן הכשרה עיונית או מעשית ועמידה בבחינות, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין הכשרה נוספת למי שיש בידו תעודה, ובכלל זה השתלמויות מקצועיות ועמידה בבחינות;
(11)
מתן תעודה כאמור בפסקה (10), ובכלל זה אופן הגשת הבקשה לקבלת תעודה והמוסמך לתתה, וכן הוראות בדבר ביטול והתליה של התעודה או התניית תנאים בה;
(12)
הכשרה עיונית או מעשית במקומות עבודה מסוימים, ובכלל זה השתלמויות מקצועיות;
(13)
הוראות ותנאים בנוגע להכשרה הנדרשת לביצוע פעולות או למתן תעודה לפי חוק זה או לעבודה במקומות מסוימים, ובכלל זה הוראות לעניין –
(א)
תוכן ההכשרה;
(ב)
ידע, כשירות, השכלה וניסיון של העוסקים במתן ההכשרה לרבות בעניין עבר פלילי או משמעתי;
(ג)
חובת השתתפות בהשתלמויות מקצועיות של העוסקים במתן ההכשרה;
(ד)
המיתקנים, הכיתות והציוד הדרושים למתן ההכשרה כאמור;
(14)
סוגי בעלי מקצוע, בעלי הכשרה או בעלי השכלה שיהיו פטורים מהתנאים שנקבעו לפי פסקאות (10) עד (13), כולם או חלקם;
(15)
חובות דיווח בכל עניין הקשור לקיום ההוראות לפי חוק זה, לרבות לעניין אופן הדיווח כאמור;
(16)
חובות תיעוד בכל עניין הקשור לקיום ההוראות לפי חוק זה, לרבות לעניין אופן שמירתו והעברתו;
(17)
דרכי מסירת הודעות בכל אחד מהנושאים המפורטים בפסקאות (1) עד (16).
אצילת סמכויות [תיקון: תשע״ו]
הממונה רשאי לאצול את סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או חלקן, לרופא וטרינר עובד השירותים הווטרינריים במשרד, ובלבד שאם האצילה היא לעניין סמכויות פיקוח ואכיפה, הרופא הווטרינר עומד בתנאים של סעיף 5.
הנוסח שולב בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.
ביטול
הנוסח שולב בחוק העונשין, התשל״ז–1977.
סייג לתחולה [תיקון: תשנ״ד]
חוק זה לא יחול –
(1)
על המתת בעלי חיים שנעשתה לצורכי מאכל אדם;
(2)
על ניסויים בבעלי חיים הנערכים על פי חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ״ד–1994.
תחילה
תחילתו של סעיף 15 ששה חודשים מיום פרסומו.
[תיקון: תשע״ו]
תוספת
(סעיף 17ב)
נתקבל בכנסת ביום כ״ח בטבת התשנ״ד (11 בינואר 1994).
- יצחק רבין
ראש הממשלה - יעקב צור
שר החקלאות - עזר וייצמן
נשיא המדינה - שבח וייס
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.