”חוב בסיסי“ – חוב שנוצר בתקופה שנסתיימה ביום הקובע, או חוב שנוצר לאחר היום הקובע לשם פרעון חוב כאמור, לרבות עקב הסדר או מיחזור החוב, או חוב כאמור שנקבע בפסק דין גם אם ניתן לאחר היום הקובע, והוא אחד מאלה:

(1)

חוב של אגודה חקלאית;

(2)

חוב של ארגון חקלאי;

(3)

חוב של גורם חקלאי, למעט אגודה חקלאית וארגון חקלאי, הנובע מעיסוקו כחקלאי;

”חוב כולל“ – החוב של גורם חקלאי ליום כ״ד בטבת התשנ״ב (31 בדצמבר 1991) ולגבי חקלאי וחבר באגודה חקלאית – כל חוב כאמור ובלבד שהוא נובע מעיסוקו כחקלאי, ואולם לגבי חוב של חבר באגודה חקלאית לאגודה החקלאית שבה הוא חבר – כל חוב כאמור אלא אם כן תוכיח האגודה החקלאית כי חוב מסוים אינו נובע מעיסוקו כחקלאי;

”חוק הבוררות“ – חוק הבוררות, התשכ״ח–1968;

”חקלאי“ – יחיד העוסק בייצור תוצרת חקלאית, שהוא בעל זכויות בקרקע, לרבות זכות שימוש, שהוקצתה לו מיכסת מים למטרת חקלאות, או שהוא בעל זכות מהמדינה לאדמות מרעה, למעט יחיד כאמור שהוא חבר או שותף או בעל אמצעי שליטה בתאגיד מהמפורטים בחלק ב׳ לתוספת השניה ולרבות מי שהיה חקלאי ביום הקובע, וחדל להיות חקלאי לאחר מכן;

”יום ההסדר“ – היום האחרון בחודש שקדם ליום מתן פסק המשקם;

”ישובי קו העימות“ – ישובים שיקבעו השרים באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

פורסמו תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (קביעת ישובי קו העימות), התשנ״ה–1994.

”עלות הגיוס“ – עלות גיוס הון של הממשלה באגרות חוב סחירות לתקופה זהה או דומה לתקופת הפריסה של החוב, שתיקבע בדרך שיקבע שר האוצר;

פורסמו תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (דרך קביעת עלות הגיוס), התשנ״ד–1994.

”פקודת החברות“ – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;

”תאגיד חקלאי“ – אגודה שיתופית שלפחות מחצית מחבריה הם אגודות חקלאיות או תאגיד שלפחות מחצית מאמצעי השליטה בו הם בידי אגודות חקלאיות, כמפורט בתוספת הרביעית; השרים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאים לשנות את התוספת.

פרק ב׳: המשקם

2.

הועדה למנוי משקמים

(א)

שר המשפטים ימנה ועדה למינוי משקמים וזה הרכבה:

(1)

שופט שיכהן כיושב ראש הועדה;

(2)

עורך דין, נציג לשכת עורכי הדין;

(3)

נציג החקלאים שייקבע על ידי הועדה הבין מושבית והתאחדות האיכרים;

(4)

נציג איגוד הבנקים;

(5)

נציג שר המשפטים.

(ב)

לא נקבו הגופים המנויים בפסקאות (2) עד (4) בשמות נציגיהם, תוך חמישה עשר ימים ממועד הפניה אליהם, רשאי שר המשפטים, שר החקלאות או שר האוצר, לפי הענין, למנות נציג מטעמו שיכהן עד אשר יוצע נציג מטעם כל אחד מהגופים האמורים.

(ג)

הועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה כל עוד לא פחת משלושה, ובכלל זה היושב־ראש.

3.

מינוי משקמים

(א)

הועדה למינוי משקמים, תמנה משקם לארגון חקלאי, לתאגידים החקלאיים הקשורים בו ולאגודות החקלאיות הנמנות על הארגון ולחבריהן, ומשקם לאזור שיקום לפי סעיף 5 (להלן – תחום פעולת המשקם).

(ב)

כמשקם יתמנה מי שהוא כשיר להתמנות שופט של בית משפט מחוזי.

(ג)

שר המשפטים יקבע הוראות נוספות לענין תנאי כשירותם של משקמים, סייגים למינוים והוראות לענין העברתם מתפקידם, ובהתייעצות עם שר האוצר את שכרם.

פורסמו תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (שכר משקמים), התשנ״ג–1993.

(ד)

הודעה בדבר מינויו של משקם, מענו ותחום פעולתו תפורסם ברשומות.

4.

אחריות המשקם

על המשקם יחולו הוראות סעיף 374 לפקודת החברות; אין באמור כדי לגרוע מאחריותו כעובד ציבור לפי כל דין.

5.

קביעת אזורי שיקום

(א)

השרים יקבעו אזורי שיקום במספר שלא יפחת משלושה; הודעה על האזורים וגבולותיהם תפורסם ברשומות.

(ב)

אזור שיקום יכלול רק חקלאים ואגודות חקלאיות שאינן חברות ולא היו חברות בארגון חקלאי.

6.

מינהלה

תוקם מינהלה שתהווה מסגרת מינהלית וארגונית לפעולתם של המשקמים ותעמיד לרשותם סיוע מקצועי של רואי חשבון, כלכלנים ומומחים אחרים; תפקידיה, הרכבה וסמכויותיה ייקבעו בתקנות.

פורסמו תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תפקידיה, הרכבה וסמכויותיה של המינהלה), התשנ״ג–1993.

פרק ג׳: ההליכים בפני המשקם

7.

הקפאת הליכים [תיקון: תשנ״ג]

(א)

אין להמשיך ואין לפתוח בהליך לגבי חוב כולל או ערבות לחוב כאמור, אלא בהתאם להוראות חוק זה.

(ב)

(1)

הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, ראש ההוצאה לפועל, הרשם או הבורר כי החוב נשוא ההליך שבפניו, כולו או חלקו, הינו חוב כולל או ערבות לחוב כאמור, יפסיק את ההליך לגבי החוב הכולל או הערבות כאמור ויעבירו לדיון בפני המשקם.

(2)

על אף האמור בסעיף זה, רשאי חייב שהוא חקלאי או חבר באגודה חקלאית להודיע למי שבפניו מתנהל ההליך כי ברצונו שהוראות חוק זה לא יחולו עליו.

(ג)

בסעיף זה, ”ערבות“ – לרבות ערבות של מי שאינו גורם חקלאי.

(ד)

שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר הסדרים להעברת ההליכים לפי סעיף זה למשקם, לרבות השלב שממנו ימשיך המשקם את הדיון בהליכים.

פורסמו תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הפסקת הליכים והעברתם למשקם), התשנ״ג–1992.

8.

סייג

לענין הארגונים החקלאיים המפורטים בחלק ב׳ של התוספת השלישית, יחולו הוראות חוק זה רק לענין חוב הארגון בשל חובות האגודות החקלאיות והגורמים החקלאיים החברים בו.

9.

פתיחת הליכים

(א)

הליך הסדרת חובו של גורם חקלאי על ידי המשקם ייפתח באחת מאלה:

(1)

לפי פנייתו של נושה או של חייב; היתה הפניה לגבי אגודה חקלאית או ארגון חקלאי, יראו אותה כפניה לגבי כל חבר בהם;

(2)

בעקבות העברת ההליך לפי סעיף 7(ב).

(ב)

נושה רשאי להגיש למשקם דרישה להסדרת חובו של גורם חקלאי בתחום פעולתו של המשקם (להלן – דרישת חוב), בטפסים שתקבע המינהלה; דרישת חוב תוגש תוך ששים ימים מפרסום ההודעה על מינוי המשקם; המשקם רשאי, לפי שיקול דעתו, להאריך את המועד האמור.

10.

זכות בחירה לחקלאי או לחבר באגודה חקלאית [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ח]

(א)

בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), רשאי חקלאי או חבר באגודה חקלאית, להודיע למשקם על רצונו שהוראות חוק זה לא יחולו עליו.

(א1)

(1)

קיבל חקלאי או חבר באגודה חקלאית הודעה מהמשקם, כי הוגשה דרישת חוב של נושה לגביו בהתאם לסעיף 9, או שהמשקם קבע את יתרתו בהתאם לסעיף 12(ג), רשאי הוא למסור למשקם הודעה בהתאם לסעיף קטן (א), בתוך 30 ימים מהמועד שבו קיבל את ההודעה או בתוך 60 ימים ממועד תחילתו של חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תיקון מס׳ 4), התשנ״ח–1998, לפי המאוחר ביניהם;

(2)

המשקם רשאי להאריך את המועדים האמורים בפסקה (1), ובלבד שהארכת מועד לגבי חייב שהוא חבר באגודה חקלאית תהיה בהסכמת האגודה החקלאית;

(3)

הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם המשקם קבע את חובו של החקלאי או של החבר באגודה החקלאית בהתאם להוראות סעיף 11, אלא אם כן חויב החקלאי או החבר באגודה החקלאית בחלף ערבות בלבד, בהתאם להוראות סעיף 16.

(ב)

קיבל המשקם הודעה מאת חקלאי או חבר באגודה חקלאית כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1), יודיע על כך תוך שבעה ימים לנושי החקלאי או לנושי החבר באגודה החקלאית, ככל שאלה ידועים לו, ולנושים אחרים כפי שימצא לנכון והוראות חוק זה לא יחולו עוד על אותו חקלאי או אותו חבר באגודה חקלאית.

(ג)

הודיע המשקם לנושה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנושה לפתוח או להמשיך בהליך כלפי אותו חקלאי או אותו חבר באגודה חקלאית שהודיע כאמור בסעיף קטן (א), לרבות בשל כל ערבות שנתן אותו חקלאי או אותו חבר באגודה חקלאית לחוב בסיסי של גורם חקלאי והוראות חוק זה לא יחולו.

(ד)

היה אותו חקלאי או אותו חבר באגודה חקלאית חב גם כספים לאגודה, רשאי נושה האגודה לתבוע את אותו חקלאי או אותו חבר באגודה חקלאית בשל חובותיו לאגודה, ויראו את זכות האגודה כלפי אותו חקלאי או אותו חבר באגודה חקלאית כזכות שהומחתה לנושה.

(ה)

הודיעו רוב חבריה של אגודה חקלאית, כי ברצונם שהוראות חוק זה לא יחולו עליהם, לא יטפל המשקם בחובותיה של אותה אגודה, למעט קביעת חובות וזכויות האגודה במסגרת טיפולו בארגון החקלאי שעליו היא נמנית; ואולם, חבר אגודה כאמור, רשאי לפנות למשקם בבקשה כי הוראות חוק זה יחולו לגבי חובותיו הוא.

11.

אופן הסדרת החוב

(א)

המשקם יקבע לפי הוראות חוק זה, לגבי כל גורם חקלאי, את כל אלה:

(1)

סכומי חובותיו לנושים השונים;

(2)

כושר ההחזר שלו;

(3)

סכום החוב שייפרע, בין במזומן ובין בדרך של פריסתו;

(4)

סכום החיוב בשל חלף ערבות כאמור בסעיף 16;

(5)

סכומי ההפחתות כאמור בסעיף 15;

(6)

אם יש לממש נכסים לפרעון החוב;

(7)

אם יש למחוק חלק מהחוב, ואם כן – את שיעורו;

(8)

אופן חלוקת החוב בין הנושים ואופן חלוקת התמורה ממימוש הנכסים.

(ב)

קבע המשקם את כל אלה יראו בכך הסדרת חובו של גורם חקלאי.

12.

קביעת החוב של גורם חקלאי

(א)

המשקם יקבע לגבי כל גורם חקלאי את חובו הבסיסי ואת חובו הכולל לפי כל המידע שיימצא בפניו.

(ב)

המאזנים המאושרים של גורם חקלאי, ובהיעדרם – המאזנים המבוקרים שלו, ישמשו ראיה לכאורה לקביעת החובות והזכויות של אותו גורם כלפי גורמים חקלאיים אחרים.

(ג)

המשקם יודיע לנושים ולחייבים את יתרתם, כפי שהיא מופיעה במאזנים, ואלה רשאים להשיג עליה, בפניו, תוך שלושים ימים מהודעתו; המשקם רשאי מטעמים מיוחדים – להאריך את המועד.

(ד)

הוגשה השגה, יפסוק המשקם בחובות ובזכויות לאחר הדיון בה, ויודיע החלטתו לצדדים.

(ה)

לא היו לגורם חקלאי מאזנים כאמור בסעיף קטן (ב), יקבע המשקם את חובותיו וזכויותיו על פי כללים שיקבע שר האוצר.

פורסמו תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (כללים לקביעת חובות וזכויות בהעדר מאזנים), התשנ״ה–1994.

13.

הדיון בפני המשקם [תיקון: תשנ״ג]

(א)

על דיון בפני משקם יחולו הוראות פרק ד׳ לחוק הבוררות והתוספת לו, בשינויים המחוייבים, ולמשקם תהיינה הסמכויות הנתונות לבורר לפי החוק האמור.

(ב)

המשקם יוכל להורות על צירוף גורמים חקלאיים ונושים אחרים לענין החוב הכולל, לדיון בפניו, אם שוכנע כי מן הראוי לעשות כן.

(ג)

כל עוד לא ניתן פסק המשקם לגבי גורם חקלאי מסוים, יהיה המשקם רשאי, לבקשת נושה של אותו גורם חקלאי, להורות על עיקול נכסיו או כל נכס מהם, למעט כספים ומלאי המשמשים לפעילותו השוטפת של הגורם החקלאי.

14.

סמכות לקבלת ידיעות ומסמכים [תיקון: תשנ״ח]

(א)

המשקם רשאי לדרוש מכל גורם חקלאי, ומכל נושה של גורם חקלאי, לענין החוב הכולל, למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו, ולהראות לו או למי שהסמיך לכך, כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הדרושים למילוי תפקידיו.

(ב)

המשקם לפי שיקול דעתו, רשאי להקטין את סכום החוב שלגביו זכאי החייב למחיקה או להפחתה לפי הוראות חוק זה, למי שלא הגיש לו ידיעה או מסמך כאמור בסעיף קטן (א) בתוך המועד שקצב לו לכך.

פרק ד׳: הסדרת חובות וערבויות

15.

הפחתות [תיקון: תשנ״ג]

(א)

קבע המשקם את גובה החוב הבסיסי של גורם חקלאי, יפחית ממנו סכום בגובה של 20% מהחוב.

(ב)

קבע המשקם, בהחלטה מנומקת, כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא להפחית סכום נוסף שלא יעלה על 10% מהחוב.

(ג)

הוראות סעיף זה לא יחולו על תאגיד חקלאי.

(ד)

הוסב חוב בסיסי של גורם חקלאי אחד לגורם חקלאי אחר, כחלק מהסדר שנעשה לאחר היום הקובע, יהיה זכאי להפחתה רק הגורם החקלאי שאליו הוסב החוב.

16.

חלף ערבות [תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ח, תשנ״ט]

(א)

חבר באגודה חקלאית ישתתף בתשלום חובותיה, שנצברו עד יום תחילתו של חוק זה, הן בשל חברותו בה והן בשל ערבויותיו לחובותיה, בנוסף לחובו האישי כפי שייקבע על פי סעיפים 12 ו־15, בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים; לצורך חישוב חיובו של החבר כאמור יחולק החוב הכולל של האגודה במספר החברים בה לאחר שינוכו ממנו חובות החברים לאגודה וחובות הערבים לפי סעיף קטן (ה), ותיווסף אליו יתרת החובות של אותם חברים באגודה ושל אותם ערבים כאמור שהמשקם קבע כי אין ביכולתם לפרעה.

(ב)

היתה האגודה ערבה לחובות של ארגון חקלאי שבו היא חברה, שנצברו עד יום תחילתו של חוק זה, ישתתף כל חבר בה בתשלום סכום נוסף שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים; לצורך חישוב חיובו של החבר כאמור, יחולק החוב הכולל של הארגון החקלאי בניכוי חובות האגודות החקלאיות כלפיו, במספר חברי האגודות החקלאיות שערבו לו.

(ג)

היו בנחלה אחת גם בן זוג, הורה או צאצא שאף הם חברים באגודה החקלאית, יראו אותם לענין הסכומים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), כאילו היו חבר אחד.

(ד)

לא הוטל על חבר תשלום מלוא הסכום של 5,000 שקלים חדשים לפי סעיף קטן (ב), ניתן יהיה להגדיל את הסכום האמור בסעיף קטן (א) עד 7,000 שקלים חדשים ובלבד שהסכום הכולל לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים.

(ה)

הסכומים האמורים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ד), יעודכנו ביום הראשון של חודש ינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן לעומת המדד לחודש דצמבר 1990.

(ו)

מהסכומים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ינוכה כל סכום שקבע המשקם כי הינו זכות של הגורם החקלאי כלפי האגודה בה הוא חבר, כערכו ביום ההסדר, וכן כל סכום ששילם החבר בשל ערבותו או בשל ערבות אגודתו, לפי הענין, אחרי היום הקובע, כערכו ביום הניכוי; שילם החבר סכום שעלה על הסכומים האמורים, ינוכה הסכום מהחוב הכולל שלו.

לענין זה, ”כערכו ביום הניכוי“ – הסכום ששילם החבר כשהוא מוצמד למדד המחירים לצרכן, מהמדד הידוע ביום התשלום ועד למדד הידוע ביום הניכוי.

(ז)

הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על יחיד שאינו חבר באגודה חקלאית אך חתם על ערבות הדדית עבורה, ובלבד שלא יחוייב בסכום העולה על הסכום לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ד) או על סכום הערבות עליה חתם, לפי הנמוך יותר.

(ז1)

נמכרו זכויות בנחלה ביום הקובע או לאחריו, והקונה נעשה חבר באגודה חקלאית לפני יום ז׳ באדר ב׳ התשנ״ב (12 במרס 1992), יחלק המשקם את החיוב בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א), (ב) או (ד) בין הקונה למוכר; המשקם יקבע את החלוקה ביניהם בהתחשב, בין היתר, בתנאי ההסכם למכירת הזכויות בנחלה ובמשך הזמן היחסי שהנחלה הוחזקה על ידי כל אחד מהם במהלך התקופה האמורה, ובלבד ששניהם יחד לא יחויבו בסכומים העולים על הסכומים לפי סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ד).

(ח)

על אף האמור בכל דין או הסכם לא יוטלו על חבר באגודה חקלאית או על אגודה חקלאית חיובים נוספים בשל ערבות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מעבר לאמור בסעיף זה.

17.

החוב להסדר [תיקון: תשנ״ג]

(א)

המשקם יקבע את החוב להסדר לפי החוב הכולל, בניכוי ההפחתות כאמור בסעיף 15 ובתוספת חלף הערבות כאמור בסעיף 16 כשהם משוערכים ליום כ״ד בטבת התשנ״ב (31 בדצמבר 1991) (להלן – החוב להסדר).

(ב)

שערוך ההפחתה ייעשה על־ידי הצמדתה למדד המחירים לצרכן והוספת 7% ריבית צמודה לשנה.

(ג)

החוב להסדר ישוערך עד ליום ההסדר על־ידי הצמדתו למדד המחירים לצרכן, לפי שיעור עליית המדד הידוע ביום ההסדר לעומת המדד לחודש נובמבר 1991, והוספת ריבית צמודה כאמור בשיעור של 5% לשנה.

(ד)

שוערך החוב להסדר כאמור בסעיף קטן (ג), יהא כל חיוב אחר בשל חוב כאמור, החל ביום כ״ד בטבת התשנ״ב (31 בדצמבר 1991), בשל ריבית, הפרשי הצמדה, הפרשי שער, עמלות וחיובים אשר נושה כלשהו נוהג לחייב בהם את כלל חייביו, למעט עמלת הקצאת אשראי אצל נושים הנוהגים לחייב בעמלה זו – בטל.

18.

קביעת כושר ההחזר [תיקון: תשנ״ג]

קבע המשקם את החוב להסדר, יקבע את התקופה לפריסתו לפי סעיף 19, בהתאם לכושר ההחזר של הגורם החקלאי; קביעת כושר ההחזר תיעשה על פי כללים שיקבעו השרים ורשאים הם לקבוע הוראות להסדר מהיר של החוב להסדר, ללא קביעת כושר ההחזר.

פורסמו תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (כללים לקביעת כושר ההחזר של גורם חקלאי), התשנ״ד–1994.

19.

פריסת החוב [תיקון: תשנ״ג]

(א)

המשקם יקבע את פריסת החוב להסדר על פני תקופה שלא תעלה על שבע עשרה שנים וששה חדשים החל ביום ההסדר; סכום החוב שייפרס ישא הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן וריבית צמודה בשיעור עלות הגיוס, ובתוספת עמלה בשיעור של 20% מעלות הגיוס.

(ב)

השרים יקבעו כללים לענין בטחונות שעל המשקם לקבוע לשם הבטחת תשלום החוב שייפרס.

20.

מימוש נכסים [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ח, תשס״ה־2]

(א)

נוכח המשקם כי אין בפריסת החוב כדי לכסות את החוב להסדר, רשאי הוא להורות על מימוש נכסים לא חקלאיים בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), בהתאם להוראות שיקבע שר המשפטים, לרבות בדבר תחולת הוראות לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, או דינים אחרים הנוגעים לענין מימוש או כינוס נכסים.

פורסמו תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הוראות בדבר מימוש נכסים בהוראת המשקם), התשנ״ח–1998.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על:

(1)

דירה המשמשת למגורי החייב, לרבות דירה השייכת לחייב שהוא אגודה חקלאית המסווגת כ”מושב שיתופי“ או ”קיבוץ“ ומשמשת למגורי חבר באותה אגודה;

(2)

כספים בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005 שהיא למטרת תגמולים או קיצבה – עד לסכום שיקבעו השרים;

פורסמו תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (סכום מוגן בקופת גמל לתגמולים), התשנ״ה–1994.

(3)

(א)

החלק בנכסים יצרניים של כל אחד מאלה:

(1)

אגודה חקלאית שהיא ישוב מישובי קו העימות;

(2)

אגודה חקלאית בישוב מישובי קו העימות ותאגיד חקלאי הנמצא בשליטת אותה אגודה חקלאית, אם עיקר פעילותו היא באזור אותו ישוב;

(3)

חבר באגודה חקלאית כאמור בפסקה זו;

(4)

חקלאי בישוב מישובי קו העימות.

(ב)

בפסקה זו, ”נכסים יצרניים“ – נכסים יצרניים הממוקמים באזור ישובי קו העימות, לרבות זכויות בתאגידים, אם הגורם החקלאי כאמור בפסקת משנה (א) נוטל חלק פעיל בתפעולם ובניהולם, ובלבד שכל הכנסות הגורם החקלאי האמור מנכסים אלה ושכר העבודה של החברים העובדים בתאגידים אלה ייכללו בחישוב כושר ההחזר של הגורם החקלאי כאמור.

21.

מחיקת חוב [תיקון: תשנ״ח]

נוכח המשקם כי אין ביכולתו של החייב לפרוע את חובו גם לאחר מימוש נכסיו כאמור בסעיף 20, רשאי הוא למחוק חוב נוסף בשיעור שלא יעלה על 40% מהחוב להסדר, היה החייב אגודה חקלאית שהיא ישוב בקו עימות, חבר באגודה חקלאית כאמור או חקלאי בישוב קו העימות או אגודה חקלאית או תאגיד חקלאי, שעיקר פעילותם היא בישוב קו העימות, ובלבד שלגבי תאגיד חקלאי כאמור הוא גם בשליטת אותה אגודה חקלאית, ימחוק המשקם את יתרת החוב שאין ביכולתו של החייב לפרעה.

22.

התחשבות בסכומים שנמחקו או שהופחתו [תיקון: תשנ״ג]

לצורך חישוב סכום החוב של גורם חקלאי שיש למחקו לפי הוראות חוק זה, לרבות חישוב סכומי ההפחתות לפי סעיף 15, יובא בחשבון כל סכום שנמחק או שהופחת בעבר, ממקורות הנושים, המדינה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן – הסוכנות), או החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית (להלן – החטיבה), בין בדרך של מחיקת חוב בשל הצטרפות להסדר קודם ובין בדרך אחרת ואולם לא יובא בחשבון כל סכום שנמחק או שהופחת אצל נושים אחרים ממקורות הסוכנות או החטיבה ואשר רשום בספרי הסוכנות או החטיבה כהלוואה לגורמים החקלאיים.

23.

מימוש נכסים חקלאיים [תיקון: תשנ״ח]

(א)

נוכח המשקם כי גם לאחר המחיקה כאמור בסעיף 21, אין ביכולתו של החייב לפרוע את יתרת חובו, רשאי הוא להורות על מימוש נכסים חקלאיים של החייב, בהתאם לכללים שקבעו השרים, ולהוראות שנקבעו לפי סעיף 20.

(ב)

נותרה יתרת חוב לאחר מימוש נכסי החייב כאמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 20, רשאי המשקם למחוק את יתרת החוב של החייב, כלהלן:

(1)

היה החייב חקלאי או חבר באגודה חקלאית – רשאי המשקם למחוק את יתרת החוב מיד לאחר קבלת התמורות ממימוש נכסים;

(2)

היה החייב אגודה חקלאית, ארגון חקלאי או תאגיד חקלאי – רשאי המשקם למחוק את יתרת החוב לאחר שחלפו שנתיים ממועד קבלת התמורות ממימוש נכסים.

24.

חלוקת החוב וייעוד תמורות

(א)

המשקם יקבע את אופן חלוקת החוב לפרעון שהוטל על חייב לפי חוק זה בין הנושים השונים, וכן את ייעוד התמורות ממימוש נכסים והכל בהתאם לקבוע בתקנות לפי סעיף קטן (ב).

(ב)

שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע הוראות בדבר דרכי חלוקת החובות של חייבים לפי חוק זה בשים לב לכללים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ל–1970 [צ״ל: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980], או בפקודת החברות, לפי הענין, לרבות בענין סדרי הקדימה בין הנושים השונים ומעמדם של נושים מובטחים כמשמעותם באותם דינים.

25.

מיצוי החיוב [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ח]

(א)

קבע המשקם בהתאם לקבוע בחוק זה את סכומי החוב לפרעון שהוטלו על חייב ותנאי פרעונם, לא יינקטו נגד אותו חייב הליכים לגביית תשלומים נוספים על אלו שקבע המשקם בשל חוב או ערבות המוסדרים על פי חוק זה.

(ב)

עמד החייב בכל התנאים שקבע המשקם יהיה פטור מכל תשלום נוסף בשל חוב או ערבות שהוסדרו לפי חוק זה.

(ג)

מבלי לפגוע בהוראות סעיף 16, ערב לחוב שהוסדר לפי חוק זה, לרבות ערב שאינו גורם חקלאי, יהיה מופטר מערבותו באותה מידה שבה הופטר החייב העיקרי מחוב כאמור.

(ד)

קיבל גורם חקלאי הלוואה ממוסד מיישב, ובהתאם לתנאי ההלוואה היה זכאי אותו גורם חקלאי לכך שההלוואה, כולה או חלקה, תהפוך למענק או שהוא יופטר ממנה, כולה או חלקה, לא תיפגע הזכות האמורה של הגורם החקלאי רק בשל כך שלא שילם חלק אחר של ההלוואה או חוב אחר לאותו מוסד מיישב, אם אלה מהווים חלק מהחוב הכולל שלו, והגורם החקלאי עומד בכל התנאים שקבע המשקם לגבי סכומי החוב לפירעון ותנאי פירעונם; בסעיף קטן זה, ”מוסד מיישב“ – כהגדרתו בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי״ג–1953.

26.

הסדר ביניים

(א)

המשקם יקבע תשלומים חדשיים לגורם החקלאי למשך התקופה שעד להסדרת חובו; התשלומים יהיו בגובה כושר ההחזר השנתי מחולק ב־12 ויהוו תשלומים על חשבון החוב להסדר, ובלבד שסך כל הסכומים שייגבו כאמור, לא יעלה על החוב להסדר.

(ב)

המשקם יקבע את אופן חלוקת הסכומים שנתקבלו לפי סעיף קטן (א) בין הנושים השונים של החייב או את אופן שמירתם של סכומים אלה עד לחלוקתם.

פרק ה׳: הפסק

27.

פסק המשקם

עם הסדרת החוב של גורם חקלאי, יתן המשקם לגביו פסק מנומק; על פסק המשקם יחולו הוראות פרק ה׳ לחוק הבוררות, בשינויים המחוייבים, למעט סעיפים 24 ו־29א.

28.

ביטול פסק [תיקון: תשנ״ג]

(א)

בית המשפט המחוזי רשאי, על פי בקשת חייב, נושה או ערב שעליהם חל פסק המשקם, לבטלו, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו למשקם, בשל אחד מאלה:

(1)

המשקם חרג מסמכותו;

(2)

עילה מהעילות המנויות בסעיף 24(4), (5), (9) ו־(10) לחוק הבוררות;

(3)

טעות גלויה על פני הפסק.

(ב)

הפניה לבית המשפט תהיה על פי המועדים הקבועים בחוק הבוררות.

29.

ערעור

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף 28, יהיה בהתאם לחוק הבוררות.

פרק ו׳: הוראות שונות

30.

חובת סודיות

(א)

לא יגלה אדם ידיעה שנמסרה לו ולא יראה מסמך שהוגש לו לפי חוק זה, אולם מותר לגלות ידיעה אם המשקם יראה צורך בכך לצרכי תביעה פלילית, או בהסכמתו של מוסר הידיעה או המסמך.

(ב)

העובר על סעיף זה, דינו – מאסר שנה.

31.

התאמות לענין פירוק או כינוס [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ח]

(א)

ניתן צו פירוק לפי פקודת האגודות השיתופיות לגבי ארגון חקלאי, לא יהיה המפרק רשאי להפעיל את סמכויותיו על פי כל דין בענינים שהסמכות בהם נתונה למשקם לפי סעיף 11(א).

(ב)

הרשם רשאי להעביר מפרק של ארגון חקלאי מתפקידו אם ביקש זאת המשקם של אותו ארגון או אם ראה צורך בכך לקידום ביצועו של חוק זה.

(ג)

צו פירוק שניתן לפני תחילתו של חוק זה, לאגודה חקלאית כמשמעותה בפסקה (1) להגדרת ”אגודה חקלאית“ – בטל; הרשם יתן הוראות ככל המתחייב מביטול הפירוק.

(ד)

(1)

ניתן צו פירוק או צו כינוס נכסים לפי פקודת החברות או צו כינוס או צו הכרזה על פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, קבוע או זמני, לפני תחילתו של חוק זה, לגבי גורם חקלאי או נכסיו, בשל חוב או ערבות שחוק זה חל עליהם, לא יהיו המפרק או הכונס רשאים להפעיל את סמכויותיהם לפי כל דין בענינים שהסמכות בהם נתונה למשקם לפי סעיף 11(א) והם יפעלו לפי הוראות המשקם; לגבי אגודה חקלאית כהגדרתה בסעיף 1(1), רשאי המשקם לבטל כינוס או להעביר כונס מתפקידו אם ראה שאין בכך תועלת או צורך, או מכל טעם סביר אחר; בוטל הכינוס כאמור, לא ייפגעו הזכויות של בעל שיעבוד צף שגובש, לצורך ייעוד התמורות לפי סעיף 24;

(2)

כונס כאמור בפסקה (1) לא יהיה רשאי לפעול בשמו של הגורם החקלאי שלגביו מונה או לייצג את עניניו בכל הנוגע לחובות וערבויות שחוק זה חל עליהם.

(ה)

מפרק וכונס של גורם חקלאי יעביר למשקם את כל המסמכים והמידע שידרוש המשקם לצורך ביצוע תפקידו.

(ו)

שכר מפרק והוצאותיו שפסק הרשם, ושכר כונס נכסים ומפרק והוצאותיהם שפסק בית המשפט, יהיו בדין קדימה לכל שאר חובות הגורם החקלאי.

32.

תאגידים משותפים למושבים ולקיבוצים

בתאגידים משותפים לגורמים חקלאיים ולקיבוצים, בין במישרין ובין בעקיפין, לא ישאו הקיבוצים ולא התאגידים בחוב או בערבות גדולים יותר משהיו נושאים בהם אילו הופחתו חובותיהם של התאגידים האמורים בסכום השווה לסכומים שהופחתו מחובותיהם של הגורמים החקלאיים אליהם בהתאם להוראות חוק זה; ערב קיבוץ יחד עם גורם חקלאי לחובות תאגיד משותף כאמור, יופחת מסכום הערבות אותו חלק שלא ניתן יהיה לגבותו מהגורם החקלאי בהתאם להוראות חוק זה.

33.

הקלות במס [תיקון: תשנ״ו, תשנ״ט־2, תשס״א, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ז]

סעיפים 40 עד 44 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989, והתקנות שהותקנו על פיהם, יחולו על חוק זה, בשינויים המחוייבים, מתחילתו ועד ליום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012).

34.

שמירת זכויות

אין בהוראות סעיפים 20 ו־23 כדי לפגוע בזכותו של בעל משכון או שעבוד אחר בשל חוב שאינו מוסדר על פי חוק זה.

35.

ביצוע ותקנות

(א)

השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.

(ב)

תקנות על פי חוק זה, יהיו באישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת.

36.

הוראות מעבר

בנק יחזיר לחייב כל סכום שגבה ממנו בדרך של עיקול בשל החוב הכולל החל ביום כ״ז בכסלו התשנ״ב (5 בדצמבר 1991), בניכוי הסכום שהחייב חב לבנק על פי פסק המשקם.

[תיקון: תשע״ח]

פרק ז׳: סיום פעילות המשקמים והמינהלה והוראות מעבר לעניין הליכים קיימים

37.

הגדרות – פרק ז׳ [תיקון: תשע״ח]

בפרק זה –

”חוק ההוצאה לפועל“ – חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967;

”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תיקון מס׳ 13), התשע״ח–2018;

”המינהלה“ – המינהלה שהוקמה לפי סעיף 6;

”פסק משקם“ – כמשמעותו בסעיף 27;

”תקופת המעבר“ – תקופה של שישה חודשים מיום התחילה.

38.

תחולה [תיקון: תשע״ח]

הוראות פרק זה יחולו על הליך לגבי חוב כולל או ערבות לחוב כאמור שנפתח לפני יום התחילה, ובלבד שטרם שולם במלואו תשלום שעל החייב לשלם לפי פסק משקם בהתאם לאמור בו (בפרק זה – הליך קיים).

39.

סיום פעילות המשקמים והמינהלה [תיקון: תשע״ח]

(א)

מיום התחילה ואילך –

(1)

לא ימונו משקמים לפי הוראות פרק ב׳;

(2)

לא ייפתח הליך לגבי חוב כולל או ערבות לחוב כאמור לפי הוראות פרק ג׳.

(ב)

החל בתום תקופת המעבר –

(1)

לא יבצעו המינהלה והמשקמים כל פעולה לפי חוק זה;

(2)

יראו את המשקמים שטרם בוטל מינוים כמי שסיימו את תפקידם, והודעה על כך תפורסם ברשומות.

40.

ביצוע פסק משקם שניתן עד תום תקופת המעבר [תיקון: תשע״ח]

(א)

פסק משקם שניתן בהליך קיים, עד תום תקופת המעבר, ובמועד האמור טרם שילם החייב במלואו את התשלום שנקבע בפסק בהתאם לאמור בו, ניתן לביצוע בידי לשכת הוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, כאילו היה פסק דין של בית משפט.

(ב)

המינהלה תמסור לצדדים להליך שניתן בו פסק משקם כאמור בסעיף קטן (א), בתוך שבועיים מיום התחילה או ממועד מתן פסק המשקם, לפי המאוחר, הודעות בכתב, כמפורט להלן:

(1)

הודעה לחייב – על חובתו לשלם את התשלום, בהתאם לפסק המשקם, ישירות לנושים; בהודעה יצוינו, בין השאר, יתרת החוב לתשלום, הסדר התשלומים, מועדי התשלום ותנאיו, ככל שנקבעו;

(2)

הודעה לנושה – על זכותו להגיש בקשה לביצוע פסק המשקם לפי חוק ההוצאה לפועל.

(ג)

הוגש פסק משקם כאמור בסעיף קטן (א) לביצוע לפי חוק ההוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל לשנות או לבטל כל החלטה או צו שנתן המשקם, לרבות החלטה או צו שניתנו בהליך שהועבר אל המשקם לפי הוראות סעיף 7, ולמעט הסכום שנקבע לתשלום בפסק המשקם (בפרק זה – החלטה או צו שנתן המשקם).

(ד)

הוגשו ערעור או בקשה לביטול לגבי פסק משקם כאמור בסעיף קטן (א), תדון הערכאה המוסמכת לדון בערעור או בבקשת הביטול לפי הוראות חוק זה.

41.

סייג למימוש נכסים והטלת הגבלות [תיקון: תשע״ח]

על אף האמור בסעיף 40(א), לבקשת החייב –

(1)

לא יורה רשם ההוצאה לפועל על מימוש נכסים המנויים בסעיף 20(ב)(1) עד (3);

(2)

לא יטיל רשם ההוצאה לפועל על החייב הגבלות לפי סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל, אלא לאחר שחלפה שנה מיום פתיחת התיק נגדו בהוצאה לפועל.

42.

הליך קיים שלא ניתן בו פסק משקם [תיקון: תשע״ח]

(א)

לא ניתן פסק משקם בהליך קיים עד יום התחילה, יחולו הוראות אלה:

(1)

כל צד להליך רשאי להגיש לבית המשפט בקשה בכתב להעביר את ההליך לדיון לפני בית המשפט (בסעיף זה – בקשה להעברת הדיון);

(2)

המשקם יודיע לצדדים להליך, בהודעה בכתב, בתוך שבועיים מיום התחילה, על זכותם לפנות לבית המשפט בבקשה להעברת הדיון; המשקם יציין בהודעה אם הוא צפוי לתת פסק משקם בהליך עד תום תקופת המעבר, ואם אינו צפוי לעשות כן – יפרט בהודעתו את הטעמים לכך;

(3)

בקשה להעברת הדיון תוגש בתוך ארבעה חודשים מיום שנמסרה לצדדים הודעת המשקם כאמור בפסקה (2);

(4)

הוגשה בקשה להעברת דיון, ידון בית המשפט בהליך בהתאם להוראות לפי חוק זה למעט סעיפים 27 עד 29, בשינויים המחויבים.

(ב)

לא ניתן פסק משקם בהליך קיים בתקופת המעבר, ולא הוגשה, בתקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), בקשה להעברת הדיון בהליך כאמור, יופסק ההליך לפני המשקם.

43.

שמירת תוקף החלטות וצווים [תיקון: תשע״ח]

כל החלטה או צו שנתן המשקם ימשיכו לעמוד בתוקף בהליכים לפי פרק זה, כל עוד לא החליטו בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל אחרת.

44.

ביטול החלטות וצווים לאחר תשלום מלוא החוב [תיקון: תשע״ח]

על אף האמור בסעיף 38, גורם חקלאי ששילם את מלוא התשלום שנקבע בפסק משקם, בלא שהוגשה בקשה לביצוע הפסק בידי לשכת הוצאה לפועל לפי הוראות סעיף 40, רשאי לפנות לבית משפט בבקשה לביטול כל החלטה או צו שנתן המשקם, למעט החלטה בעניין גובה התשלום.

45.

פעולות המינהלה בתקופת המעבר [תיקון: תשע״ח]

המינהלה –

(1)

תעמיד לרשות המשקמים, במהלך תקופת המעבר, את האמצעים הנדרשים לביצועו של פרק זה, בכפוף למקורותיה התקציביים;

(2)

תעביר, בכפוף לכל דין, עד תום תקופת המעבר, כל מסמך הנוגע להליך הסדרת חוב לפי חוק זה שבידיה למנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר או לעובד המשרד שהוא הסמיך לכך; העתק של כל מסמך הנוגע להליך שהוגשה בעניינו בקשה להעברת הדיון לבית המשפט כאמור בסעיף 42, יועבר גם לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה;

(3)

תעביר, בכפוף לכל דין, עד תום תקופת המעבר, כל מידע או מסמך הנדרש לביצוע ההוראות לפי פרק זה, למנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר או לעובד המשרד שהוא הסמיך לכך, וכן למנהל הכללי של משרד האוצר או לעובד המשרד שהוא הסמיך לכך;

(4)

תעביר, עד תום תקופת המעבר, כספים שהיא מחזיקה בהם בנאמנות לנושים שבעבורם הם מוחזקים, ותפעל, לאחר העברת הכספים כאמור, לסגירתם של החשבונות שבהם הוחזקו הכספים;

בסעיף זה, ”מסמך“ – לרבות ”חומר מחשב“ ו”פלט“ כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995.

46.

דיווח לכנסת [תיקון: תשע״ח]

חודשיים לאחר תום תקופת המעבר ידווחו השרים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על ביצוע הוראות פרק זה, לרבות על סיום פעולתם של המינהלה והמשקמים.

תוספת ראשונה

(סעיף 1, פסקה (2) בהגדרת ”אגודה חקלאית“)

אורטל, אלמוג, אלרום, אפיק, בית הערבה, גילגל, גשור, ייטב, כפר חרוב, מבוא חמה, מיצר, מצפה שלם, מרום גולן, נטור, נערן, סמר, עין זיון, קדרים, קליה, קלע, רתמים.

תוספת שניה

(סעיף 1, פסקה (3) בהגדרת ”אגודה חקלאית“)

חלק א׳

[תיקון: ק״ת תשנ״ו]

אגרא אבן יהודה – אגודה

אגרא יקנעם – אגודה

אגרא חיבת ציון – אגודה

איכרי בנימינה – אגודה

איכרי ראש פינה – אגודה

בוצרי גת – אגודה חקלאית שיתופית בע״מ

בית יצחק – שער חפר – אגודה

גבעת שמעון – אגודה שיתופית חקלאית לענבי יצוא בע״מ

החקלאי גבעת עדה – אגודה

החקלאי יבנאל – אגודה

החקלאי מגדל – אגודה

החקלאי מושבות יהודה – אגודה

החקלאי מטולה – אגודה

החקלאי ראש פינה – אגודה

יבנאל תוצרת ואשראי – אגודה

יוגבי ראש פינה – אגודה

קבוצת מגדלי ירקות ברמות השבים – אגודה שיתופית בע״מ

רודד אגודה שיתופית חקלאית בע״מ

בר־אמנה, ארגון קניות של יישובי אמונים אגודה שיתופית חקלאית בע״מ – לענין חוב הארגון בשל חובות האגודות החקלאיות והגורמים החקלאיים החברים בו

אלונה – אגודה שיתופית מרכזית בע״מ

הדן – אגודה חקלאית שיתופית לשווק פירות בע״מ – כפר נטר

כוכב השחר – אגודה שיתופית חקלאית להתישבות קהילתית בע״מ

כרי צאן – אגודה חקלאית שיתופית בע״מ

פרי שומרון – אגודה שיתופית בע״מ (פרדס חנה)

רפיח ים – כפר קהילתי אגודה שיתופית להתיישבות תעשייתית וחקלאית בע״מ

חלק ב׳

[תיקון: ק״ת תשנ״ו, ק״ת תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט־2]

אחוזת בן ארי

אי.אם.פי. מפעלי פלסטיקה אבן מנחם

ארוי, אריזות בע״מ, מושב שתולה

בוקסר את לרנר בע״מ

בכר משה וגיל פרדסנים בע״מ

ג.ג. בעלי חיים בע״מ

הדריה בע״מ

הירקנים בע״מ

הר החרמון, שירותי ספורט ונופש באזור הר החרמון בע״מ

חב׳ אפרים בע״מ

חב׳ הדרי אפרים בע״מ

חברת נטיעות דיר ראפאת בע״מ

יצחק לוי ובניו בע״מ

ליובין רוטמן חברה חקלאית בע״מ

מפעלי הגליל התחתון תחנות טרקטורים בע״מ

מקורה בע״מ

משק בן ארצי בע״מ

משק הדר הדרום בע״מ

משק הלל אהרוני בע״מ

משק פטר בע״מ

משתלת אחים דרויאן בע״מ

משתלת פרחים רומנו יהודה בע״מ

נח בן חיים בע״מ

סגיב חקלאות ומיכון בע״מ

קומפיט, פטריות הגליל בע״מ

רמות חברה לחקלאות ולאספקה חקלאית בע״מ

רף משתלות בע״מ

שיבולים חברה לפיתוח חקלאי בע״מ

שיקמים חווה חקלאית בע״מ

שמואל תנא ושות׳

ש. פרליס ובניו

אבירים חוות איילים בע״מ

חברה לשתלנות וריבוי צמחים – מיצפור – בע״מ – מושב תקומה

מאירסון אהרון ובניו (1981) בע״מ

מן מנחם ושות׳ לחקלאות בע״מ

מרכז אתרוגי ישראל בע״מ

עין כמונים משק חקלאי בע״מ (בכינוס נכסים)

פרחי שומרון – סלע בע״מ

סלע, חברה לייצור ושיווק שתילים בע״מ

משתלת רצון בע״מ

תוספת שלישית

(סעיף 1, הגדרת ”ארגון חקלאי“)

חלק א׳

איחוד הקניות – ארגון הקניות של מושבי האיחוד החקלאי, אגודה שיתופית חקלאית בע״מ (בפירוק)

ארגון מושבי הנגב – אגודה חקלאית שיתופית מרכזית בע״מ

ארגון קניות של משקי תנועת חירות בית״ר – אגודה חקלאית שיתופית מרכזית בע״מ

הצפון – ארגון קניות של מושבי העובדים בצפון, אגודה חקלאית שיתופית בע״מ (בפירוק ובכינוס)

מושבי הגליל – אגודה שיתופית חקלאית מרכזית של מושבי הגליל והגולן בע״מ (בפירוק)

מושבי הצפון – אגודה חקלאית מרכזית שיתופית בע״מ (בפירוק)

מושבי השרון ועמק חפר – אגודה חקלאית מרכזית שיתופית בע״מ

מושבי התיכון – אגודה שיתופית חקלאית מרכזית של מושבי העובדים בע״מ

מושבי הפועל המזרחי – אגודה מרכזית חקלאית שיתופית בע״מ (בפירוק ובכינוס)

מושבי הדרום והמרכז – אגודה שיתופית חקלאית למושבי העובדים בע״מ (בפירוק)

מושבי מבואות ירושלים – אגודה חקלאית שיתופית מרכזית בע״מ

חלק ב׳

משקי בית שאן – אגודה שיתופית מרכזית בע״מ

משקי הגליל העליון – אגודה שיתופית מרכזית בע״מ

משקי הדרום – אגודה שיתופית מרכזית בע״מ

משקי הרי יהודה – אגודה שיתופית מרכזית בע״מ

משקי המפרץ – אגודה שיתופית מרכזית בע״מ

משקי הנגב – אגודה שיתופית מרכזית בע״מ

משקי עמק הירדן – אגודה שיתופית מרכזית בע״מ

משקי עמק יזרעאל – אגודה שיתופית מרכזית בע״מ

תוספת רביעית

(סעיף 1, הגדרת ”תאגיד חקלאי“)

[תיקון: ק״ת תשנ״ו, ק״ת תשנ״ו־2, ק״ת תשנ״ט־2]

אסם הגליל – מכון תערובת של מושבי הגליל – אגודה חקלאית שיתופית בע״מ

עוף הנגב – אגודה שיתופית חקלאית בע״מ

(נמחק)

פרחי הערבה – אגודה חקלאית שיתופית בע״מ

בית אריזה אזורי בערבה – אגודה חקלאית שיתופית בע״מ

בית אריזה לתמרים בערבה – אגודה חקלאית שיתופית בע״מ

מפעלי הערבה – שותפות רשומה

רמות קיט ושות׳ (1981)

מפעלי רמת הגולן – אגודה חקלאית שיתופית בע״מ

נתקבל בכנסת ביום כ״ט באדר א׳ התשנ״ב (4 במרס 1992).

יצחק שמיר
ראש הממשלה
יצחק שמיר
שר החקלאות
יצחק מודעי
שר האוצר
חיים הרצוג
נשיא המדינה
דב שילנסקי
יושב ראש הכנסת

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.