חוק לקידום תשתיות לאומיות

חוק לקידום תשתיות לאומיות מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023


תוכן עניינים

פרק א׳: מטרה והגדרות

מטרה
מטרתו של חוק זה לקבוע הוראות לקידום מיזמי תשתית, בין השאר באמצעות –
(1)
הסדרת תהליך הרישום והמיפוי של קווי תשתית;
(2)
קביעת הוראות לעניין תיעדוף של מיזמי תשתית חיוניים ומיזמי תשתית חיוניים מועדפים;
(3)
הסרת חסמים בקידום מיזמי תשתית, ובכלל זה חסמים אסדרתיים, בשלבי התכנון, ההקמה, ההפעלה והתחזוקה של מיזמים כאמור.
הגדרות
בחוק זה –
”אישור פעולה“ – כל אחד מאלה:
(1)
רישיון, היתר, או כל אישור אחר, הנדרש לפי דין מגורם מוסמך לשם ביצוע פעולה, לרבות רישיון, היתר או אישור כאמור הניתן לגבי מכשיר;
(2)
פטור מרישיון, היתר או אישור, כאמור בפסקה (1), או פטור מביצוע פעולה, הניתנים לאדם, לפי דין, מגורם מוסמך;
”גוף מבצע“ – גוף האחראי לייזום ולקידום ביצועו של מיזם תשתית מכוח דין, מכוח זיכיון, רישיון או היתר שניתן לפי דין, מכוח החלטת הממשלה או מכוח הסכם עם גוף ציבורי;
”גוף ציבורי“ – כל אחד מהגופים האלה:
(1)
הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
(2)
רשות מקומית;
(3)
תאגיד שהוקם לפי חוק;
(4)
תאגיד שנמצא בבעלות או בשליטה של הממשלה או של רשות מקומית, לרבות חברת בת ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, או חברה עירונית כהגדרתה בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”גוף תשתית“ – גוף המפעיל או המחזיק קו תשתית;
”גורם מוסמך“ – גוף ציבורי או גוף תשתית, שגוף מבצע נדרש לפי דין לקבל ממנו אישור פעולה, לשם קידום מיזם תשתית;
”ועדת ההשגות“ – הוועדה שהוקמה לפי סעיף 33;
”חומר מסוכן“ – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
”חוק למניעת מפגעים“ – חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961;
”חוק משק החשמל“ – חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;
”חוק העתיקות“ – חוק העתיקות, התשל״ח–1978;
”חוק רישוי עסקים“ – חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;
”חוק התכנון והבנייה“ – חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;
”חיתוך בדיקה“, ”חפירת בדיקה“ ו”חפירת הצלה“ – כמשמעותם לפי חוק העתיקות;
”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה (ביום 1.6.2023);
”מאגר המיפוי“ – מאגר המידע בתחום התשתיות הלאומיות שהוקם לפי החלטת ממשלה ופרטיו פורסמו ברשומות לפי סעיף 5(ה);
”מיזם תשתית“ – מיזם להקמה, להפעלה או לתחזוקה של תשתית לאומית;
”מיזם תשתית חיוני“ – מיזם המנוי ברשימת מיזמי התשתית החיוניים שפורסמה ברשומות לפי סעיף 31;
”מיזם תשתית חיוני מועדף“ – מיזם המנוי ברשימת מיזמי התשתית החיוניים המועדפים שפורסמה ברשומות לפי סעיף 42;
”מיפוי תשתית“ – מפה המתארת באופן מפורט את מיקומו של קו תשתית, שנערכה בהתאם למפרט המיפוי;
”מיתקן אנרגיה מתחדשת“ – מיתקן חשמל כהגדרתו בחוק משק החשמל או תחנת כוח, המשמשים לייצור אנרגיה מתחדשת או מיתקן אגירה לאנרגיה מתחדשת; לעניין הגדרה זו –
”אנרגיה מתחדשת“ – אנרגיה שמקורה בניצול קרינת השמש, רוח, מים, פסולת או ביומסה, או בניצול מקור אנרגיה אחר שאינו דלק מאובן או דלק גרעיני;
”ביומסה“ – מסת חומר אורגני לא מאובן;
”דלק מאובן“ – דלק הנוצר מהתאבנות חומר אורגני בסביבה מחוסרת חמצן;
”מנהרת קווי תשתית“ – מנהרה תת־קרקעית אשר עוברים בה שני קווי תשתית לפחות, שאינם חלק מאותה רשת קווי תשתית, ואינם נמנים עם אותו סוג תשתית המנוי בטור ב׳ לתוספת;
”מפרט המיפוי“ – המפרט למיפוי לאומי שמפרסם המרכז למיפוי ישראל באתר האינטרנט שלו, המעודכן מזמן לזמן;
”סקר קרקע“ – סקר לבדיקת סוג הקרקע הנדרש לצורך תכנון וביצוע של עבודה לקידום מיזם תשתית, למעט סקר קרקע לשם איתור של זיהום קרקע או מניעתו או לצורך גילוי נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי״ב–1952, או מחצבים או חומר חציבה כהגדרתם בפקודת המכרות;
”עבודות גישוש“ – עבודות לגילוי מיקום של קו תשתית;
”עבודות קו תשתית“ – עבודות הקשורות בקו תשתית, ובכלל זה הקמה, פיתוח, העתקה, תחזוקה, הסרה או פעולה להוצאה משימוש של קו תשתית;
”פקודת בריאות העם“ – פקודת בריאות העם, 1940;
”קו תשתית“ – קו עילי או תת־קרקעי או קו המונח על הקרקע, המשמש להולכה, לחלוקה, להספקה או להעברה של חשמל, מסר בזק כהגדרתו בחוק התקשורת, מים, ביוב, נפט גולמי, מוצרי נפט, גז טבעי או חומר מסוכן, וכן מיתקנים נלווים הנדרשים במישרין להפעלת קו כאמור;
”ריבוע בדיקה“ – ריבוע בשטח של 25 מ״ר אשר סומן לשם ביצוע חיתוך בדיקה, חפירת בדיקה או חפירת הצלה;
”רשות העתיקות“ – כמשמעותה בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989;
”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”תוכנית מאושרת“ – תוכנית שאושרה לפי הוראות חוק התכנון והבנייה;
”תחנת כוח“ – כהגדרתה בחוק משק החשמל;
”תיאום תשתיות“ – הליך תיאום המתבצע בין גוף מבצע לגוף התשתית במסגרת קידום מיזם תשתית לשם בחינת מיקום קו תשתית, תכנון וביצוע העתקה של קו תשתית או פעולה אחרת הקשורה בו, ובכלל זה תיאום כאמור לפי תוכנית או היתר מכוח חוק התכנון והבנייה;
”תשתיות לאומיות“ – כל אלה:
(1)
דרך כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה;
(2)
(3)
מיתקן תחבורתי כהגדרתו בפקודת התעבורה, לרבות חניה תפעולית וחניון יום או חניון לילה לקו שירות כהגדרתו בפקודה האמורה;
(4)
נמל ים שהוכרז או שיוכרז לפי הוראות סעיף 2 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971, שדה תעופה שייקבע לפי הוראות סעיף 30 לחוק הטיס, התשע״א–2011, או שדה תעופה המנוי בתוספת לחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977;
(5)
מיתקן להתפלת מי ים וכן מיתקן מים;
(6)
תחנת כוח, מיתקן לייצור אנרגיה מתחדשת, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל, או מיתקן לאגירת אנרגיה כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה;
(7)
רשת בזק כהגדרתה בחוק התקשורת;
(8)
מיתקן לזיקוק, להפקה, להולכה, לחלוקה, להספקה, להעברה או לאחסון של חשמל, מים, ביוב, נפט גולמי, מוצרי נפט, גז טבעי או חומר מסוכן או לטיפול בהם, וכן מנהרת קווי תשתית;
(9)
קו תשתית;
(10)
מיתקן למיון או לסילוק פסולת, לטיפול בה או להשבת אנרגיה מפסולת, או מיתקן לטיפול בביוב.

פרק ב׳: תיעדוף מיזמי תשתית

מתן עדיפות במענה לפניות שעניינן מיזמי תשתית חיוניים ומיזמי תשתית חיוניים מועדפים
על אף האמור בכל דין, גורם מוסמך או גוף תשתית ייתן עדיפות לטיפול בבקשה של גוף מבצע לקבלת אישור פעולה או לכל פנייה אחרת של גוף כאמור (בסעיף זה – בקשה או פנייה של גוף מבצע), הקשורות לקידום מיזם תשתית חיוני, וייתן עדיפות לטיפול בבקשה או בפנייה של גוף מבצע הקשורות לקידום מיזם תשתית חיוני מועדף, על פני טיפול בבקשה או בפנייה של גוף מבצע הקשורות לקידום מיזם תשתית חיוני.
מינוי גורם מרכז אצל הגורם המוסמך
(א)
גורם מוסמך ימנה, לגבי כל מיזם תשתית חיוני מועדף, עובד מעובדי הגורם המוסמך שיהיה אחראי לרכז את הטיפול בכל עניין הנוגע לאותו מיזם, ובכלל זה ייתן מענה לפניות של גוף מבצע האחראי למיזם (בסעיף זה – גורם מרכז); גורם מוסמך רשאי למנות לפי סעיף קטן זה גורם מרכז שיהיה אחראי ליותר ממיזם תשתית חיוני מועדף אחד.
(ב)
גורם מוסמך ימנה עובד מעובדי הגורם המוסמך שיהיה אחראי לרכז את הטיפול בכל עניין הנוגע למיזמים להקמה, לתפעול או לתחזוקה של מיתקנים לאנרגיה מתחדשת, ובכלל זה ייתן מענה לפניות של גוף מבצע האחראי למיזם כאמור.

פרק ג׳: מיפוי תשתיות

מאגר המיפוי והעברת מיפוי תשתיות למאגר המיפוי
(א)
בוצעו עבודות קו תשתית, יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
בוצעו העבודות על ידי גוף התשתית שקו התשתית בהחזקתו – יבצע גוף התשתית מיפוי תשתית ויעבירו למאגר המיפוי בתוך 60 ימים ממועד השלמת עבודות קו התשתית;
(2)
בוצעו העבודות על ידי גוף מבצע, במסגרת מיזם תשתית, יחולו הוראות אלה:
(א)
הגוף המבצע יבצע מיפוי תשתית ויעבירו לגוף התשתית המחזיק בקו התשתית שלגביו בוצעו העבודות, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־30 ימים ממועד השלמת עבודות קו התשתית;
(ב)
גוף התשתית שקיבל את מיפוי התשתית לפי פסקת משנה (א), יעביר את המיפוי למאגר המיפוי, בשינויים או בלא שינויים, בתוך 60 ימים; הגוף המבצע יותיר את קו התשתית גלוי לעין למשך 14 ימים ממועד העברת מיפוי התשתית לגוף התשתית, כדי לאפשר לגוף התשתית לבחון את המיפוי ולערוך בו שינויים;
(ג)
גוף תשתית שהעביר את מיפוי התשתית למאגר המיפוי, לפי פסקת משנה (ב), יראו אותו כאילו ביצע את מיפוי התשתית בעצמו.
(ב)
בוצעו עבודות גישוש, יחולו ההוראות שלהלן, לפי העניין, לגבי קו התשתית שלגביו בוצעו עבודות הגישוש:
(1)
בוצעו עבודות הגישוש על ידי גוף התשתית – יבצע גוף התשתית מיפוי תשתית לגבי קו התשתית שמיקומו התגלה, ויעבירו למאגר המיפוי בתוך 21 ימים ממועד השלמת עבודות הגישוש; לא התגלה קו תשתית במסגרת עבודות הגישוש – יודיע גוף התשתית למאגר המיפוי, בתוך שבעה ימים מיום סיום העבודות, כי לא נמצא קו תשתית בשטח שבו בוצעו עבודות הגישוש;
(2)
בוצעו עבודות הגישוש על ידי גוף מבצע, שאינו גוף התשתית לגבי אותו קו תשתית, יחולו הוראות אלה:
(א)
הגוף המבצע יבצע מיפוי תשתית לגבי קו התשתית שמיקומו התגלה ויעבירו לגוף התשתית, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד השלמת עבודות הגישוש; לא התגלה קו תשתית במסגרת עבודות הגישוש – יודיע הגוף המבצע לגוף התשתית כי לא נמצא קו תשתית בשטח שבו בוצעו עבודות הגישוש;
(ב)
גוף התשתית שקיבל, לפי פסקת משנה (א), את מיפוי התשתית או הודעה כי לא נמצא קו תשתית, יעביר את המיפוי או ההודעה, לפי העניין, למאגר המיפוי, בשינויים או בלא שינויים, בתוך 14 ימים;
(ג)
יראו גוף תשתית שהעביר למאגר המיפוי, לפי פסקת משנה (ב), את מיפוי התשתית או הודעה כי לא נמצא קו תשתית, כאילו ביצע את מיפוי התשתית או ערך את ההודעה, לפי העניין, בעצמו.
(ג)
שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין קביעת שטח במאגר המיפוי כשטח שהושלם מיפוי התשתיות בתחומו, ובכלל זה לעניין התנאים וההליך לקביעת שטח כאמור.
(ד)
שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון, שר האנרגיה והתשתיות ושר התקשורת, רשאי להתקין תקנות בדבר דרכי הניהול של מאגר המיפוי, שמירת המידע בו ואופן העברת המידע ממנו.
(ה)
שר האוצר יפרסם ברשומות, באתר האינטרנט של משרד האוצר ובאתר האינטרנט ”ממשל זמין“ את פרטי מאגר המידע בתחום התשתיות הלאומיות אשר ישמש כמאגר שאליו יועבר המידע לפי פרק זה.
העברת מידע נוסף למאגר המיפוי
(א)
גוף מבצע שביצע עבודות להקמת מנהרה תת־קרקעית, מנהרת קווי תשתית או מנהרת ניקוז יעביר למאגר המיפוי, בתוך 60 ימים מסיום העבודות, מיפוי מפורט באשר למיקום המנהרה האמורה, שנערך בהתאם למפרט המיפוי; לעניין זה, ”מנהרה תת־קרקעית“ – מנהרה העוברת, כולה או חלקה, מתחת לפני הקרקע, אשר עוברות בה דרך או מסילת ברזל כהגדרתן בפסקה (1) או (2) להגדרה ”תשתיות לאומיות“.
(ב)
גוף מבצע שביצע סקר קרקע, יעביר את ממצאי הסקר למאגר המיפוי בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים ממועד השלמתו של הסקר; תוצאות הסקר ייערכו בתצורה בהתאם למפרט שפרסם שר הבינוי והשיכון באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון, אם פורסם.
(ג)
הגופים המפורטים להלן יעבירו מידע למאגר המיפוי בהתאם להוראות כמפורט להלן:
(1)
גוף ציבורי או גוף תשתית יעביר למאגר המיפוי ממצאי סקר קרקע שנערך במסגרת מיזם תשתית והנמצא בידו, בתוך 30 ימים מיום שהגיע לידיו, אלא אם כן אותו סקר הועבר למאגר המיפוי לפי הוראות סעיף קטן (ב);
(2)
ביצעה רשות העתיקות חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה, תעביר למאגר המיפוי מיפוי הכולל את תחום ריבועי הבדיקה שבהם נערכו החיתוך או החפירה והמציין את ממצאי החיתוך או החפירה בכל ריבוע כאמור, בתוך 30 ימים מיום השלמת החיתוך או החפירה;
(3)
אישר משרד הבריאות ביצוע קידוח לפי פקודת בריאות העם, יעביר למאגר המיפוי מפה המפרטת את תחומיהם של אזורי המגן שמסביב לקידוח, לפי הפקודה האמורה, בתוך 30 ימים מיום מתן האישור; לעניין זה, ”אזור מגן“ – כהגדרתו בתקנות לפי פקודת בריאות העם.
(ד)
אין בהעברת מידע למאגר המיפוי לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג)(1) ו־(3), כדי לייחס לגוף שהעביר את המידע אחריות לתוכן המידע.
העברת מידע שנאגר לפני יום התחילה למאגר המיפוי – הוראת מעבר
(א)
נוסף על הוראות סעיפים 5 ו־6, בתוך 120 ימים מיום התחילה יעבירו הגופים המפורטים להלן מידע למאגר המיפוי, בהתאם להוראות אלה:
(1)
גוף תשתית יעביר למאגר המיפוי את המיפוי העדכני הנמצא בידו ביום התחילה, לגבי קווי התשתית שבהחזקתו;
(2)
רשות מקרקעי ישראל, הרשות הממשלתית למים ולביוב כמשמעותה בחוק המים, התשי״ט–1959, ומשרד הבינוי והשיכון יעבירו למאגר המיפוי ממצאי סקר קרקע הנמצא בידם ביום התחילה;
(3)
גוף מבצע יעביר למאגר המיפוי –
(א)
מיפוי עדכני הנמצא בידו ביום התחילה, באשר למיקום מנהרה תת־קרקעית כהגדרתה בסעיף 6(א) או מנהרת קווי תשתית;
(ב)
ממצאי סקר קרקע שנערך במסגרת מיזם תשתית והנמצא בידו ביום התחילה;
(4)
רשות העתיקות תעביר למאגר המיפוי מיפוי הכולל את ריבועי הבדיקה שבהם נערכו חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה לפני יום התחילה והמציין את ממצאי החיתוך או החפירה בכל ריבוע כאמור;
(5)
משרד הבריאות יעביר למאגר המיפוי מפה המפרטת את תחומיהם העדכניים של אזורי המגן כהגדרתם בסעיף 6(ג)(3) שמסביב לקידוח שאישר המשרד לפי פקודת בריאות העם לפני יום התחילה.
(ב)
אין בהעברת מידע למאגר המיפוי לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) ו־(5) כדי לייחס לגוף שהעביר את המידע אחריות לתוכן המידע.

פרק ד׳: העתקת קווי תשתית

סימן א׳: העתקת קו תשתית שאינו ממופה

הגדרת קו תשתית שאינו ממופה
בסימן זה, ”קו תשתית שאינו ממופה“ – קו תשתית שמתקיים לגביו המפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין קו תשתית שקמה לגביו החובה להעברת מיפוי תשתית למאגר המיפוי לפי סעיף 5 – מיפוי התשתית לא הועבר למאגר המיפוי לפי הסעיף האמור או שמיפוי התשתית הועבר לפי הסעיף האמור ומיקום קו התשתית בפועל אינו תואם את המיפוי שהועבר;
(2)
לעניין קו תשתית שטרם קמה לגביו החובה להעברת מיפוי התשתית למאגר המיפוי לפי סעיף 5 – מיקום קו התשתית בפועל אינו תואם את המיפוי שהעביר גוף התשתית לגוף המבצע במסגרת תיאום תשתיות.
הודעת גוף מבצע על העתקת קו תשתית
(א)
נוכח גוף מבצע, במסגרת קידום מיזם תשתית, כי יש צורך בהעתקת קו תשתית שאינו ממופה, לאחר התייעצות עם גוף התשתית ולאחר ששקל חלופות אפשריות להעתקה כאמור, יודיע הגוף המבצע לגוף התשתית המחזיק את קו התשתית, בכתב, כי יש צורך בהעתקת קו התשתית (בסימן זה – הודעה על העתקת קו תשתית).
(ב)
לא התייחס גוף התשתית לפניית הגוף המבצע להתייעצות לפי סעיף קטן (א), בתוך שבעה ימים ממועד מסירתה, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו.
הודעת התשובה של גוף התשתית
(א)
קיבל גוף התשתית הודעה על העתקת קו תשתית כאמור בסעיף 9, יודיע לגוף המבצע, בכתב, בתוך שבעה ימים ממועד מסירת ההודעה, על אחד מאלה (בסימן זה – הודעת התשובה):
(1)
כי בכוונתו לבצע את ההעתקה בעצמו;
(2)
כי הוא מסכים שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה.
(ב)
גוף התשתית לא יתנה את הסכמתו כאמור בסעיף קטן (א)(2) בתנאי שאינו נוגע במישרין להעתקת קו התשתית.
העתקת קו תשתית על ידי גוף התשתית
(א)
הודיע גוף התשתית בהודעת התשובה שמסר כי בכוונתו לבצע את ההעתקה בעצמו כאמור בסעיף 10(א)(1), ישלים את ביצוע ההעתקה בתוך 40 ימים ממועד מסירת ההודעה על העתקת קו התשתית.
(ב)
הגוף המבצע יאפשר לגוף התשתית לבצע את כל הפעולות הדרושות לשם העתקת קו התשתית על ידו כאמור בסעיף קטן (א).
העתקת קו התשתית על ידי הגוף המבצע
(א)
לא השיב גוף התשתית להודעה על העתקת קו התשתית, בהתאם להוראות סעיף 10, עד תום התקופה האמורה באותו סעיף, או לא החל בביצוע העתקת קו התשתית בתקופה האמורה בסעיף 11, יראו בתום התקופות האמורות כאילו הסכים גוף התשתית שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה כאמור בסעיף 10(א)(2).
(ב)
ניתנה הסכמת גוף התשתית לכך שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה כאמור בסעיף 10(א)(2) או מתקיים האמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
(1)
הגוף המבצע יקבע את המתווה להעתקת קו התשתית לאחר התייעצות עם גוף התשתית; לא התייחס גוף התשתית לפניית הגוף המבצע להתייעצות, בתוך שבעה ימים ממועד מסירתה, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו;
(2)
היה קו התשתית מסוג שגוף התשתית הוא הגורם היחיד על פי דין שרשאי לנתקו ולחברו לרשת קווי התשתית שאליה הוא משתייך, ינתק גוף התשתית את קו התשתית בתוך ארבעה ימי עבודה ממועד קבלת בקשה לכך מאת הגוף המבצע, בכתב, ויחברו חזרה לרשת קווי התשתית מוקדם ככל האפשר לאחר השלמת העתקתו על יד:י הגוף המבצע;
(3)
מייד עם השלמת העבודות להעתקת קו התשתית, ימסור הגוף המבצע הודעה על כך בכתב לגוף התשתית, ויראו את העבודות שביצע הגוף המבצע בקשר לאותו קו תשתית כאילו בוצעו על ידי גוף התשתית.
(ג)
בוצעו עבודות להעתקת קו התשתית על ידי גוף מבצע לפי הוראות סעיף זה, רשאי גוף התשתית להסמיך גורם מטעמו, ועל חשבונו, לפקח על ביצוע העבודות, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לעכב את ביצוען.
העתקת קו תשתית הכרוכה במורכבות הנדסית חריגה
(א)
על אף האמור בסעיפים 10 עד 12, נוכח גוף התשתית כי העתקת קו התשתית היא העתקה הכרוכה במורכבות הנדסית חריגה וכי בשל המורכבות החריגה לא ניתן להשלים את ביצוע ההעתקה בתוך התקופה האמורה בסעיף 11 או שהשלמת ההעתקה בתקופה הקצובה האמורה עלולה לגרום לסכנה לשלום הציבור, לביטחונו, לבריאותו, או לבטיחותו, או לגרום לנזק סביבתי משמעותי, יודיע על כך בכתב לגוף המבצע, בתוך שבעה ימים ממועד מסירת ההודעה על העתקת קו התשתית, בצירוף נימוקים מפורטים וחוות דעת הנדסית מפורטת.
(ב)
מסר גוף תשתית לגוף מבצע הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע בכתב לגוף המבצע, בתוך 21 ימים ממועד מסירת ההודעה על העתקת קו התשתית, על המועד שבו הוא מתחייב להשלים את ביצוע העתקת קו התשתית; המועד כאמור ייקבע על ידי גוף התשתית באישור המנהל הכללי של המשרד הממשלתי האחראי למיזם התשתית, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של המשרד הממונה על גוף התשתית.
העתקת קו תשתית אל מחוץ לתחום התוכנית המאושרת
(א)
על אף האמור בסעיפים 10 עד 13, נוכח גוף תשתית כי לא ניתן להעתיק את קו התשתית למיקום הנמצא בתחום התוכנית המאושרת וכי נדרש להעתיקו אל מחוץ לתחום האמור, יודיע על כך בכתב לגוף המבצע, בתוך שבעה ימים ממועד מסירת ההודעה על העתקת קו התשתית.
(ב)
מסר גוף תשתית לגוף מבצע הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יציע לו, בכתב, בתוך 14 ימים ממועד מסירת ההודעה על העתקת קו התשתית, חלופה זמנית עד להעתקת קו התשתית אל מחוץ לתחום התוכנית המאושרת, שתמנע את עיכוב קידום מיזם התשתית, או יודיע לו, בכתב, בתוך התקופה האמורה, כי לא נמצאה חלופה זמנית שאין בה כדי לסכן את שלום הציבור, ביטחונו, בריאותו או בטיחותו, או לגרום לנזק סביבתי משמעותי; הוסכם בין גוף התשתית לגוף המבצע על חלופה זמנית כאמור בסעיף קטן זה, יפעלו להשלמתה בהקדם האפשרי.
(ג)
מייד לאחר מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (א) יפעל גוף התשתית לקידום העתקת קו התשתית אל מחוץ לתחום התוכנית המאושרת, בהתאם להוראות הדין, וישלים את ביצוע ההעתקה בהקדם האפשרי.

סימן ב׳: העתקת תשתית תקשורת פסיבית

הגדרות – סימן ב׳
”ספק מורשה“ – כהגדרתו בחוק התקשורת;
”תשתית פסיבית“ – כהגדרתה בסעיף 5(י)(7) לחוק התקשורת.
בקשת גוף מבצע להעתקת תשתית פסיבית
נדרשה, במסגרת קידום מיזם תשתית, העתקה של תשתית פסיבית, למיקום שנקבע במסגרת הליך קבלת ההיתר או ההרשאה מרשות הרישוי לפי חוק התכנון והבנייה (בסימן זה – המיקום שאושר), ימסור הגוף המבצע לספק המורשה המחזיק בתשתית הפסיבית בקשה בכתב לביצוע העתקת התשתית למיקום שאושר הכוללת, בין השאר, את אלה (בסימן זה – בקשה להעתקת תשתית פסיבית):
(1)
טווח הזמן שבמסגרתו ניתן לבצע את ההעתקה (בסימן זה – טווח הזמן האפשרי להעתקה);
(2)
המועד הרצוי מבחינת הגוף המבצע לתחילת ביצוע עבודות העתקת התשתית הפסיבית ופרק הזמן המשוער לביצוען;
(3)
תוכנית מפורטת של העבודה.
הודעת התשובה של הספק המורשה
(א)
קיבל ספק מורשה בקשה להעתקת תשתית פסיבית כאמור בסעיף 16, יודיע בכתב לגוף המבצע, בתוך 21 ימים ממועד מסירת הבקשה, על אחד מאלה (בסימן זה – הודעת התשובה):
(1)
כי בכוונתו לבצע את ההעתקה בעצמו;
(2)
כי הוא מסכים שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה.
(ב)
ספק מורשה לא יתנה את הסכמתו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאי שאינו נוגע במישרין להעתקת התשתית הפסיבית.
(ג)
הודיע הספק המורשה לפי סעיף קטן (א) כי בכוונתו לבצע את ההעתקה בעצמו, יפרט בהודעת התשובה, בין השאר, את אלה:
(1)
אבני הדרך לביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית ולוחות הזמנים לביצוען, ובכלל זה המועד לתחילת ביצוע העבודות ופרק הזמן להשלמתן, והכול במסגרת טווח הזמן האפשרי להעתקה;
(2)
רשימת הרכיבים והפעולות הדרושים לשם ביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית ועלותם; שר התקשורת, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האנרגיה והתשתיות, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת מחירון מוצע לרכיבים ולפעולות הדרושים לשם ביצוע עבודות להעתקת תשתית פסיבית;
(3)
אם ברצונו לבצע שדרוג של התשתית הפסיבית במסגרת העתקתה, כאמור בסעיף 24.
מניעה להשלמת ההעתקה בטווח הזמן שקצב הגוף המבצע
(א)
על אף האמור בסעיף 17, נוכח הספק המורשה כי יש מניעה להשלים את העבודות להעתקת התשתית הפסיבית על ידו, במסגרת טווח הזמן האפשרי להעתקה, יודיע על כך בכתב לגוף המבצע, בתוך 7 ימים ממועד מסירת הבקשה להעתקת התשתית הפסיבית, ויפרט בהודעתו את הטעמים למניעה.
(ב)
מסר הספק המורשה לגוף המבצע הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יעביר לו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת הבקשה להעתקת התשתית הפסיבית, הודעת תשובה כאמור בסעיף 17 הכוללת, בין השאר, את אבני הדרך לביצוע העבודות, לוחות הזמנים לביצוען ופרק הזמן להשלמתן, אף שהם חורגים מטווח הזמן האפשרי להעתקה, ובלבד שמועד סיום פרק הזמן להשלמת העבודות יהיה בסמוך ככל האפשר למועד הסיום של טווח הזמן האפשרי להעתקה.
(ג)
הגוף המבצע יודיע לספק המורשה אם הוא מאשר את לוחות הזמנים ופרק הזמן להשלמת העבודות שנקבעו בהודעת התשובה לפי סעיף קטן (ב) או שאינו מאשרם; החליט הגוף המבצע שאינו מאשרם, יבצע את העבודות להעתקת התשתית בעצמו לפי סעיף 21.
דחיית מועד בידי הגוף המבצע
(א)
ראה הגוף המבצע כי בשל עיכוב בקידום מיזם התשתית לא יהיה ניתן להתחיל בביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית, על ידי הספק המורשה, במועד לתחילת ביצוע העבודות שציין הספק המורשה בהודעת התשובה לפי סעיף 17(ב) או שציין בהודעת התשובה לפי סעיף 18(ב) שאושרה לפי סעיף 18(ג), יודיע על כך הגוף המבצע לספק המורשה לא יאוחר מ־21 ימים לפני המועד האמור, ויגיע להסכמה עם הספק המורשה על מועד מעודכן לתחילת ביצוע העבודות ועל לוחות הזמנים המעודכנים לביצוע אבני הדרך כפי שנקבעו בהודעת התשובה, ובלבד שפרק הזמן להשלמת ביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית לא יעלה על פרק הזמן שנקבע בהודעת התשובה של הספק המורשה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), נדחה המועד לתחילת ביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית בשל עיכוב בקידום מיזם התשתית, בתקופה העולה על 12 חודשים, ימסור הגוף המבצע, מחדש, לספק המורשה, בקשה להעתקת תשתית פסיבית כאמור בסעיף 16.
העתקת התשתית על ידי ספק מורשה
(א)
ספק מורשה המבצע את העתקת התשתית הפסיבית בעצמו, לפי הוראות סעיפים 17 עד 19, יפעל בהתאם להודעת התשובה שמסר לפי סעיפים 17(ב) או 18(ב), לפי העניין, ואם התקיים האמור בסעיף 19(א) – גם בהתאם להסכמה שהגיעו אליה הספק המורשה והגוף המבצע לפי אותו סעיף.
(ב)
הגוף המבצע יאפשר לספק המורשה לבצע את כל הפעולות הדרושות לשם ביצוע העתקת התשתית הפסיבית על ידו כאמור בסעיף קטן (א).
העתקת התשתית על ידי הגוף המבצע
(א)
לא מסר הספק המורשה הודעת תשובה בהתאם להוראות סעיפים 17 או 18(ב), עד תום התקופות האמורות באותם סעיפים או לא החל הספק המורשה בביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית במועד לתחילת ביצוע העבודות שפירט בהודעת התשובה שנתן ובהתאם לאבני הדרך שפירט בה, אף על פי שהגוף המבצע פעל בהתאם להוראות סעיף 20(ב), יראו את הספק המורשה בתום התקופות האמורות או בחלוף אותו מועד, לפי העניין, כאילו הסכים שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה כאמור בסעיף 17(א)(2).
(ב)
ניתנה הסכמת הספק המורשה לכך שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה, כאמור בסעיף 17(א)(2), או התקיים האמור בסעיף קטן (א), או לא אישר הגוף המבצע את לוחות הזמנים ופרק הזמן להשלמת העבודות שנקבעו בהודעת התשובה של הספק המורשה לפי סעיף 18(ג), יבצע הגוף המבצע את העבודות להעתקת התשתית הפסיבית, בכפוף להוראות אלה:
(1)
העבודות יבוצעו על ידי קבלן מוסמך לביצוע העבודות שיבצען בעצמו או באמצעות עובדיו, ולא באמצעות קבלן משנה; לעניין זה, ”קבלן מוסמך“ – מי שיש לו ניסיון של חמש שנים לפחות בביצוע עבודות להעתקת תשתית פסיבית בעבור ספק מורשה, ובלי לגרוע מהוראות כל דין, הוא אחד מאלה:
(א)
קבלן הרשום בפנקס הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969, בקבוצת סיווג א׳ בענף 240 – הנחת קווי תקשורת ובקבוצת סיווג ג׳ בענף 200 – ענף ראשי כבישים, תשתית ופיתוח;
(ב)
מי שהוסכם בין הספק המורשה לגוף המבצע;
(2)
הספק המורשה יהיה רשאי להציב מפקח מטעמו באתר ביצוע העבודות; הגוף המבצע יישא בעלויות ההצבה של המפקח לפי פסקה זו; קבע החשב הכללי במשרד האוצר תעריף לעניין זה, תהיה עלות הצבת מפקח כאמור על פי התעריף שנקבע;
(3)
מייד עם השלמת העבודות להעתקת התשתית הפסיבית, ימסור הגוף המבצע הודעה על כך לספק המורשה, בכתב, ויראו את העבודות שביצע הגוף המבצע בקשר לתשתית הפסיבית כאילו ביצע אותן הספק המורשה, ובלבד שאם נקבעו תקנות לפי סעיף קטן (ג) – הגוף המבצע פעל לפיהן;
(4)
קיבל הספק המורשה הודעה על השלמת העבודות לפי פסקה (3), יתחיל, בתוך 14 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור, בביצוע הסרת מיתקן הבזק וחיבורו לתשתית הפסיבית שהועתקה.
(ג)
שר התקשורת, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ביצוע עבודות ההעתקה של תשתית פסיבית על ידי גוף מבצע.
תחולת הוראות
(א)
הוראות סימן זה לא יחולו לגבי תשתית פסיבית שהיא קו תשתית שאינו ממופה כהגדרתו בסעיף 8.
(ב)
לעניין העתקת תשתית פסיבית במסגרת סלילת דרך יחולו הוראות סימן זה על אף הוראות סעיף 25 לחוק התקשורת, למעט סעיף קטן (א)(1) סיפה של הסעיף האמור.

סימן ג׳: עלויות העתקת קו תשתית ושדרוגו

עלויות העתקת קו תשתית
(א)
הגוף המבצע יישא בעלויות העתקת קו תשתית במסגרת מיזם תשתית, אלא אם כן הגוף המבצע וגוף התשתית שקו התשתית בהחזקתו, הסכימו אחרת.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 18(ג)(2), שר האוצר, לאחר התייעצות עם השר הממונה על סוג קו תשתית, רשאי לפרסם באתר האינטרנט של משרד האוצר מחירון מוצע לרכיבים ולפעולות הדרושים לשם ביצוע עבודות העתקת קו תשתית כאמור, במסגרת מיזם תשתית.
שדרוג קו תשתית
(א)
ביקש גוף תשתית כי במסגרת העתקת קו תשתית בקשר עם מיזם תשתית ייערך שדרוג של קו התשתית, יאפשר הגוף המבצע את שדרוג קו התשתית, אלא אם כן סבר כי בשל ביצוע השדרוג ייגרם עיכוב משמעותי בקידום מיזם התשתית.
(ב)
גוף התשתית יישא בעלויות שדרוג קו התשתית כאמור בסעיף זה.

פרק ה׳: הסרת חסמים נוספים

הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת מיזם תשתית
(א)
על אף האמור בכל דין, נדרשה הסכמה מאת רשות מקרקעי ישראל, לשם הקמת מיזם תשתית על ידי המדינה או מי מטעמה, או פעילות מסחרית נלווית למיזם כאמור, תיתן רשות מקרקעי ישראל הסכמה כאמור בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה לה הבקשה לכך.
(ב)
חלפו 45 ימים ולא התקבלה הסכמה מאת רשות מקרקעי ישראל כאמור בסעיף קטן (א), יראו את הבקשה להסכמה כמאושרת.
(ג)
התנתה רשות מקרקעי ישראל את הסכמתה בתנאים, לא יהיה במילוי תנאים אלה כדי לעכב את מתן ההסכמה כאמור בסעיף קטן (א), אולם אין באמור כדי לגרוע מחובת מילוי התנאים לאחר מתן ההסכמה.
(ד)
בסעיף זה –
”הסכמה“ – לרבות הסכמה לקבלת היתר או אישור אחר;
”מיזם תשתית“ – למעט מיזם להפעלה או לתחזוקה של תשתית לאומית;
”פעילות מסחרית נלווית“, למיזם תשתית – שימוש בעל אופי מסחרי הנלווה לשימוש העיקרי בקרקע ובעל זיקה אליו, בהיקף שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה המיועד למיזם התשתית, והכול בהתאם לזכויות הבנייה הקבועות בתוכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה.
איסור התניה
גורם מוסמך לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן אישור או הסכמה או ביצוע פעולה על ידו, שמבקש גוף מבצע לשם קידום מיזם תשתית, בכל תנאי שאינו נוגע במישרין למתן האישור או ההסכמה או לביצוע הפעולה כמבוקש.
מניעת דרישה לביצוע עבודות גישוש לגבי מיקום קו תשתית שנבדק בעבר
(א)
בוצע מיפוי תשתיות בידי גוף תשתית או גוף מבצע לפי הוראות סעיף 5, לא ידרוש גוף תשתית מגוף מבצע לבצע עבודות גישוש, במסגרת מיזם תשתית, לגבי מיקום קו התשתית שלגביו בוצע המיפוי, עד תום חמש שנים ממועד ביצוע המיפוי, אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות שיש בהן כדי לגרום לשינוי פיזי בתנאי הקרקע העשוי להשפיע, ברמת ודאות גבוהה, על מיקומו של קו התשתית.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), גוף תשתית רשאי לדרוש הכנה של מפת מדידה להיתר לגבי פני הקרקע שמעל לקו התשתית כנדרש בהוראות לפי חוק התכנון והבנייה.
מניעת דרישה לביצוע חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה בשטח שנבדק בעבר
על אף האמור בהוראות לפי חוק העתיקות, לא תדרוש רשות העתיקות לפי החוק האמור ביצוע חיתוך בדיקה בריבוע בדיקה שבו ביצעה בעבר חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה, ולא תדרוש חפירת בדיקה בריבוע בדיקה שבו ביצעה בעבר חפירת בדיקה.

פרק ו׳: נוהל פנייה לגורם מוסמך או גוף תשתית

פרסום נוהל פנייה לגורם מוסמך
(א)
גורם מוסמך יפרסם באתר האינטרנט שלו נוהל פנייה מסודר אליו מגופים מבצעים בקשר למיזמי תשתית, שיכלול את כל אלה (בסעיף זה – נוהל הפנייה):
(1)
פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין או הנחיות לשם פנייה לקבלת מידע מגורם מוסמך לצורך ביצוע עבודות לקידום מיזם תשתית;
(2)
פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין או הנחיות, לשם הגשת בקשה לקבלת אישור פעולה מאת הגורם המוסמך לשם ביצוע עבודות לקידום מיזם תשתית;
(3)
פרקי הזמן למתן מענה לפנייה לקבלת מידע כאמור בפסקה (1) או למתן החלטה בבקשה לקבלת אישור פעולה כאמור בפסקה (2), בידי הגורם המוסמך, לרבות פרק הזמן להודעת הגורם המוסמך לפונה או למבקש, לפי העניין, בדבר אי־הגשת מלוא פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים בהתאם להוראות פסקאות (1) או (2);
(4)
מנגנון ההשגה או הערר שנקבעו בדין על החלטות הגורם המוסמך בבקשה לאישור פעולה, אם נקבעו.
(ב)
נוהל הפנייה ישקף את הוראות הדין וההנחיות כאמור בסעיף קטן (א), ואין בהוראות אותו סעיף קטן כדי להקנות לגורם המוסמך סמכות לקבוע הוראות הסוטות מהן או הוראות נוספות.
(ג)
לא פרסם גורם מוסמך בנוהל הפנייה פרק זמן למתן מענה לפנייה לקבלת מידע או למתן החלטה בבקשה לקבלת אישור פעולה, כאמור בסעיף קטן (א)(3), ולא נקבע בדין או בהנחיות פרק הזמן האמור, ייתן הגורם המוסמך מענה לפנייה או ייתן החלטתו בבקשה, לפי העניין, לגוף המבצע, בתוך 30 ימים ממועד הגשת הפנייה או הבקשה; ואולם לעניין בקשה לקבלת אישור פעולה הנדרש לביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקר מים או סקר קרקע, ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע – על הגורם המוסמך לתת את החלטתו בבקשה בתוך 14 ימים ממועד הגשתה.
(ד)
כלל הגורמים המוסמכים יפרסמו את נוהלי הפנייה אליהם לפי סעיף זה לגבי המידע ולגבי אישורי הפעולה שבסמכותם לתת, ערב יום התחילה, לפי דין או הנחיות כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), עד תום 120 ימים מיום התחילה; הוקנתה בדין לגורם מוסמך, אחרי יום התחילה, סמכות לתת אישור פעולה נוסף כאמור בסעיף קטן (א)(2), יעדכן את נוהל הפנייה לגבי אותו אישור, בתוך 14 ימים מיום תחילתו של הדין האמור.
פרסום נוהל פנייה לגוף תשתית המקיים תיאום תשתיות
(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 29, גוף תשתית אשר גוף מבצע נדרש לבצע עימו תיאום תשתיות לשם קידום מיזם תשתית, יפרסם באתר האינטרנט שלו נוהל פנייה אליו בידי גוף מבצע במסגרת תיאום תשתיות הכולל את פרקי הזמן למתן מענה לפנייה של גוף מבצע במסגרת תיאום התשתיות ואת פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים למתן מענה כאמור.
(ב)
לא פרסם גוף תשתית נוהל פנייה אליו לפי סעיף קטן (א), ייתן מענה לכל פנייה של גוף מבצע אליו במסגרת תיאום תשתיות, בתוך 30 ימים ממועד הפנייה.
(ג)
גוף תשתית יפרסם את נוהל הפנייה אליו לפי סעיף זה, עד תום 120 ימים מיום התחילה.

פרק ז׳: מיזמי תשתית חיוניים

סימן א׳: קביעת מיזמי תשתית חיוניים

פרסום רשימת מיזמי תשתית חיוניים
(א)
שר האוצר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר את רשימת מיזמי התשתית החיוניים, שתכלול כל מיזם תשתית בתחום תשתית המנוי בטור א׳ לתוספת, שהוא מיזם להקמה, להפעלה או לתחזוקה של סוג תשתית לאומית המנוי בטור ב׳ לתוספת, ואם נקבע לצד סוג התשתית, בטור ג׳ לתוספת האמורה, היקף פעילות למיזם או תנאי אחר – מתקיים לגביו היקף הפעילות או התנאי כאמור.
(ב)
המועד שבו יפרסם שר האוצר כל מיזם תשתית חיוני כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לא יאוחר מהמועד שבו החליטה הממשלה לראשונה על קידומו של מיזם התשתית החיוני או ניתנה הוראה להכנת תוכנית לפי סעיף 50 לחוק התכנון והבנייה, או פורסם דבר הכנת תוכנית בהתאם לסעיף 77 לחוק התכנון והבנייה, לפי המוקדם.
פורסמה רשימת מיזמי תשתית חיוניים לפי חוק לקידום תשתיות לאומיות (י״פ תשפ״ג, 9260).

סימן ב׳: הסרת חסמים – רישוי עסקים

”גורם מוסמך ארצי“ – כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה ”גורם מוסמך ארצי“ שבסעיף 7(ה) לחוק רישוי עסקים, ברשות המקומית;
”נותן אישור“ – כל אחד מאלה:
(1)
נותן אישור כמשמעותו בסעיף 6(א) לחוק רישוי עסקים;
(2)
”רישיון עסק“ – רישיון או היתר שניתן לפי חוק רישוי עסקים;
”רשות הרישוי המקומית“ – כמשמעותה בסעיף 5(א)(1) לחוק רישוי עסקים;
”תנאי רישיון עסק“ – תנאי מוקדם, תנאי הרישיון או תנאי נוסף ברישיון, כמשמעותם בסעיף 7(א)(1) לחוק רישוי עסקים.
הקמת ועדת השגות ותפקידיה
תוקם ועדה שתפקידה להחליט בהשגות של גוף מבצע על החלטות רשות הרישוי המקומית או גורם מוסמך ארצי, כמפורט להלן, בנוגע לרישיון עסק בקשר עם מיזם תשתית חיוני (בסימן זה – החלטת מוסד רישוי מקומי):
(1)
סירוב רשות הרישוי המקומית לבקשת הגוף המבצע לרישיון עסק; לעניין זה, ”סירוב“ – לרבות אי־קבלת החלטה בבקשה לרישיון עסק, לאחר שחלפו 60 ימים ממועד הגשת הבקשה לרשות הרישוי המקומית;
(2)
דרישת רשות הרישוי המקומית או גורם מוסמך ארצי להמצאת מסמך וכן קביעת תנאי רישיון עסק על ידם שלא בהתאם להוראות חוק רישוי עסקים;
(3)
קביעת תנאי רישיון עסק שיש בו כדי לסכל את רישיון העסק או שאינו קשור במישרין לעיסוק שבשלו נדרש רישיון העסק.
הרכב ועדת ההשגות
(א)
זה הרכבה של ועדת ההשגות:
(1)
עובד משרד האוצר, שימנה שר האוצר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)
עובד משרד הפנים, שימנה שר הפנים;
(3)
עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
(4)
עובד משרד האנרגיה והתשתיות, שימנה שר האנרגיה והתשתיות;
(5)
עובד משרד הבריאות, שימנה שר הבריאות;
(6)
עובד המשרד להגנת הסביבה, שימנה השר להגנת הסביבה;
(7)
עובד המשרד לביטחון לאומי, שימנה השר לביטחון לאומי;
(8)
עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר;
(9)
עובד משרד העבודה, שימנה שר העבודה;
(10)
נציג הרשויות המקומיות שימנה העומד בראש הארגון המייצג את המספר הרב ביותר של רשויות מקומיות.
(ב)
המוסמך למנות חבר ועדה, ימנה לו ממלא מקום קבוע; שר המוסמך כאמור ימנה ממלא מקום קבוע מקרב עובדי משרדו לחבר הוועדה שמינה.
(ג)
על נציג הרשויות המקומיות כאמור בסעיף קטן (א)(10) יחולו הוראות סעיפים 12ג עד 12ו לחוק רישוי עסקים, בשינויים המחויבים.
סדרי עבודת הוועדה
(א)
המניין החוקי לישיבות ועדת ההשגות יהיה רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה.
(ב)
החלטת ועדת ההשגות תתקבל ברוב דעות המשתתפים בישיבת הוועדה שבה התקבלה ההחלטה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.
(ג)
ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה וסדרי דיוניה, אם לא נקבעו לפי חוק זה.
(ד)
ועדת ההשגות תפרסם את החלטותיה וכן תערוך פרוטוקולים של ישיבותיה; ואולם, הוועדה רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי פרוטוקול של דיון מסוים או חלקו לא יפורסם אם לדעתה אין למוסרו מטעמים המנויים בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, או שאין היא חייבת למוסרו מטעמים המנויים בסעיף 9(ב) לחוק האמור.
תוקף החלטות הוועדה
קיום ועדת ההשגות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שיכהנו בה רוב חבריה.
הגשת השגה
(א)
גוף מבצע רשאי להגיש השגה לוועדת ההשגות על החלטת מוסד רישוי מקומי, כאמור בסעיף 33, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה או מתום המועד האמור בסעיף 33(1), אלא אם כן החליטה ועדת ההשגות להאריך את התקופה האמורה.
(ב)
לא תוגש השגה לפי סעיף קטן (א) על החלטת רשות הרישוי המקומית כל עוד תלויה ועומדת השגה שהוגשה באותו עניין לגורם מוסמך ארצי לפי סעיף 7ג5 לחוק רישוי עסקים.
(ג)
הגשת השגה כאמור בסעיף קטן (א) אינה מתלה את תוקפה של ההחלטה, כל עוד לא החליטה ועדת ההשגות אחרת.
סמכויות ועדת ההשגות
(א)
ועדת ההשגות תחליט בהשגה שהוגשה לה על החלטת מוסד רישוי מקומי, כאמור בסעיף 33, לא יאוחר מתום 45 ימים מהמועד שבו הוגשה לה, ובלבד שנתנה הזדמנות לרשות הרישוי המקומית, ולעניין השגה על החלטת גורם מוסמך ארצי – גם לגורם המוסמך הארצי, להגיב על ההשגה כפי שתורה; הוועדה רשאית להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב)
קיבלה ועדת ההשגות את ההשגה, בחלקה או במלואה, מהטעמים האמורים בסעיף 33, תורה על תיקון ההחלטה, ורשאית היא להורות, בין היתר, על כל אחד מאלה:
(1)
מתן רישיון עסק;
(2)
ביטול תנאי רישיון עסק או שינוים;
(3)
קביעת תנאי רישיון עסק.
(ג)
ועדת ההשגות רשאית להתלות את תוקפה של החלטת מוסד הרישוי המקומי שהוגשה לגביה השגה עד לקבלת החלטתה בהשגה.
(ד)
ועדת ההשגות לא תחליט לגבי תנאי רישיון עסק שקבע נותן אישור או לגבי החלטות נותן אישור, אף אם נכללו בהחלטת מוסד הרישוי המקומי שהוגשה לגביה השגה.
(ה)
ועדת ההשגות תמסור את החלטתה המנומקת בכתב לרשות הרישוי המקומית, ולעניין השגה על החלטת גורם מוסמך ארצי – גם לגורם המוסמך הארצי, ולמגיש ההשגה.
פעולת רשות הרישוי המקומית בהתאם להחלטת ועדת ההשגות
קיבלה ועדת ההשגות השגה כאמור בסעיף 38(ב), תפעל רשות הרישוי המקומית בהתאם להחלטת ועדת ההשגות, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

סימן ג׳: הסרת חסמים נוספים

תיאום באמצעות המערכת הלאומית לתיאום תשתיות
גוף מבצע או גוף תשתית המבצעים תיאום תשתיות לשם קידום מיזם תשתית חיוני יבצעו את התיאום האמור באמצעות המערכת הלאומית לתיאום תשתיות; לעניין זה, ”המערכת הלאומית לתיאום תשתיות“ – מערכת ממוחשבת לתיאום תשתיות שהמנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פרסם את פרטיה באתר האינטרנט של המשרד ובאתר האינטרנט ”ממשל זמין“.
אישור הסדרי תנועה
פנתה רשות תימרור מקומית לקצין משטרה, לפי פקודת התעבורה, לשם התייעצות עימו בקביעת הסדר תנועה במסגרת מיזם תשתית חיוני, יחולו הוראות אלה:
(1)
קצין המשטרה ימסור לרשות התימרור המקומית את עמדתו בעניין הפנייה בתוך 30 ימים מיום קבלת הפנייה; ואולם קצין המשטרה רשאי, עד תום התקופה כאמור, להאריכה בהודעה בכתב לרשות התימרור המקומית, בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים;
(2)
לא מסר קצין המשטרה את עמדתו עד תום התקופה כאמור בפסקה (1), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו.

פרק ח׳: מיזמי תשתית חיוניים מועדפים

סימן א׳: קביעת מיזמי תשתית חיוניים מועדפים ולוח זמנים לביצועם

קביעת רשימת מיזמי תשתית חיוניים מועדפים, פרסומה ועדכונה
(א)
הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה ושר האוצר, תקבע בהחלטתה רשימה של עד עשרה מיזמי תשתית חיוניים שיהיו מיזמי תשתית חיוניים מועדפים, ובלבד שמתקיימים לגבי כל מיזם כאמור התנאים האלה:
(1)
המיזם נדרש לשם אספקת שירות או משאב חיוניים לציבור ויש דחיפות בביצועו;
(2)
המיזם הוא בעל כדאיות כלכלית, נובעת ממנו תועלת משקית משמעותית, ועיכוב במשך ביצועו יגרום ברמת ודאות גבוהה לנזק משמעותי למשק או לאינטרס ציבורי;
(3)
המיזם או תוצריו ישרתו אוכלוסייה בהיקף נרחב;
(4)
תחולת הוראות חוק זה הנוגעות למיזם תשתית חיוני מועדף, לגבי המיזם, תסיר חסמים משמעותיים, אחד או יותר, בקידומו או תמנע עיכובים משמעותיים או ייקור עלויות משמעותי.
(ב)
רשימת מיזמי התשתית החיוניים המועדפים תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר.
(ג)
הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה ושר האוצר, רשאית לעדכן את רשימת מיזמי התשתית החיוניים המועדפים מזמן לזמן, בכפוף להוראות אלה:
(1)
הממשלה אינה רשאית להסיר מהרשימה מיזם תשתית חיוני מועדף אשר טרם חלפה שנה ממועד הכללתו ברשימה;
(2)
מיזם תשתית חיוני אשר היה ברשימה והוסר ממנה, לא ייכלל מחדש ברשימה במהלך השנה שחלפה ממועד הסרתו;
(3)
הרשימה לא תכלול, בכל עת, יותר מעשרה מיזמי תשתית חיוניים מועדפים.
פורסמה רשימת מיזמי תשתית חיוניים מועדפים לפי חוק לקידום תשתיות לאומיות (י״פ תשפ״ד, 412).
פרסום לוחות זמנים לביצוע מיזם תשתית חיוני מועדף
(א)
אחת לשנה, לפחות, יפרסם גוף מבצע האחראי על מיזם תשתית חיוני מועדף, באתר האינטרנט שלו, את לוחות הזמנים המשוערים לביצוע מיזם תשתית חיוני מועדף, ויבהיר בפרסום כי ייתכנו שינויים בלוחות הזמנים כאמור.
(ב)
לא נבחר גוף מבצע למיזם תשתית חיוני מועדף, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על המנהל הכללי של המשרד הממשלתי האחראי לקידום מיזם התשתית החיוני המועדף.
(ג)
המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, בהסכמת המנהל הכללי של משרד האוצר, רשאי להורות על אופן הפרסום לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה על רמת פירוטו ותדירותו.

סימן ב׳: הסרת חסמים

תכנון העתקת קו תשתית לשם קידום מיזם תשתית חיוני מועדף
(א)
בלי לגרוע מהוראות כל דין, גוף מבצע רשאי להציע תכנון להעתקת קו תשתית המוחזק בידי גוף תשתית שהוא גוף ציבורי (בסעיף זה – גוף תשתית ציבורי), לשם קידום מיזם תשתית חיוני מועדף, באמצעות מתכנן מוסמך, ובלבד שפנה קודם לכן לגוף התשתית לעניין בחינת זהות המתכנן; לעניין זה, ”מתכנן מוסמך“ – כל אחד מאלה:
(1)
מי שרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958, או במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים לפי חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012, והוא בעל ניסיון של שבע שנים לפחות בתחום שלגביו נדרש התכנון לפי סעיף קטן זה;
(2)
מתכנן שהוסכם בין הגוף המבצע לגוף התשתית.
(ב)
הגוף המבצע יעביר את הצעתו לפי סעיף קטן (א) לגוף התשתית הציבורי שיהיה רשאי לאשרה, לדחותה או לערוך בה שינויים.
(ג)
ניתנו היתר או הרשאה מאת רשות הרישוי לפי חוק התכנון והבנייה, להעתקת קו תשתית לשם קידום מיזם תשתית חיוני מועדף, ויזם גוף תשתית ציבורי המחזיק בקו התשתית, הגוף המבצע או גוף תשתית ציבורי אחר שינויים בתכנון שהוגש לשם קבלת ההיתר או ההרשאה כאמור בתקופה של שנתיים מיום מתן ההיתר או ההרשאה, לפי העניין, יישא הגוף שיזם את השינוי, בכל העלויות הישירות הנובעות מהשינוי כאמור, אלא אם כן השינוי התחייב לפי הוראות כל דין.
מניעת רעש
(א)
השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע תקנות לעניין מניעת רעש בשל ביצוע עבודות לקידום מיזם תשתית חיוני מועדף.
(ב)
יראו תקנות כאמור בסעיף קטן (א) כאילו הותקנו מכוח חוק למניעת מפגעים.
צווים מינהליים
(א)
על אף האמור בחוק התכנון והבנייה, לא יינתן צו מינהלי ולא תימסר הודעה לפי סעיף 218 לחוק האמור, בעניין מיזם תשתית חיוני מועדף, אלא בהסכמת מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהוא הסמיכו לכך; ואולם צו מינהלי או הודעה הנדרשים בדחיפות בשל סכנה לשלומו, לביטחונו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או של הציבור, או לפגיעה חמורה בסביבה, אינם טעונים הסכמה לפי סעיף קטן זה; בסעיף זה, ”מנהל היחידה הארצית לאכיפה“ ו”צו מינהלי“ – כהגדרתם בסעיף 203 לחוק התכנון והבנייה.
(ב)
על אף האמור בסעיף 11ב לחוק למניעת מפגעים, לא יינתן צו לסילוק מפגע או להפסקתו, בעניין מיזם תשתית חיוני מועדף, אלא בהסכמת מנהל האגף האחראי על מניעת מפגעים במשרד להגנת הסביבה לאחר שהתייעץ עם מנהל האגף במשרד הממשלתי האחראי על מיזם התשתית החיוני המועדף; ואולם צו כאמור הנדרש בדחיפות בשל סכנה לשלומו, לביטחונו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או של הציבור, או לפגיעה חמורה בסביבה, אינו טעון הסכמה לפי סעיף קטן זה.
(ג)
על אף האמור בסעיף 13ב לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984, לא יינתן צו לשמירת הניקיון שיש בו כדי לעכב באופן משמעותי קידום מיזם תשתית חיוני מועדף או כדי ליצור הכבדה משמעותית בקידום מיזם כאמור אלא בהסכמת מנהל האגף האחראי על שמירת הניקיון במשרד להגנת הסביבה לאחר שהתייעץ עם מנהל האגף במשרד הממשלתי האחראי על מיזם התשתית החיוני המועדף; ואולם צו כאמור הנדרש בדחיפות בשל סכנה לשלומו, לביטחונו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או של הציבור, או לפגיעה חמורה בסביבה, אינו טעון הסכמה לפי סעיף קטן זה.
(ד)
על אף האמור בסעיף 20 לחוק רישוי עסקים, לא יינתן צו הפסקה מינהלי בעניין מיזם תשתית חיוני מועדף אלא לאחר שנותן הצו התייעץ גם עם יושב ראש ועדת ההשגות; ואולם צו הפסקה מינהלי הנדרש בדחיפות בשל סכנה לשלומו, לביטחונו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או של הציבור, או לפגיעה חמורה בסביבה, אינו טעון התייעצות כאמור בסעיף קטן זה.
(ה)
מי שנדרשת קבלת הסכמתו או התייעצות עימו לפי הוראות סעיף זה, ימסור תשובתו בתוך זמן סביר בנסיבות העניין מיום הפנייה אליו.
עתיקות
(א)
על אף האמור בהוראות לפי חוק העתיקות, ביקש גוף מבצע רשות להמשך עבודה או אישור מאת מנהל רשות העתיקות, לפי סעיפים 6 או 29(א) לחוק העתיקות (בסעיף זה – רשות או אישור), במסגרת מיזם תשתית חיוני מועדף, יחולו הוראות אלה:
(1)
רשות העתיקות תבצע את חיתוכי הבדיקה וחפירות הבדיקה הנדרשים לשם כך בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום התקופה המרבית לביצוע חיתוכי בדיקה או חפירות בדיקה, שתחילתה במועד הזמנת העבודה;
(2)
בתום התקופה כאמור בפסקה (1) תעביר רשות העתיקות לגוף המבצע את ממצאי חיתוכי הבדיקה וחפירות הבדיקה שביצעה לפי הפסקה האמורה ומשמעותם בכל הנוגע לקידום המיזם;
(3)
רשות העתיקות תבצע חפירת הצלה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום התקופה המרבית לביצוע חפירת הצלה, שתחילתה במועד הזמנת העבודה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל רשות העתיקות, בהסכמת המנהל הכללי של משרד האוצר, רשאי להאריך את התקופות האמורות באותו סעיף קטן, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
התגלתה במסגרת ביצוע חיתוך בדיקה, חפירת בדיקה או חפירת הצלה כאמור בסעיף קטן (א), עתיקה שבשל מאפייניה הייחודיים לא ניתן לבצע את הפעולות האמורות באותו סעיף קטן עד תום התקופות האמורות בו;
(2)
התקיימו נסיבות חריגות אחרות שבשלהן סבר מנהל רשות העתיקות כי לא ניתן לבצע את הפעולות האמורות בסעיף קטן (א) עד תום התקופות האמורות בו.
(ג)
בוצעו חיתוכי בדיקה או חפירות בדיקה כאמור בסעיף קטן (א)(1), ולא קיבל מנהל רשות העתיקות עד תום התקופה האמורה באותו סעיף קטן או בסעיף קטן (ב), לפי העניין, החלטה בבקשה לקבלת רשות או אישור או החלטה על ביצוע חפירת הצלה כאמור בסעיף קטן (א)(3), יראו כאילו נתן את הרשות או האישור.
(ד)
בוצעה חפירת הצלה כאמור בסעיף קטן (א)(3), יראו בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3) או (ב), לפי העניין, כאילו נתן מנהל רשות העתיקות את הרשות או האישור, אלא אם כן נתן רשות או אישור כאמור קודם לכן.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד), מנהל רשות העתיקות רשאי לסרב לתת אישור או רשות, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3) או (ב), לפי העניין, אם נוכח כי עתיקה שהתגלתה במסגרת חפירת ההצלה היא עתיקה אשר בשל מאפייניה הייחודיים והחשיבות ההיסטורית או הארכאולוגית הנובעת ממנה, נדרש להשאירה במקומה; החלטת מנהל רשות העתיקות כאמור תתקבל לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד האוצר ולאחר ששקל את חשיבות מיזם התשתית החיוני המועדף, ובכלל זה את התועלת הציבורית שיש בקידומו ואת הנזק שייגרם בשל עיכוב בלוחות הזמנים לקידום המיזם בעקבות אי־מתן האישור או הרשות.
(ו)
בסעיף זה –
”התקופה המרבית לביצוע חיתוכי בדיקה או חפירות בדיקה“ – מספר ימים השווה למכפלת תאי השטח שבהם נערכים חיתוכי הבדיקה או חפירות הבדיקה, ב־21;
”התקופה המרבית לביצוע חפירת הצלה“ – מספר ימים השווה למכפלת תאי השטח שבהם נערכת חפירת הצלה, ב־60;
”מועד הזמנת העבודה“ – המועד שבו שילם הגוף המבצע לרשות העתיקות או התחייב לשלם בעד ביצוע חיתוכי בדיקה, חפירות בדיקה או חפירות הצלה, לפי העניין;
”תא שטח“ – שטח של עד 30 ריבועי בדיקה.

פרק ט׳: הוראות שונות ותיקונים עקיפים

ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
הנוסח שולב בפקודת העיריות.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) (בחוק זה – יום התחילה); ואולם תחילתם של סעיפים 25א, 53 ו־63(ב)(6) לחוק אוויר נקי, כנוסחם בחוק זה, ביום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023).
חוק התכנון והבנייה – הוראות מעבר
(א)
מזכיר המועצה הארצית יעביר למזכיר הממשלה כל תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, שלפני יום התחילה החליטה המועצה הארצית להגישה לאישור הממשלה אך הממשלה טרם החליטה לאשרה או לדחותה, בתוך עשרה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית או מיום התחילה, לפי המאוחר, והוראות סעיף 53א לחוק התכנון והבנייה כנוסחו בחוק זה יחולו על תוכנית שהועברה כאמור.
(ב)
מזכיר הוועדה לתשתיות יעביר למזכיר הממשלה כל תוכנית לתשתית לאומית שלפני יום התחילה החליטה הוועדה לתשתיות להגישה לאישור הממשלה אך הממשלה טרם החליטה לאשרה או לדחותה, בתוך עשרה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית או מיום התחילה, לפי המאוחר, והוראות סעיף 76ג(10א) לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בחוק זה, יחולו על תוכנית שהועברה כאמור.
(ג)
בסעיף זה –
”הוועדה לתשתיות“, ”המועצה הארצית“ ו”תוכנית לתשתית לאומית“ – כמשמעותן בחוק התכנון והבנייה;
”תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות“ – כמשמעותה בסעיף 6ב(ב) לחוק התכנון והבנייה.
(ד)
תחילתו של סעיף 6ב(ב1) לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בחוק זה, ביום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023), אולם הוא יחול, לעניין מניין התקופות האמורות בסעיף 6ב(ב1)(1) האמור, גם על בקשות להיתר או להרשאה שהוגשו לפני יום התחילה האמור בסעיף 57 לחוק זה.
הוראות מעבר לעניין חוק אוויר נקי
(א)
(1)
על אף האמור בסעיף 25א(ה) לחוק אוויר נקי, כנוסחו בחוק זה, עד קביעתו של נוהל לפי סעיף 25א(יג) לחוק האמור, בחירת מנהל המערכת ביחידת ייצור מוגבלת לעניין מתן דרישה לפי סעיף 25א(ב)(1)(א) לחוק האמור, מבין יחידות הייצור המוגבלות אשר יש ביכולתן לתת מענה למצב הסיכון, תיעשה על פי סדר העדיפות כפי שיורה עליו הממונה לאחר התייעצות עם יושב ראש רשות החשמל ועם מנהל המערכת (בסעיף זה – נוהל זמני).
(2)
הנוהל הזמני יכלול גם הוראות בדבר רישום ותיעוד של ביצוע הפעולות לבחירת יחידת ייצור מוגבלת כאמור, פרטים מהותיים שעל מנהל המערכת לכלול בדיווח לעניין זה, ושמירת מסמכים.
(3)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהחובה לבחינת חלופות כאמור בסעיף 25א(ד) לחוק אוויר נקי כנוסחו בחוק זה.
(4)
בסעיף זה –
”הממונה“ – כהגדרתו בחוק אוויר נקי;
”מנהל המערכת“ – כהגדרתו בסעיף 25א(א) לחוק אוויר נקי כנוסחו בחוק זה;
”רשות החשמל“ – הרשות כמשמעותה בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996.
(ב)
(1)
לא נקבע נוהל מוסכם כאמור בסעיף 25א(יג) לחוק אוויר נקי כנוסחו בחוק זה, במועד האמור באותו סעיף, יראו הוראות שנקבעו בידי הממונה בנוהל הזמני כהוראות שנקבעו בנוהל המוסכם לעניין הנושאים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין הוראות בדבר הליך בחינת חלופות – רשות החשמל תקבע את ההוראות כאמור.
(2)
רשות החשמל תקבע את ההוראות לעניין הליך בחינת החלופות, לאחר שהוגשו לה הצעת מנהל המערכת בעניין ועמדת המשרד להגנת הסביבה לגבי הצעתו.
(3)
רשות החשמל תקבע את ההוראות כאמור בסעיף קטן זה עד תום 18 חודשים מהמועד האמור בסעיף 25א(יג) לחוק אוויר נקי כנוסחו בחוק זה; ואולם, עד למועד זה רשאים הממונה ומנהל המערכת לקבוע נוהל מוסכם בהתאם להוראות אותו סעיף.
(ג)
הממונה ויושב ראש רשות החשמל ידווחו לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שישה חודשים החל מיום התחילה כאמור בסעיף 57 רישה, ועד להכנתו של נוהל מוסכם כאמור בסעיף 25א(יג) לחוק אוויר נקי, כנוסחו בחוק זה, על התקדמות הכנת הנוהל כאמור, בהתאם להוראות סעיף 25א(יג) האמור או בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), לפי העניין.
(ד)
על אף האמור בסעיף 25א(ג)(3) לחוק אוויר נקי, כנוסחו בחוק זה, עד לאישור מסמך מצבי הסיכון על ידי רשות החשמל, יפעל מנהל המערכת בהתאם למסמך מצבי הסיכון שהגיש לרשות החשמל ומסר לממונה, ובלבד שאישור רשות החשמל כאמור יינתן עד תום תשעה חודשים מיום התחילה כאמור בסעיף 57 סיפה.
(ה)
דיווח ראשון לפי הוראות סעיף 25א(טז) לחוק אוויר נקי, כנוסחו בחוק זה, יוגש לממונה עד יום ט״ז בתשרי התשפ״ד (1 באוקטובר 2023).

תוספת

(סעיף 31)

טור א׳
תחום תשתית
טור ב׳
סוג תשתית לאומית
טור ג׳
היקף פעילות או תנאים אחרים
1.
כלל תחומי התשתית
מנהרת קווי תשתית
2.
משק החשמל
(א)
מיתקן מיתוג לחשמל וקווי הולכת חשמל המחוברים אליו במישרין
(ב)
מיתקן השנאה לחשמל המשמש להשנאה ממתח עליון למתח גבוה וקווי הולכת חשמל המחוברים אליו במישרין, וקווי חלוקת חשמל בין אותו מיתקן למיתקן השנאה אחר
המיתקן הוא אחד מ־10 מיתקני ההשנאה אשר הוגדרו חיוניים בתוכנית הפיתוח שאושרה בהתאם לחוק משק החשמל
(ג)
תחנת כוח
בעלת כושר ייצור חשמל בהספק של 100 מגה־וואט לפחות או ששטחה 750 דונם לפחות
(ד)
מיתקן לאגירת חשמל
בעל קיבולת של 400 מגה־וואט לשעה לפחות
3.
משק המים
(א)
מיתקן להתפלת מי ים ומערכות הולכה ראשיות המשמשות אותו ומחוברות אליו במישרין
בעל כושר ייצור של 100 מיליוני מ״ק בשנה לפחות
(ב)
מערכת להולכת מים
בצינור בקוטר של 64 אינץ׳ לפחות
(ג)
מיתקן לטיהור שפכים ומערכות הולכה המשמשות אותו ומחוברות אליו במישרין
בעל היקף ספיקה יומי של 50 אלף מ״ק לפחות
(ד)
מיתקן לטיפול במי תהום למניעה ולצמצום של זיהום המים באקוויפר ומערכות ההולכה המשמשות אותו ומחוברות אליו במישרין
מיועד לטיפול ב־4 מיליוני מ״ק בשנה לפחות
(ה)
מאגר המשמש לאיגום קולחים עונתי למיתקן טיהור שפכים
הממוקם במרחק שאינו עולה על 3 ק״מ ממיתקן לטיהור שפכים שהוא מיזם תשתית חיוני או שהוא בעל קיבולת של 3.6 מיליוני מ״ק בשנה לפחות
(ו)
מאגר מים
בעל קיבולת של 4 מיליוני מ״ק לפחות
4.
משק הנפט, הדלק, הגז הפחמימני המעובה והגז הטבעי
(א)
צינור הולכה של סולר
מזין תחנת כוח שהיא מיזם תשתית חיוני, המוזנת בגז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי
(ב)
מיתקן לזיקוק נפט, לאחסון תזקיקים או לניפוקם וצינורות הולכה של מוצרי דלק ונפט גולמי המחוברים אליו במישרין
בהיקף של 200,000 טונות לפחות
(ג)
מיתקן לאחסון גז פחמימני מעובה או לניפוקו, וכן מיתקנים נלווים לו וצינורות ההולכה המחוברים אליו במישרין
בהיקף של 8,000 טונות לפחות
(ד)
מערכת הולכה כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002, וכן מיתקן לטיפול בגז טבעי הממוקם ביבשה
בלחץ העולה על 16 בר (bar)
5.
תחבורה
(א)
(ב)
נמל ים שהוכרז או שיוכרז בהתאם לסעיף 2 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971, לשם מתן שירות של ניטול מטענים והחסנתם ושירות הניתן לכלי שיט בנמל
(ג)
(ד)
מערכת מתע״ן כהגדרתה לפי חוק התכנון והבנייה, שאינה מסילתית (”BRT“)
(ה)
מיתקן תחבורתי כהגדרתו בפקודת התעבורה, לרבות חניון המשמש לאוטובוסים בקווי שירות וחניה תפעולית
ששטחו עולה על 50 דונם
6.
כבישים
נתיב תחבורה ציבורית בדרך מהירה כהגדרתה לפי פקודת התעבורה וכביש או נתיב שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה
7.
פסולת
(א)
מיתקן למיון פסולת מעורבת; לעניין זה –
”מיון“, של פסולת – מיון פסולת לסוגיה לשם מיחזור או השבה לאנרגיה או כהכנה לסילוק;
”פסולת מעורבת“ – פסולת מכל מקור שהוא, שלא נאספה בנפרד במכל ייעודי לאגירת פסולת מסוג מסוים למיחזור;
היקף מיון של 150,000 טונות לשנה לפחות
(ב)
מיתקן לטיפול בפסולת אורגנית; לעניין זה –
”טיפול בפסולת אורגנית“ – פעולות בפסולת אורגנית שמטרתן פירוק המרכיבים הפריקים ביולוגית לשם מיחזור או השבה לאנרגיה או כהכנה לסילוק;
”פסולת אורגנית“ – פסולת מכל מקור שהוא, הניתנת לפירוק על ידי אורגניזמים חיים
היקף טיפול של 60,000 טונות לשנה לפחות
(ג)
מיתקן להשבת אנרגיה מפסולת; לעניין זה, ”השבת אנרגיה מפסולת“ – שימוש בפסולת לשם הפקת אנרגיה, או עיבוד של פסולת לדלק או לחומר המשמש להפקת אנרגיה, שתואם את ערכי היעילות האנרגטית הקבועים בדירקטיבה EC/2008/98 של האיחוד האירופי בדבר פסולת, על תיקוניה
היקף שימוש של 150,000 טונות לשנה לפחות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.