חוק הנוער (טיפול והשגחה)
חוק הנוער (טיפול והשגחה) מתוך 
חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש״ך–1960
2000434
ס״ח תש״ך, 52; תשכ״ח, 223; תשל״א, 141, 177; תשל״ב, 2; תשל״ד, 89; תשל״ח, 147; תשמ״ח, 239; תש״ן, 11, 196; תשנ״א, 140; תשנ״ה, 206, 316; תשנ״ו, 253; תשנ״ח, 320; תש״ס, 26; תשס״ב, 10; תשס״ד, 312; תשס״ח, 716; תש״ע, 448; תשע״א, 76, 1142; תשע״ב, 611; תשע״ד, 295; תשע״ח, 114.
הגדרות [תיקון: תשל״א, תשנ״ה־2, תשע״א, תשע״ח]
בחוק זה –
”אחראי על קטין“ – הורה לרבות הורה חורג, מאמץ, אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו;
”בית משפט“ – בית משפט שלום שהוא בית משפט לנוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971;
”ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער“ – ועדה כאמור בסעיף 24א לחוק טיפול בחולי נפש;
”חוק טיפול בחולי נפש“ – חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991;
”עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה)“ – עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי סעיף 30;
”פסיכולוג מומחה“ – פסיכולוג שאושר כמומחה לפי סעיף 8 לחוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977;
”פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש;
”פסיכיאטר מחוזי“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש;
”פקיד סעד“ – (נמחקה);
”קטין“ – מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה;
”רשות סעד“ – מחלקה לשירותים חברתיים של רשות מקומית או מי שנתמנה על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים כרשות סעד לענין חוק זה.
קטין נזקק [תיקון: תשנ״ה]
קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה:
(1)
לא נמצא אחראי עליו;
(2)
האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה;
(3)
הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים;
(4)
הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953;
(5)
הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה;
(6)
שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת.
(7)
הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם (סינדרום גמילה).
[תיקון: תשל״ד, תש״ן]
(בוטל).
דרכי טיפול והשגחה [תיקון: תשל״ח, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשע״א]
היה עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית המשפט, משום שאין הסכמת האחראי על הקטין, או שהוא מסכים אך אין הקטין מציית לו, רשאי הוא לפנות בבקשה אל בית המשפט לנקוט באחת או באחדות מהדרכים לפי סעיף זה, ומשנוכח בית המשפט כי הקטין הוא נזקק, רשאי הוא –
(1)
לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;
(2)
להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;
(3)
להעמיד את הקטין תחת השגחתו של עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה);
(4)
להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית־המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971.
(5)
להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי סעיפים 3ב עד 3ז.
(6)
להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו.
צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת [תיקון: תשנ״א, תשס״ב]
בית המשפט הדן בענינו של קטין רשאי, אם ראה צורך בכך, לתת צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 וכן לתת צו מניעת הטרדה מאיימת על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001.
בדיקה נפשית במרפאה [תיקון: תשנ״ה־2]
(א)
בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות, לקטין או לאחראי על הקטין, כי על הקטין להתייצב לצורך אבחון מצבו הנפשי לבדיקה אצל פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער או אצל פסיכולוג מומחה, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, אם סבר, על סמך ראיות שהובאו בפניו, כי קיימת אפשרות של ממש כי הקטין זקוק לטיפול נפשי.
(ב)
בצו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט להורות כי התייצבות הקטין תהיה בלווית האחראי עליו.
(ג)
צו לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו 30 ימים.
בדיקה פסיכיאטרית באשפוז [תיקון: תשנ״ה־2]
(א)
בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוז הקטין בבית חולים שעליו יורה ובתנאים שיקבע, לצורך אבחון מצבו הנפשי של הקטין, אם סבר, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי קיימת אפשרות של ממש שהקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית קשה והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו, וכי לא ניתן לאבחן את מצבו הנפשי של הקטין אלא בדרך של אשפוז.
(ב)
צו לפי סעיף זה יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שבעה ימים, ואולם רשאי מנהל בית החולים, אם נוכח כי הארכה כאמור חיונית לשם אבחון מצבו הנפשי של הקטין, להאריך את האשפוז לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים נוספים.
(ג)
לענין סעיף זה, סעיפים 3ה עד 3ז, סעיף 11 וסעיף 23, ”מנהל“ ו־”בית חולים“ – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש.
טיפול נפשי במרפאה [תיקון: תשנ״ה־2]
(א)
בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:
(1)
בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2)
בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו.
(ב)
צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.
אשפוז לצורך טיפול פסיכיאטרי [תיקון: תשנ״ה־2]
(א)
בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוזו של הקטין בבית חולים, לצורך קבלת טיפול נפשי, אם ראה על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי נתקיים אחד מאלה:
(1)
הקטין חולה במחלת נפש ונתקיימו בו העילות לאשפוז כפוי לפי הוראות סעיף 9 לחוק טיפול בחולי נפש;
(2)
הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית קשה, העלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו אם לא יטופל בדרך של אשפוז כאמור, ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם כן נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז.
(ב)
בית משפט הדן בענין אשפוזו של קטין לפי סעיף קטן (א)(2), רשאי להורות לקטין או לאחראי עליו, כי על הקטין להתייצב בפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער לצורך בדיקתו.
(ג)
צו לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, על סמך המלצה של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, לפיה מוסיפים להתקיים בקטין התנאים לאשפוזו לפי סעיף קטן (א)(2), והמלווה בתכנית טיפול, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.
מעמדו של קטין המתנגד לאשפוז פסיכיאטרי [תיקון: תשנ״ה־2]
(א)
בהליך לפי סעיף 4א לחוק טיפול בחולי נפש, בענין קטין שמלאו לו חמש עשרה שנים, שאינו מסכים לאשפוזו בבית חולים בידי האחראי עליו, יהיה הקטין משיב.
(ב)
בהליך לפי סעיף זה ימנה בית המשפט לקטין עורך דין שייצגו, זולת אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
בקשת קטין לאשפוז פסיכיאטרי [תיקון: תשנ״ה־2]
(א)
לבקשתו של קטין רשאי בית משפט להורות על בדיקה או על טיפול בו לפי סעיפים 3ב עד 3ה, אף אם לא נתקיימו כל התנאים המנויים בהם ולמרות התנגדותו של האחראי על הקטין, ובלבד שנתקיימו שניים אלה:
(1)
לקטין מלאו חמש עשרה שנים;
(2)
בית המשפט נוכח כי הקטין מבין את מהות הבדיקה או הטיפול ואת השלכותיהם והוא מעונין להיבדק או לקבל טיפול.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יורה בית משפט על אשפוזו של קטין בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול אלא לאחר שנוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך אשפוזו בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול.
ערובה
רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת האחראי עליו במתן ערובה למילוי הוראותיו של בית המשפט.
העמדת ידיד
לא יעמיד בית המשפט ידיד אלא בהסכמתו.
דת
בבחירת ידיד ובבחירת מקום חסותו של קטין יושם לב בין השאר לדתו של הקטין.
זכויות האחראי וחובותיו
הוראות חוק זה אינן גורעות מזכויות האחראי על קטין ומחובותיו כלפיו לפי דין אחר, אלא במידה שבית המשפט הגבילן לצרכי חוק זה.
קיום קשר עם קטין ואחראי על קטין בשפתם [תיקון: תשע״ד]
(א)
קיום קשר בין עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) ובין קטין ואחראי על קטין, והעברת מידע, בכל עניין לפי חוק זה, לרבות לשם הכנת תסקיר, ייעשו בשפת הקטין או האחראי על הקטין או בשפה שהם מבינים ודוברים אותה, או בתרגום לשפה כאמור, ותוך מתן הזדמנות לכל אחד מהם להשמיע את דבריו בשפה זו; תרגום כאמור ייעשה על ידי מתורגמן, או עובד סוציאלי כאמור או מי מטעמו, וזהות המתרגם תתועד בכתב.
(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לעכב נקיטת אמצעי חירום לפי סעיף 11 או אמצעים זמניים שאינם סובלים דיחוי לפי סעיף 12, אם בעת נקיטתם לא היה בנמצא עובד סוציאלי או אדם אחר הדוברים את השפה, כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שבסמוך לאחר נקיטת האמצעים כאמור תימסר לקטין ולאחראי על הקטין הודעה בדבר נקיטתם, בשפה כאמור, והם יוכלו להשמיע את דברם בשפה זו.
שמיעת הקטין, האחראי והעובד הסוציאלי [תיקון: תשנ״ה־2, תשע״א]
לא יתן בית משפט החלטה לפי חוק זה אלא לאחר שעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) הגיש לו תסקיר ולאחר שנתן לקטין, לאחראי עליו ולעובד הסוציאלי הזדמנות לטעון טענותיהם ולהציע הצעותיהם; על תסקיר כאמור יחולו הוראות חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
הזמנת אחראי על קטין [תיקון: תש״ן־2]
הזמין בית המשפט אחראי על קטין להתייצב בפניו בהליך לפי חוק זה והאחראי על הקטין לא התייצב, רשאי בית המשפט לצוות על הבאתו ויחולו לענין זה סעיפים 73 עד 73ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, בשינויים המחייבים.
דיון בהעדר האחראי [תיקון: תשנ״ו]
על אף הוראות סעיפים 8 ו־8א לא יוזמן אחראי על קטין לדיון בענין קטין ולא יהיה נוכח בו, אם הדיון הוא בענין חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, התשנ״ו–1996, אלא אם כן הורה בית משפט אחרת.
מינוי אפוטרופוס לדין [תיקון: תש״ס]
בית המשפט הדן בענינו של קטין, רשאי, בכל עת, למנות לקטין אפוטרופוס לדין, או לענינים הנובעים מן ההליך שבפניו, אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על עניניו.
העדר הקטין מבית־
על אף האמור בסעיף 8, רשאי בית המשפט להימנע מהזמין קטין לפניו, אם הוא סבור שהקטין אינו מסוגל להבין את הענין או שהבאתו עלולה לסכן את שלומו.
מניעת עדותו של קטין [תיקון: תשל״ב, תשס״ח]
בית המשפט רשאי להימנע מהזמין קטין כעד בהליכים לפי חוק זה, או להפסיק עדותו, אם היה סבור שמתן העדות עלול לסכן את שלומו של הקטין; במקרה זה רשאי הוא לקבל כראיה עדות שגבה ורשם חוקר ילדים, לפי חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט״ו–1955, או זכרון דברים או דין־וחשבון שרשם חוקר ילדים בשעת חקירה או לאחריה.
דין רראיות קודמות על נזקקות [תיקון: תשל״ב]
בית המשפט, בבואו להחליט אם קטין הוא נזקק לפי סעיף 2(2) ו־(5), רשאי לקבל כראיה עדויות שהושמעו לאותו ענין לגבי אחיו ואחיותיו של הקטין, ובלבד שלא יכריע על סמך עדויות אלה בלבד; בית המשפט ישמע את העדויות מחדש אם ביקש זאת אחד הצדדים.
הוצאות טיפול
רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת הוריו לשאת בהוצאות הכרוכות בטיפול ובהשגחה לפי חוק זה, בין בשלמותן ובין בחלקן, וחיוב זה כוחו יפה גם לאחר שפקעה ההחלטה בדבר דרכי הטיפול וההשגחה.
אמצעי חירום [תיקון: תשנ״ה־2, תשע״א]
(א)
היה עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט.
(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להסמיך עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) להורות ללא הסכמת האחראי על הקטין, כי הקטין ייבדק בדיקה פסיכיאטרית או כי יאושפז בבית חולים, אך רשאי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לנקוט אחת מאלה:
(1)
לפנות בענינו של הקטין לפסיכיאטר מחוזי, על מנת שישקול אם להורות כי הקטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית לפי סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש;
(2)
להביא קטין לבית חולים לשם בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, לצורך החלטה לפי סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש.
החלטות ביניים [תיקון: תשע״א]
רשאי בית המשפט בהחלטת ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי חירום שננקטו לגביו על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה); החלטת ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת תקפה כאמור בסעיף 14.
תקופות החלטות
החלטה של בית המשפט לפי חוק זה לא תינתן לתקופה העולה על שלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט להאריך תקפה מדי פעם לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
שינוי החלטות [תיקון: תשע״א]
רשאי בית המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל; ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חדשים.
[תיקון: תשע״א, תשע״ב]
(בוטל).
ערעור [תיקון: תשל״א]
החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי; בערעור ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד שהוא שופט נוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971.
פקיעת החלטות
החלטה של בית משפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי סעיף 10, תפקע במלאות לקטין שמונה עשרה שנה.
הוצאה לפועל [תיקון: תשל״ב, תשע״א]
(א)
החלטה לפי חוק זה תוצא לפועל על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) אם לא הורה בית המשפט על הוצאה לפועל בדרך אחרת.
(ב)
בית המשפט רשאי, לשם ביצוע הוראות חוק זה, לכפות התייצבותו של קטין לפניו או לפני מוסד שצויין בהחלטתו.
(ג)
לשם ביצוע צווי חירום לפי סעיף 11, זכאי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה.
(ד)
קטין שעזב ללא רשות מקום חסות שנקבע לו על פי חוק זה, זכאי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לשם מילוי תפקידו האמור בסעיף קטן (א), לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה, ומוסמך שוטר לעצור את הקטין ולהחזירו למקום החסות.
פיקוח על שלום הקטין [תיקון: תשע״א]
עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) יפקח על שלומו של הקטין כל עוד החלטה לפי חוק זה עומדת בתקפה.
שמירת דינים [תיקון: תשנ״ה־2]
(א)
הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה באות להוסיף על סמכויותיו לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
(ב)
סמכויות בית המשפט לפי סעיפים 3ב עד 3ז, באות להוסיף על הסמכויות הנתונות לפסיכיאטר מחוזי או לאחרים בחוק טיפול בחולי נפש.
[תיקון: תשל״א]
(בוטל).
חקירות [תיקון: תשע״א]
נודע לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) על קטין נזקק, רשאי הוא להשתמש בסמכויות לפי סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955, אף שלא נצטווה על ידי בית המשפט.
סודיות [תיקון: תשנ״ה־2, תשע״א]
(א)
עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או אדם המסייע בתרגום כאמור בסעיף 7א שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות לפיהם.
(ב)
אשפוז של קטין לצורך אבחנה או טיפול, לא יתועד במסמכים או במאגרי מידע של מערכת בריאות הנפש, למעט בתיק האישי או הרפואי של הקטין בבית החולים, אלא אם כן אובחן כחולה במחלת נפש המסכנת אותו או את זולתו.
(ג)
מי שהגיעה אליו ידיעה בקשר לבדיקה, לטיפול או לאשפוז פסיכיאטריים של קטין, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה הנדרשת על פי דין.
הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים [תיקון: תשכ״ח, תשמ״ח, תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ד, תש״ע, תשע״א, תשע״א־2]
(א)
אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין):
(1)
המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה:
(א)
הקטין הובא בפני בית משפט;
(ב)
עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) פעל או פועל לגבי הקטין לפי חוק זה;
(ג)
הקטין ניסה להתאבד או התאבד;
(ד)
דבר שיש בו כדי לייחס לקטין עבירה או שחיתות מידות;
(ה)
הקטין הוא בן משפחתו של אדם שמייחסים לו עבירה או שחיתות מידות, ואולם אין בכך כדי למנוע פרסום דמותו של בגיר שמייחסים לו עבירה;
(ו)
נעברה בקטין עבירת מין, עבירת אלימות, עבירה של התעללות, או שנעברה בו עבירה בידי האחראי עליו כמשמעותו בסעיף 368א לחוק העונשין, למעט לעניין קטין שהוא נפגע תאונת דרכים או פגיעת איבה, כהגדרתן בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955, או מעשה טרור, או עד להם;
(ו1)
הקטין חשוד, נאשם או עד במשפט פלילי או שהוא בעל דין או עד במשפט אחר הקשור בעבירה לפי סעיפים 208, 214, 345 עד 352, 368ג, 374א או 377א(5) עד (7) לחוק העונשין;
(ז)
דבר המקשר קטין לבדיקה לגילוי נגיפי איידס;
(ח)
דבר המקשר קטין לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטריים;
(ט)
דבר בעניין מצבו הבריאותי, הגופני או הנפשי של קטין בהליך משפטי, למעט דבר שגילויו אינו מהווה פגיעה של ממש בפרטיותו של הקטין.
(2)
המפרסם תמונת עירום של קטין שמלאו לו 5 שנים ויש בפרסום כדי לזהותו.
(א1)
בסעיף זה –
”קטין“ – קטין הנמצא בישראל או שמקום מושבו, כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962, הוא בישראל;
”בן משפחתו“ – ילדו, אחיו, אחותו, נכדו או נכדתו.
(ב)
לענין סעיף זה אין נפקא מינה, אם הקטין או האחראי עליו הסכים לפרסום או לא הסכים.
פרסומים מותרים [תיקון: תשכ״ח, תש״ע]
סעיף 24 לא יחול על פרסום שהתיר בית המשפט ועל פרסום כאמור בפסקה (1) לסעיף 24(א) שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או חיפוש אחרי קטינים שנעלמו כשאין להימנע מהפרסום.
שמירת דינים
צילום קטין תוך פגיעה בפרטיותו [תיקון: תש״ע]
ההגנות המנויות בסעיף 18(2)(ב) ו־(ד) ו־(3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, לא יחולו על צילום קטין שנעשה בנסיבות המנויות בסעיף 24(א)(1), תוך פגיעה בפרטיותו של הקטין כמשמעותה בסעיף 2(1) לחוק האמור, למעט צילום לפי סעיף 24א או צילום של התרחשות עבירה.
הפרעה למילוי תפקיד [תיקון: תשע״א]
המפריע לרשות סעד, לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לידיד או לאדם אחר שהוטל עליו תפקיד לפי חוק זה מלמלא תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים.
אי־
מי שאינו ממלא אחרי החלטת בית המשפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי סעיף 10, דינו – מאסר ששה חדשים; אולם רשאי בית המשפט להחליט כי לא ישא הנאשם בענשו, כולו או מקצתו, אלא אם לא ימלא אחרי החלטת בית המשפט תוך התקופה שיקבע.
חילוט ערובה
נתן הנאשם ערובה לפי סעיף 4 והורשע באישום לפי הסעיפים 25 או 26, רשאי בית המשפט להחליט על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, במקום להטיל עליו עונש או נוסף על העונש שיטיל עליו.
הנוסח שולב בפקודת החוק הפלילי, 1936.
ביטולים
ביצוע, תקנות ומינוי עובדים סוציאליים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) [תיקון: תשל״א־2, תשע״א]
(א)
שר הרווחה והשירותים החברתיים (בסעיף זה – השר) ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט תקנות סדרי דין.
(ב)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לעניין חוק זה.
(ג)
השר ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך או לעניין מסוים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסוים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרי שמצא לנכון.
נתקבל בכנסת ביום י׳ בתמוז תש״ך (5 ביולי 1960).
- יוסף בורג
שר הסעד - דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.