חוק יציבות המשק (הוראות שונות)
חוק יציבות המשק (הוראות שונות) מתוך 
חוק יציבות המשק (הוראות שונות), התשמ״ז–1987
לפי סעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992, חוק יציבות המשק (הוראות שונות), התשמ״ז–1987 בוטל ביום ח׳ בטבת התשנ״ג (1 בינואר 1993).
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרות
מטרות החוק
חוק זה קובע הסדרים לשמירת יציבות המשק על ידי הפחתת עלות העבודה, במגמה להגדיל את רווחיות היצוא, לשמור על יציבות המחירים, ולהתאים את רמת ההוצאות המוכרות ברשויות מקומיות להכנסותיהן מאוצר המדינה, הכל במטרה לשמור על ריסון תקציבי ולהשיג יעדים כלכליים נוספים; ההסדרים שבחוק זה נלקחו בחשבון בהכנת בסיס לתקציב המדינה לשנת הכספים 1987 ויאפשרו השגת יעדי התקציב לשנת הכספים האמורה ולשנים שלאחריה.
פרק ב׳: הפחתת עלות העבודה
פרשנות
בפרק זה –
(1)
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968;
”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
”לוח י׳“ – לוח י׳ לחוק הביטוח הלאומי;
(2)
לכל מונח אחר תהא המשמעות שיש לו בחוק הביטוח הלאומי.
תשלומי אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי
(א)
אוצר המדינה ישלם למוסד מדי חודש תשלומים כמפורט בתוספת, באחוזים מגביית דמי ביטוח לענפי הביטוח באותו חודש; שר האוצר, בהסכמת שר העבודה והרווחה, רשאי להפחית מן התשלומים האמורים בהתחשב בדמי הביטוח שלא הופחתו לפי סעיף 5 ובדמי הביטוח שנקבעו לפי סעיף 6.
(ב)
הסכומים שאוצר המדינה חייב בתשלומם לפי סעיף קטן (א) יועברו למוסד מדי חודש עד היום ה־15 בו.
(ג)
הסכומים כאמור בסעיף קטן (ב) ישולמו למוסד על פי אמדן שקבע המוסד מדי חודש בהתאם לגביית דמי הביטוח הצפויה באותו חודש, ושעליו הודיע המוסד לאוצר המדינה.
(ד)
שילם אוצר המדינה בהתאם לאמדן לפי סעיף קטן (ג) סכום קטן או גדול מהסכום שהיה צריך להשתלם לפי סעיף קטן (א), ישולם החסר או יוחזר היתר במועד התשלום הקרוב שלפי סעיף קטן (ב), לאחר שהודיע המוסד על החסר או היתר, לפי הענין, בצירוף הפרשי הצמדה למדד לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש שיועד לתשלום לעומת המדד שפורסם בחודש שבו שולם התשלום בפועל; הודיע המוסד על תשלום חסר פחות משבעה ימים לפני מועד התשלום הקרוב – ישולם החסר במועד התשלום שלאחריו.
(ה)
לא שילם אוצר המדינה למוסד תשלומים, על פי האמדן האמור בסעיף קטן (ג) או על פי הודעה על תשלום חסר כאמור בסעיף קטן (ד), במועדם, יווספו לסכום האמור (להלן – הסכום שבפיגור) –
(1)
תוספת בשיעור של 1.5% מהסכום שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על תשעים ימים, תהיה התוספת החל ביום התשעים ואחד – 3% מהסכום שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו;
(2)
החל ב־1 בחודש שלאחר מועד התשלום – תוספת לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום בפועל של הסכום שבפיגור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד לתשלומו.
תיקון חוק הביטוח הלאומי
הנוסח שולב חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968.
הפחתת דמי ביטוח המשתלמים שלא לפי לוח י
על אף האמור בכל דין, אם משתלמים דמי ביטוח שלא על פי הפרטים הנקובים בלוח י׳, יופחתו דמי הביטוח ב־19.9% מדמי הביטוח שהשתלמו ערב תחילתו של חוק זה; שר האוצר, בהסכמת שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בתקנות סוגי משלמי דמי ביטוח שההפחתה כאמור, כולה או מקצתה, לא תחול עליהם.
שינוי שיעורי דמי ביטוח לסוגי מבוטחים
שר האוצר, בהסכמת שר העבודה והרווחה, רשאי בתקנות לקבוע סוגי מבוטחים מן המנויים בסעיפים 10 ו־186 לחוק הביטוח הלאומי, שישלמו דמי ביטוח שלא לפי השיעורים בלוח י׳ החלים עליהם ויכול שהשיעורים שיוחלו עליהם יעלו על השיעורים המפורטים בלוח י׳.
הנוסח שולב בחוק לימוד חובה (תיקון מס׳ 11), התשל״ח–1978.
תיקון תקנות ההתגוננות האזרחית (היטל ציוד אישי)
הנוסח שולב בתקנות ההתגוננות האזרחית (היטל ציוד אישי), התש״ל–1970.
תחילה ותחולה
תחילתו של פרק זה ביום ב׳ בניסן התשמ״ז (1 באפריל 1987) ותחולתו לגבי דמי הביטוח הלאומי ותשלומי אוצר המדינה בעד חודש אפריל 1987 ואילך.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצועו של פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
שמירת דינים ושינוי תוספת
אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מסמכות שניתנה לשר העבודה והרווחה לפי חוק הביטוח הלאומי, ובלבד שאם יחולו שינויים בלוח י׳ ישנה שר העבודה והרווחה בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את התוספת בהתאמה, כך שתשלומי אוצר המדינה לא יעלו על 24.9% מסך הגביה של דמי ביטוח לפי לוח י׳ כפי שהוא ביום תחילתו של פרק זה.
פרק ג׳: רשויות מקומיות
תיקון חוק הרשויות המקומיות (תמורת ארנונות רכוש)
הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (תמורת ארנונות רכוש), התשל״ה–1975.
תיקון חוק מס שבח מקרקעין
הנוסח שולב בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963.
העלאת ארנונה כללית
(א)
לא תגבה רשות מקומית בשל נכס ארנונה כללית (להלן – ארנונה) לשנת הכספים 1987 בסכום שיש בו העלאה של יותר מ־22% מעל סכום הארנונה שהגיע כדין בשל אותו נכס בשנת הכספים 1986.
(ב)
לשנת הכספים 1987 לא תשנה רשות מקומית הנחות כלליות מארנונה ותנאי תשלומה, לרבות התוצאות של אי־תשלום במועד, לעומת אלה שנקבעו כדין לשנת הכספים 1986, אלא לטובת החייבים בארנונה.
(ג)
שר הפנים ושר האוצר, או מי שהם הסמיכו לכך, רשאים לקבוע לרשות מקומית העלאת ארנונה בשיעור העולה על המותר לפי סעיף קטן (א) או שינוי הנחה או תנאי תשלום שלא כמותר לפי סעיף קטן (ב).
(ד)
רשות מקומית אשר לפני יום קבלת חוק זה בכנסת גבתה ארנונה, כולה או חלקה, לפי סכום העולה על המותר לה לפי סעיף זה, יחולו על תשלומי היתר ההוראות לענין זה שבחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980.
(ה)
לענין רשות מקומית אשר לפני יום קבלת חוק זה בכנסת גבתה ארנונה, כולה או חלקה, בהנחה או בתנאי תשלום שלא כמותר לפי סעיף זה, יקבע שר הפנים כללים לחישוב סכום שיראוהו כתשלום יתר ולקביעת יום שילומו, ולפי זה יחולו ההוראות שבחוק האמור בסעיף קטן (ד).
(ו)
סעיפים קטנים (ד) ו־(ה) יחולו בתום שלושה חדשים מיום קבלת חוק זה בכנסת; אין הוראות סעיף קטן זה באות לגרוע מהוראות החוק האמור בסעיף קטן (ד) או מסמכות שר הפנים לפי סעיף קטן (ה).
פרק ד׳: הארכת תקפו של חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים
פרסום
חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושים ימים מיום קבלתו.
[תיקון: תש״ן]
תוספת
(סעיף 3)
תשלומי אוצר המדינה לפי ענפי הביטוח
| פרט | ענף ביטוח | אחוזים מהגביה לענף הביטוח |
|---|---|---|
| 1 | זיקנה ושאירים | 37.9 |
| 2 | אמהות – עובד ועובד עצמאי | 26.9 |
| 3 | אמהות – מבוטח שאינו עובד ולא עובד עצמאי | 25 |
| 4 | ילדים | 66.4 |
| 5 | נפגעי תאונות | 100 |
| 6 | נפגעי עבודה | 70.7 |
| 7 | — | |
| 8 | אבטלה | 36.4 |
| 9 | נכות | 30.9 |
| 10 | זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד | 25 |
| 11 | שירות מילואים | 52.7 |
| 12 | סיעוד | 42.9 |
נתקבל בכנסת ביום א׳ בניסן התשמ״ז (31 במרס 1987).
- יצחק שמיר
ראש הממשלה ושר הפנים - משה נסים
שר האוצר - חיים הרצוג
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.