פקודת בזיון בית המשפט
(הופנה מהדף פקודת ביזיון בית משפט)
פקודת בזיון בית המשפט מתוך 
פקודת בזיון בית המשפט
פקודה הקובעת עונש על בזיון בית המשפט.
מכוח האמור בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. לפי סעיף 8 לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש״ח–1948, בית המשפט לקרקעות בטל וכל סמכות שניתנה לבית המשפט לקרקעות תהא נתונה מעתה לבית המשפט המחוזי. לפי חוק השופטים (תיקון מס׳ 2), תשכ״ד–1964, כל מקום בו נאמר ”שופט שלום“ ייקרא מעתה ”שופט של בית משפט השלום“.
השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת בזיון בית המשפט“.
פירוש [תיקון: תש״ח־2]
בפקודה זו יהא למונח ”בית משפט“ הפירוש דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”בית משפט“ פירושו כל בית משפט אזרחי, לרבות בית משפט עירוני [במקור: ובית משפט לקרקעות].
[תיקון: תשי״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ז]
(בוטל).
דין עד המסרב להשיב על שאלות
סרב עד להחקר עפ״י החוק או להשיב על אותן שאלות שהוצגו לפניו כחוק, ולא הראה כל טעם צודק לסרובו, יכול בית המשפט לתתו מיד במאסר למועד שלא יעלה על חדש אחד, חוץ אם הסכים בינתים, לפני סיום המשפט, להחקר ולהשיב על שאלות.
המסרב לציית לצוויי בית המשפט [תיקון: [1931], 1947, תש״ח־2, תשכ״ג]
(1)
בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ״י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה.
(2)
לא ינתן צו המטיל קנס או מאסר אלא אם כן הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה, או, כשלא בא מעצמו, הובא לפני בית המשפט בצו תפיסה כדי להראות טעם מדוע לא ינתן נגדו צו כזה.
(3)
הטיל בית משפט מאסר לפי סעיף קטן (1), יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה.
(4)
היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יביא את ענינו של אסיר לפי סעיף קטן (1) לפני בית המשפט שהטיל עליו את המאסר, לשיקול נוסף, כשראה צורך בכך ולא פחות מאחת לששה חדשים מיום תחילת המאסר.
(5)
בשיקול הנוסף רשאי בית המשפט, לאחר שנתן לאסיר ולכל בעל דין אחר בהליך שבו הוטל המאסר הזדמנות להשמיע טענותיהם, לקיים את הצו, לשנותו, להתנותו בתנאים או לבטלו או ליתן כל הוראה אחרת שימצא לנכון.
(6)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, סדרי דין בשיקול נוסף לפי סעיף זה.
ירידה לנכסים [תיקון: תש״ח]
(1)
מי שהאשימוהו בהמראה ואי אפשר למצוא אותו בתוך תחומי שפוטו של כל בית משפט בישראל, יכול בית המשפט ליתן צו המטיל קנס או מאסר ככל אשר ימצא לצודק, או לצוות שינתן כתב ירידה לנכסיו, ואותו כתב ירידה לנכסים ישעבד את נכסי המקרקעים שלו באותו אופן ובאותו שעור מכל הבחינות כדין צו ירידה לנכסים במשפט אזרחי.
(2)
כתב ירידה לנכסים יהא ערוך אל שני אנשים או אל יותר משנים שיתמנו לכך ע״י בית המשפט, ובו יצטוו ויורשו לרדת לכל נכסי המקרקעים של האדם שניתן נגדו הכתב, ולגבות וליטול ולקבל לרשותם לא רק את דמי השכירות והרוחים של מקרקעיו האסורים, אלא גם את סחורותיו, כליו ומטלטליו, ולעכבם ולהחזיקם בידם בתורת עיקול, עד שיופיע לפני בית המשפט ויסיר מעליו את אשמת הבזיון, או עד שבית המשפט יצוה אחרת: יכול בית המשפט לצוות לשלם מתוך ההכנסות המתקבלות מאותם הנכסים שירדו אליהם, את כל ההוצאות הכרוכות בהוצאה לפועל של הירידה לנכסים לרבות אותו השכר ההוגן לאנשים שנתמנו להוציא לפועל את הירידה לנכסים, ככל אשר ימצא בית המשפט לנכון לפסוק.
(3)
בכל משפט נגד אדם על המראה, יתן בית המשפט שבפניו מתברר הענין אותו צו שימצא לנכון ביחס לתשלום ההוצאות שנגרמו מתוך כך.
ערעורים [תיקון: [1931], 1947, תש״ח־2]
(1)
צו המטיל ענש שניתן ע״י בית משפט מחוזי או בית משפט שלום עפ״י סעיף 6 יהא ניתן לערעור באותם התנאים הנוהגים בערעור על פסק דין פלילי המטיל עונש כיוצא בזה.
(2)
הפקודה תנהג לגבי בירור משפטי בפני פקידים מסדרים [תיקון: תשכ״ד]
ההוראות דלעיל שבפקודה זו תחולנה על כל פעולה משפטית של פקיד מסדר בברור תביעות עפ״י פקודת הקרקעות (קביעת זכות הקנין), כאילו היה אותו פקיד בחזקת בית משפט וכאילו היה העונש שהוטל ע״י פקיד מסדר עונש שהוטל ע״י שופט של בית משפט שלום.
[תיקון: [1930], 1934, 1937]
(הושמט).
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.