”אחראי על מיתקן“ – בעל מיתקן, מנהל או עובד שמינה בעל מיתקן לאחראי על פעילות מיתקן, ולעניין פרק ד׳, אחראי על מיתקן שהוא מאורת רשות – הרשות המקומית שקבעה את מאורת הרשות כמיתקן מטעמה;

”אתר פעילות“ – מקום שבעלי החיים בו משמשים לרכיבה או למשיכת כרכרה להובלת אנשים והפעילות בו נושאת אופי מסחרי;

”בית גידול“ – מקום שעיקר פעילותו ריבוי בעלי חיים;

”בית מחסה“ – מקום שייעודו קליטת בעלי חיים עזובים ומתן מחסה להם;

”בעלו של בעל חיים“ – לרבות מי שמחזיק בבעל החיים דרך קבע;

”בעל חיים“ – למעט חיית משק המוחזקת לשם הפקת תוצרת חקלאית לשיווק, ממנה או מתולדתה;

”בעל מיתקן“ – לרבות מחזיק;

”גן חיות“ ו”פינת חי“ – מקום שמוחזקים בו בעלי חיים כדי לאפשר לציבור לצפות בהם;

”המתנה“ – פרק זמן שאינו עולה על שלוש שעות, שבו מוחזק בעל חיים מחוץ למקום החזקתו הקבוע, לפני או אחרי טיפול או בדיקה רפואיים או קוסמטיים ולעניין עיקור וסירוס חתולי רחוב – אינו עולה על שמונה עשרה שעות;

”העבדה“ – העבדת בעל חיים ברכיבה, משיכת כרכרה, נשיאת משאות, לרבות גרירת עגלות;

”חיסון מרובע לחתול“ – חיסון הכולל את גורמי המחלה האלה לפחות:

נגיף חתלתלת (Panleukopenia);

נגיף רינוטרכאיטיס (Feline rhinotracheitis);

נגיף קליצי (Calici virus);

חיידק כלמידיה (Chlamydia);

”חיסון משושה לכלב“ – חיסון הכולל את גורמי המחלה האלה לפחות:

נגיף פרוו (Parvo virus);

נגיף כלבלבת (Distemper);

דלקת כבד נגיפית ודלקת בדרכי הנשימה (Canine adenovirus);

חיידק עכברת (Leptospira) (שני זנים);

נגיף פארא–אינפלואנזה (Parainfluenza);

”חנות“ – מקום, לרבות חצר, שמוחזקים בו בעלי חיים לשם מכירתם או הצגתם למכירה;

”חיית בר“ – כהגדרתה בחוק להגנת חיית הבר, התשט״ו–1955;

”מאורת רשות“ – כהגדרתה בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002;

”מבקר“ – אדם הנמצא בתחום מיתקן, למעט עובד המיתקן או בעלו של בעל חיים הנמצא במיתקן דרך קבע;

”מגע“ – ליטוף, אחיזה או האכלה של בעל חיים;

”מדריך“ – אחראי על מיתקן או עובד בן שש עשרה שנים לפחות שהכשיר אותו האחראי על המיתקן להדריך בו;

”מחזיק“ – מי שבעל חיים נמצא ברשותו או בפיקוחו;

”מיתקן“ – אתר פעילות, בית גידול, בית מחסה, גן חיות, חנות, מאורת רשות, פינת חי, פינת ליטוף, פנסיון;

”מסירה“ – לרבות בתשלום;

”מ״ר“ – מטר רבוע;

”מתחם“ – כלוב, כלי קיבול או מרחב מתוחם באמצעים פיזיים המונעים את יציאת בעל החיים ממנו;

”עובד“ – בין בשכר ובין שלא בשכר;

”פינת ליטוף“ – מקום שנמצאים בו בעלי חיים כדי לאפשר למבקר מגע עמם, לרבות מקום החזקתם הקבוע;

”ק״ג“ – קילוגרם;

”רופא וטרינר עירוני“ – כהגדרתו בפקודת הכלבת, 1934;

”שבב“ – גוף זיהוי אלקטרוני זעיר שהתקיימו בו דרישות כמפורט בתוספת השלישית.

מטרת תקנות אלה לקדם את רווחת בעלי חיים בהיותם בעלי צרכים גופניים, בריאותיים, התנהגותיים, מנטליים וחברתיים; לסיפוק צרכים כאמור זקוקים בעלי חיים המוחזקים על ידי אדם לתנאים הולמים ולהעשרה סביבתית; הואיל וצורכיהם של בעלי חיים, כמו גם האפשרות לספקם, תלויי נסיבות, קובעות תקנות אלה תנאים מזעריים להחזקתם.

3.

החזקת בעל חיים

(א)

לא יחזיק אדם בעל חיים אלא בתנאים כמפורט להלן:

(1)

בעל החיים יימצא במרחב מחיה מאוורר;

(2)

בעל החיים לא יהיה חשוף לתנאי אקלים ותאורה שחורגים באופן משמעותי מהתנאים המתאימים לסוגו, לרבות מספר שעות חשיכה; אם הוא זקוק לחימום, לקירור, לחשיפה לאור שמש או לתאורה מלאכותית שכוללת קרינת על־סגול (U.V), יסופקו לו תנאים כאמור;

(3)

למתחם שנמצא בו בעל חיים הנחשף לקהל, תהיה דופן אחת לפחות שאיננה חשופה לקהל;

(4)

במבנה המתחם, ברצפתו, במצע שבתוכו ובחומרים שמהם עשויים כל אלה, לא יהיה כדי לגרום נזק ממשי לבעל החיים הנמצא בתוכו, לגופו או לבריאותו;

(5)

המתחם והציוד שבתוכו, לרבות כלי מים ואוכל, יהיו נקיים ולא מלוכלכים בהפרשות גוף או פסולת במידה שאינה סבירה בנסיבות העניין;

(6)

בעת ניקוי מתחם במים, לא יופנה זרם מים אל בעל חיים ויינקטו כל האמצעים למניעת פגיעה בבריאותו של בעל החיים כתוצאה מהרטבתו;

(7)

בעת טיפול במתחם באמצעות חומר העלול לפגוע בבריאותו של בעל חיים לא יימצא בו בעל חיים;

(8)

בעל חיים שטיבו לחיות במים, יימצא במים שאיכותם מתאימה לצרכיו הפיסיולוגים, לרבות מבחינת טמפרטורה, ריכוז החמצן, ריכוז המלחים והרכבם;

(9)

לבעל חיים שמנהגו הטבעי לשהות הן במים והן ביבשה, תהיה גישה למים כאמור בפסקה (8) וכן למקום יבש לפי צרכיו;

(10)

מבנה מתחם שמוחזק בו בעל חיים שמנהגו הטבעי לטפס יאפשר לבעל החיים לטפס ויהיו בו אמצעים מתאימים לכך;

(11)

במתחם שמוחזק בו בעל חיים שמנהגו הטבעי להסתתר יהיו מקומות מסתור מתאימים; מספר מקומות המסתור וגודלם יספיק לכל בעלי החיים שבמתחם בו־זמנית;

(12)

במתחם שמוחזק בו בעל חיים שמנהגו הטבעי להתחפר יהיה מצע המאפשר לבעל החיים לעשות כן או יהיה בו אמצעי תחליפי שהוא חפץ חלול המאפשר לבעל החיים להיכנס לתוכו;

(13)

במתחם שנמצאים בו כמה בעלי חיים יהיו כלי אוכל ומים במספר, במקום, בצורה ובגודל המאפשרים לכל בעלי החיים שבמתחם נגישות חופשית לאוכל ולמים, בלא תחרות ביניהם על המזון או על המים;

(14)

לא ישוכנו בעלי חיים במתחם אחד אם יש סכנה ממשית שאחד מהם יפגע באחר באופן שיגרום נזק ממשי לגופו; אין באמור בפסקה זו כדי למנוע הזנת בעל חיים שלא ניתן להזינו אלא בבעל חיים חי;

(15)

המחיצות שבין מתחמים סמוכים ימנעו מבעלי חיים המוחזקים בהם לפגוע זה בזה.

(ב)

לפני אכלוס מחדש של כלוב, ינוקו ויחוטאו הכלוב והציוד שבתוכו, לרבות כלי מים ואוכל ויונח בכלוב מצע נקי.

(ג)

מחזיק של בעל חיים יספק לו מזון ומי שתיה כמפורט להלן:

(1)

מזון בכמות, בתדירות ובהרכב תזונתי מתאימים לצרכיו ולהרגלי האכילה של בעל החיים לפי סוגו, מינו, גילו ומצבו הבריאותי;

(2)

מזון שאינו מקולקל, מורעל או עבש;

(3)

מי שתיה זמינים ונקיים; היה בעל החיים מחוץ למקום החזקתו הקבוע – מי שתיה בכמות ובתדירות המתאימות לצרכיו; בפסקה זו, ”מי שתיה“ – מים שנתקיימו בהם הוראות תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתיה), התשל״ד–1974.

(ד)

לא יגדל אדם בעל חיים ממחלקת היונקים בנפרד מאמו לפני שהגיע לגיל גמילה, זולת אם ההפרדה נועדה להגנתם או לרווחתם של האם או צאצאיה.

(ה)

לא יחזיק אדם עוף, בארבעה הימים שלאחר בקיעתו, בנפרד מבוגרים בני מינו, אלא אם כן ההפרדה נועדה להגנתם או לרווחתם של ההורים או צאצאיהם.

4.

גודל מתחם

(א)

לא יחזיק אדם בעל חיים במתחם אלא אם כן מידות המרחב הפנוי מציוד בו אינן פחותות מן המפורט להלן:

(1)

אורך המתחם פעמיים לפחות מאורך בעל החיים הארוך ביותר במתחם, למעט זנבו, ורוחבו פעם וחצי לפחות מאורך בעל החיים הארוך ביותר במתחם, למעט זנבו;

(2)

לא היה המתחם מלבני, יהיה שטחו לפחות כשטח המוגדר בפסקה (1) וניתן לתחום בו מלבן שרוחבו כאורך בעל החיים הארוך ביותר במתחם, למעט זנבו;

(3)

גובה המתחם הוא כפליים גובהו של בעל החיים הגבוה ביותר במתחם או פעם אחת אורכו של בעל החיים הארוך ביותר במתחם, למעט זנבו, הגבוה מביניהם.

(ב)

במתחם שמידותיו כאמור בתקנת משנה (א) ניתן להחזיק שני בעלי חיים.

(ג)

לא יחזיק אדם יותר משני בעלי חיים במתחם, אלא אם כן שטחו גדול מן האמור בתקנת משנה (א), בעבור כל בעל חיים נוסף, במידה השווה לפחות לשטח מלבן שאורכו פעם וחצי מאורך בעל החיים, למעט זנבו, ורוחבו כאורך בעל החיים, למעט זנבו.

(ד)

על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), מותר להחזיק סוס או פרד במתחם שגובהו לא יפחת מ־2.5 מטרים.

(ה)

על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להחזיק בכלוב נחש ובלבד שאורך הכלוב כאורך הנחש לפחות וגובהו ורוחבו חצי לפחות מאורך הנחש אך לא פחות מעשרים סנטימטרים, ומותר להחזיק נחש שאורכו עולה על שישה מטרים בכלוב שרוחבו וגובהו שלושה מטרים לפחות.

(ו)

בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א) –

(1)

לא יחזיק אדם בעל חיים שאינו דג במתחם ששטחו קטן משש מאות סנטימטרים מרובעים;

(2)

לא יחזיק אדם דג בבית קיבול שנפח המים בו קטן מליטר אחד.

5.

החזקת עופות בכלובים

על אף האמור בתקנה 4 לא יחזיק אדם עוף במתחם אלא אם כן נתקיימו תנאים אלה:

(1)

מידות המרחב הפנוי מציוד במתחם לא יפחתו מהמפורט להלן:

(א)

אורך ורוחב המתחם פי שלושה לפחות מאורך העוף הארוך ביותר בכלוב למעט זנבו;

(ב)

לא היה המתחם מלבני, ניתן לתחום בו מלבן כאמור בפסקת משנה (א);

(ג)

גובה המתחם יהיה חמש פעמים אורכו של העוף הגדול ביותר במתחם, למעט זנבו;

(ד)

מידות המתחם יאפשרו לעוף הגדול ביותר במתחם לפרוש את כנפיו;

(2)

במתחם כאמור בפסקה (1) מותר להחזיק עד שלושה עופות;

(3)

שטח המתחם הפנוי מציוד, לכל עוף נוסף על האמור בפסקה (2) יהיה גדול מן האמור בפסקה (1), במידה השווה לפחות לשטח מלבן שאורכו שלוש פעמים אורך העוף הנוסף למעט זנבו, ורוחבו כאורך העוף למעט זנבו;

(4)

במתחם שמוחזקים בו עופות שטבעם לעמוד על ענפים יהיו מוטות אופקיים המספיקים לעמידה של כל העופות בו־זמנית ועובי המוטות מתאים לסוג העופות המוחזק במתחם;

(5)

המרחק בין המוטות האמורים בפסקה (4) יהיה כפליים לפחות מאורך גוף העוף הגדול ביותר הנמצא במתחם, למעט זנבו.

6.

החזקת בעל חיים בהובלה ובהמתנה

(א)

הוראות תקנה 3(א)(9) עד (13) ו־(ג) לא יחולו בעת הובלה או המתנה של בעל חיים, ובלבד שמוביל בעל החיים או מי שהוא בהחזקתו בעת הובלה או המתנה מספק לו מים ומזון בתדירות, באיכות ובכמות המתאימות לצרכיו בעת ההובלה או ההמתנה.

(ב)

תקנות 4, 5 ו־16 לא יחולו על –

(1)

החזקת בעל חיים בעת הובלה או המתנה;

(2)

החזקת בעל חיים בכלוב למשכי זמן קצובים, לצורך תיקון או מניעה של בעיות התנהגות של בעל החיים, ובלבד שמידות הכלוב מאפשרות לבעל החיים לבצע, בלא קושי, כל אחת מפעולות אלה: לסובב את גופו, לנקותו באמצעות לשונו או מקורו, לקום, לשכב ולפשוט גפיים.

(ג)

היה בעל החיים מסדרת הפרסתניים, לא יחולו הוראות תקנה 4 בנסיבות כמפורט בתקנת משנה (ב)(1) ו־(2) אף אם לא התקיימה בבעל החיים הסיפה של תקנת משנה (ב).

7.

טיפול בבעל חיים חולה או סובל

(א)

מחזיק בעל חיים חולה או סובל, יספק לו, בתוך זמן סביר, טיפול הולם לשם ריפויו או לשם הקלת סבלו.

(ב)

דורש הטיפול הרפואי בבעל חיים החזקה בתנאים שונים מן הקבוע בתקנות אלה, יוחזק בעל החיים בתנאים הנדרשים.

8.

קשירת בעל חיים

(א)

לא יקשור אדם בעל חיים אם יש אפשרות ממשית שאופן קשירתו יגרום נזק לגופו או לבריאותו.

(ב)

לא יקשור אדם בעל חיים בקולר חנק אלא אם כן הקולר מחובר לרצועה שמוחזקת בידי אדם.

(ג)

לא יקשור אדם בעל חיים למעט כלב למקומו במקום החזקתו הקבוע או למשך זמן העולה על חמש שעות רצופות אלא אם כן התקיימו הוראות תקנה 4 או 5 בשינויים המחויבים לפי העניין.

(ד)

לא יקשור אדם כלב למקומו במקום החזקתו הקבוע או למשך זמן העולה על חמש שעות רצופות אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)

השטח העומד לרשותו הוא 16 מטרים רבועים לפחות והוא חופשי מעצמים שאמצעי הקשירה של הכלב עלול להסתבך בהם;

(2)

אורך אמצעי הקשירה אינו פחות ממטר וחצי ואופן הקשירה מאפשר לכלב להסתובב בכל השטח האמור בפסקה (1);

(3)

לכלב גישה חופשית למחסה נקי, ומוגן משמש, רוח וגשם שבו מקום מרבץ; היה מקום המרבץ עשוי בטון או מתכת יונח עליו בידוד תרמי;

(4)

לכלב גישה חופשית למרחב מוצל ששטחו אינו פחות משלושה מטרים רבועים; בחישוב שטחו של מרחב כאמור לא ייכלל שטח מלונה.

(ה)

לא יקשור אדם בעל חיים למקומו במקום החזקתו הקבוע בלא הפסקה לפעילות גופנית; לעניין פסקה זו, ”פעילות גופנית“ – יציאה לטיול או שחרור בעל החיים בחצר.

פרק ג׳: החזקת בעלי חיים במיתקן

9.

הודעה על מיתקן

(א)

בעלו של מיתקן או מנהלו יודיע לרופא הווטרינר העירוני של הרשות המקומית שבתחומה נמצא המיתקן על המיתקן שבבעלותו או בניהולו; ההודעה תהיה לפי טופס 1 שבתוספת הראשונה, ויפורטו בה סוגי בעלי החיים שיוחזקו במיתקן ומקום החזקתם בו (בתקנות אלה – הודעה); היה המיתקן פינת ליטוף תימסר ההודעה לרופא הווטרינר העירוני של הרשות המקומית שבתחומה מוחזקים בעלי החיים דרך קבע.

(ב)

בעלו של מיתקן או מנהלו יודיע לרופא הווטרינר העירוני של הרשות המקומית שבתחומה נמצא המיתקן על כל שינוי שחל בפרטי ההודעה בתוך עשרה ימים מיום השינוי.

(ג)

קיבל הרופא הווטרינר העירוני או מי מטעמו הודעה או הודעת שינוי, יאשר קבלתה בטופס במקום שיועד לכך.

(ד)

בעל מיתקן או מנהלו לא יפעיל מיתקן ולא יתיר לאחר להפעילו אלא אם כן בידיו אישור קבלת ההודעה כאמור בתקנת משנה (ג); ואם היה להודעה שינוי, אישור קבלת הודעה על השינוי.

10.

הפעלת מיתקן

אחראי על מיתקן לא יפעילו אלא אם כן –

(1)

הוא בעל הידע הנדרש להחזקה של בעלי החיים מן הסוג שבמיתקן ולטיפול בהם;

(2)

העובדים במיתקן הודרכו לפעול לפי תקנות אלה, ומספרם מספיק לקיום הוראותיהן;

(3)

הוא נוכח במיתקן בכל עת שהמיתקן פתוח למבקרים.

11.

החזקת בעלי חיים במיתקן [תיקון: תשע״ד]

(א)

בעל מיתקן שהוא עסק, יציב במיתקן שלט שרשום בו כי אסורה האכלת בעל חיים או נגיעה בו או בכלובו בלא אישור האחראי על המיתקן או מדריך.

(ב)

אחראי על מיתקן או מדריך לא יתיר מגע בבעל חיים או האכלתו אלא אם כן הוכח, להנחת דעתו, כי האדם שייגע בבעל החיים או יאכילו יודע מהי הדרך הנכונה לעשות זאת בלי לגרום לו כאב או סבל.

(ג)

לא יגע מבקר בבעל חיים במיתקן ולא יאכילו אלא באישורו ובפיקוחו של מדריך.

(ד)

אחראי על מיתקן, ינקוט את כל האמצעים הדרושים באופן סביר, בנסיבות העניין, כדי למנוע פגיעה בבעלי החיים או הטרדתם בכל עת, לרבות כשהמיתקן סגור לקהל.

(ה)

אחראי על מיתקן ידאג לביקורת יומית של כל ההתקנים ובעלי החיים במיתקן, לאיתור תקלות וסימני מצוקה או מחלה.

(ו)

אחראי על מיתקן לא ישאיר בעל חיים במיתקן בלא השגחת עובד לתקופה העולה על 26 שעות רצופות ובלבד שהתקיימו הוראות תקנות אלה.

(ז)

אחראי על מיתקן יציב במיתקן שלט במקום גלוי לעין בעת שהמיתקן סגור שרשום בו שם ומספר טלפון של אחראי שאליו ניתן לפנות בעת שהמיתקן סגור.

(ח)

אחראי על חנות לא יחזיק בחנות כלב, חמוס או חתול שגילו פחות מ־60 ימים; הוראה זו לא תחול על בית גידול שהוא גם חנות.

(ט)

במיתקן שהוא חנות לא יחזיק האחראי בעל חיים שלמטרות נוי בוצעו בו חיתוך ברקמה חיה, קעקוע או צביעה באמצעי הפוגע ברקמה חיה או חודר לתוכה; הוראה זו לא תחול על החזקת בעלי חיים במיתקן שהוא בית מחסה.

12.

פיקוח רפואי

אחראי על מיתקן –

(1)

ינקוט את כל האמצעים הדרושים לבדיקת כל בעלי החיים שבמיתקן בידי רופא וטרינר פעם בחודש לפחות;

(2)

יחזיק כלב, חתול, חמוס או ארנבון שנקלטו במיתקן בבידוד כמפורט בתקנה 13 ולא יוציאם ממנו עד לבדיקתם בידי רופא וטרינר;

(3)

יביא לבדיקת רופא וטרינר, בתוך זמן סביר, כל בעל חיים, למעט דגים, הנמצא במיתקן והמגלה סימני מחלה או פציעה;

(4)

ינהל רישום של כל גילוי סימני מחלה ומצוקה אצל בעל חיים והבדיקות והטיפולים הרפואיים שניתנו לבעלי החיים שבמיתקן, לרבות בדיקות שגרתיות ותוצאותיהן; רישום כאמור יכלול: תאריך, סוג הטיפול או הבדיקה, פרטי בעל החיים שטופל, הוראות המשך טיפול שניתנו וכן שמו, חתימתו ומספר רישיונו של הרופא הווטרינר שבצע את הבדיקה או הורה על הטיפול;

(5)

ישמור רישום כאמור בפסקה (4) למשך שנתיים מיום עריכתו;

(6)

יעביר לרופא הווטרינר העירוני, לא יאוחר מהיום העשירי בכל חודש, דוח לפי טופס 2 שבתוספת הראשונה, על בדיקות בעלי חיים במיתקן.

13.

בידוד בעלי חיים חולים

(א)

אחראי על מיתקן יחזיק בעל חיים חולה במחלה מידבקת, או חשוד ככזה –

(1)

במתחם נפרד באופן שימנע כל מגע בינו לבין מבקרים;

(2)

בבידוד משאר בעלי החיים שבמיתקן.

(ב)

בלי לגרוע מתקנת משנה (א), אחראי על מיתקן שהוא חנות יחזיק במיתקן בעל חיים חולה, פצוע או חשוד ככזה, במתחם נפרד מבעלי חיים שאינם כאלה ובאופן שימנע כל מגע בינו לבין מבקרים.

(ג)

מתחם כאמור בתקנת משנה (ב) יסומן בשלט שעליו המילים ”בבידוד רפואי“.

14.

מסירת בעל חיים ממיתקן

לא ימסור אדם בעל חיים ממיתקן אלא אם כן –

(1)

למיטב ידיעתו בעל החיים איננו חולה ואינו מגלה סימני מחלה בשעת מסירתו;

(2)

היה בעל החיים כלב, חתול, חמוס או ארנבון – גילו עולה על 60 ימים, הוא נבדק במשך שהייתו במיתקן בידי רופא וטרינר, ותעודה על כך נמסרה למקבל בעל החיים;

(3)

היה בעל החיים חייב בחיסון לפי כל דין – נמסרה למקבל בעל החיים תעודה, חתומה ביד רופא וטרינר, המעידה על היות בעל החיים מחוסן;

(4)

על אף האמור בפסקה (1) ניתן למסור בעל חיים אף אם הוא חולה או מגלה סימני מחלה, אם התקיימו תנאים אלה:

(א)

רופא וטרינר אישר, בכתב, שאין מניעה למסירת בעל החיים;

(ב)

רופא וטרינר של המיתקן או האחראי על המיתקן הסביר למקבל בעל החיים את המשמעות של בעיותיו הרפואיות של בעל החיים;

(ג)

מקבל בעל החיים אישר, בכתב, שיש לו רצון, יכולת ואמצעים לטפל באותו בעל חיים.

15.

מתן הוראות טיפול

המוסר בעל חיים ממיתקן ייתן למקבל בעל החיים, בעת מסירתו, הוראות טיפול בכתב שיצוינו בהן כל אלה:

(1)

סוג בעל החיים שנמסר;

(2)

התנאים ההולמים להחזקתו, הזנתו והטיפול בו;

(3)

סימנים כלליים המצביעים על בריאות לקויה של בעל החיים בהתאם לסוגו;

(4)

המילים: ”בכל מקרה של חשד למחלה או לבעיה רפואית אחרת יש לפנות לרופא וטרינר לקבלת עזרה מקצועית“; הוראות פסקה זו לא יחולו על דגים.

[תיקון: תשע״ז]

פרק ד׳: החזקת כלבים וחתולים ומסירתם לאימוץ

16.

הוראות לעניין החזקת חתולים או כלבים [תיקון: תשע״ז]

בלי לגרוע מן האמור בתקנות 3 ו־4, לא יחזיק אדם חתול או כלב במתחם אלא בתנאים אלה:

(1)

רצפת המתחם בנויה באופן המאפשר ניקוז מי השטיפה וההפרשות שבכלוב לתעלת ניקוז המובילה למערכת ביוב מתאימה; הוראה זו לא תחול אם מחזיק בעל החיים משתמש באמצעים לאיסוף ההפרשות ומנקה את המתחם בתדירות מספיקה למניעת הצטברות הפרשות, נוזלים ולכלוך;

(2)

אחראי על מיתקן ידאג לניקיון המיתקן בתדירות מתאימה ולפחות פעם ביום למניעת הצטברות הפרשות, נוזלים ולכלוך;

(3)

שטחו המזערי של מתחם לא יפחת מ-

(א)

1 מ״ר – לחתול, וגובה הכלוב לא יפחת מ־1 מטר;

(ב)

1.2 מ״ר – לכלב שמשקלו עד 10 ק״ג;

(ג)

2 מ״ר – לכלב שמשקלו מעל 10 ק״ג ועד 20 ק״ג;

(ד)

3 מ״ר – לכלב שמשקלו מעל 20 ק״ג ועד 40 ק״ג;

(ה)

3.5 מ״ר – לכלב שמשקלו מעל 40 ק״ג;

(4)

לשטח מתחם שבו יותר מחתול אחד ייווספו לא פחות מ־0.6 מ״ר לכל חתול בוגר נוסף או 1.2 מ״ר לחתולה עם גוריה;

(5)

שטח מתחם שבו יותר מכלב אחד לא יפחת מצירוף השטח האמור בפסקה (3) מחושב לפי הכלב הגדול ביותר במתחם ושטח של מ״ר אחד לכל 10 ק״ג ממשקלם הכולל של שאר הכלבים במתחם;

(6)

לכלב או לחתול במתחם תהיה גישה חופשית למחסה נקי ומוגן משמש, מרוח ומגשם, שבו מקומות מרבץ במספר ובשטח המספיקים למנוחת כל בעלי החיים שבמתחם בו זמנית; שטח המחסה המוגן משמש לא יפחת מהשטח המזערי הנדרש לפי פסקאות (3), (4) ו־(5);

(7)

מקומות מרבץ במיתקן יהיו מוגבהים מהקרקע ועשויים מחומר הניתן לחיטוי; היה הדרגש עשוי בטון או מתכת, יונח עליו בידוד תרמי;

(8)

במיתקן יוחזקו אמצעים לחימום או להקלת החום במתחמים;

(9)

מתחם שמוחזק בו חתול יהיו בו –

(א)

מקום מסתור מתאים;

(ב)

משטח מתאים להשחזת ציפורניים;

(ג)

ארגז לעשיית צרכים ובו מצע המתאים לכך; מספר ושטח הארגזים יתאים למספר החתולים שבמתחם;

(10)

לכל כלב במיתקן, למעט כלב שאינו כשיר לכך מבחינה רפואית, תתאפשר פעילות גופנית פעמיים ביום לפחות למשך 30 דקות בכל פעם; לעניין פסקה זו, ”פעילות גופנית“ – יציאה לטיול כשהכלב קשור ברצועה או מתן אפשרות לכלב לצאת לחצר ששטחה עולה על 16 מ״ר; שוהים בחצר באותה עת יותר מחמישה כלבים, יהיה שטחה גדול ב־2 מ״ר לכל כלב נוסף;

(11)

במיתקן שהוא מאורת רשות או במיתקן אחר שמוחזקים בו יותר מ־20 כלבים או חתולים יהיה מקום המיועד לטיפול רפואי בבעלי חיים שבו יהיו אמצעים לטיפול רפואי בהם ובכלל אלה שולחן טיפולים ואמצעים למתן עזרה ראשונה;

(12)

(א)

ארגון למען בעלי חיים או אחראי על מאורת רשות, יחסן בתרכיב חיסון משושה כל כלב חסר בעלים ובתרכיב חיסון מרובע כל חתול חסר בעלים, לפי העניין, לאחר קליטתו אצלם, וזאת בתוך זמן סביר שלא יעלה על 72 שעות, וכן יטפל בהם כנגד תולעי מעיים (להלן – תילוע); תאריכי מתן החיסון והתילוע יתועדו במסגרת פרטי בעל החיים ויימסרו לכל מי שיקבל לחזקתו את בעל החיים;

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), מותרת דחיית מתן החיסון או התילוע, אם רופא וטרינר קבע ונימק, בכתב, כי עקב גילו או מצבו של הכלב או החתול יש לדחות את מועד מתן החיסון או התילוע;

(ג)

לעניין פרק זה, כלב או חתול ייחשב לחסר בעלים בכל אחד מן המקרים האלה:

(1)

בעליו הודיעו לרופא וטרינר עירוני כי הם מוותרים עליו על גבי טופס 5 שבתוספת הראשונה;

(2)

כלב – אם אינו מסומן בשבב לפי החוק להסדרת הפיקוח על כלבים; חתול – אם הוא אינו מסומן בשבב או בקולר;

(3)

אם הוא מסומן בשבב –

(א)

השבב רשום במרכז הרישום הארצי ובעליו לא ביקשו לקבלו חזרה לידיהם בחלוף 10 ימים מיום שנמסרה להם הודעה על מקום הימצאו; הודעה כאמור תימסר אישית או תישלח בדואר רשום לפי כתובת הבעלים הרשומה במרכז הרישום הארצי; הודעה שנמסרה אישית, יראו אותה כאילו התקבלה במועד המסירה; נשלחה הודעה בדואר רשום, יראו אותה כאילו התקבלה בתוך שבוע ימים מיום משלוחה;

(ב)

השבב או פרטי הבעלים אינם רשומים במרכז הרישום הארצי ובעליו לא ביקשו לקבלו חזרה לידיהם בחלוף 10 ימים מיום שנקלט בארגון למען בעלי חיים או במיתקן שהוא מאורת רשות.

16א.

חובת סימון בשבב וחובת עיקור או סירוס כלבים וחתולים המיועדים לאימוץ [תיקון: תשע״ז]

(א)

ארגון למען בעלי חיים או אחראי על מאורת רשות לא ימסור לאימוץ כלב או חתול שלא סומן בשבב ושלא בוצע בו ניתוח עיקור או סירוס קבוע ובלתי הפיך בידי רופא וטרינר (להלן – ניתוח).

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), מותרת מסירתו לאימוץ של כלב או חתול שלא בוצע בו ניתוח אם מתקיימת בו אחת מהנסיבות שלהלן, ובלבד שמי שקיבל אותו לחזקתו התחייב, בכתב, על גבי טופס 6 שבתוספת הראשונה (להלן – טופס התחייבות), לבצע בו ניתוח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־60 ימים לאחר שחלפה הנסיבה שמנעה את ביצועו:

(1)

רופא וטרינר קבע, בכתב, כי בשל מצבו הבריאותי, יש לדחות את מועד הניתוח;

(2)

מדובר בנקבה שמניקה גורים;

(3)

מדובר בגור שגילו אינו עולה על ארבעה חודשים.

(ג)

מי שקיבל לחזקתו כלב או חתול לפי תקנת משנה (ב) חייב לנקוט את האמצעים האלה למניעת הזדווגותו של הכלב או החתול:

(1)

יחזיקו במתחם שבו לא נמצא כלב או חתול ממין (זוויג) אחר, לפי העניין, שאינו מעוקר או מסורס;

(2)

לעניין כלב – לא יאפשר את יציאתו מתחומי חצריו, אלא אם כן הכלב מוחזק קשור ברצועה בידי אדם המסוגל לשלוט בו; לעניין חתול – לא יאפשר את יציאתו מתחומי ביתו אלא בכלוב המיועד לכך.

(ד)

ארגון למען בעלי חיים או אחראי על מאורת רשות, ימסור למאמץ של כלב או חתול אישור על ביצוע ניתוח כאמור בתקנת משנה (א) או עיקור כאמור בתקנה 16ג(א), וכן ישמור טופסי התחייבויות שניתנו לו לפי תקנת משנה (ב) למשך 3 שנים מיום חתימתם.

16ב.

אגרות [תיקון: תשע״ז, [הודעות]]

(א)

רשות מקומית תגבה אגרות מאדם שמאמץ כלב או חתול ממאורת רשות, או מהטוען לבעלות עליו, בעד ניתוח שבוצע בהם לפי תקנה 16א(א) או עיקור כאמור בתקנה 16ג(א), כמפורט להלן:

(1)

300 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 337 ש״ח) בעד ניתוח חתול;

(2)

400 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 450 ש״ח) בעד ניתוח כלב.

(ב)

אדם שמאמץ כלב שלא היה מסומן בשבב ממאורת רשות, או הטוען לבעלות עליו, ישלם לרשות המקומית בעד הסימון בשבב אגרה כמפורט בתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ה–2005.

(ג)

אדם שמאמץ חתול שלא היה מסומן בשבב ממאורת רשות, או הטוען לבעלות עליו, ישלם לרשות המקומית אגרה בסך 72 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 81 ש״ח) בעד סימון בשבב שבוצע בו לפי תקנה 16א(א).

(ד)

רשות מקומית תגבה אגרות מאדם שמאמץ כלב או חתול ממאורת רשות, או מהטוען לבעלות עליו, בעד ביצוע חיסון משושה, חיסון מרובע או תילוע לפי תקנה 16(12)(א), כמפורט להלן:

(1)

35 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 39 ש״ח) בעד כל חיסון משושה לכלב;

(2)

35 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 39 ש״ח) בעד כל חיסון מרובע לחתול;

(3)

15 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 81 ש״ח) בעד תילוע.

(ה)

הסכומים הנקובים בתקנות משנה (א) עד (ד) ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(ו)

סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (ה), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה.

(ז)

מנהל השירותים הווטרינריים יפרסם ברשומות הודעה בדבר עדכון סכומי האגרות כפי שהשתנו עקב האמור בתקנות משנה (ה) ו־(ו).

(ח)

לעניין תקנה זו –

”המדד החדש“ – המדד לחודש אוקטובר האחרון שלפני יום העדכון;

”המדד היסודי“ – המדד לחודש אוקטובר שלפני יום העדכון הקודם ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה, המדד לחודש אוקטובר 2017;

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

16ג.

עיקור כלבות וחתולות בהיריון שהן חסרות בעלים ומניעת המלטות [תיקון: תשע״ז]

(א)

ארגון למען בעלי חיים או אחראי על מאורת רשות יפעלו לעיקור כלבה או חתולה בהיריון, שנקלטה אצלם והיא חסרת בעלים, כאמור בתקנה 16(12)(א), בהקדם האפשרי ובטרם ההמלטה.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן לדחות עיקור של כלבה או חתולה בהיריון בהתקיים אחד מאלה:

(1)

קבע רופא וטרינר, בכתב, כי בשל מצבה הבריאותי של הכלבה או החתולה כאמור, יש לדחות את הניתוח, יידחה הניתוח עד חלוף המניעה;

(2)

יש יסוד סביר להניח כי יש לה בעלים, וזאת על אף האמור בתקנה 16(12)(ג)(2) או (3).

פרק ה׳: החזקה והפעלה של פינת ליטוף

17.

מקום החזקה קבוע וחובת רישום

(א)

לא יפעיל אדם ולא ינהל פינת ליטוף אלא אם כן לבעלי החיים שבה יש מקום החזקה קבוע.

(ב)

אחראי על פינת ליטוף ינהל יומן הפעלת בעלי החיים, שלא במקום החזקתם הקבוע, לפי טופס 3 שבתוספת הראשונה.

18.

חובות אחראי פינת ליטוף

אחראי על מיתקן שהוא פינת ליטוף –

(1)

יקבע ויסמן תחום שבו יוחזקו בעלי החיים לצורך מגע עם מבקרים (להלן – תחום ליטוף);

(2)

יציב בפינת הליטוף במקום גלוי לעין שלט, בעברית ובערבית, שכולל לפחות את הכללים המפורטים בתוספת השניה;

(3)

לא יפעילו אלא אם כן מספר המדריכים בו מאפשר להם לפקח על רווחת כל בעלי החיים שבתחום ליטוף;

(4)

לא יאפשר כניסת מבקרים לתחום ליטוף בלא נוכחות מדריך.

19.

חובות מדריך

(א)

מדריך יגביל את מספר המבקרים בתחום ליטוף באופן שיאפשר לו לפקח על רווחת בעלי החיים הנמצאים בו.

(ב)

מדריך לא יאפשר מגע בבעל חיים בפינת ליטוף אלא בתחום ליטוף.

(ג)

לא מילא מבקר אחר הוראות מדריך, יורה לו המדריך לצאת מתחום הליטוף.

20.

מגע

לא יגע מבקר בבעל חיים בתחום ליטוף אלא באישורו ובפיקוחו של מדריך.

21.

מנוחה

(א)

לא יחזיק אדם בעל חיים בפינת ליטוף אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1)

לכל אחד מבעלי החיים שבפינת הליטוף יש אפשרות לפרוש למנוחה במקום שיועד לכך ואשר בו אין המבקרים יכולים ליצור מגע עמו;

(2)

פרק הזמן הרצוף שבו מצוי בעל החיים במגע עם מבקרים אינו עולה על 60 דקות, ובתומו נמנע מגע כאמור למשך 20 דקות רצופות לפחות.

(ב)

לא יוציא אדם בעל חיים, למעט כלב, לצורך הצגתו בפינת ליטוף שאיננה במקום החזקתו הקבוע אלא בהתקיים תנאים אלה:

(1)

בעל החיים שהה במקום החזקתו הקבוע לפחות 36 שעות עובר להוצאתו;

(2)

בעל החיים יוחזר למקום החזקתו הקבוע לא יאוחר מ־24 שעות מעת הוצאתו.

22.

מזון

לא יכניס מבקר מזון לתחום ליטוף אלא בפיקוחו של מדריך.

23.

איסור החזקה ומגע

(א)

בתחום ליטוף לא יחזיק אדם בעל חיים חולה או החשוד כחולה.

(ב)

לא יחזיק אדם בעלי החיים כמפורט להלן בתחום ליטוף, למעט אם הם במקום החזקתם הקבוע והתמלא התנאי האמור בתקנה 21(א)(1) –

(1)

נקבה המצויה ברבע האחרון להריונה;

(2)

אם המטופלת בצאצאים;

(3)

בעל חיים שאינו אוכל בכוחות עצמו או שהזנתו תלויה בהנקה.

פרק ו׳: העבדת בעלי חיים

24.

הגדרות [תיקון: תשע״ז]

בפרק זה –

”אישור תקף“ – אישור של רופא וטרינר לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה, שבעל חיים נבדק על ידו, ולא חלפו שלושים ימים מיום הבדיקה;

”בעל חיים“ – סוס, חמור, פרד, גמל או בעל חיים אחר המשמש להעבדה;

”העבדה מסחרית“ – העבדה במסגרת עיסוק מסחרי;

”שבב“ – (נמחקה).

25.

בעלי חיים אסורים בהעבדה

(א)

לא יעביד אדם בעל חיים כמפורט להלן:

(1)

חולה או חשוד כחולה;

(2)

נקבה המטופלת בצאצא שגילו פחות משלושים ימים;

(3)

גילו פחות משלוש שנים;

(4)

נקבה שצאצאה נלווה אליה, למעט לרכיבה שלא במסגרת מסחרית.

(ב)

לא יעביד אדם העבדה מסחרית בעל חיים שרופא וטרינר הגביל את פעילותו באישור תקף אלא בהתאם להגבלה כאמור.

(ג)

לא יעביד אדם העבדה מסחרית נקבה המצויה במחצית השניה של הריונה אלא אם כן אישר רופא וטרינר באישור תקף שהיא כשירה להפעלה ובמגבלות שרשם.

(ד)

לא יעביד אדם נקבה המטופלת בצאצא שגילו משלושים ימים ועד שישים ימים, לפרק זמן העולה על שעתיים רצופות ולכל היותר ארבע שעות ביממה; פרק זמן המנוחה שבין זמני ההפעלה לא יפחת משעה.

(ה)

לא יעביד אדם נקבה המטופלת בצאצא שגילו מעל שישים ימים ועד 120 ימים, ומעל 120 ימים כל עוד הוא יונק, לפרק זמן העולה על שעתיים רצופות ולכל היותר שש שעות ביממה; פרק זמן המנוחה שבין זמני ההפעלה לא יפחת משעה.

26.

משא מרבי

(א)

לא יעביד אדם בעל חיים אלא אם כן בדק ומצא שהמשקל שעליו לשאת מתאים ליכולתו הגופנית.

(ב)

בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א) במשיכת כרכרה או גרירת עגלה המשקל הכולל אינו עולה על –

(1)

1,000 ק״ג לכל סוס או פרד;

(2)

500 ק״ג לכל חמור.

לעניין תקנת משנה זו, ”משקל כולל“ – המשקל העצמי של הכרכרה או העגלה בתוספת משקל המטען והנוסעים שעליה.

27.

מבנה עגלה או כרכרה

לא יעביד אדם בעל חיים רתום לעגלה או לכרכרה אלא בתנאים אלה:

(1)

בעגלה או בכרכרה מותקן מעצור, שמאפשר בלימה של הגלגלים;

(2)

מבנה העגלה או הכרכרה והרתמות לא פוגע בבעל החיים ומתאים לגודלו;

(3)

על העגלה או על הכרכרה רשום משקלה.

28.

מנוחה

לא יעביד אדם בעל חיים אלא אם כן הוא מספק לו פרקי מנוחה בתדירות המתאימה לסוג ולעוצמת המאמץ, ובכל מקרה פרק הזמן הרצוף שבו מועבד בעל החיים אינו עולה על שלוש שעות, ובתומו מתאפשר לבעל החיים לנוח במשך שלושים דקות רצופות לפחות.

29.

חובת סימון בשבב

לא יחזיק אדם בעל חיים באתר פעילות ולא יעבידו העבדה מסחרית, אלא אם כן בעל החיים מסומן בשבב.

30.

חובת נשיאת אישור

לא יעביד אדם בעל חיים העבדה מסחרית אלא אם כן הוא נושא עמו, בעת ההעבדה, אישור תקף לגבי אותו בעלי חיים; היתה ההעבדה במסגרת אתר פעילות – האישור התקף מצוי באתר הפעילות.

31.

הפעלה או ניהול של אתר פעילות

לא יפעיל אדם אתר פעילות ולא ינהלו אלא אם כן האחראי על המיתקן הוא בעלו של בעל החיים המופעל.

32.

חובות אחראי אתר פעילות

אחראי על אתר פעילות –

(1)

יציב במקום שבו עולים המבקרים על בעלי החיים או על הכרכרות שלט, בעברית ובערבית, שמפורטים בו כללי ההתנהגות באתר הפעילות ולפחות הכללים שבתוספת השניה;

(2)

לא יפעילו אלא אם כן מספר המדריכים בו מאפשר להם לפקח על רווחת כל בעלי החיים המופעלים באתר הפעילות, לרבות ליווי בעת יציאתם לשטח פתוח.

33.

חובות מדריך באתר פעילות

(א)

מדריך לא יאפשר עליית מבקרים על בעל חיים, או עליית נוסעים על כרכרה, בלא נוכחות מדריך.

(ב)

לא יתיר מדריך למבקר לרכב על בעל חיים או לעלות על כרכרה אלא אם כן בדק ומצא שהמשקל שעל בעל החיים לשאת או לסחוב לפי העניין, מתאים ליכולתו הגופנית ואינו עולה על הקבוע בתקנה 26(ב).

(ג)

לא יאפשר מדריך העבדת בעל חיים אלא אם כן מתאפשרים לבעל החיים פרקי המנוחה הקבועים בתקנה 28.

(ד)

לא מילא מבקר אחר הוראות מדריך, יורה לו המדריך להפסיק את השתתפותו בפעילות, אלא אם כן נסיבות העניין מחייבות אחרת.

34.

אישור מדריך באתר פעילות

לא יעלה מבקר על בעל חיים או על כרכרה אלא באישורו של מדריך.

35.

סייג לתחולה

היתה הפעלת בעל החיים על ידי בעלו הקבוע או מי מטעמו, ושלא במסגרת עיסוק מסחרי – לא יחולו הוראות תקנות 31 עד 34 על הפעלת בעל החיים באתר פעילות.

פרק ז׳: הוראות שונות

36.

הוראות מיוחדות לחיות בר

(א)

לא יעביד אדם חיית בר ולא יחזיקה בפינת ליטוף אלא אם כן ניתן לגביה היתר המאפשר במפורש את החזקתה או את העבדתה כאמור ובהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר.

(ב)

בעת הובלת חיית בר ובעת הכנתה להובלה, יחולו הוראות תקנות 3 עד 6, לפי העניין, אלא אם כן נקבעו בהיתר הוראות אחרות.

(ג)

תקנות 14 ו־15 לא יחולו על מסירת בעל חיים לרשות הטבע והגנים וכל עוד בעל החיים נשאר בבעלות רשות הטבע והגנים, בחזקתה או תפוס בידיה על פי דין.

(ד)

בתקנה זו, ”היתר“ – כהגדרתו בתקנות להגנת חיית הבר, התשל״ו–1976.

37.

צידוק מיוחד

לא יראו אדם כאחראי להפרת תקנות אלה, אם הדבר היה נחוץ באופן מיידי להגנתו או לרווחתו של בעל חיים, והפגיעה הצפויה ברווחתו של בעל חיים כתוצאה מההפרה היתה קטנה מזו שהיתה צפויה מאי־ההפרה.

38.

תחולה [תיקון: תשע״ז]

(א)

תקנות אלה יחולו על בעלי חיים שמוחזקים בהיתר הממונה לפי תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים), התשס״א–2001, אלא אם כן נקבעו בהיתר האמור הוראות אחרות ולתקופה שנקבעו.

(ב)

על מאורת רשות לא יחולו הוראות:

(1)

תקנות 9, 13(א)(2), 14(2), 16(10);

(2)

תקנה 16(9) – לגבי החזקת חתולים בתקופה שעד תום ארבעה עשר יום מיום הכנסתם למאורת הרשות;

(3)

תקנה 16(3) ו־(4) – לגבי החזקת חתולים ובלבד ששטח כלוב לחתול אחד לא יפחת מ־0.5 מ״ר, שטח כלוב שמוחזקים בו יותר מחתול אחד לא יפחת מ־0.75 לכל שני חתולים, וגובה הכלוב לא יפחת מ־0.6 מטר;

(4)

תקנה 16(5) – לגבי החזקת כלבים ובלבד ששטח מתחם שבו יותר מכלב אחד לא יפחת מצירוף השטח האמור בתקנה 16(3) כשהוא מחושב לפי הכלב הגדול ביותר במתחם ושטח של מ״ר אחד לכל 15 ק״ג ממשקלם הכולל של שאר הכלבים במתחם.

(ג)

על ארגון למען בעלי חיים שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים לא יחולו הוראות –

(1)

תקנות: 13(א)(2), 14(2) ו־16(9);

(2)

תקנה 16(3) ו־(4) – לגבי החזקת חתולים ובלבד ששטח כלוב לחתול אחד לא יפחת מ־0.5 מ״ר, שטח כלוב שבו מוחזקים יותר מחתול אחד לא יפחת מ־0.75 לכל שני חתולים, וגובה הכלוב לא יפחת מ־0.6 מטר;

(3)

תקנה 16(5) – לגבי החזקת כלבים ובלבד ששטח מתחם שבו יותר מכלב אחד לא יפחת מצירוף השטח האמור בתקנה 16(3) כשהוא מחושב לפי הכלב הגדול ביותר במתחם ושטח של מ״ר אחד לכל 15 ק״ג ממשקלם הכולל של שאר הכלבים במתחם;

(4)

תקנה 16(10) ובלבד שלכל כלב תתאפשר פעילות גופנית כאמור בתקנה האמורה אחת ליומיים לפחות.

(ד)

תקנות 14 ו־15 לא יחולו על מסירת בעל חיים ממיתקן לרופא וטרינר עירוני או לארגון למען בעלי חיים.

(ה)

תקנה 16(12) לא תחול על חתולי רחוב שנאספו ומוחזקים רק לצורך ביצוע עיקור או סירוס.

(ו)

תקנה 16א, למעט סימון בשבב לפי תקנת משנה 16א(א), ו־16ב לא יחולו על העברת כלב או חתול ממאורת רשות או מארגון למען בעלי חיים למאורת רשות או לארגון למען בעלי חיים.

39.

עונשין [תיקון: תשע״ז, תשפ״ד]

(א)

העובר על תקנות 3 עד 8, 13(א) ו־(ב), 16(2) עד (7) ו־(9) עד (11), 21, 23 ו־25, דינו – 6 חודשי מאסר.

(ב)

העושה מעשה בניגוד להוראות תקנות 9 עד 12, 13(ג), 14, 15, 16(1) ו־(8), 16א(ג), 17 עד 20, 22, 26, 27 עד 34 ו־36(א), דינו – קנס כקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

(ג)

עבירה על הוראות תקנות 3(א)(1), (3), (6) רישה, (10) (לעניין קיומם של אמצעי טיפוס), (11) רישה ו־(12), (ב), (ג)(2) ו־(3), 4(א), (ג) עד (ו), 5(1), (3), (4) רישה ו־(5), 8(ב), (ג) ו־(ד), 9(א), (ב) ו־(ד), 11(א), (ו) עד (ט), 12(1), (2), (4), (5) ו־(6), 13 (לעניין בעל חיים חולה במחלה מידבקת בלבד), 14(2) ו־(3), 15, 16(1) עד (9) ו־(11), 17, 18(1) ו־(2), 21(א), 23(ב)(2) ו־(3), 25(א)(3) ו־(4), (ב), 26(ב), 27, 28 סיפה (לעניין פרק הזמן הרצוף שבו מועבד בעל החיים ומתן מנוחה בתומו), 29, 30, 32(1) ו־36(א) היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

40.

חזקות [תיקון: תשע״ד]

נתגלתה אחת מאלה, חזקה שהופרה התקנה הרשומה לצדה, זולת אם הביא הנאשם ראיות לכך שהתקנה לא הופרה; התעורר ספק סביר אם הופרה התקנה, והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובת הנאשם:

(1)

בעל החיים סובל מתת תזונה – חזקה שהופרה תקנה 3(ג)(1) או 7(א);

(2)

בעל החיים פצוע או סובל ממחלה גלויה לעין, והפציעה או המחלה ישנים ולא טופלו – חזקה שהופרה תקנה 7(א);

(2א)

נמצא בחנות בעל חיים שאזניו או זנבו חתוכים, שיש על גופו קעקוע או שהוא צבוע באמצעי הפוגע ברקמה חיה או חודר לתוכה, חזקה שהחיתוך ברקמה החיה, הקעקוע או הצביעה באמצעי הפוגע ברקמה חיה או חודר לתוכה בוצעו למטרות נוי; הוראה זו לא תחול על החזקת חתול שקצה אוזנו האחת נחתך;

(3)

אחראי על מיתקן שנדרש על ידי הממונה, שוטר או מפקח להציג רישום כאמור בתקנה 12(4) ולא הציגו בתוך ארבעה עשר ימי עבודה ממועד הדרישה – חזקה שהופרה תקנה 12(4) ו־(5).

41.

אחריות בעלים

הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, יואשם בעבירה גם הבעלים או המחזיק של בעל החיים או אחראי על המיתקן, לפי העניין, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים למניעתה.

42.

שמירת דינים

אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשס״ו–2006.

43.

תחילה

(א)

תחילתן של תקנות 1 עד 8, 13, 21, 23 עד 30 ו־36 עד 42 – 60 ימים מיום פרסומן.

(ב)

תחילתן של תקנות 9 עד 12, 14 עד 20, 22, 31 עד 35 – שנה מיום פרסומן, ואולם לגבי מיתקן שהוקם לפני יום פרסומן של תקנות אלה, תהיה תחילתה של תקנה 16 שנתיים מיום הפרסום.

(ג)

על אף האמור בתקנת משנה (ב), ובלי לגרוע מתקנה 38(ב)(2), תחילתה של תקנה 16(9) לגבי מאורות רשות תהיה שלוש שנים מיום פרסומן של תקנות אלה.