תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תפקידיה, הרכבה וסמכויותיה של המינהלה)
תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תפקידיה, הרכבה וסמכויותיה של המינהלה) מתוך 
תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תפקידיה, הרכבה וסמכויותיה של המינהלה), התשנ״ג–1993
ק״ת תשנ״ג, 318; תשנ״ד, 276.
בתוקף סמכותנו לפי סעיפים 6 ו־35 לחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ״ב–1992 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:
המינהלה והרכבה
(א)
המינהלה לענין סעיף 6 לחוק תפעל במסגרת חברה ממשלתית שהממשלה תקים למטרה זו (להלן – המינהלה) ובאמצעות הדירקטוריון שלה, מנהלה הכללי, עובדיה ומומחים שהיא תעסיק.
(ב)
במינהלה יוקם צוות עבודה לכל תחום פעולה של משקם; בצוות יהיו עד שלושה עובדים, ובהם לפחות כלכלן אחד.
(ג)
המינהלה תהיה רשאית להתקשר עם נותני שירותים שונים, ככל שיידרשו לביצוע עבודתה.
תפקידי המינהלה [תיקון: תשנ״ד]
(א)
תפקידי המינהלה יהיו כל אלה:
(1)
העמדת שירותי משרד למשקמים לשם מילוי תפקידם, לרבות משרדים, שירותי מזכירות, שירותי מחשב, ומען לקבלת פניות לפתיחת הליכים, הודעות ויתור על תחולת החוק, דרישות חוב, השגות וכל הודעה אחרת;
(2)
מתן שירותים מקצועיים למשקמים לשם מילוי תפקידם, לרבות עריכת חישובים כלכליים, בדיקת דו״חות כספיים ועדכונם, והגשת המלצות למשקמים בכל ענין הדרוש למילוי תפקידם, לפי בקשתם;
(3)
מתן שירותים טכניים בכל הקשור להעברת הליכים לפי סעיף 7 לחוק;
(4)
הכנת טפסים אחידים למשקמים לגבי הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע החוק מן הגורמים החקלאיים ונושיהם, והעמדת טפסים אלה לרשות הגורמים החקלאיים ונושיהם;
(5)
תשלום שכר למשקמים;
(6)
לשמש מינהלת ההסדר כמשמעותה בפרק ח׳ לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989.
(ב)
מבלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת משנה (א), תפקידי המינהלה יכללו גם איסוף כל הנתונים הרלוונטיים לצורך ביצוע החוק לגבי כל גורם חקלאי ונושיו, בדיקת נתונים אלה, ניתוחם ועיבודם, והכל לצורך הגשת המלצות למשקמים בכל ענין הנוגע לביצועו של החוק, בכפוף להוראות המשקמים, ובכלל זה בענינים הבאים:
(1)
חישוב החוב הבסיסי של כל גורם חקלאי;
(2)
חישוב החוב הכולל של כל גורם חקלאי;
(3)
חישוב סכומי ההפחתות לפי סעיף 15 לחוק ושערוכם לפי סעיף 17 לחוק, והסכומים שיש להפחית מהן בשל כל סכום שנמחק או שהופחת בעבר בהתאם לסעיף 22 לחוק;
(4)
חישוב סכומי חלף הערבות לגבי כל חבר באגודה חקלאית בשל חובות אגודה חקלאית שבה הוא חבר או שהוא ערב לחובותיה, והסכומים שיש לנכות מהם ומהחוב הבסיסי בשל כל סכום ששילם החבר באגודה בשל ערבותו או בשל ערבות אגודתו, כאמור בסעיף 16(ו) לחוק;
(5)
חישוב החוב להסדר של כל גורם חקלאי;
(6)
חישוב כושר ההחזר של כל גורם חקלאי;
(7)
חישוב החוב להסדר שעל הגורם החקלאי לפרוע, סכום החוב שייפרע במזומן, סכום החוב שייפרס ותקופת הפריסה, הכל בהתאם לכושר ההחזר שנקבע לו;
(8)
הערכת ערך הנכסים שיש לממש בשל חוב להסדר שאין בפריסת החוב כדי לכסותו כאמור בסעיף 20 לחוק, בדיקת האפשרויות למימוש הנכסים והגשת הצעות למימושם;
(9)
חישוב סכומי החוב שאין ביכולתו של החייב לפרוע גם לאחר מימוש נכסיו, בהתאם לסעיף 21 לחוק;
(10)
הערכת ערך נכסים חקלאיים של גורם חקלאי שאין ביכולתו לפרוע את יתרת חובו כאמור בסעיף 23 לחוק, בדיקת האפשרויות למימוש הנכסים והגשת הצעות למימושם;
(11)
חישוב חלוקת החוב לפרעון של כל גורם חקלאי וחלוקת תמורות מימוש הנכסים בין נושיו, והגשת המלצות לגבי הסבת חוב הנדרשת בין הנושים;
(12)
חישוב התשלומים החדשיים שעל כל גורם חקלאי לשלם עד להסדרת חובו כאמור בסעיף 26 לחוק.
כפיפות התקציב
במילוי תפקידיה והפעלת סמכויותיה לפי החוק תפעל המינהלה בהתאם לתקציבה המאושר.
י״ד בטבת התשנ״ג (7 בינואר 1993)
- יעקב צור
שר החקלאות - אברהם (בייגה) שוחט
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.