חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)
(הופנה מהדף חוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול))
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) מתוך 
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971
2000435
ס״ח תשל״א, 134; תשל״ז, 137; תשמ״א, 273; תשמ״ב, 159, 176; תשמ״ד, 153, 156; תשמ״ה, 101, 113; תשמ״ו, 245; תשנ״ה, 175; תשנ״ו, 12; תשנ״ז, 127; תשס״ה, 523; תשס״ח, 688; תשע״א, 79; תשע״ב, 58; תשע״ד, 577, 584; תשע״ה, 78; תשע״ו, 11, 611, 1188; תשע״ז, 330; תשע״ט, 232; תשפ״ה, 28.
תוכן עניינים
[תיקון: תשס״ח]
פרק א׳ – עקרונות כלליים
הגדרות [תיקון: תשס״ה, תשס״ח, תשע״א, תשע״ז]
בחוק זה –
”בית משפט לנוער“ – בית משפט שלום או בית משפט מחוזי כשיושב בהם שופט נוער;
”שופט נוער“ – שופט שהוטל עליו התפקיד של שופט נוער כאמור בסעיף 2;
”קטין“ – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, ולענין חשוד ונאשם לרבות בגיר שביום הגשת כתב האישום נגדו לא מלאו לו שמונה עשרה שנה;
”הורה“ – לרבות הורה חורג, מאמץ ואפוטרופוס;
”מעון“ – מקום המשמש למגורים או למשמורת של קטינים מחוץ למשפחתם, שהממונה על המעונות הפנה אליו קטין לאחר שבית־משפט לנוער ציווה לפי חוק זה על החזקתו במעון;
”מעון נעול“ – מקום המשמש למגורים או למשמורת של קטינים מחוץ למשפחתם וחופש המוחזקים בו מוגבל, ושר הרווחה והשירותים החברתיים הכריז כי הוא מעון נעול לענין חוק זה;
”הממונה על המעונות“ – מי שמונה לפי הוראות סעיף 43א;
”קצין מבחן“ – מי שנתמנה כך לפי פקודת המבחן;
”קצין מעקב“ – מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים מינהו לביצוע טיפול עוקב לפי הוראות פרק ז׳;
”חוק הגנת ילדים“ – חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955;
”חוקר נוער“ – שוטר, שהמפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך לענין זה, הסמיך לחקור נוער; לא יוסמך שוטר כחוקר נוער אלא לאחר שקיבל הכשרה לצורך כך, כפי שיקבע המפקח הכללי של משטרת ישראל;
”עובד סוציאלי שמונה לפי חוק“ – עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960, או לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969, לפי העניין;
”חוק בתי המשפט“ – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984;
”חוק חקירת חשודים“ – חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002;
”חוק המעצרים“ – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996;
”חוק הנוער (טיפול והשגחה)“ – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960;
”חוק הסניגוריה הציבורית“ – חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חקירה“ – תשאול או גביית הודעה בקשר לעבירה, בידי שוטר, למעט באחד מאלה:
(1)
חקירה שהתנהלה מחוץ לתחנת משטרה בעבירות כאמור בסעיף 239 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, ששר המשפטים קבע לגביהן בתקנות סדרי אישום והמצאת מסמכים בסטייה מהוראות אותו חוק, או בעבירות שנקבעו כעבירות מינהליות לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985;
(2)
חקירה שהתנהלה מחוץ לתחנה כאמור בסעיף 3(א) לחוק חקירת חשודים;
”פקודת בתי הסוהר“ – פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;
”פקודת המבחן“ – פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;
”קצין מוסמך“, בתחנת משטרה – קצין הנוער בתחנת המשטרה, ובהעדרו – הקצין הממונה על החקירות בתחנת המשטרה; ולעניין חקירה בעבירות לפי פקודת התעבורה – ראש מחלק תאונות דרכים במרחב ובהעדרו קצין הבוחנים המחוזי, ובלבד שקיבלו הכשרה לצורך תפקידם לעניין חוק זה, כפי שיקבע המפקח הכללי של משטרת ישראל;
”קצין ממונה“ – כהגדרתו בסעיף 25 לחוק המעצרים;
”תיעוד חזותי“ ו”תיעוד קולי“ – כהגדרתם בחוק חקירת חשודים.
עקרונות כלליים [תיקון: תשס״ח]
(א)
מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים, וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.
(ב)
חוק זה בא להוסיף על זכויות הנתונות לקטין לפי כל דין, ולא לגרוע מהן.
זכות ההשתתפות של קטין לעניין החלטה לגביו [תיקון: תשס״ח]
(א)
נקבע על פי הוראות כל דין, כי תינתן לאדם הזדמנות להביע את עמדתו או כי תידרש הסכמתו לעניין מתן החלטה בעניינו, זכאי קטין שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעצמו, ובדרך המותאמת לגילו, למידת בגרותו ולצרכיו (בחוק זה – הזדמנות להביע עמדה); לעמדתו של הקטין וכן לרצונו ולרגשותיו, יינתן משקל ראוי בקבלת החלטה בעניינו, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.
(ב)
לצורך מימוש זכותו של קטין להזדמנות להביע עמדה, יימסר לקטין מידע, בשפה ובאופן המובנים לו, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)
מסירת המידע לקטין אסורה לפי כל דין;
(2)
מקבל ההחלטה בעניינו של הקטין שוכנע שמסירת המידע תגרום לו פגיעה ממשית.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מי שמקבל החלטה לפי חוק זה בעניינו של קטין, שלא לתת לקטין הזדמנות להביע עמדה לפני קבלת ההחלטה בעניינו, אם שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתן ההזדמנות להביע עמדה יגרום לפגיעה ממשית בקטין.
(ד)
לא ניתנה לקטין הזדמנות להביע עמדה לפני קבלת החלטה בעניינו כאמור בסעיף קטן (ג), תינתן לקטין, ככל הניתן, הזדמנות להביע את עמדתו לאחר קבלת ההחלטה, ובלבד שיישום ההחלטה עדיין לא החל או עדיין נמשך, וחדל להתקיים הטעם שמנע מתן הזדמנות לקטין להביע עמדה כאמור בסעיף קטן (ג).
(ה)
התקבלה החלטה לפי חוק זה בעניינו של קטין בניגוד לעמדתו, יסביר מי שקיבל את ההחלטה או אדם מטעמו, לקטין, בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, ככל הניתן, את הנימוקים להחלטתו, אלא אם כן התקיימו לגבי הנימוקים האמורים הוראות פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ב).
(ו)
על אף הוראות סעיף זה, על החלטה של בית משפט לפי חוק זה בעניינו של קטין יחולו הוראות סעיפים 17א ו־17ב.
קיום הליכים בשפתו של הקטין [תיקון: תשס״ח]
הליכים לפי חוק זה שמתקיימים בנוכחות הקטין, יתנהלו בשפתו של הקטין או בשפה שהקטין מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים, או בתרגום לשפה כאמור.
פרק ב׳ – בית משפט לנוער
שופט נוער [תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשס״ח]
(א)
נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת שר המשפטים, יטיל על שופטים מבין שופטי בית משפט מחוזי ושופטי בית משפט שלום לשמש כשופטי נוער במשך התקופה שיקבע ורשאי הוא להטיל על שופטים כאמור לדון במעצרם ושחרורם של קטינים ובהליכים מקדמיים שלפני המשפט (בסעיף זה – הליכים אחרים הקשורים לנוער), ובלבד ששופטים כאמור יעברו הכשרה מיוחדת לשמש שופטי נוער או הכשרה מתאימה לשמש שופטי נוער לצורך דיון בהליכים אחרים הקשורים לנוער, לפי העניין.
(ב)
נשיא בית המשפט העליון רשאי למנות, בהסכמת שר המשפטים, שופט מבין שופטי נוער לנשיא בתי המשפט לנוער לתקופה שיקבע.
(ג)
שופט בית משפט מחוזי שהתמנה לנשיא בתי המשפט לנוער יהיה מסומך לדון בענינים שבסמכותו של בית משפט שלום לנוער.
שפיטת קטין
(א)
בבית משפט שלום ובבית משפט מחוזי יהיה הדיון בעבירה שהואשם בה קטין, לרבות הדיון בערעור, לפני בית משפט לנוער.
(ב)
על אף האמור בכל דין, רשאי שר המשפטים בצו להסמיך בית משפט שלום לנוער לדון קטינים על פשעים לפי הסעיפים המפורטים בצו.
שפיטת קטין ובגיר יחד [תיקון: תשס״ח]
(א)
אין להעמיד לדין קטין יחד עם אדם שאינו קטין אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
(ב)
הואשם קטין יחד עם אדם שאינו קטין, רשאי בית משפט שאינו לנוער, לאחר שמיעת בעלי הדין, לדון בענין; החליט בית המשפט לעשות כן, ינהג כלפי הקטין כאילו היה בית משפט לנוער ויהיו לו הסמכויות של בית משפט לנוער לפי חוק זה; החליט בית המשפט לא לדון בענין, יצווה על הפרדת משפטו של הקטין ויעבירו לבית משפט לנוער.
קטין שהובא לבית־
(א)
מצא בית משפט שאינו לנוער, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, כי הנאשם הוא קטין, יעביר את הענין לבית משפט לנוער והלה ידון בו כאילו הובא מלכתחילה לפניו ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.
(ב)
ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות שלא להעביר את הענין לבית משפט לנוער כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להמשיך ולדון בו, אך מכאן ואילך ינהג כאילו היה בית משפט לנוער ויהיו לו כל הסמכויות של בית משפט לנוער לפי חוק זה.
(ג)
מצא בית משפט שאינו לנוער, לאחר הכרעת הדין, כי הנאשם הוא קטין, ימשיך לדון בענין כאילו היה בית משפט לנוער ויהיו לו כל הסמכויות של בית משפט לנוער לפי חוק זה; החליט בית המשפט כי יש לפעול כאמור בסעיף 24(2) או (3), יחליף את ההרשעה בקביעה שהקטין ביצע את העבירה.
שפיטת בגיר בעבירה שביצע בהיותו קטין [תיקון: תשס״ח]
(א)
הדיון בבית משפט שלום ובבית משפט מחוזי, לרבות הדיון בערעור, בעניינו של נאשם שביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, יהיה בפני בית משפט לנוער, ואולם פסקאות (1), (4) ו־(5) שבסעיף 26 לא יחולו.
(ב)
בגיר שהובא לפני בית־
מצא בית משפט לנוער במהלך הדיון כי הנאשם אינו קטין והוראות סעיף 5א(א) אינן חלות עליו, רשאי הוא להמשיך ולדון בענין כאילו לא היה בית משפט לנוער או להעבירו לבית משפט שאינו לנוער, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט לנוער.
שמירת תקפם של צווים ופסקי דין
צו סופי או פסק דין סופי של בית משפט לא יהיה פסול מחמת זאת בלבד, שבגלל גיל הנאשם צריך היה להעמידו לדין לפני בית משפט אחר; אולם אם נגרם עיוות דין חמור כתוצאה מהעמדת נאשם לדין לפני בית משפט שאינו מתאים לגילו, רשאי נשיא בית המשפט העליון להורות כי בית משפט שיקבע לכך יקיים משפט חוזר בענין, והוראות סעיף 9(ב) עד (ד) לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.
הפרדת קטינים
(א)
בית משפט לנוער יקיים, ככל האפשר, את דיוניו במקום שלא מתנהלים בו משפטים אחרים, או באותו מקום אך לא באותו זמן.
(ב)
ככל האפשר, לא יובאו נאשמים קטינים יחד עם נאשמים שאינם קטינים לבית המשפט או ממנו ולא יוחזקו בו יחד.
דלתיים סגורות [תיקון: תשס״ח]
בית משפט לנוער ידון בדלתיים סגורות, אולם רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם לרבות לנפגע העבירה להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, ”נפגע עבירה“ – כהגדרתו בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001.
[תיקון: תשס״ה]
פרק ב׳1: חקירת עדים קטינים
חקירת עד קטין [תיקון: תשס״ה, תשס״ח, תשע״א]
(א)
בסעיף זה, ”בן משפחה“ – הורה, הורה של הורה, אח, גיס, דוד, או צאצא של כל אחד מאלה.
(ב)
קטין שיש לחקרו בעבירה שחוק הגנת ילדים לא חל על חקירתה, שאין הוא חשוד בביצועה, יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו.
(ג)
על אף הוראת סעיף קטן (ב), מותר להזמין קטין לחקירה כאמור באותו סעיף קטן ומותר לחקרו, אף בלא ידיעת ההורה, אם מתקיים אחד מאלה:
(1)
הקטין ביקש כי לא תימסר להורהו הודעה על חקירתו; הודעה על החקירה תימסר לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק, לכל המאוחר עם תום החקירה, והוא רשאי להורות, על אף בקשת הקטין, כי תימסר הודעה להורה, אם סבר כי טובת הקטין מחייבת זאת;
(2)
לדעת הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר הנוער, הזמנת הקטין בהודעה להורהו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע להורה במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או יסכל מניעה של פשע; ואולם, בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לבגיר האחראי על הקטין באותה העת או לקרוב בגיר של הקטין, ככל הניתן בנסיבות הענין, וכן תימסר הודעה להורהו מוקדם ככל האפשר;
(3)
לדעת הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
(א)
טעמים של טובת הקטין או טעמים של טובת החקירה שאין בהם פגיעה בטובת הקטין, בשל היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של הקטין;
(ב)
חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין.
(ד)
חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת קטין בלא ידיעת הורהו כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע הקצין הממונה על חקירת העבירה להורה על חקירת הקטין, אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
(ה)
הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון קטין לתחנת המשטרה לפי סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996.
(ו)
הוראות פסקאות (1) ו־(3) של סעיף קטן (ג) הנוגעות לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק יחולו רק לגבי חקירה בעבירה המנויה בתוספת לחוק הגנת ילדים של קטין שהוא נפגע העבירה; לענין פסקה (1) האמורה הסמכות הנתונה לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק באותה פסקה תהיה נתונה לחוקר נוער.
הוצאת קטין ממקום שהותו לצורך חקירה [תיקון: תשס״ה, תשס״ח]
(א)
בסעיף זה, ”מקום שהות“ – מקום שבו שוהה ילד לצורך חינוכי או טיפולי, שאינו טיפול רפואי, לרבות בית ספר, גן ילדים או קייטנה.
(ב)
התקיים תנאי המצדיק חקירת קטין בעבירה, שחוק הגנת ילדים לא חל על חקירתה ושאין הוא חשוד בביצועה, בלא ידיעת הורהו כאמור בסעיף 9א, רשאי חוקר נוער, בכפוף להוראת סעיף קטן (ג), להוציא את הקטין ממקום שהותו, אף בלא ידיעת ההורה, לצורך החקירה, ובלבד שהקטין לא יוצא ממקום שהותו בניגוד לרצונו.
(ג)
חוקר נוער לא יוציא קטין ממקום שהותו לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן סבר כי חקירת הקטין מחוץ למקום שהותו עדיפה בנסיבות הענין על חקירתו במקום שהותו ולאחר שעשה את כל אלה:
(1)
הזדהה לפני מנהל מקום שהותו של הקטין או לפני האדם האחראי על ניהול המקום באותה עת, הודיע לו כי הוא עומד להוציא את הקטין מהמקום ומסר לו את פרטיו;
(2)
התייעץ עם עובדי חינוך או טיפול במקום שהותו של הקטין המכירים את הקטין;
(3)
הסביר לקטין, בלשון המובנת לו בהתאם לגילו וליכולותיו, את מטרת הוצאתו ממקום שהותו והצורך בביצועה.
(ד)
הוציא חוקר נוער קטין ממקום שהותו כאמור בסעיף זה, ילווה הקטין, ככל שהדבר אפשרי בנסיבות הענין, במהלך שהותו מחוץ למקום, גם בידי עובד חינוך או אדם אחר המוכר לו מאותו מקום (בסעיף זה – המלווה).
(ה)
בלי לגרוע מהוראות כל דין, חוקר נוער שהוציא קטין ממקום שהותו כאמור בסעיף זה יחזיר את הקטין בתום החקירה לביתו, לאחר שהתייעץ עם הקצין הממונה על חקירת העבירה, או למקום שממנו הוצא הקטין, או יוודא כי המלווה יחזיר את הקטין אל אותו המקום.
עיכוב עד קטין [תיקון: תשס״ה]
עוכב עד קטין במקום ונתבקש להילוות לשוטר אל תחנת המשטרה לפי סעיף 68(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, תימסר על כך בהקדם האפשרי הודעה להורהו, ואם לא ניתן להודיע להורה כאמור – לאדם הקרוב לקטין, אלא אם כן סבר הממונה על תחנת המשטרה שאליה הובא הקטין כי הודעה כאמור עשויה לפגוע בשלום הקטין או אם ביקש זאת הקטין.
חקירת עד קטין בשעות הלילה [תיקון: תשס״ח]
(א)
בסעיף זה, ”שעות הלילה“ –
(1)
לגבי קטין שטרם מלאו לו 14 שנים – השעות שבין 20:00 ל־07:00;
(2)
לגבי קטין שמלאו לו 14 שנים – השעות שבין 22:00 ל־07:00.
(ב)
קטין לא ייחקר בשעות הלילה בתחנת המשטרה ולא תימשך חקירתו בתחנה בשעות כאמור, בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן לחקור קטין בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה בשעות הלילה, באחד מאלה:
(1)
הקטין הגיע מיוזמתו או לבקשתו לתחנת המשטרה בשעות כאמור כדי להגיש תלונה או למסור עדות על עבירה שבוצעה;
(2)
אם העבירה שהוא היה עד לביצועה נעברה בסמוך למועד החקירה, והוא נדרש להילוות לשוטר אל תחנת המשטרה לפי סעיף 68(ב) לחוק המעצרים;
(3)
הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר נוער, הורה, בהחלטה מנומקת בכתב, כי קטין ייחקר בעבירה כאמור בשעות הלילה, אם שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מאלה:
(א)
שיבוש או סיכול חקירתם או מעצרם של חשודים בעבירה מסוג פשע, או בעבירה מסוג עוון המנויה בחלק א׳ לתוספת, שבקשר אליה הוא נחקר כעד;
(ב)
מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לאותה עבירה;
(ג)
מניעת שחרורם של חשודים ממעצר;
(ד)
פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין;
(4)
הקטין והורהו נתנו את הסכמתם לחקירה בשעות הלילה ובלבד שלא תתאפשר חקירתו של הקטין בשל הסכמתם כאמור אחרי השעה 00:00.
עד קטין שהפך לחשוד [תיקון: תשס״ח]
התעורר חשד, במהלך חקירת קטין בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה, שהקטין היה מעורב בביצוע העבירה, יחולו עליו הוראות כל דין לעניין חקירת חשודים, וחקירתו לא תחודש אלא לאחר שקוימו לגביו הוראות סעיפים 9ו עד 9ט.
[תיקון: תשס״ח]
פרק ג׳ – חקירת חשודים, מעצר, שחרור והליכים שלפני המשפט
הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו [תיקון: תשס״ח]
(א)
קטין החשוד בביצוע עבירה (בחוק זה – קטין חשוד), יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר – בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין, ובלבד שנשמעה עמדת הקטין לעניין זהות אותו בגיר (בחוק זה – קרוב אחר), אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
(ב)
קטין חשוד השוהה במעון יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת מנהל המעון וכן בידיעת הורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר – בידיעת קרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
(ג)
(1)
הגיע קטין חשוד לתחנת המשטרה או הובא אליה, כשאינו עצור, לפי הוראות סעיף 67(ב) לחוק המעצרים, או נעצר קטין חשוד, יודיע על כך הקצין הממונה, בלא דיחוי ולאחר שיידע את הקטין כי בכוונתו לעשות כן, להורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר – לקרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
(2)
על אף הוראות פסקה (1), לא תימסר הודעה כאמור באותה הפסקה לעניין קטין שהגיע לתחנת המשטרה או שהובא אליה, כשאינו עצור, אם הקטין הביע התנגדות, מנימוק סביר, למסירתה; היה הקטין עצור, יינתן לרצונו בעניין מסירת ההודעה משקל ראוי, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, ובלבד שתימסר הודעה כאמור לקרוב אחר.
(3)
החליט הקצין הממונה על מעצרו של קטין חשוד לפי הוראות סעיף 27 לחוק המעצרים, יודיע על כך גם לקצין מבחן.
(ד)
לא נמסרה הודעה להורה של קטין חשוד כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) מחמת העדר אפשרות לאתרו כאמור באותם סעיפים קטנים, תודיע המשטרה להורה, כל עוד הקטין נתון בחקירה או במעצר, לפי המאוחר, בלא דיחוי, עם היווצרות האפשרות לאתרו.
(ה)
(1)
אי מסירת הודעה להורה של קטין חשוד ולקרוב אחר מחמת העדר אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), תתועד בכתב.
(2)
יידוע הקטין, תגובתו וכן התנגדותו ככל שהיתה, וכן החלטת הקצין הממונה ונימוקיה, כאמור בסעיף קטן (ג), יתועדו על ידי הקצין הממונה בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בכתב.
חקירת קטין חשוד בלא הודעה להורהו או לקרוב אחר [תיקון: תשס״ח, תשע״א]
(א)
על אף הוראות סעיף 9ו, רשאי קצין מוסמך, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות על הזמנת קטין חשוד שאינו עצור לחקירה או על חקירתו, בלי להודיע על כך להורהו, לקרוב אחר או למנהל מעון, לפי העניין, אם שוכנע כי הודעה כאמור עלולה –
(1)
לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של אדם אחר;
(2)
להביא לשיבוש הליכי החקירה בשל חשד סביר כי אחד מהמנויים ברישה, או בן משפחתו של הורה הקטין או הקרוב האחר, היה צד לעבירה שבה חשוד הקטין;
(3)
לגבי קטין שהוא חשוד בעבירת ביטחון כמשמעותו בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים – לפגוע בביטחון המדינה.
(ב)
לצורך קבלת החלטה לעניין פסקה (1) שבסעיף קטן (א), רשאי קצין מוסמך להביא בחשבון הודעה מנומקת בכתב של מנהל מעון, כי יש חשש שהודעה להורה או לקרוב אחר תביא לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין.
(ג)
(1)
הורה קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), בלא שהודיע להורה של הקטין, וחלפו שמונה שעות מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה בלי להודיע להורה, לפי המוקדם, תימסר להורה הקטין בלא דיחוי, הודעה על הימצאותו של הקטין בתחנת המשטרה ועל חקירתו.
(2)
הורה קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), בלא שהודיע אף לקרוב אחר או למנהל המעון, לפי העניין, יחולו הוראות פסקה (1) אם חלפו שש שעות מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה שלא בידיעתם, לפי המוקדם.
(ד)
החליט קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), וחלף פרק הזמן כאמור בסעיף קטן (ג)(2), רשאי קצין נוער מרחבי, ובהעדרו – קצין נוער מחוזי, להאריך את פרק הזמן האמור אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה, ובלבד שפרק הזמן המרבי מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה לא יעלה על שמונה שעות:
(1)
סכנה ממשית לשלומו של הקטין או לביטחונו;
(2)
חשש לשיבוש הליכי החקירה בעבירה מסוג פשע בשל חשד סביר כי ההורה או הקרוב האחר או בן משפחתו של מי מהם, היו צד לעבירה שבה חשוד הקטין;
(3)
פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
(ה)
חדל להתקיים הטעם שבשלו לא נמסרה ההודעה להורה הקטין או לקרוב אחר, תימסר ההודעה בלא דיחוי, אלא אם כן הופעלה סמכות כאמור בסעיף 36 לחוק המעצרים, או שעובד סוציאלי שמונה לפי חוק הפעיל את סמכותו לפי סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה).
נוכחות הורה או קרוב אחר בחקירת קטין חשוד [תיקון: תשס״ח]
(א)
קטין חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מהם, לפי הוראות סעיף 9ו(א) עד (ג), זכאי שהורהו או קרוב אחר יהיה נוכח בחקירתו וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהם, ככל הניתן לפני תחילת החקירה, אלא אם כן הביע הקטין התנגדות לכך מנימוק סביר או אם היה מוחזק במעצר, והכל, אם סבר קצין מוסמך כי אין במתן אפשרות לנוכחות ההורה או הקרוב האחר כאמור כדי להביא לאחד מאלה:
(1)
פגיעה בטובת החקירה או בטובת הקטין;
(2)
אחד הטעמים המנויים בסעיף 9ז(א);
(3)
אחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (ג)(2)(א) עד (ה);
(4)
חשיפת עניין הנוגע לצנעת חייו של קטין אחר.
(ב)
הורה או קרוב אחר של קטין חשוד שהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א), יוזמן להיות נוכח בחקירה והחקירה תעוכב עד להגעתו.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי קצין מוסמך להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, על התחלת חקירתו של קטין כאמור באותו סעיף קטן בלי להמתין לנוכחות הורהו או קרוב אחר –
(1)
אם ההורה או הקרוב האחר לא הגיע לחקירה בתוך זמן סביר בנסיבות העניין מהמועד שבו הוזמן;
(2)
אם שוכנע כי המתנה כאמור עלולה להביא לאחד מאלה, ובלבד שחקירת הקטין בלא נוכחות הורהו או קרוב אחר תימשך רק כל עוד מתקיים הטעם שהצדיק את אי־ההמתנה כאמור:
(א)
פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין;
(ב)
סיכול או שיבוש של החקירה או של חקירתם או מעצרם של חשודים נוספים בקשר לאירוע שלגביו נחקר הקטין;
(ג)
מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לעבירה שהקטין חשוד בביצועה;
(ד)
סיכול של מניעת עבירות נוספות;
(ה)
מניעת שחרורם ממעצר של הקטין או של חשודים אחרים;
(3)
לא ניתן לאתר מי מהם במאמץ סביר.
(ד)
הורה קצין מוסמך על חקירת קטין חשוד בלא הזמנת הורהו או קרוב אחר להיות נוכח עמו בחקירה כאמור בסעיף קטן (א), ינמק את החלטתו והיא תתועד בכתב.
(ה)
הוחל בחקירתו של קטין חשוד בלי להמתין לנוכחותו של הורהו או של קרוב אחר, מאחד הטעמים האמורים בסעיף קטן (ג), והגיע הורהו של הקטין או קרוב אחר לתחנת המשטרה במהלך החקירה, יורשה אותו אדם להיות נוכח בהמשך חקירת הקטין והחוקר ייתן לקטין הזדמנות להיוועץ באותו אדם במועד האפשרי הראשון בהתאם למהלך החקירה.
(ו)
נכח הורהו של קטין או קרוב אחר בחקירת הקטין, לא יתערב במהלך החקירה ולא יצא מחדר החקירה, אלא אם כן התיר לו החוקר לעשות כן ובתנאים שיקבע; בטרם תחל חקירת קטין בנוכחות הורהו או קרוב אחר, יודיע החוקר להורה או לקרוב האחר, לפי העניין, על המגבלות החלות עליו כאמור.
(ז)
ראה חוקר כי הורהו של קטין או קרוב אחר הנוכח בחקירת הקטין מפריע לחקירה באופן שאינו מאפשר לנהלה, מתערב בחקירה אף שהוזהר שלא לעשות כן או מאיים על הקטין באופן ישיר או מרומז, רשאי החוקר, בהחלטה מנומקת בכתב, להרחיק את ההורה או הקרוב האחר מן החקירה.
הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו [תיקון: תשס״ח]
(א)
בטרם ייחקר קטין חשוד, יודיע חוקר לקטין, בלשון המובנת לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, על זכויותיו המפורטות להלן, נוסף על חובותיו לפי כל דין כלפי הקטין בהיותו חשוד:
(1)
זכותו להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סניגור, וכן זכאות לפי חוק הסניגוריה הציבורית;
(2)
זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו, כאמור בסעיף 9ח.
(ב)
בטרם ייחקר קטין חשוד עצור שהובא לתחנה או קטין חשוד העצור בהתאם להוראות סעיף 32 לחוק המעצרים, שהובא לתחנה כשהוא עצור, יודיע חוקר לסניגורו של הקטין על חקירתו, ואם אין לו סניגור יודיע כאמור לסניגוריה הציבורית כדי שתבחן את זכאותו לייצוג; בלי לגרוע מהוראות כל דין, אין בהודעה לסניגורו של הקטין או לסניגוריה הציבורית כאמור, כדי לעכב את החקירה.
(ג)
שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע הוראות בדבר נוסח הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
חקירת קטין חשוד בשעות הלילה [תיקון: תשס״ח]
קטין חשוד לא ייחקר בתחנת המשטרה בשעות הלילה, כהגדרתן בסעיף 9ד(א), ואולם רשאי קצין מוסמך להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, כי קטין חשוד ייחקר בשעות הלילה באחד מאלה:
(1)
העבירה שהוא חשוד בביצועה נעברה בסמוך למועד עיכוב הקטין או מעצרו;
(2)
העבירה שהוא חשוד בביצועה היא עבירה מסוג פשע, או עבירה מסוג עוון המנויה בתוספת, והקצין המוסמך שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מהמקרים המנויים בסעיף 9ח(ג)(2);
(3)
הקטין והורהו נתנו את הסכמתם לחקירה בשעות הלילה, ובלבד שלא תתאפשר חקירתו של הקטין בשל הסכמתם כאמור אחרי השעה 00:00.
תקנות לעניין סעיפים 9ו עד 9י [תיקון: תשס״ח]
השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בחוק זה – ועדת החוקה), יקבע הוראות לעניין יישום סעיפים 9ו עד 9י.
שמירת דינים לעניין חקירת חשודים [תיקון: תשס״ח]
הוראות סעיפים 9ו עד 9י באות להוסיף על הוראה לפי כל דין בדבר חקירה כהגדרתה בחוק זה.
שינויים בתחולת חוק המעצרים לעניין קטינים [תיקון: תשנ״ז, תשס״ח]
הוראות חוק המעצרים יחולו, לעניין קטין, בשינויים המפורטים בפרק זה.
מעצר קטינים כאמצעי אחרון ושיקולים למעצר [תיקון: תשס״ח]
לא יוחלט על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה, והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על מעצרו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו.
כבילת קטין עצור במקום ציבורי [תיקון: תשס״ח]
בסעיף 9א לחוק המעצרים, לעניין קטין, האמור בו יסומן ”(א)“ ואחריו יבוא:
"(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יוחלט על כבילת קטין עצור אם ניתן להשיג את מטרת הכבילה בדרך שפגיעתה בקטין פחותה, וכבילתו תהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על כבילתו של קטין יובאו בחשבון גילו והשפעת הכבילה על שלומו הגופני והנפשי.
(ג)
בטרם ייכבל קטין לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע לו השוטר כי הוא עומד לכבול אותו, אלא אם כן סבר כי מתן הודעה כאמור תסכל את מטרת הכבילה."
הבאת קטין עצור לפני שופט [תיקון: תשס״ח]
סעיף 29 לחוק המעצרים יחול, לעניין קטין, בשינויים אלה:
(1)
בסעיף קטן (ג), במקום ”קצין משטרה בדרגת סגן־ניצב“ יקראו ”קצין משטרה המשמש באותה עת כקצין נוער מרחבי או מחוזי“;
(2)
לעניין קטין שטרם מלאו לו 14 שנים –
(א)
בסעיף קטן (א), במקום ”ולא יאוחר מ־24 שעות“ יקראו ”ולא יאוחר מ־12 שעות“;
(ב)
בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה)(1), בכל מקום, במקום ”בתום 24 שעות“ יקראו ”בתום 12 שעות“, והחלטה על החזקת הקטין במעצר במהלך השבת או החג כאמור בסעיפים הקטנים האמורים טעונה אישור מאת קצין המשטרה המשמש באותה עת כקצין נוער מרחבי או מחוזי.
השהיית הבאת קטין עצור שטרם מלאו לו 14 שנים, לפני שופט [תיקון: תשס״ח]
(א)
על אף הוראות סעיפים 29 ו־30 לחוק המעצרים, וסעיף 10ב, רשאי הקצין הממונה להשהות הבאת קטין עצור שטרם מלאו לו 14 שנים לפני שופט, לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מתחילת המעצר, בכל אחד מאלה:
(1)
אם מצא כי התקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף 30 לחוק המעצרים;
(2)
ההחלטה לבקש את הארכת מעצרו של קטין היתה יכולה להתקבל, בנסיבות העניין, רק לאחר חצות הלילה, והמועד שבו היה הקטין אמור להיות מובא לפני שופט לפי הוראות סעיף 29 לחוק המעצרים כנוסחו בסעיף 10ג, חל שלא בשעות הפעילות של בית המשפט; הוארך המעצר לפי פסקה זו, יובא הקטין לפני שופט מיד עם תחילת פעילותו של בית המשפט.
(ב)
הקצין הממונה ירשום את הנימוק להארכת המעצר לפי סעיף זה, והנימוק יובא לתשומת לב השופט אשר לפניו יובא הקטין.
הפעלת סמכויות לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) במקום מעצר [תיקון: תשס״ח, תשע״א]
(א)
בית משפט הדן בבקשה למעצרו של קטין רשאי, נוסף על סמכויותיו לפי כל דין, אם מצא כי קיימת עילה למעצרו, לנקוט פעולה מהפעולות האמורות בפסקאות (1) עד (6) של סעיף 3 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), במקום להורות על מעצרו של הקטין, אם סבר שהדבר דרוש לשלומו הגופני או הנפשי של הקטין; ואולם לא ינקוט בית המשפט פעולה כאמור אלא לאחר שהובאה בפניו עמדתו של עובד סוציאלי שמונה לפי חוק לעניין זה.
(ב)
אי־הבאת עמדתו של עובד סוציאלי שמונה לפי חוק בפני בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), לא תשמש עילה להמשך מעצרו של הקטין.
מינוי סניגור לקטין לצורך דיון במעצרו [תיקון: תשס״ח]
הוגשה לבית משפט בקשה למעצרו של קטין שאין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור ויחולו לעניין זה הוראות חוק הסניגוריה הציבורית.
תסקיר מעצר וחוות דעת הממונה על המעונות [תיקון: תשס״ח]
(א)
בלי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 21א לחוק המעצרים, הוגשה בקשה למעצרו של קטין, רשאי קצין מבחן, ביוזמתו, להגיש לבית המשפט תסקיר מעצר כמשמעותו באותו סעיף, או להשמיע לפניו את עמדתו בעניין המעצר.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוגשה בקשה למעצרו של קטין שהוגש נגדו כתב אישום, יורה בית המשפט על הגשת תסקיר מעצר כמשמעותו בסעיף 21א לחוק המעצרים, או יאפשר לקצין המבחן להשמיע לפניו את עמדתו בעניין המעצר.
(ג)
היתה הבקשה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בקשה למעצרו של קטין המוחזק במעון או במעון נעול, רשאי גם הממונה על המעונות או מי מטעמו, באמצעות קצין המבחן, להגיש לבית המשפט חוות דעת לעניין המעצר או להשמיע לפניו את עמדתו בעניין זה.
(ד)
אי־הגשת תסקיר מעצר כאמור בסעיף זה, לא תשמש עילה להמשך מעצרו של הקטין.
הזמנת הורה או קרוב אחר לדיון במעצרו של קטין [תיקון: תשס״ח, תשע״א]
(א)
לדיון בבית משפט בעניין מעצרו של קטין יודיע החוקר או התובע, לפי העניין, להורהו של הקטין על הזמנת ההורה לדיון כאמור, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר – יודיע לקרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין; להורה או לקרוב האחר תינתן הזדמנות להביע את עמדתו לעניין נוכחותו בדיון.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
רשאי חוקר או תובע, לפי העניין, שלא להודיע להורה של קטין או לקרוב אחר על הזמנתו לדיון במעצרו של הקטין, אם הקטין הביע התנגדות, מנימוק סביר, להזמנת ההורה או הקרוב האחר כאמור;
(2)
לא יוזמן הורה של קטין או קרוב אחר לדיון במעצרו של הקטין אם החוקר או התובע, לפי העניין, סבר כי יש בכך כדי לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין, לסכל את המטרה שלשמה מתבקש מעצרו או לסכן את ביטחון המדינה.
(ג)
החלטה שלא להודיע להורה של קטין או לקרוב אחר על הזמנתו כאמור בסעיף קטן (ב), תובא לאישור בית המשפט בעת הדיון במעצרו של הקטין.
(ד)
לא הגיע הורה של קטין או קרוב אחר לדיון בעניין מעצרו של הקטין, אף שהוזמן אליו לפי הוראות סעיף קטן (א), או שלא אותר במאמץ סביר כאמור באותו סעיף קטן, יחולו הוראות אלה:
(1)
מצא בית המשפט כי קיימת עילה למעצרו של הקטין, רשאי הוא לצוות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 24 שעות; ציווה בית המשפט כאמור, יזמין את הורהו של הקטין או קרוב אחר לדיון בהמשך המעצר, שיתקיים בתום התקופה האמורה;
(2)
מצא בית המשפט כי קיימת עילה למעצרו של הקטין, אך סבר כי הורהו של הקטין או קרוב אחר לא יגיע לדיון בהמשך מעצרו אף אם יוזמן לפי הוראות פסקה (1), רשאי הוא לצוות על מעצרו של הקטין לתקופה שלא תעלה על 24 שעות, ורשאי הוא להורות על הזמנתו של עובד סוציאלי שמונה לפי חוק או קצין מבחן לדיון בהמשך המעצר שיתקיים בתום התקופה האמורה.
(ה)
לא הגיע הורה של קטין או קרוב אחר, או עובד סוציאלי שמונה לפי חוק או קצין מבחן, לפי העניין, לדיון בהמשך מעצרו של הקטין אף שהוזמן לפי הוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לדון בהמשך מעצרו של הקטין בלא נוכחותם, ואי־נוכחותם לא תשמש עילה למעצרו של הקטין.
משך מעצר קטין לפני הגשת כתב אישום [תיקון: תשס״ח]
בסעיף 17 לחוק המעצרים, לעניין קטין, בסעיף קטן (א), בכל מקום, במקום ”15 ימים“ יקראו ”10 ימים“ ובסעיף קטן (ב), במקום ”30 ימים“ יקראו ”20 ימים“.
מעצר קטין לאחר הגשת כתב אישום [תיקון: תשס״ח]
סעיף 21 לחוק המעצרים יחול, לעניין קטין, בשינויים אלה:
(1)
אחרי סעיף קטן (א) יקראו:
”(א1)
סעיף קטן (א) לא יחול על נאשם שהוא קטין שטרם מלאו לו 14 שנים; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להורות על שחרור הנאשם בערובה או בתנאי שחרור אחרים.“;
(2)
בסעיף קטן (ד), במקום ”30 ימים“ יקראו ”15 ימים“.
שחרור קטין ממעצר באין אישום [תיקון: תשס״ח]
בסעיף 59 לחוק המעצרים, לעניין קטין, במקום ”75 ימים“ יקראו ”40 ימים“.
שחרור קטין ממעצר באין הכרעת דין או גזר דין [תיקון: תשס״ח, תשע״ד]
סעיף 61 לחוק המעצרים ייקרא, לעניין קטין, כך:
(1)
בסעיף קטן (א), במקום ”תשעה חודשים“ יקראו ”שישה חודשים“;
(2)
סעיף קטן (ג) ייקרא כך: ”בלי לגרוע מהוראות סעיף 62, ניתנה הכרעת דין שלפיה נקבע כי נאשם ביצע את העבירה לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת כדי שישה חודשים בשל אותו כתב אישום, רשאי בית המשפט שהכריע את דינו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש, לתקופה של 45 ימים, ומטעמים מיוחדים, לתקופה נוספת של 30 ימים, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 75 ימים מיום שציווה בית המשפט כאמור לראשונה, ישוחרר הנאשם מן המעצר.“
הארכת מעצר קטין או חידושו [תיקון: תשס״ח, תשע״ד]
סעיף 62 לחוק המעצרים ייקרא, לעניין קטין, כך:
(1)
בסעיף קטן (א), במקום ”90 ימים“ יקראו ”45 ימים“;
(2)
הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.
סמכות מעצר לבית משפט עד לדיון בבקשה למעצר מחדש [תיקון: תשע״ד]
בסעיף 62א לחוק המעצרים, לעניין קטין, במקום ”תשעה חודשים“ יקראו ”שישה חודשים“.
איסור יציאה של קטין ממקום מגורים [תיקון: תשס״ח, תשע״ה]
(א)
קטין שבית משפט הורה על שחרורו בערובה בתנאי כאמור בסעיף 48(א)(9) לחוק המעצרים, לא יהיה נתון בתנאי כאמור לתקופה העולה על תשעה חודשים; ואולם רשאי בית המשפט להורות על הארכת התנאי לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת.
(ב)
הורה בית משפט על שחרור קטין בערובה בתנאי כאמור בסעיף 48(א)(9) לחוק המעצרים לפרק זמן מצטבר העולה על 16 שעות ביום או הורה בית המשפט על מעצרו של קטין בפיקוח אלקטרוני, לפי הוראות סימן ג׳1 בפרק ב׳ לחוק המעצרים, יורה על קיום דיון בעניינו של הקטין אחת לשלושה חודשים במהלך תקופת תוקפו של התנאי או של המעצר האמורים, לפי העניין.
[תיקון: תשס״ח]
(בוטל).
תפקידו של קצין מבחן [תיקון: תשמ״ד־2, תשס״ח, תשע״א]
(א)
נעצר קטין או נתגלה בחקירה פלילית כי קיים יסוד להעמיד לדין קטין, תודיע על כך המשטרה לקצין מבחן והוא יהיה רשאי להשתמש בסמכויותיו של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955, אף שלא לפי צו בית משפט.
(ב)
אין להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים ביום הגשת כתב האישום נגדו, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.
הליך חלופי [תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2]
(א)
בסעיף זה –
”הליך חלופי“ – הליך חלופי להליך פלילי או לחלקו, שנקבע בנוהל, אשר מתנהל שלא בפני בית משפט, בהשתתפות נפגע עבירה או שלא בהשתתפותו – אם נתן את הסכמתו לקיום ההליך בלעדיו, ומטרתו, בין היתר, להביא לפעולה שתבטא את קבלת האחריות של הקטין למעשה הפלילי, לרבות באמצעות תיקון כלפי נפגע העבירה, הקהילה או החברה;
”נוהל“ – נוהל שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ד);
”תובע“ – כל אחד מאלה:
(1)
פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוסמך לפי סעיף 62(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, לפי העניין;
(2)
תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי שהוא הסמיך לעניין זה.
(ב)
קצין מבחן שקיבל הודעה כי נתגלה בחקירה פלילית שקיים יסוד להעמיד לדין קטין, כאמור בסעיף 12(א), יבדוק אם להפנות את הקטין להליך חלופי בהתאם לתנאי הסף המפורטים בנוהל, ויעביר את תוצאות בדיקתו לקצין המוסמך או לתובע; מצא הקצין המוסמך או התובע כי ניתן להפנות את הקטין להליך חלופי, יודיע לקצין המבחן, וקצין המבחן יהיה רשאי להפנות את הקטין להליך כאמור שיתנהל בהתאם להוראות הנוהל, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
הקטין הסכים בכתב להשתתף בהליך החלופי, לאחר שקצין המבחן מסר לו את המידע הדרוש בדבר מהות ההליך, לרבות משמעות הסכמתו להשתתף בהליך וההשלכות הצפויות מההליך על מצבו המשפטי, בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו;
(2)
הקטין מכיר במעורבותו באירוע המיוחס לו.
(ג)
הסתיים הליך חלופי, בין שהושלם בהתאם להוראות הנוהל ובין שלא הושלם, יעביר קצין המבחן למשטרה את המלצתו בעניינו של הקטין; השלמת ההליך החלופי תהיה שיקול מרכזי ומכריע בכל החלטה לגבי המשך ההליך הפלילי בעניינו של הקטין, ואם טרם הועמד לדין, לא יוחלט על העמדתו לדין, אלא אם כן מוצדק לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
(ד)
משטרת ישראל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים באמצעות שירות המבחן לנוער ומשרד המשפטים יקבעו נוהל שיפורסם באתרי האינטרנט של משטרת ישראל ושל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המסדיר סוגי הליכים חלופיים, שיכלול, בין השאר, הוראות בעניינים אלה:
(1)
השיקולים והתנאים להפניית קטין להליך חלופי;
(2)
תנאי הסף לקיומו של ההליך החלופי;
(3)
מעמד נפגע העבירה;
(4)
סודיות הדברים שנאמרו ונמסרו בהליך החלופי;
(5)
תוצאות השלמת ההליך החלופי או אי־השלמתו;
(6)
הגורם האחראי לביצוע ההליך החלופי.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד), עד לקביעת נוהל כאמור באותו סעיף קטן, רשאים משטרת ישראל ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים באמצעות שירות המבחן לנוער, בהתייעצות עם משרד המשפטים, לקבוע נוהל זמני שתוקפו לא יעלה על שלוש שנים; נוהל זמני יכול שיהיה מוגבל לאזור מסוים, לתקופה מסוימת ולעניין מסוים, ואינו טעון פרסום.
(ו)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של קצין מוסמך או של תובע להפנות קטין להליך אחר שאינו הליך חלופי כהגדרתו בסעיף קטן (א) ואינו מחייב השתתפות נפגע העבירה או הסכמתו להליך, ובלבד שההליך יוסדר בנוהל שיקבעו משטרת ישראל ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים באמצעות שירות המבחן לנוער, בהתייעצות עם משרד המשפטים, ויפורסם באתרי האינטרנט כאמור בסעיף קטן (ד); הוראות סעיף קטן (ה) יחולו לעניין נוהל כאמור בשינויים המחויבים.
בתי מעצר לקטינים [תיקון: תשל״ז, תשס״ח]
(א)
לא יוחזק קטין במעצר אלא בבית מעצר נפרד לקטינים או באגף בבית מעצר כללי, ובלבד שאותו אגף יהיה מופרד לחלוטין, ייועד לקטינים בלבד ולא יהיו גישה או קשר ראיה בינו לבין אגפיו האחרים של בית המעצר או שוכניו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) מותר להחזיק קטין לצורך חקירה בלבד בתחנת משטרה, ובלבד שיוחזק בנפרד ולא יהיה מגע בינו לבין חשודים או עצירים בגירים; היתה תחנת המשטרה במקום ישוב אשר בו או בקרבתו יש בית מעצר לקטינים – אין להלין את הקטין אלא בבית המעצר.
(ב1)
(1)
על אף הוראות סעיף קטן (א), סעיף 34ב וסעיף 8(א) ו־(ב) לחוק המעצרים, ניתן להחזיק קטינה עצורה בתא מעצר יחד עם עצורה או אסירה שאינה קטינה, אם הקטינה הסכימה לכך והגורם המוסמך סבר כי התקיימו כל אלה:
(א)
טובת הקטינה דורשת שהיא לא תוחזק בתא כשהיא לבדה;
(ב)
טובת הקטינה דורשת שהיא תוחזק בתא יחד עם מי שאינה קטינה, או אין אפשרות שהקטינה תוחזק בתא עם קטינה אחרת;
(ג)
אין בהחזקת הקטינה בתא מעצר יחד עם העצורה או האסירה שאינה קטינה כדי לסכן את שלומה הגופני או הנפשי של הקטינה.
(2)
החלטה על החזקת קטינה יחד עם מי שאינה קטינה כאמור בפסקה (1), תובא לאישור בית המשפט בתוך 24 שעות ממועד תחילת ההחזקה כאמור.
(3)
בסעיף קטן זה, ”הגורם המוסמך“ –
(א)
לעניין קטינה עצורה הנתונה במשמורת שירות בתי הסוהר – מנהל בית הסוהר;
(ב)
לעניין קטינה עצורה אחרת – הקצין האחראי על הקטינות העצורות במקום המעצר.
(ב2)
קטין עצור הנתון במשמורת שירות בתי הסוהר, זכאי כי עובד סוציאלי יראה אותו בתוך 24 שעות ממועד שהתקבל למשמורת שירות בתי הסוהר, אלא אם כן התקבל למשמורת כאמור בשבת או בחג; התקבל הקטין למשמורת שירות בתי הסוהר בשבת או בחג, זכאי הקטין כי עובד סוציאלי יראה אותו בהקדם האפשרי לאחר תום השבת או החג.
(ג)
שר הרווחה והשירותים החברתיים רשאי להכריז על מעון נעול כבית מעצר לקטינים.
החזקת קטינים עצורים בתא לבד [תיקון: תשס״ח]
סבר הקצין האחראי על הקטינים העצורים במקום המעצר, שהחזקתו של קטין בתא מעצר יחד עם קטינים נוספים תסכן את שלומו הגופני או הנפשי של הקטין או את שלומם הגופני או הנפשי של אחרים או שטובתו של הקטין דורשת את החזקתו בתא כשהוא לבדו, רשאי הוא להורות על החזקת הקטין בתא כאמור; לעניין זה, ”עצור“ – למעט עצור הנתון במשמורת שירות בתי הסוהר; קטין זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לעניין זה.
תנאי החזקת קטינים במעצר [תיקון: תשס״ח]
(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 9(א) לחוק המעצרים, קטין עצור יוחזק בתנאים ההולמים את גילו ואת צרכיו ותוך השגחה מיוחדת על שלומו הגופני והנפשי, ובכלל זה יינתנו לקטין שירותי חינוך ופנאי, כפי שיקבע השר לביטחון הפנים, לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר החינוך.
(ב)
על אף הוראות סעיף 9(ב)(6) ו־(7) לחוק המעצרים, קטין עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום יהיה זכאי לקבל מבקרים שהם בני משפחתו מדרגה ראשונה ולקיים קשר טלפוני עמם, וכן לשלוח מכתבים אליהם ולקבל מכתבים מהם בהתאם להוראות סעיפים 47א עד 47ד לפקודת בתי הסוהר, אלא אם כן שוכנע הקצין הממונה, כי קיימות נסיבות שיירשמו שבשלהן מתן זכויות כאמור עלול לפגוע בחקירה, לרבות נסיבות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד).
(ג)
החלטה על החזקת קטין עצור בתא מעצר יחד עם קטינים אחרים תינתן בהתחשב בשלומו של הקטין, וכן בין השאר, בהפרש הגיל בין הקטינים, סוג העבירות שהם חשודים בביצוען, עברם הפלילי, מעצרים קודמים שלהם והחשש למעשי אלימות או התעללות ביניהם; לעניין זה, ”קטין עצור“ – קטין עצור הנתון במשמורת שירות בתי הסוהר.
(ד)
השר לביטחון הפנים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, לרבות בדבר דרכי פיקוח סדירות על תנאי החזקתם של קטינים במעצר ונסיבות כאמור בסעיף קטן (ב) שבשלהן רשאי הקצין הממונה להגביל את הזכויות הקבועות באותו סעיף קטן.
הודעה על שחרור קטין ממעצר וקביעת תנאי השחרור [תיקון: תשס״ח]
(א)
החליט שוטר או בית משפט לשחרר קטין ממעצר, בערובה או בלא ערובה, ימסור להורה הקטין, ואם לא ניתן למסור להורהו – לקרוב אחר, הודעה על שחרורו, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין או אם מסירת הודעה כאמור עלולה לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין.
(ב)
תנאי שחרורו בערובה של קטין לפי סעיפים 42 או 48 לחוק המעצרים, ייקבעו בהתחשב בצרכיו המיוחדים כקטין.
פרק ד׳ – סדרי הדין
התקופה להעמדה לדין של מי שביצע עבירה בהיותו קטין [תיקון: תשס״ח]
אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע בהיותו קטין אם עברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
קובלנה פרטית
לא תוגש קובלנה לפי סימן ב׳ לפרק ד׳ לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965, נגד קטין בשל עבירה שבשעת ביצועה לא מלאו לו ארבע עשרה שנה.
ציון גיל הקטין
כתב אישום נגד קטין יציין, במידה שהדבר ניתן לבירור, את תאריך לידתו של הקטין.
דיון שלא בפני הקטין [תיקון: תשס״ח]
בית משפט לנוער רשאי, להורות כי נאשם שהוא קטין לא יהיה נוכח בשלב משלבי הדיון למעט בעת מתן פסק דין או החלטה אחרת לפי חוק זה בעניינו של הקטין, ובלבד שטובת הקטין דורשת זאת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ושהקטין מיוצג על ידי סניגור.
מתן הזדמנות לקטין להביע את עמדתו לפני בית משפט [תיקון: תשס״ח]
החלטה של בית משפט לפי חוק זה בעניינו של קטין, תינתן לאחר שניתנה לקטין הזדמנות להביע את עמדתו לפני בית המשפט, ובקבלת ההחלטה יינתן משקל ראוי לעמדתו של הקטין, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו; בית המשפט יסביר לקטין את החלטתו בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו; בסעיף זה, ”הזדמנות להביע עמדה“ – כמשמעותה בסעיף 1ב.
הוראות סעיפים 17 ו־17א לא יחולו לעניין החלטה על מתן צו הבאה לקטין בהתאם להוראות סעיף 73א לחוק בתי המשפט או על מתן צו מעצר או צו חיפוש בנוגע לקטין, או צו אחר שניתן על פי כל דין במעמד צד אחד או שלא בנוכחות הקטין, שהוחלט לתתה שלא בנוכחות הקטין בהתאם להוראות כל דין.
סנגוריה [תיקון: תשנ״ו, תשס״ח]
(א)
קטין שהוגש נגדו כתב אישום, למעט אישום שהוגש פני שופט תעבורה בעבירה שאינה פשע, זכאי לייצוג על ידי סניגור לפי חוק הסניגוריה הציבורית.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי בית משפט למנות לקטין סניגור, אף אם לא הוגש נגדו כתב אישום כאמור באותו סעיף קטן, אם הוא סבור כי טובת הקטין דורשת זאת; החליט בית המשפט למנות לקטין סניגור כאמור, יפנה את הקטין ללשכת הסניגוריה הציבורית הנמצאת במחוז שיפוטו של בית המשפט לצורך מינוי הסניגור.
(ג)
באין לקטין סניגור, יעזור לו בית המשפט לחקור את העדים.
(ד)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הקטין להיות מיוצג על ידי עורך דין בהתאם להוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961.
מעמדו של הורה [תיקון: תשס״ח]
(א)
בית משפט לנוער ימציא להורה הקטין העתקים של ההזמנה לדין ושל כתב האישום עם הודעה שהוא רשאי להיות נוכח בשעת הדיון, זולת אם קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שאין להזמין את ההורה או שאין להמציא לו את ההעתקים האמורים או אחד מהם.
(ב)
רשאי בית משפט לנוער בכל עת לצוות שהורה הקטין יהיה נוכח בבית המשפט.
(ג)
כל בקשה שנאשם רשאי להגיש לבית המשפט, רשאי גם הורה הקטין, או אדם שבית המשפט הרשהו לכך, להגיש במקומו, ורשאים הם לחקור עדים ולהשמיע טענות במקום הקטין או יחד אתו.
(ד)
להורה של קטין תינתן הזדמנות להביע את עמדתו בדיון בבית משפט לנוער בעניין החלטה לפי סעיפים 20, 20א, 24, 25א, 26, 30, 31(ד) ו־33 הנוגעת לקטין, לפני קבלת ההחלטה; לא היה הקטין מיוצג על ידי עורך דין בדיון כאמור, רשאי בית המשפט למנות לקטין אפוטרופוס לדין, אם סבר שיש לעשות כן בשל העדרו של הורה הקטין מהדיון או מסיבה אחרת; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט לתת להורה הקטין הזדמנות להביע את עמדתו בדיונים שלפניו בעניינו של הקטין.
צו להשגחה זמנית [תיקון: תשס״ח]
(א)
הוגש כתב אישום נגד קטין, רשאי בית משפט לנוער לצוות שהקטין יימסר להשגחתו של קצין מבחן עד למתן החלטת בית המשפט לפי סעיף 24 או לתקופה קצרה יותר כפי שקבע בית המשפט (בחוק זה – צו להשגחה זמנית), אם סבר, לאחר שהובאה לפניו חוות דעתו של קצין מבחן, שטובת הקטין דורשת זאת ושלא ניתן להשיג את המטרה שבמתן צו כאמור בדרך שפגיעתה בחירותו של הקטין פחותה.
(ב)
השגחת קצין מבחן כאמור בסעיף קטן (א) תכלול אחד או יותר מאלה, כפי שיפורט בצו להשגחה זמנית בהתאם לנדרש לצורך קידום טובת הקטין וטיפול בו:
(1)
קיום קשר טיפולי עם הקטין בתקופת תוקפו של הצו;
(2)
עריכת אבחונים בקהילה לקטין, לרבות אבחון פסיכולוגי, פסיכיאטרי, תעסוקתי, לימודי, סוציאלי, התפתחותי ורפואי, וכן עריכת בדיקות לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים ובאלכוהול; מצא בית המשפט כי יש לערוך אבחון פסיכיאטרי כאמור, יחולו הוראות חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991;
(3)
בדיקת תפקודו של הקטין במשפחה ובקהילה;
(4)
גיבוש ממצאים והמלצות מפעולות שננקטו לפי פסקאות (1) עד (3).
(ג)
בית משפט לנוער רשאי, לבקשת קטין שלגביו ניתן צו להשגחה זמנית, או לבקשת קצין המבחן שהקטין נמסר להשגחתו אשר הוגשה בהסכמת הקטין, אם סבר שטובת הקטין דורשת זאת, להורות כי במהלך תקופת תוקפו של הצו להשגחה זמנית יתגורר הקטין במקום מחוץ לביתו כפי שיחליט קצין המבחן; ניתן צו להשגחה זמנית בתנאים כאמור בסעיף קטן זה, יקיים בית המשפט דיון בעניין ביצוע הצו אחת לשלושה חודשים.
(ד)
קצין המבחן שהקטין נמסר להשגחתו בהתאם לצו להשגחה זמנית יעביר לבית המשפט לנוער, אחת לשלושה חודשים, דיווח בכתב על ביצוע הצו כאמור, ובית המשפט רשאי להורות על קיום דיון בעניין, לבקשת קצין המבחן או הקטין או מיוזמתו.
(ה)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו להשגחה זמנית או מיום קיומו של דיון בעניין ביצוע צו כאמור, ולא קיים בית המשפט לנוער דיון בעניין בפרק זמן זה, יקיים בית המשפט דיון בעניין ביצוע הצו.
(ו)
ממצאים שהתקבלו לפי סעיף זה ולפי סעיף 20א, לא ישמשו ראיה נגד הקטין בכל הליך פלילי בדבר ביצוע עבירות נוספות או אחרות על ידו, או בהליך הפלילי שבו נדון כתב האישום באותה עבירה נגד הקטין, למעט לשם קביעת דרכי הטיפול בו; אין באמור כדי לגרוע מהוראות סעיף 368ד לחוק העונשין.
צו להחזקה במעון לצורכי הסתכלות [תיקון: תשס״ח]
(א)
הוגש כתב אישום נגד קטין וסבר בית משפט לנוער, לאחר שהובאה לפניו חוות דעתו של קצין מבחן, כי מתן צו להשגחה זמנית אינו מספק בנסיבות העניין וכי טובת הקטין דורשת זאת, רשאי הוא לצוות שהקטין יוחזק לצורכי הסתכלות במעון, ואם לא ניתן להחזיקו שם למטרה כאמור – במעון נעול, לתקופה שלא תעלה על 70 ימים; היה הקטין עצור, רשאי בית המשפט לנוער, על אף הוראות סעיף 7 לחוק המעצרים וסעיף 13 לחוק זה, לצוות על החזקת הקטין במעון נעול לצורכי הסתכלות, במסגרת מעצרו ולתקופה שלא תעלה על 70 ימים.
(ב)
לא ייתן בית המשפט לנוער צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן התקיימו שניים אלה:
(1)
הקטין מיוצג על ידי סניגור, ולגבי קטין שמלאו לו 14 שנים, אף אם אינו מיוצג על ידי סניגור ובלבד שבית המשפט ראה, מטעמים שיירשמו, שלא ייגרם לו אי־צדק במתן הצו בשל כך;
(2)
הקטין הסכים למתן הצו, או שהתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות הוצאת הצו בלא הסכמתו, ובלבד שאם לא הסכים כאמור, היה הקטין מיוצג על ידי סניגור.
(ג)
החזקת קטין במעון או במעון נעול לצורכי הסתכלות כאמור בסעיף קטן (א), תכלול אחד או יותר מאלה:
(1)
עריכת אבחונים לקטין במעון כמפורט בסעיף 20(ב)(2);
(2)
בדיקת תפקודו ההתנהגותי והחברתי במעון;
(3)
גיבוש ממצאים והמלצות מפעולות שננקטו לפי פסקאות (1) ו־(2).
(ד)
ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) לגבי קטין עצור, לא תינתן לקטין חופשה מהמעצר במהלך תקופת תוקפו של הצו, אלא באישורו של בית המשפט לנוער שניתן לבקשת הממונה על המעונות או מי שהוא הסמיכו לכך.
בדיקת קיום ראיות לכאורה [תיקון: תשס״ח]
(א)
לא ייתן בית המשפט צו להשגחה זמנית לפי סעיף 20(ג) או צו להחזקה במעון לצורכי הסתכלות לפי סעיף 20א, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)
בית המשפט נוכח שיש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הקטין; קביעה כי יש ראיות כאמור בפסקה זו תיעשה בידי שופט שאינו דן באישום;
(2)
הוגשה בקשה למעצרו של קטין כאמור בסעיף 21 לחוק המעצרים, ובית המשפט שדן בבקשת המעצר קבע כי התקיימו ראיות לכאורה להוכחת האשמה;
(3)
הקטין הודה בבית המשפט או שאין מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לתת צו כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקיים האמור בו, ובלבד שהקטין מיוצג על ידי סניגור, והוא וסניגורו הסכימו למתן צו כאמור.
שינוי או ביטול של צו להשגחה זמנית או צו להחזקה במעון לצורכי הסתכלות, וערעור [תיקון: תשס״ח]
(א)
בית משפט לנוער רשאי, לבקשת קצין מבחן, הממונה על המעונות או הקטין שלגביו ניתן צו להשגחה זמנית, או צו להחזקה במעון לצורכי הסתכלות לפי סעיף 20א, לשנות או לבטל צו כאמור או לתת כל הוראה הדרושה לביצועו, ולעניין צו לפי סעיף 20א – גם להאריכו לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים ימים.
(ב)
הכרעת הדין
בהכרעת הדין יחליט בית משפט לנוער על זיכוי הקטין או יקבע שהקטין ביצע את העבירה.
תסקיר קצין מבחן ובדיקות אחרות [תיקון: תשס״ח]
קבע בית משפט לנוער שהקטין ביצע את העבירה, יורה על הגשת תסקיר קצין מבחן לפי סעיף 37 לחוק העונשין, ורשאי בית־המשפט להורות על עריכת בדיקות וחקירות כאמור בסעיף 190 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ״ד–1984.
חסיון [תיקון: תשס״ח]
פרק ה׳ – ענשים ודרכי טיפול
החלטת בית המשפט לגבי קטין שביצע עבירה [תיקון: תשס״ח]
קבע בית משפט לנוער שהקטין ביצע את העבירה והוגשו לו תסקיר של קצין המבחן ותוצאות הבדיקות והחקירות שעליהם הורה לפי סעיף 22, יחליט על אחד מאלה:
(1)
להרשיע את הקטין ולגזור את דינו;
(2)
לצוות על אחד או יותר מהאמצעים ודרכי הטיפול המנויים בסעיף 26;
(3)
לפטור את הקטין בלא צו כאמור.
החלטת בית המשפט על אמצעים ודרכי טיפול לאחר הרשעה [תיקון: תשע״ו]
על אף האמור בסעיף 24 רישה, רשאי בית משפט לנוער, לאחר שהרשיע את הקטין וגזר את דינו כאמור בפסקה (1) לסעיף האמור, לצוות, נוסף על העונש שהטיל, על קבלת התחייבות מאת הורהו של הקטין או על חיוב ההורה בתשלום קנס, הוצאות משפט או פיצוי, לפי פסקאות (3), (7) או (8) של סעיף 26, והכול אם מצא כי קיימות נסיבות המצדיקות לעשות כן.
דרכי ענישה [תיקון: תשס״ח, תשע״ו־3, תשע״ט, תשפ״ה]
(א)
(1)
קטין שהורשע, רשאי בית משפט לנוער, במקום להטיל עליו מאסר לצוות על החזקתו במעון נעול לתקופה שיקבע ובלבד שלא תעלה על תקופת המאסר המרבית הקבועה לעבירה שבה הורשע הקטין.
(2)
בית משפט לנוער, המצווה על הפעלת מאסר על־תנאי לפי סעיף 55 לחוק העונשין, רשאי, במקום להטיל על הקטין מאסר, לצוות על החזקתו במעון נעול.
(3)
בית משפט לנוער שהחליט על החזקת קטין במעון נעול לפי פסקאות (1) או (2), יסביר לקטין, בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, באילו נסיבות יהיה ניתן להעבירו מהמעון הנעול למאסר, לפי הוראות סעיפים 25א או 25ב(ג), ואת ההשפעה של מעבר כאמור על תנאי החזקתו ועל שחרורו.
(ב)
אדם שהיה קטין ביום ביצוע העבירה, לא יוטל עליו עונש מוות, ועל אף האמור בכל דין אין חובה להטיל עליו מאסר עולם, מאסר חובה או עונש מינימום.
(ג)
בקביעת ענשו של קטין יתחשב בית המשפט לנוער, בין השאר, בגילו בשעת ביצוע העבירה.
(ד)
קטין שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו ארבע עשרה שנה, לא יוטל עליו מאסר; (הוראת שעה ל־5 שנים מיום 10.11.2024): אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט לנוער להורות על החזקתו של קטין כאמור במעון נעול לפי הוראות סעיף קטן (א)(1).
(ה)
(בוטל).
(ו)
(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 10.11.2024): על אף האמור בסעיף קטן (ד), ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(1), הורשע קטין שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו 14 שנה בעבירה לפי סעיף 301א(א)(10), או לפי סעיף 301א(א)(11) לעניין ארגון טרור, או לפי סעיף 305 לחוק העונשין – אם קבע בית המשפט שהמעשה שבשלו הורשע הוא מעשה טרור לפי סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, רשאי בית משפט לנוער לצוות על החזקתו של הקטין במעון נעול, לתקופה שיקבע, ועל המשך נשיאת עונשו במאסר, ובלבד שבעת העברתו למאסר ימלאו לקטין 14 שנה לפחות, לאחר ששקל בין השאר את נסיבות המקרה ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה, השפעת המאסר על הקטין, גילו של הקטין בעת ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של הקטין ויכולתו של המעון הנעול לתת מענה הולם אם יש חשש ממשי כי הקטין ישוב ויבצע עבירות.
(ז)
(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 10.11.2024): הוראות סעיף 34ד לחוק העונשין לא יחולו לעניין הרשעה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ו).
(ח)
(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 10.11.2024): תקופת המאסר ותקופת החזקתו של הקטין במעון נעול שרשאי בית המשפט לגזור לפי סעיף קטן (ו) לא יעלו במצטבר על תקופת המאסר המרבית הקבועה לעבירה שבה הורשע הקטין.
(ט)
(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 10.11.2024): על החזקתו של קטין במעון נעול לפי סעיף קטן (ו) יחולו ההוראות החלות לעניין צו שניתן לפי סעיף קטן (א)(1).
(י)
(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 10.11.2024): ציווה בית המשפט על החזקת קטין במעון נעול לתקופה שקבע ועל המשך נשיאת עונשו במאסר לפי הוראות סעיף קטן (ו), יורה על קיום דיון לקראת תום תקופת החזקתו של הקטין במעון הנעול שעליה הורה כאמור (בסעיף זה – דיון מעקב), ורשאי הוא, מעת לעת, וכל עוד הקטין מוחזק במעון הנעול, להורות על קיום דיון מעקב נוסף; בהליך לפי סעיף קטן זה ימנה בית המשפט סניגור לקטין שאין לו סניגור, ויחולו לעניין זה הוראות חוק הסניגוריה הציבורית; בדיון מעקב תינתן לנפגעי העבירה הזדמנות לטעון את טענותיהם.
(יא)
(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 10.11.2024): בדיון מעקב רשאי בית המשפט, לאחר שהוגש לו תסקיר קצין מבחן לעניין זה ושהובאה לפניו חוות דעתו של הממונה על המעונות ולאחר ששקל את השיקולים המנויים בסעיף קטן (ו), להורות על אחד או יותר מאלה:
(1)
דחיית מועד העברתו של הקטין למאסר והמשך החזקתו במעון נעול לתקופה שיקבע, שלא תעלה על התקופה שנותרה להשלמת העונש שעליו הורה לפי סעיף קטן (ו);
(2)
קיצור תקופת המאסר שעליה הורה לפי סעיף קטן (ו);
(3)
ביטול תקופת המאסר שעליה הורה לפי סעיף קטן (ו);
(4)
המשך החזקתו של הקטין במעון נעול לתקופה שלא תעלה על התקופה שנותרה להשלמת העונש שעליו הורה לפי סעיף קטן (ו).
(יב)
(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 10.11.2024): החלטות בית משפט לנוער לפי סעיפים קטנים (ו) ו־(יא) ניתנות לערעור כאילו היו פסק דין.
העברת קטין ממעון נעול למאסר [תיקון: תשס״ח, תשפ״ה]
(א)
ציווה בית משפט לנוער על החזקתו של קטין במעון נעול במקום על מאסרו לפי הוראות סעיף 25(א)(1) או (2), רשאי הוא, לבקשת הממונה על המעונות, לאחר שהוגש לו תסקיר קצין מבחן לעניין זה, להמיר את הצו האמור במאסר לתקופה שלא תעלה על יתרת התקופה שנותרה להשלמת הצו המקורי, אם שוכנע כי התקיים אחד מאלה:
(1)
הקטין מסכן או עלול לסכן את עצמו או אחרים;
(2)
הקטין גורם נזק חמור ומתמשך לרכוש;
(3)
התנהגות הקטין במעון באופן מתמשך, לרבות בריחה חוזרת ונשנית של הקטין מהמעון, לא מאפשרת לקיים את הצו במעון.
(ב)
ציווה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות על קיום דיון בתקופת המאסר שמטרתו בחינת האפשרות להמיר את המאסר בצו להחזקתו של הקטין במעון נעול, לתקופה שלא תעלה על יתרת התקופה שנותרה להשלמת תקופת המאסר כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
לא ייתן בית משפט לנוער צו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שניתנה לקטין הזדמנות להביא ראיות ולטעון את טענותיו לעניין זה.
(ד)
בהליך לפני בית משפט לנוער לפי סעיף זה, ימנה בית המשפט סניגור לקטין שאין לו סניגור, ויחולו לעניין זה הוראות חוק הסניגוריה הציבורית.
(ה)
(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 10.11.2024):
(1)
ציווה בית המשפט לנוער על החזקתו של קטין כאמור בסעיף 25(ו) במעון נעול ועל המשך נשיאת עונשו במאסר, רשאי הוא, לבקשת הממונה על המעונות, לאחר שהוגש לו תסקיר קצין מבחן לעניין זה, להמיר את הצו במאסר לתקופה שלא תעלה על 10 ימים, אם שוכנע כי הקטין מסכן אחרים או פוגע בהם, או עלול לסכן אחרים או לפגוע בהם, באופן שלא מאפשר את קיום הצו במעון הנעול.
(2)
נתן בית המשפט צו כאמור בפסקה (1) ולאחר שחזר הקטין למעון הנעול התקיימו שוב הנסיבות האמורות באותה פסקה, רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה על המעונות ולאחר שהתקיימו כל הוראות אותה פסקה, להמיר את הצו במאסר לתקופה שיקבע ושלא תעלה על יתרת התקופה שנותרה להשלמת הצו המקורי.
(3)
לא ייתן בית המשפט לנוער צו לפי פסקה (1) או (2) אלא לאחר שניתנה לקטין הזדמנות להביא ראיות ולטעון את טענותיו לעניין זה ולאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם; לעניין זה יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
(4)
בהחלטה לפי פסקה (1) או (2), יורה בית המשפט על מאסר לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם מניעת הסכנה או הפגיעה כאמור בפסקה (1).
(ו)
(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 10.11.2024):
(1)
על אף האמור בסעיף 10י, רשאי בית המשפט לנוער, לבקשת הממונה על המעונות, לצוות שקטין שטרם מלאו לו 14 שנה הנאשם בעבירה כאמור בסעיף 25(ו) ואשר בית המשפט ציווה על החזקתו במעון נעול, ישהה במעצר לתקופה שלא תעלה על 10 ימים, אם שוכנע, לאחר שהוגש לו תסקיר קצין מבחן לעניין זה, כי הקטין מסכן אחרים או פוגע בהם, או עלול לסכן אחרים או לפגוע בהם, באופן שלא מאפשר את קיום הצו במעון; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 10א.
(2)
נתן בית המשפט לנוער צו כאמור בפסקה (1) ולאחר שחזר הקטין למעון הנעול התקיימו שוב הנסיבות האמורות באותה פסקה, רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה על המעונות ולאחר שהתקיימו כל הוראות אותה פסקה, להורות על מעצרו של הקטין לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
(3)
נתן בית המשפט לנוער צו כאמור בפסקה (2), ולאחר שחזר הקטין למעון הנעול התקיימו שוב הנסיבות האמורות בפסקה (1), רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה על המעונות ולאחר שהתקיימו הוראות פסקה (1), להורות על מעצרו לתקופות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת.
(4)
על דיון לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ה)(3).
(ז)
(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 10.11.2024): החלטת בית משפט לנוער לפי סעיף קטן (ה) ניתנת לערעור כאילו הייתה פסק דין, ועל החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (ו) ניתן להגיש ערר כאילו הייתה החלטה בעניין מעצר לפי חוק המעצרים.
נשיאת מאסר בתקופת תוקפו של צו בדבר דרכי טיפול [תיקון: תשס״ח]
(א)
ניתן צו לפי סעיף 24(2) (בחוק זה – צו בדבר דרכי טיפול), והטיל בית משפט לנוער עונש מאסר על קטין בתקופת תוקפו של הצו האמור, יישא הקטין תחילה את עונש המאסר ובית המשפט ייתן, בעת הטלת עונש המאסר, הוראות לעניין המשך ביצוע הצו בדבר דרכי טיפול לאחר נשיאת המאסר, ורשאי הוא להורות על שינוי הצו האמור או על ביטולו.
(ב)
הוראות בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) יינתנו לאחר שהובאה לפניו חוות דעתו של קצין מבחן לעניין זה, ואם היה הקטין מוחזק במעון או במעון נעול – גם לאחר שהובאה לפניו חוות דעתו של הממונה על המעונות.
(ג)
היה הקטין מוחזק במעון נעול לפי צו כאמור בסעיף 25(א)(1) או (2), והטיל עליו בית משפט לנוער עונש מאסר בתקופת תוקפו של הצו, יישא הקטין תחילה את עונש המאסר.
דרכי טיפול [תיקון: תשס״ח]
ואלה דרכי הטיפול שעליהן רשאי בית משפט לנוער לצוות לפי סעיף 24(2):
(1)
מסירת הקטין לטיפולו והשגחתו של אדם הראוי לכך שאינו הורה הקטין, לתקופה שיקבע בית המשפט, והגבלת זכויותיהם של הורי הקטין כאפוטרופסיו במשך התקופה האמורה;
(2)
העמדת הקטין במבחן;
(3)
קבלת התחייבות, בערובה או בלי ערובה, מאת הקטין או הורהו בדבר התנהגותו של הקטין בעתיד;
(4)
שהייה של הקטין במעון יומי במשך תקופה שיקבע בית המשפט;
(5)
החזקת הקטין במעון לתקופה שיקבע בית המשפט או החזקת קטין במעון נעול לתקופה שלא תעלה על תקופת המאסר המרבית הקבועה לעבירה שביצע הקטין;
(6)
מתן כל הוראה אחרת בדבר התנהגותו של הקטין אם הדבר דרוש, לדעת בית המשפט, לטיפול בו;
(7)
חיוב הקטין או הורהו בתשלום קנס או הוצאות המשפט;
(8)
חיוב הקטין או הורהו בתשלום פיצוי לאדם שניזוק באותה עבירה.
תחולת חוקים בעניני מבחן ודרכי ענישה [תיקון: תשס״ח, תשע״ו]
(א)
מבחן שהוטל על קטין לפי סעיף 26(2) יחולו עליו, בשינויים המחוייבים, הוראות פקודת המבחן; אולם אם הקטין לא מילא אחרי הוראה מהוראות צו המבחן, רשאי בית המשפט לצוות על אחת מדרכי הטיפול המנויות בסעיף 26 או לנקוט את אחת מהפעולות המנויות בסעיף 20 לפקודת המבחן.
(ב)
על דרכי הטיפול המנויות בפסקאות (3), (7) ו־(8) לסעיף 26(2) שנקבעו לקטין יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סימנים ד׳ ו־ה׳ וסעיפים 77 עד 79 בפרק ו׳ לחוק העונשין, למעט הוראות סעיף 71 לחוק האמור.
הוצאות טיפול [תיקון: תשס״ח]
(א)
הורה בית משפט לנוער על דרך טיפול כאמור בפסקאות (1), (4), (5) או (6) לסעיף 26, רשאי הוא לצוות כי הקטין או הורהו ישאו בהוצאות הטיפול, כולן או מקצתן, אם נוכח שיש להם האמצעים הדרושים לכך.
(ב)
דין צו שניתן לפי סעיף קטן (א) כדין חיוב בהוצאות טיפול שניתן לפי סעיף 10 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), והוראות החוק האמור בדבר גביית הוצאות הטיפול, שינוי החיוב וביטולו יחולו על הצו בשינויים המחוייבים.
חיוב הורה הקטין [תיקון: תשע״ו]
(א)
לא יתן בית משפט לנוער צו לפי סעיפים 24א, 26 או 28 שיש בו כדי לחייב את הורה הקטין, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.
(א1)
(1)
חיוב שהוטל על הורה הקטין לפי פסקאות (3), (7) ו־(8) של סעיף 26, לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים.
(2)
הורה בית המשפט על חיוב כאמור, יקבע את מועד תשלומו ורשאי הוא לקבוע כי החיוב ישולם לשיעורין; לא קבע בית המשפט מועד כאמור, ישולם החיוב מיד.
(3)
על גביית חיוב כאמור יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.
(ב)
לעניין ערעור, צו כאמור בסעיף קטן (א), דינו כדין פסק דין בהליכים פליליים שניתן נגד הורה הקטין.
(ג)
הוגש ערעור מטעם הקטין בלבד, רשאי בית המשפט הדן בערעור לדון גם בכל צו של בית המשפט לנוער המחייב את הורה הקטין.
החלפת דרך טיפול והארכת תקופת טיפול [תיקון: תשס״ח]
(א)
בית משפט לנוער שציווה על דרך טיפול כאמור בסעיף 26, רשאי, לפי בקשת קצין מבחן או הממונה על המעונות וכל עוד לא בוצע הצו במלואו, להחליפה ולצוות על דרך טיפול אחרת ובלבד שתקופת תוקפה של דרך הטיפול האחרת יחד עם תקופת הטיפול שחלפה לא תעלה על התקופה שנקבעה בצו בדבר דרכי הטיפול, אלא בהסכמת הקטין שלגביו ניתן הצו.
(ב)
החלטת בית המשפט לנוער לפי סעיף קטן (א), וכן החלטת בית משפט לנוער בעניין המשך ביצוע צו בדבר דרכי טיפול לפי סעיף 25ב(א), ניתנת לערעור כאילו היתה פסק דין.
(ג)
בית משפט לנוער רשאי, לבקשת קצין מבחן ובהסכמת הקטין לעניין זה, להאריך את תקופת הטיפול בקטין שנקבעה בצו בדבר דרכי טיפול, בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה; ואולם לעניין הארכת תקופת תוקפה של דרך טיפול כאמור בסעיף 26(2) או (5) יחולו הוראות סעיף 22 לפקודת המבחן או סעיף 33, לפי העניין.
העברה [תיקון: תשס״ח]
(א)
ציווה בית משפט לנוער על החזקת קטין במעון נעול, רשאי הממונה על המעונות להעביר את הקטין מהמעון הנעול ולהחזיקו במעון, ובלבד שהקטין הוחזק במעון נעול במשך תקופה סבירה וקיימות נסיבות המצדיקות את העברתו כאמור.
(ב)
ציווה בית משפט לנוער על החזקת קטין במעון, לא יוחזק הקטין במעון נעול אלא באישור בית המשפט.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הממונה על המעונות, לאחר שנתן לקטין הזדמנות להביע את עמדתו לעניין זה, להעביר קטין שבית משפט לנוער ציווה על החזקתו במעון, להחזקה זמנית במעון נעול, אף בלא אישור בית המשפט, לתקופה הקצרה ביותר האפשרית בנסיבות העניין אשר לא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע שהתקיימו שניים אלה:
(1)
הקטין מסכן או עלול לסכן את עצמו או אחרים, או גורם נזק חמור ומתמשך לרכוש;
(2)
לא ניתן להשיג את המטרה שבהעברת הקטין להחזקה במעון נעול בדרך שפגיעתה בחירותו של הקטין פחותה.
(ד)
על החלטת הממונה על המעונות לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערור לפני בית משפט לנוער.
(ה)
בית משפט לנוער שציווה על החזקת קטין במעון רשאי, לבקשת הממונה על המעונות או מי שהוא הסמיכו לכך, ולאחר ששמע את טענות הצדדים במעמד הצדדים, להאריך את תקופת ההחזקה הזמנית במעון נעול כאמור בסעיף קטן (ג) בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, אם שוכנע כי התנאים האמורים בפסקאות (1) ו־(2) של אותו סעיף קטן ממשיכים להתקיים.
החזקת קטין בידי משפחה אומנת [תיקון: תשס״ח, תשע״ו־2]
הממונה על המעונות רשאי להורות כי קטין המוחזק במעון, או שניתן עליו צו להחזיקו במעון לפי חוק זה, יושם במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016, ולענין חוק זה יראו את הקטין כאילו הוחזק במעון. קטין זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לעניין זה.
הארכת החזקה במעון [תיקון: תשס״ח]
(א)
בית משפט לנוער רשאי, על פי בקשת הממונה על המעונות ובהסכמת הקטין, או על פי בקשת הקטין, להאריך לתקופה שלא תעלה על שנה אחת את התקופה שבה יוחזק הקטין במעון אם ראה בית המשפט שהדבר דרוש לטובת הקטין וכדי להשלים את הטיפול בו או להכשירו למקצוע.
(ב)
בית משפט לנוער שהאריך את תקופת החזקתו של קטין במעון לפי סעיף קטן (א), יבטל את ההארכה כאמור לבקשת הקטין, ורשאי הוא לבטל את ההארכה כאמור על פי בקשת הממונה על המעונות.
משך החזקה [תיקון: תשס״ח]
הודעה לקטין על זכויותיו במעון [תיקון: תשס״ח]
מנהל מעון או מעון נעול יפרט בפני קטין, עם כניסתו למעון או למעון הנעול על פי צו לפי פרק ד׳ או לפי פרק זה, את זכויותיו בקשר להחזקתו במעון או במעון הנעול, לפי העניין, באופן שקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים; כן ישוב ויודיע מנהל המעון או המעון הנעול לקטין, זמן סביר לפני תום שנה מיום כניסתו למעון, על זכותו שעניינו יובא לפני ועדת שחרורים בהתאם להוראות סעיף 36.
[תיקון: תשס״ח]
פרק ה׳1: החזקת קטינים במאסר
בתי סוהר לקטינים [תיקון: תשס״ח]
(א)
לא יוחזק קטין במאסר אלא בבית סוהר נפרד לקטינים, או באגף בבית סוהר כללי, ובלבד שאותו אגף יהיה מופרד לחלוטין, ייועד לקטינים בלבד ולא יהיו גישה או קשר ראיה בינו לבין אגפיו האחרים של בית הסוהר או שוכניו.
(ב)
לא יוחזק קטין במאסר בתא יחד עם מי שאינו קטין, ואולם ניתן להחזיק אסיר שבמהלך נשיאת מאסרו מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, במאסר בתא יחד עם קטין, ובלבד שמלאו לקטין 17 שנים ואין בכך כדי לפגוע בטובת הקטין; קטין זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע עמדה לעניין זה; הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) יחולו בכפוף להוראות סעיף קטן זה.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן להחזיק קטין במאסר בבית סוהר או באגף שאינו כאמור באותו סעיף קטן, אם ההחזקה כאמור היא לצורך הבאת הקטין לדיון בבית משפט, ובלבד שהחזקתו תהיה לפרק זמן שלא יעלה על 24 שעות; בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (ד), ההחזקה תהיה ככל הניתן בנסיבות העניין, כך שלא יהיה קשר ישיר בין קטין ובין מי שאינו קטין, לרבות מגע פיזי, קשר ראייה או שמיעה.
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ג), ניתן להחזיק קטין כאמור באותו סעיף קטן לפרק זמן שלא יעלה על 72 שעות במקרים אלה:
(1)
חל מועד הדיון בבית המשפט בשבת או בחג, או בסמוך לתום שבת או חג;
(2)
הקטין הוא עצור שטרם ניתנה החלטה בדבר מעצרו או שטרם הוגש נגדו כתב אישום.
(ה)
(1)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) וסעיף 8 לחוק המעצרים, ניתן להחזיק קטינה במאסר בבית סוהר שאינו בית סוהר נפרד לקטינים או באגף בבית סוהר כללי שאינו עומד בתנאים המנויים בסעיף קטן (א), ואולם לא תוחזק קטינה במאסר בתא יחד עם עצורה או אסירה שאינה קטינה, אלא אם כן הקטינה הסכימה לכך ומנהל בית הסוהר סבר כי התקיימו התנאים שבסעיף 13(ב1)(1)(א) עד (ג);
(2)
החלטה על החזקת קטינה יחד עם מי שאינה קטינה כאמור בפסקה (1), תובא לאישור בית המשפט בתוך 24 שעות מתחילת ההחזקה.
תנאי החזקת קטין במאסר [תיקון: תשס״ח]
קטין יוחזק במאסר בתנאים ההולמים את גילו ואת צרכיו, שלא יהיה בהם כדי לפגוע בכבודו, ותוך השגחה מיוחדת על שלומו הגופני והנפשי, ובכלל זה יינתנו לקטין שירותי חינוך ופנאי, כפי שיקבע השר לביטחון הפנים, לאחר התייעצות עם שר החינוך.
שמירת הוראות [תיקון: תשס״ח]
הוראות פרק זה באות להוסיף על הוראות לפי כל דין בדבר החזקה במאסר.
פרק ו׳ – שחרור מוקדם ממעון
ועדת שחרורים [תיקון: תשס״ח]
(א)
שר הרווחה והשירותים החברתיים יקים ועדות שחרורים לענין חוק זה ויקבע את אזורי פעולתן.
(ב)
ועדת שחרורים תהיה של חמישה; יושב ראש הועדה יהיה שופט שמינה שר המשפטים ושאר חבריה יהיו קצין מבחן, רופא, מחנך ואדם אחר שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים.
(ג)
הודעה בדבר הקמת ועדת שחרורים ובדבר הרכבה תפורסם ברשומות.
(ד)
המנין החוקי בישיבות של ועדת השחרורים יהיה שלושה וביניהם היושב ראש.
שחרור ממעון [תיקון: תשס״ח]
(א)
קטין המוחזק במעון או במעון נעול על־פי צו לפי הוראות פרק ה׳ ועברה שנה מיום כניסתו, זכאי לפנות לוועדת שחרורים בבקשה כי תורה על שחרורו, וועדת השחרורים רשאית לצוות על שחרורו קטין כאמור זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע עמדה לעניין זה; אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, רשאית הועדה לצוות על שחרור הקטין אף לפני תום שנה מיום כניסתו.
(ב)
ועדת שחרורים רשאית להתנות את השחרור בתנאים, ורשאית היא לשנות מפעם לפעם את התנאים.
(ג)
הפר משוחרר תנאי שנקבע לפי סעיף קטן (ב) או הוראת קצין מעקב לפי סעיף 39(ב), רשאית ועדת השחרורים לבטל את שחרורו ולצוות על החזרתו למקום שבו הוחזק עד תום התקופה שקבע בית המשפט להחזקתו בו.
חופשה [תיקון: תשס״ח]
(א)
הממונה על המעונות רשאי להרשות לאדם המוחזק לפי חוק זה במעון או במעון נעול לצאת ממנו לחופשה מטעמים ובפרקי זמן אלה:
(1)
בימי מנוחה כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948;
(2)
בימי חופשה שיינתנו מעת לעת, במניין כולל שלא יעלה על 15 ימים בשנה;
(3)
(א)
בימי חופשה מיוחדת במניין כולל שלא יעלה על 30 ימים בשנה – מטעמים מיוחדים, לרבות בשל אבל או שמחה, לצורך השתלבות הקטין במסגרות חינוכיות או תעסוקתיות, או כדי לבחון את אפשרות שילובו של הקטין בקהילה בטרם גיבוש המלצות לבית המשפט בדבר החלפת דרכי טיפול;
(ב)
להוסיף, באישור יושב ראש ועדת השחרורים, 30 ימים נוספים לכל היותר לחופשה המיוחדת כאמור בפסקת משנה (א), ובאישור ועדת השחרורים – 30 ימים נוספים לכל היותר בכל פעם.
(ב)
חופשה כאמור יכול שתינתן בתנאים והממונה על המעונות רשאי לבטלה בכל עת אם קיימת, לדעתו, הצדקה לכך.
פרק ז׳ – טיפול עוקב
טיפול עוקב [תיקון: תשס״ח]
(א)
מי ששוחרר ממעון או ממעון נעול בתום התקופה שקבע בית המשפט לנוער לפי הוראות פרק ה׳, יעמוד תחת השגחתו של קצין מעקב שנה אחת מיום שחרורו או במשך תקופה ארוכה יותר שקבע הממונה על המעונות.
(ב)
מי ששוחרר ממעון או ממעון נעול לפי החלטת ועדת שחרורים לפי סעיף 36 יעמוד תחת השגחה כאמור שנה אחת או עד תום התקופה שקבע בית המשפט להחזקתו, הכל לפי התקופה הארוכה יותר.
תפקיד קצין מעקב וציות להוראותיו
(א)
קצין מעקב ישמור על הקשר עם כל מי שנמצא בטיפולו, ויתן את דעתו, בין השאר, למקום ולתנאים של מגוריו, ללימודיו, לעבודתו ולבילוי זמנו הפנוי.
(ב)
מי ששוחרר ממעון או ממעון נעול לפי סעיף 38(ב) חייב לציית להוראות קצין המעקב בענינים האמורים בסעיף קטן (א) עד תום התקופה שקבע בית המשפט להחזקתו.
משך טיפול עוקב
(א)
על אף האמור בסעיף 38, טיפול עוקב ייפסק לאחר שמלאו לאדם עשרים ואחת שנה.
(ב)
טיפול עוקב במי שמשרת שירות סדיר בצבא־הגנה לישראל יהיה בהתאם לפקודות הצבא, כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955.
ביטל טיפול עוקב [תיקון: תשס״ח]
מי שנמצא בטיפול עוקב, רשאי בית משפט לנוער, על־פי בקשתו או בקשת קצין מעקב, לקצר את תקופת הטיפול העוקב או להפסיקו אם נוכח כי אין צורך בטיפול או שהוא אינו ניתן לביצוע.
.
פרק ח׳ – שונות
שימוש באמצעי ריסון [תיקון: תשס״ח]
(א)
עובד הנמנה עם צוות במעון או במעון נעול, רשאי לנקוט אמצעי ריסון סבירים כלפי קטין המוחזק בו, למעט כבילתו של הקטין, לשם מניעת בריחתו, או לשם מניעת פגיעה בגופו של הקטין או בגופו של אחר, או לשם מניעת פגיעה ממשית ברכוש; נקיטה של אמצעי ריסון לפי סעיף זה תהא במידה שאינה עולה על הנדרש לצורך השגת המטרות האמורות.
(ב)
עובד צוות כאמור בסעיף קטן (א), שנקט אמצעי ריסון כאמור באותו סעיף קטן, ידווח על כך בכתב, סמוך לנקיטת האמצעי, למנהל המעון או המעון הנעול.
(ג)
שר הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, לרבות לעניין בעלי התפקידים הרשאים לנקוט אמצעים לריסון כאמור.
החזקה בחדר נעול [תיקון: תשס״ח]
(א)
עובד הנמנה עם צוות במעון נעול רשאי, באישור האחראי על המשמרת, להחזיק קטין הנתון להשגחתו בחדר נעול לאחת המטרות המנויות בסעיף 41א(א), לפרק זמן של 20 דקות, ורשאי הוא, באישור מנהל המעון הנעול או הרכז החינוכי שלו, להאריך את פרק הזמן האמור להחזקה בחדר הנעול לפרקי זמן נוספים של 20 דקות בכל פעם עד לפרק זמן כולל של שעתיים.
(ב)
לא יוחלט על החזקת קטין בחדר נעול כאמור בסעיף זה, או על המשך החזקתו בחדר כאמור, אם ניתן להשיג את מטרת ההחזקה בחדר הנעול בדרך שפגיעתה בקטין פחותה.
(ג)
עובד כאמור בסעיף קטן (א), המחזיק קטין בחדר נעול לפי הוראות אותו סעיף קטן, יבדוק, לעתים תכופות ולפחות אחת ל־20 דקות, את מצבו של הקטין ואת הצורך בהמשך החזקתו בחדר כאמור, והוא יערוך דוח בכתב שבו יפרט את נסיבות ההחזקה בחדר הנעול והעילה להחזקה כאמור, לרבות קבלת האישור להמשך ההחזקה ככל שניתן.
(ד)
שר הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, לרבות לעניין תנאי ההחזקה בחדר נעול, התנאים למתן אישור להמשך ההחזקה, וכן לעניין אופן התיעוד והדיווח בדבר הפעלת הסמכות לפי סעיף זה.
היעדרות קטין ממעון והחזרה אליו [תיקון: תשס״ח]
(א)
מי שמוחזק במעון או במעון נעול על־פי הוראות פרקים ד׳ או ה׳, רואים אותו כמי שנתון במשמורת חוקית, ואם נמלט ממנו, או שבוטל שחרורו ממנו או שנסתיימה או בוטלה חופשתו ממנו, רשאי שוטר לעצרו ללא צו מעצר ולהחזיקו במעצר עד להחזרתו למעון או למעון הנעול שממנו נמלט או שוחרר.
(ב)
נעצר אדם כאמור בסעיף קטן (א), תודיע המשטרה על כך מיד לממונה על המעונות; הממונה על המעונות ידאג להחזרתו למעון או למעון נעול בהקדם האפשרי ולשם כך יהיה רשאי, בשעת הצורך, לקבל עזרה מתאימה מאת המשטרה.
(ג)
נמלט קטין ממעון או ממעון נעול, בוטל שחרורו ממעון כאמור או שהסתיימה או בוטלה חופשתו ממנו והוא לא שב אליו, לא תיחשב תקופת היעדרותו זו במניין תקופת החזקתו במעון או במעון הנעול, למעט תקופת היעדרותו בשל החזקתו במעצר עד להחזרתו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת הממונה על המעונות או הקטין.
שוטטות ליד מעון
מי שמשוטט, או שנמצא ללא מטרה חוקית, בקרבת מעון או מעון נעול ואינו עוזב את המקום לפי דרישת האחראי על המעון או המעון הנעול או מי שהאחראי הסמיכו לכך, או שוטר, דינו – מאסר ששה חדשים.
מינוי ממונה על מעונות, סגן לממונה ומפקחים, ואצילת סמכויות [תיקון: תשס״ח]
(א)
שר הרווחה והשירותים החברתיים ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה על המעונות, שיהיו לו הסמכויות כמפורט בחוק זה; כן רשאי שר הרווחה והשירותים החברתיים למנות, מבין עובדי משרדו, סגן לממונה על המעונות ומפקחים ארציים ואזוריים על מעונות.
(ב)
הממונה על המעונות רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט סמכויותיו לפי סעיף 31(ב), לסגנו ולמפקחים כאמור בסעיף קטן (א).
ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ח, תשע״א]
(א)
שר הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות התנאים שבהם יוחזקו קטינים במעונות ובמעונות נעולים.
(ב)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לבתי המשפט לנוער במידה שלא נקבעו בחוק, ורשאי הוא, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפני ועדת שחרורים.
פורסמו תקנות העברינים הצעירים, 1938.
(ג)
תקנות לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) בדבר טביעת אצבעות של קטינים טעונות התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים וועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
שינוי התוספת [תיקון: תשס״ח]
השר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה, רשאי לשנות בצו את התוספת.
אי תחולה על חיילים [תיקון: תשמ״ב־2]
חוק זה לא יחול על הליכים לפי חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 – לרבות הליכים לפני המשפט בבית דין צבאי והליכים בדין משמעתי לפי החוק האמור.
תחולה על בית משפט צבאי [תיקון: תשס״ח]
על אף האמור בחוק זה, ניתן להעמיד לדין קטין שמלאו לו שש עשרה שנים לפני בית משפט צבאי לפי תקנות ההגנה (שעת־חירום), 1945; לענין זה יחולו הוראות חוק זה למעט הוראות סעיפים 3 ו־6 ויהיו לבית המשפט הצבאי הסמכויות האמורות בפרק ה׳ והכל בשינויים אלה:
(1)
בכל מקום, במקום ”בית משפט לנוער“ יבוא "בית משפט צבאי שכל שופטיו שופטי נוער, שימונו על ידי ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ושקיבלו הכשרה כאמור בסעיף 2(א) במתכונת שתאושר על ידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
(2)
בסעיף 4(א), במקום ”היועץ המשפטי לממשלה“ יבוא ”הפרקליט הצבאי הראשי“;
(3)
בסעיף 7, במקום ”נשיא בית המשפט העליון“ יבוא ”נשיא בית הדין הצבאי לערעורים“ ובמקום ”והוראות סעיף 9(ב) עד (ד) לחוק בתי המשפט, התשי״ז–1957“ יבוא ”והוראות סעיף 440ח לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955“.
סייג לתחולה על עבירות תעבורה [תיקון: תשנ״ה, תשס״ח]
(א)
על אף הוראות חוק זה, קטין שעבר עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, הכרוכה בנהיגת רכב מנועי או עבירה על פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970, הכרוכה בשימוש ברכב מנועי, יועמד לדין לפני שופט תעבורה, אם הוא היה כשיר מבחינת גילו, לקבל רשיון נהיגה לרכב המנועי שבו נעברה העבירה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על קטין שעבר עבירת תעבורה שבה הוא נהג בהיותו שיכור כאמור בסעיף 64ב לפקודת התעבורה, או שעבר עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, למעט עבירה של נהיגת רכב שנעברה בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה שלא חודש.
(ג)
על הליכים כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות חוק זה למעט סעיפים 10, 11, 13 עד 19, 35 עד 37, ויהיו לשופט תעבורה הסמכויות האמורות בפרק ה׳ ואולם לא יתן בית המשפט צו לפי סעיף 26(1) עד (6) אלא לאחר שקיבל תסקיר של קצין מבחן לפי סעיף 22.
(ד)
שופט תעבורה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לרבות נסיבות העבירה ותוצאותיה, ואם ראה צורך בכך לטובת הקטין, להעביר את הדיון לבית המשפט לנוער, ומשהועבר הדיון כאמור, רשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע שופט התעבורה.
הנוסח שולב בחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש״ך–1960.
הוראות מעבר
(א)
הוגש לבית משפט כתב אישום לפני תחילתו של חוק זה, יימשכו הליכי המשפט, לרבות הדיון בערעור, כאילו לא נכנס חוק זה לתקפו, אולם יהיו לבית המשפט כל הסמכויות של בית משפט לנוער לפי פרק ה׳.
(ב)
הוראות סעיפים 30 עד 34 ופרקים ו׳ ו־ז׳ לחוק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, על ענשים ודרכי טיפול שציווה עליהם בית המשפט לעבריינים צעירים בתוקף סמכותו לפי פקודת העבריינים הצעירים, 1937.
ביטול
פקודת העבריינים הצעירים, 1937 – בטלה.
תחילה [תיקון: תשל״ז, תשמ״ב, תשמ״ה, תשמ״ו]
(א)
תחילתו של חוק זה בתום חודש מיום פרסומו ברשומות, בכפוף לאמור להלן.
(ב)
לגבי קטינים ממין זכר שמלאו להם שש עשרה שנה, תחילתו של חוק זה ביום שנקבע בצו של שר הסעד בהסכמת שר המשפטים, אולם לא יאוחר מהיום הקובע האמור בסעיף קטן (ה).
(ג)
תחילתו של סעיף 13(א) – לגבי מחוז הדרום – למעט נפת אשקלון – ביום ל׳ בכסלו התשמ״ז (1 בינואר 1987) ובלבד שעד למועד האמור לא יוחזק קטין במעצר יחד עם אדם שאינו קטין.
(ד)
צווים לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) יכול שיהיו מסווגים לפי עבירות או לפי גיל הקטינים; צווים לפי סעיף קטן (ב) יכול שיהיו מסווגים אף לפי סעיפי חוק זה או לפי דרכי טיפול.
(ה)
”היום הקובע“, לענין סעיף זה – יום כ׳ בניסן תשל״ה (1 באפריל 1975), אולם שר הסעד, בהתייעצות עם ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת, רשאי, לפני המועד האמור, לקבוע לכך יום אחר, שאינו יותר משנתיים אחריו
[תיקון: תשס״ח]
תוספת
(סעיפים 9ד ו־9י)
חקירת קטינים בשעות הלילה
חלק א׳
לעניין סעיפים 9ד(ג)(3)(א) ו־9י(2)
עבירות בפקודת התעבורה: עבירות לפי סעיפים 10(א), למעט נהיגה בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו, 62(3), או 64ד, או עבירה אחרת לפי פקודת התעבורה שגרמה לתאונת דרכים שתוצאתה נזק לגוף או נזק חמור לרכוש; ובלבד שהקצין המוסמך או הקצין הממונה על חקירת העבירה, לפי העניין, סבר כי העבירה בוצעה בסמוך למועד חקירת הקטין.
חלק ב׳
לעניין סעיף 9י(2)
עבירות בחוק העונשין: עבירות לפי סעיפים 191, 192 או 381; ובלבד שהקצין המוסמך סבר כי העבירה בוצעה בסמוך למועד חקירת הקטין.
עבירות בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973: עבירות לפי סעיף 7(ג); ובלבד שהקצין המוסמך סבר כי העבירה בוצעה בסמוך למועד חקירת הקטין.
נתקבל בכנסת ביום כ״א בתמוז תשל״א (14 ביולי 1971).
- גולדה מאיר
ראש הממשלה - מיכאל חזני
שר הסעד - שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.