חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)
חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה) מתוך 
חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה), התשע״א–2011
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרת החוק
מטרה
חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לבטל חוקים ולקבוע הוראות נוספות במטרה להביא לצמיחה כלכלית, באמצעות ניצול יתרונותיו היחסיים של המשק הישראלי ובשים לב לאתגרים העומדים לפניו, תוך הגברת התעסוקה וצמצום פערים כלכליים–חברתיים, ובמטרה לעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית לכל אחת משנות התקציב 2011 ו־2012, הכל בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב האמורות.
פרק ב׳: תקשורת
[תיקון: תשע״ב]
הנוסח שולב בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982.
חוק התקשורת (בזק ושידורים) – תחולה והוראת מעבר
(א)
הוראות סעיף 51א לחוק התקשורת, כנוסחו בסעיף 2(6) לחוק זה, יחולו לגבי מנוי שביטל את הסכם ההתקשרות בינו לבין בעל רישיון, כאמור באותו סעיף, מיום כ״ז בשבט התשע״א (1 בפברואר 2011) ואילך; השר רשאי לדחות, בצו, את המועד האמור עד יום כ״ה באדר התשע״א (1 במרס 2011); ואולם לעניין הסכמי התקשרות שנכרתו ערב תחילתו של חוק זה, יראו כמנוי מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לחמישים קווי טלפון לכל היותר.
(ב)
בעל רישיון ומי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף קטן זה – ציוד קצה רט״ן), שגרם להגבלה או לחסימה כאמור בסעיף 51ג, לפני תחילתו של חוק זה, לא יגבה מהמנוי תשלום כלשהו בעבור הסרת ההגבלה או החסימה האמורה, שתיעשה על ידו לבקשת המנוי; לעניין זה, ”בעל רישיון“ ו”סחר“ – כהגדרתם בסעיפים 51א ו־51ג לחוק התקשורת, כנוסחו בסעיף 2(6) לחוק זה.
הנוסח שולב בפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972.
הנוסח שולב בחוק הדואר, התשמ״ו–1986.
פרק ג׳: תעסוקה
הנוסח שולב בחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959.
חוק שירות התעסוקה – תחילה
תחילתו של סעיף 80 לחוק שירות התעסוקה, כנוסחו בסעיף 6(4) לחוק זה, 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
פרק ד׳: ביטוח לאומי
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
חוק הביטוח הלאומי – תחילה ותחולה
(א)
תחילתו של סעיף 32(ג1)(1)(א) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 8(2) לחוק זה, ביום כ״ו באדר ב׳ התשע״א (1 באפריל 2011).
(ב)
תחילתו של לוח י׳ לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 8(3) לחוק זה, ביום כ״ו באדר ב׳ התשע״א (1 באפריל 2011) והוא יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד התקופה שמאותו יום ואילך.
[תיקון: תשע״ב־4]
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה.
[תיקון: תשע״ב־3]
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה.
לוח י״א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו –
(1)
בסעיף 11(א) לחוק זה, יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד התקופה שמיום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) ועד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011);
(2)
(נמחקה).
פרק ה׳: בריאות
הנוסח שולב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי – דיווחים ראשונים
(א)
דיווח ראשון לפי סעיף 40א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה (בסעיף זה – החוק המתקן), יימסר לשר הבריאות ביום ז׳ באדר התשע״ב (1 במרס 2012), והוא יחול על תרומות שניתנו או שהתקבלו מיום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), דיווח לפי סעיף 40א(א) לחוק המתקן יימסר לשר הבריאות ביום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011), והוא יחול על תרומות שניתנו לגופים העוסקים בתחום הבריאות כהגדרתם בחוק המתקן מיום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2010), ואולם בדיווח כאמור תהיה חובה למסור רק את רשימת הגופים שלהם ניתנו התרומות.
הנוסח שולב בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981.
פקודת הרוקחים – תחילה ותקנות ראשונות
תחילתו של סעיף 26 לפקודת הרוקחים, כנוסחו בסעיף 15 לחוק זה, ביום כניסתן לתוקף של תקנות שיותקנו לפי סעיף 26(א1)(5) לפקודת הרוקחים; תקנות ראשונות לפי הסעיף האמור יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה.
פרק ו׳: מחקר ופיתוח
הנוסח שולב בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ״ד–1984.
חוק המו״פ – תחילה
תחילתו של סעיף 19ב לחוק לעידוד מו״פ, כנוסחו בסעיף 17(5) לחוק זה, למעט סעיפים קטנים (ב1) ו־(י)(2) שבו, ביום כניסתן לתוקף של תקנות שיותקנו לפי סעיף 19ב(ב1) האמור.
פרק ז׳: תעשייה עתירת ידע – הוראת שעה
הגדרות [תיקון: תשע״ו]
(א)
בפרק זה –
”חוק לעידוד השקעות הון“ – חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959;
”חוק לעידוד מו״פ“ – חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ״ד–1984;
”המדען הראשי“ ו”הרשות“ – כהגדרתם בחוק לעידוד מו״פ;
”מחקר“ ו”פיתוח“ – כהגדרתם בחוק לעידוד מו״פ, ובלבד שהמדען הראשי אישר כי המחקר והפיתוח הם כהגדרתם בחוק האמור;
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה.
(ב)
התרת השקעה במניות כהוצאה [תיקון: תשע״ו]
(א)
בסעיף זה –
”השקעה מזכה“ – השקעה במזומן של משקיע בחברת מטרה או בחברה מתחילה בשנת מס כלשהי, אשר בשלה הוקצו לו מניות בחברת המטרה או בחברה המתחילה, לפי העניין;
”חברה מתחילה“ – חברה שהתאגדה בישראל והשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, שמתקיימים לגביה כל אלה:
(1)
במועד ההשקעה טרם חלפו המועדים הקבועים להלן, לפי העניין:
(א)
48 חודשים מיום התאגדות החברה, ואם היא פועלת באזור פיתוח א׳ כאמור בחלק א׳ לתוספת השנייה בחוק עידוד השקעות הון – 60 חודשים מיום האמור;
(ב)
קיבלה החברה סיוע במסגרת מסלול שמפעילה הרשות, שהממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנהל רשות המסים אישרו כי הוא מיועד לחברות מתחילות – 12 חודשים מתום תקופת הסיוע במסגרת המסלול האמור, או אחד המועדים כאמור בפסקת משנה (א), לפי העניין, לפי המאוחר;
(2)
היקף המכירות הכולל של החברה מיום התאגדותה עד למועד ההשקעה לא עלה על 4.5 מיליון שקלים חדשים, והיקף המכירות בכל אחת משנות המס שקדמו למועד ההשקעה לא עלה על 2 מיליון שקלים חדשים; לעניין זה יראו חלק משנת מס כשנת מס;
(3)
סך כל הוצאות החברה מיום התאגדותה עד למועד ההשקעה לא עלה על 12 מיליון שקלים חדשים, וסך כל הוצאותיה בכל אחת משנות המס שקדמו למועד ההשקעה לא עלה על 3 מיליון שקלים חדשים; לעניין זה יראו חלק משנת מס כשנת מס;
(4)
היקף ההשקעות בחברה וההלוואות שניתנו לה מיום התאגדותה עד למועד ההשקעה, ובכלל זה סכום ההשקעה המזכה, אינו עולה על 12 מיליון שקלים חדשים;
(5)
רואה החשבון של החברה אישר כי מתקיימים בחברה, במועד ההשקעה, התנאים שבפסקאות (1) עד (4);
(6)
עד מועד ההשקעה התקבל אישור הרשות לאותה שנת מס, כי מתקיימים בחברה, שניים אלה:
(א)
70% לפחות מהוצאות החברה, בתקופה שמיום התאגדותה עד יום ההשקעה, הוצאו, במישרין או בעקיפין, בקשר למוצר המבוסס על מחקר ופיתוח שבוצעו בחברה (בסעיף זה – המוצר בפיתוח);
(ב)
המוצר בפיתוח וכל הזכויות הנובעות ממנו הם בבעלות החברה מיום היווצרו; לעניין זה, רכשה או קיבלה החברה את מלוא הזכויות במוצר מאחד מאלה, לשם המשך פיתוחו של המוצר, יראו את החברה כאילו מתקיים בה התנאי האמור בפסקת משנה זו:
(1)
יחיד, אחד או יותר, שהמוצר היה בבעלותו באופן בלעדי מיום היווצרו עד העברת מלוא הזכויות בו לחברה;
(2)
מוסד יוצר שהמוצר היה בבעלותו מיום היווצרו עד העברת מלוא הזכויות בו לחברה; לעניין זה, ”מוסד יוצר“ – כל אחד מאלה:
(א)
מוסד להשכלה גבוהה או מוסד מחקרי כהגדרתם בסעיף 9(29) לפקודה;
(ב)
בית חולים, או תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
(ג)
חברה העוסקת דרך קבע במסחור ידע שנוצר בגופים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);
(ד)
מינהל המחקר החקלאי שבמשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
(ה)
מרכז מחקר ופיתוח אזורי הנתמך על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, כמשמעותו בחוק לעידוד מו״פ;
”חברת מטרה“ – חברה שהתאגדה בישראל ושהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, שהתקיימו לגביה ולגבי ההשקעה המזכה בה כל אלה:
(1)
במהלך כל תקופת ההטבה לא רשום נייר ערך כלשהו שלה למסחר בבורסה;
(2)
75 אחוזים לפחות מסכום ההשקעה של המשקיע בה, אשר בשלו הוקצו לו מניות בחברה, משמשים להוצאות מחקר ופיתוח, לא יאוחר מתום תקופת ההטבה;
(3)
75 אחוזים לפחות מהוצאות המחקר והפיתוח שהוציאה החברה במהלך תקופת ההטבה הוצאו בישראל;
(4)
הן בשנה שבה חל מועד ההשקעה והן בשנה שלאחריה, לא עלו הכנסותיה של החברה על 50 אחוזים מסכום הוצאות מחקר ופיתוח;
(5)
במהלך כל תקופת ההטבה הוצאות המחקר והפיתוח הוצאו לשם קידומו או פיתוחו של מפעל שבבעלות החברה;
(6)
עד לשנת המס שבה התקיים התנאי האמור בפסקה (2), בכל אחת משנות המס במהלך תקופת ההטבה, לרבות שנת המס שבה התקיים התנאי האמור, הוצאות המחקר והפיתוח מהוות 70 אחוזים לפחות, מכלל הוצאות החברה;
”מועד ההשקעה“ – המאוחר מבין אלה:
(1)
המועד שבו המשקיע שילם לחברת המטרה או לחברה המתחילה את סכום ההשקעה המזכה;
(2)
המועד שבו הקצתה חברת המטרה או החברה המתחילה למשקיע את המניות כנגד השקעתו בחברה; ואולם אם מקור המניות שהוקצו הוא באיגרות חוב הניתנות להמרה למניות, ואיגרות החוב האמורות הומרו למניות באותה שנת מס שבה הונפקו איגרות החוב – המועד שבו שילם המשקיע תמורת איגרות החוב;
”המועד הקובע“ – שנתיים מתום תקופת ההטבה;
”מוצר“ – כהגדרתו בחוק לעידוד מו״פ;
”משקיע“ – יחיד או שותפות בין יחידים;
”קרוב“ – מי שמנוי בפסקאות (1) ו־(2) בהגדרה ”קרוב“ שבסעיף 88 לפקודה;
”שותפות בין יחידים“ – שותפות שהשותפים בה במשך כל תקופת ההטבה הם יחידים, שהוקמה ופועלת לשם השקעה ייעודית בחברה אחת בלבד שהיא חברת מטרה או חברה מתחילה, ומנהל רשות המסים אישר כי מתקיימים בה התנאים האמורים בהגדרה זו;
”תקופת ההטבה“ – שלוש שנות מס החל בשנת המס שבה חל מועד ההשקעה.
(ב)
על אף האמור בכל דין, סכום השקעה מזכה במניות של חברת מטרה או חברה מתחילה, עד לגובה של 5 מיליון שקלים חדשים (בפרק זה – סכום ההשקעה המרבי), יותר למשקיע ניכויו מכלל הכנסתו בשנת המס, במשך תקופת ההטבה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
מועד ההשקעה חל, לגבי חברת מטרה – בתקופה שמיום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), ולגבי חברה מתחילה – בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019); שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך פעם אחת, בצו, את התקופה האמורה בארבע שנים נוספות;
(2)
המשקיע החזיק במניות שהוקצו לו בתמורה להשקעתו המזכה בחברת המטרה או בחברה המתחילה, לפי העניין, במשך כל תקופת ההטבה; ואם המשקיע הוא שותפות של יחידים – השותפים לא שינו את חלקם בשותפות במשך כל תקופת ההטבה;
(3)
הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן בין המטרות העיקריות של ההשקעה.
(ג)
בחישוב סכום ההשקעה המרבי יובאו בחשבון כלל השקעותיו המזכות של המשקיע בחברת המטרה או בחברה המתחילה, לפי העניין, במישרין, וכן השקעות כאמור שביצע קרובו בחברת המטרה או בחברה המתחילה, לפי העניין.
(ד)
לעניין חישוב רווח הון במכירת מניות של חברת המטרה או החברה המתחילה, לפי העניין, בידי משקיע שסכום ההשקעה המזכה הותר לו בניכוי לפי סעיף זה, יוקטן המחיר המקורי של המניות בכל סכום ההשקעה שהותר בניכוי כאמור.
(ה)
שר האוצר רשאי, לאחר קבלת חוות דעתו של המדען הראשי ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לשנות, בצו, את התקופות הקבועות בפסקה (1) ואת הסכומים הקבועים בפסקאות (2) עד (4) בהגדרה ”חברה מתחילה“, ובלבד שגם לאחר השינוי כאמור ייכללו בהגדרה האמורה רק חברות הנמצאות בשלבי פיתוח או ייצור מוקדמים של מוצריהן.
(ו)
השקיע משקיע בחברה מתחילה השקעה מזכה, תבחן הרשות –
(1)
בתום כל שנת מס עד תום תקופת ההטבה – אם מתקיימים שניים אלה:
(א)
בחברה ממשיכים להתקיים התנאים שבפסקה (6) בהגדרה ”חברה מתחילה“;
(ב)
יותר מ־50% מהוצאות החברה, באותה שנת מס, הוצאו בישראל; המדען הראשי ומנהל רשות המסים רשאים לקבוע, בכללים שיפורסמו ברשומות, סוגי הוצאות שהוצאו מחוץ לישראל בשל העובדה שלא ניתן לרכוש את השירות או המוצר בישראל, ורשאים הם לקבוע את חלק ההוצאה שייחשב הוצאה כאמור מתוך כלל ההוצאה שהוצאה מחוץ לישראל או מתוך כלל הוצאות החברה, ואת חלק ההוצאה שלא ייחשב כחלק מהוצאות החברה מתוך החלק שנקבע כאמור;
(2)
במועד הקובע – אם מתקיימים שניים אלה:
(א)
מלוא סכום ההשקעה המזכה שהושקעה בחברה הוצא בידי החברה עד המועד הקובע במישרין לשם קידומו ופיתוחו של המוצר בפיתוח; המדען הראשי ומנהל רשות המסים רשאים לקבוע, בכללים שיפורסמו ברשומות, סוגי הוצאות שיראו אותן כהוצאות שמתקיימות לגביהן הוראות פסקת משנה זו;
(ב)
יותר מ־50% מהוצאות החברה בתקופה הנוספת, הוצאו בישראל בהתאם לכללים שנקבעו בפסקה (1)(ב), אם נקבעו; לעניין זה, ”התקופה הנוספת“ – התקופה שתחילתה בתום תקופת ההטבה וסיומה במועד הקובע, ואם מלוא סכום ההשקעה המזכה שהושקעה בחברה הוצא בידי החברה לפני המועד הקובע – שסיומה במועד שבו הוצא מלוא הסכום כאמור.
(ז)
מצאה הרשות בבחינה לפי סעיף קטן (ו) כי לא מתקיים בחברה מתחילה תנאי מהתנאים המפורטים באותו סעיף קטן (בסעיף קטן זה – ההפרה), תהיה החברה חייבת במס על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין, בשיעור הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בפקודה מהמועד שבו מצאה הרשות כי התקיימה ההפרה עד מועד התשלום בפועל:
(1)
לעניין הפרת תנאי מהתנאים שבסעיף קטן (ו)(1) או (2)(ב) – מלוא סכום ההשקעה המזכה שהושקעה בחברה;
(2)
לעניין הפרת התנאי שבסעיף קטן (ו)(2)(א) – סכום השווה להפרש שבין מלוא ההשקעה המזכה שהושקעה בחברה ובין החלק מסכום ההשקעה המזכה שהוצא בידי החברה עד המועד הקובע כאמור באותו סעיף קטן.
(ח)
מצאה הרשות כי התקיימה הפרה כאמור בסעיף קטן (ז), תודיע על כך למנהל רשות המסים.
(ט)
על חוב החברה לפי סעיף קטן (ז) יחולו הוראות הפקודה לעניין שומה וגבייה.
(י)
קיבל המשקיע מחברת המטרה – במהלך התקופה שממועד ההשקעה עד תום תקופת ההטבה, או מהחברה המתחילה – במהלך התקופה שממועד ההשקעה עד המועד הקובע, סכום כלשהו, במישרין או בעקיפין, יופחת הסכום האמור מחישוב סכום ההשקעה המזכה לעניין סעיף זה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על דיבידנד כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999.
מסירת ידיעות ומסמכים [תיקון: תשע״ו]
הרשות רשאית לדרוש מחברת מטרה או מחברה מתחילה כהגדרתן בסעיף 20(א), למסור לה כל ידיעה ומסמך הדרוש לה לשם מילוי תפקידיה לפי פרק זה.
הפחתת רכישת מניות כהוצאה [תיקון: תשע״ו]
(א)
בסעיף זה –
”חברה מוטבת“, ”חברה מועדפת“ – כהגדרתן בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון;
”חברה מזכה“ – חברה שהתאגדה בישראל ושהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, שמתקיימים לגביה כל אלה:
(1)
בשנת הרכישה לא רשום נייר ערך כלשהו שלה למסחר בבורסה;
(2)
בשנת הרכישה היא חברה מוטבת או חברה מועדפת, לפי העניין;
(3)
בשנת הרכישה הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל שבבעלותה באותה שנת מס, לאחר שהופחתו מהן מענקים שהתקבלו לפי חוק לעידוד מו״פ, לא פחתו מ־25 אחוזים ממחזורו בשנת המס, או שהוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס ובשנה שקדמה לה, לאחר שהופחתו מהן מענקים שהתקבלו לפי חוק לעידוד מו״פ, לא פחתו מ־25 אחוזים מסך מחזורו בשנת המס ובשנה שקדמה לה;
(4)
בשנת הרכישה 40 אחוזים לפחות מכלל העובדים בה בשנת המס או בממוצע בשנת המס ובשנה שקדמה לה, הם עובדים אקדמאים; לעניין זה, בחישוב האחוזים יובא בחשבון עובד במשרה חלקית או עובד שעבד בחלק משנת המס בלבד לפי היקף משרתו או תקופת עבודתו באותה שנה, לפי העניין, וחישוב הממוצע ייעשה לפי חלוקת סך העובדים האקדמאים באותן שתי שנים, בסך כל העובדים בחברה בשנים האמורות;
(5)
כל הוצאות המחקר והפיתוח שמוציאה החברה בכל אחת משלוש שנות המס הראשונות של תקופת ההפחתה, בוצעו לשם קידומו או פיתוחו של המפעל שבבעלותה או בבעלות החברה הרוכשת, ו־75 אחוזים לפחות מהוצאות המחקר והפיתוח האמורות, בכל שנה כאמור, הוצאו בישראל;
(6)
בשנת הרכישה אין לה זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, כהגדרתן בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963, בין בישראל ובין מחוץ לישראל;
(7)
בשנת הרכישה היא אינה מחזיקה באחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני אדם אחר, או, אם היא מחזיקה באמצעי שליטה כאמור – פעילותו של חבר בני האדם האחר טפלה לפעילותה והיא כרוכה ושלובה בפעילותה;
”חברה רוכשת“ – חברה שהתאגדה בישראל ושהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, שבשנת הרכישה מתקיימים לגביה כל אלה:
(1)
היא חברה מוטבת או חברה מועדפת, לפי העניין;
(2)
הוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל שבבעלותה בשנת מס, לאחר שהופחתו מהן מענקים שהתקבלו לפי חוק לעידוד מו״פ, לא פחתו מ־7 אחוזים ממחזורו בשנת המס, או שהוצאות המחקר והפיתוח שהוציא המפעל בשנת המס ובשנה שקדמה לה, לאחר שהופחתו מהן מענקים שהתקבלו לפי חוק לעידוד מו״פ, לא פחתו מ־7 אחוזים מסך מחזורו בשנת המס ובשנה שקדמה לה;
(3)
20 אחוזים לפחות מכלל העובדים בה, בשנת המס או בממוצע בשנת המס ובשנה שקדמה לה, הם עובדים אקדמאים; לעניין זה, בחישוב האחוזים יובא בחשבון עובד במשרה חלקית או עובד שעבד בחלק משנת המס בלבד לפי היקף משרתו או תקופת עבודתו באותה שנה, לפי העניין, וחישוב הממוצע ייעשה לפי חלוקת סך העובדים האקדמאים באותן שתי שנים, בסך כל העובדים בחברה בשנים האמורות;
(4)
ב־12 החודשים שקדמו לשנת הרכישה לא היו לה יותר מ־25 אחוזים באחד או יותר מאמצעי השליטה בחברה המזכה;
”סכום הרכישה הנקי“ – הסכום שהוציאה החברה הרוכשת לרכישת אמצעי שליטה בחברה המזכה, שלא בדרך של הקצאה, בהפחתת סכום ההון העצמי של החברה המזכה; לעניין זה, ”סכום ההון העצמי“ – הסכום המתקבל מצירוף הסכומים של כל אלה: עודפים ורווחים, הון מניות, פרמיה על מניות ופריטים אחרים כיוצא באלה;
”עובד אקדמאי“ – עובד בעל תואר אקדמי בתחומי ההנדסה, המחשבים, מדעי הטבע או המדעים המדויקים, העובד במפעל שבבעלות החברה בתחום השכלתו האקדמית כאמור;
”קרוב“ – מי שמנוי בפסקה (3) בהגדרה ”קרוב“ שבסעיף 88 לפקודה;
”שנת הרכישה“ – השנה שבה חברה רוכשת רכשה אמצעי שליטה בחברת מטרה;
”תקופת ההפחתה“ – חמש שנות מס החל בשנה שלאחר שנת הרכישה.
(ב)
על אף האמור בכל דין, סכום הרכישה הנקי ששולם בידי חברה רוכשת לרכישת אמצעי השליטה בחברה מזכה, יותר לה ניכויו בשיעורים שנתיים שווים מכלל הכנסתה בשנת המס, במשך תקופת ההפחתה, ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים להלן:
(1)
יום הרכישה הוא בתקופה שבין יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) לבין יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019); שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך פעם אחת, בצו, את התקופה האמורה בארבע שנים נוספות;
(2)
הרכישה היא בשיעור של 80 אחוזים לפחות בכל אחד מאמצעי השליטה בחברה המזכה;
(3)
ביום שלפני יום הרכישה, החברה הרוכשת והחברה המזכה אינן קרובות זו לזו;
(4)
הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן בין המטרות העיקריות של רכישת אמצעי השליטה בחברה המזכה, וניתן אישור המנהל על כך;
(5)
בכל שנת מס שבתקופת ההפחתה –
(א)
השליטה על עסקיה של החברה הרוכשת וניהולם מופעלים בישראל ומתקיימים בה התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3) בהגדרה ”חברה רוכשת“;
(ב)
השליטה על עסקיה של החברה המזכה וניהולם מופעלים בישראל, מתקיימים בה התנאים האמורים בפסקאות (1) ו־(2) בהגדרה ”חברה מזכה“ וכן התנאים האמורים בפסקאות (3) ו־(4) בהגדרה ”חברה מזכה“, בשינויים אלה: בפסקה (3), בכל מקום, במקום ”לא פחתו מ־25 אחוזים“ יקראו ”לא פחתו מ־7 אחוזים“ ובפסקה (4), במקום ”40 אחוזים לפחות“ יקראו ”20 אחוזים לפחות“;
(ג)
הוצאות המחקר והפיתוח שמוציאה החברה המזכה מבוצעות לשם קידומו או פיתוחו של המפעל שבבעלותה או בבעלות החברה הרוכשת, ו־75 אחוזים לפחות מהוצאות המחקר והפיתוח האמורות הוצאו בישראל.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם בשנת מס כלשהי במהלך תקופת ההפחתה (בסעיף זה – שנת ההפרה) לא התקיימו בחברה הרוכשת התנאים האמורים בסעיף קטן (ב)(5)(א), או לא התקיימו בחברה המזכה התנאים האמורים בסעיף קטן (ב)(5)(ב) ו־(ג), לא תהיה החברה הרוכשת זכאית, בשנת ההפרה, לניכוי כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם לא יהיה בכך כדי לפגוע בזכאותה בשנה שאחרי שנת ההפרה או לפניה, אם באותה שנה יתקיימו התנאים לזכאות, ובלבד שטרם הסתיימה תקופת ההפחתה ושסכום שלא נוכה בשנת ההפרה לא ינוכה בשנה שלאחריה.
(ד)
לעניין חישוב רווח הון במכירת מניות החברה המזכה בידי החברה הרוכשת שהותר לה ניכויו של סכום הרכישה הנקי לפי סעיף זה, יוקטן המחיר המקורי שלהן בכל הסכום שניכויו הותר כאמור.
פטור ממס על הכנסה מתמלוגים בידי תושב מוטב
(א)
בסעיף זה –
”הכנסה מתמלוגים שמשלמת חברת יישום“ – הכנסה מתמלוגים שמשלמת חברת יישום בשנת מס כלשהי, שמקורה במתן זכות שימוש במוצר שבבעלותה ושפותח או התגלה לפי ההסכם, מוכפלת בשיעור הכנסות החוץ של חברת היישום באותה שנה;
”הסכם“ – הסכם בין תושב מוטב לבין חברת יישום, לפיתוח מוצר, שלפיו, בין השאר, יהיה התושב המוטב זכאי לתמלוגים מאת חברת היישום שמקורם במתן זכות שימוש באותו מוצר;
”חברת יישום“ – תאגיד בת של מוסד, העוסק בפיתוח מוצרים שפותחו או התגלו במסגרת פעילות של מחקר ופיתוח של המוסד;
”מוסד“ – כל אחד מאלה:
(1)
מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958;
(2)
בית חולים רשום לפי פקודת בריאות העם, 1940;
”מוצר“ – נכס מוחשי או ידע, לרבות תהליך ייצור ותוכנת מחשבים, הנובע ממחקר ופיתוח, על פי תכנית שהמדען הראשי אישר לפי הוראות חוק לעידוד מו״פ;
”שיעור הכנסות החוץ של חברת היישום“ – השיעור המתקבל מחלוקת סכום ההכנסות הנובעות לחברת היישום ממתן זכות שימוש במוצר שבבעלותה ושפותח או התגלה לפי ההסכם, לתושב חוץ, למעט הכנסות כאמור שתשלומן מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב חוץ בישראל, בכלל ההכנסות הנובעות ממתן זכות שימוש על ידי חברת היישום באותו מוצר, הכל לפי אישור רואה חשבון שצורף לדוח השנתי של חברת היישום; לא צורף אישור כאמור, יראו את שיעור הכנסות החוץ של חברת היישום – אפס;
”תושב מוטב“ – תושב ישראל שהיה לראשונה לתושב כאמור בתקופה שבין יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) לבין יום י״ט בטבת התשע״ו (31 בדצמבר 2015) או תושב חוזר;
”תושב חוזר“ – יחיד ששב והיה לתושב ישראל בתקופה שבין יום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) לבין יום י״ט בטבת התשע״ו (31 בדצמבר 2015), לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות.
(ב)
תושב מוטב שמוסד הזמינו, בהיותו תושב חוץ, לעבוד בו, יהיה זכאי לפטור ממס על הכנסתו מתמלוגים שמשלמת לו חברת יישום של אותו מוסד, במשך חמש שנות מס שתחילתן בשנה הראשונה שבה החל לקבל מאת חברת היישום הכנסה כאמור, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
(1)
התושב המוטב התקשר בהסכם עם חברת יישום בתוך שנתיים מתום שנת המס שבה עלה או חזר לישראל, לפי העניין;
(2)
הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן בין המטרות העיקריות של ההסכם, וניתן אישור המנהל על כך.
פרק ח׳: רשויות מקומיות
תחילתו של סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ״ה–1995, כנוסחו בסעיף 23 לחוק זה, ביום י״ח בתמוז התש״ע (30 ביוני 2010).
פרק ט׳: מסים
סימן א׳: מסים (גבייה)
[תיקון: תשע״א]
הנוסח שולב בפקודת המסים (גבייה).
פקודת המסים (גבייה) – תחילה
תחילתם של סעיפים 7א, 7ב, 7ג, 7ד ו־12ב1 לפקודת הגבייה, כנוסחם בסעיף 25 לחוק זה, 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה.
פקודת המסים (גבייה) – הוראת שעה
(א)
בסעיף זה –
”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001;
”מנגנון הזדהות“ – מנגנון המזהה את המתקשר אל מערכת המחשב, בודק את הרשאת הגישה שלו למידע ומתעד גישה כאמור;
”מערכת“ – מערכת המחשב שבה מופק צו אלקטרוני;
”צו אלקטרוני“ – צו עיקול או צו מסירה בהתאם להוראות סעיף 7ב(1) לפקודת הגבייה שנערך בדרך אלקטרונית;
”השרים“ – שר האוצר ושר המשפטים.
(ב)
על אף הוראות סעיף 12ב1(ב) לפקודת הגבייה, כנוסחו בסעיף 25(4) לחוק זה, עד תום תקופה של שנתיים מיום התחילה כאמור בסעיף 26, יראו צו אלקטרוני כמסמך אלקטרוני לעניין סעיף 12ב1 לפקודת הגבייה, אף אם אינו חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, ובלבד שהתקיימו לגבי המערכת כל אלה:
(1)
ביחס לכל צו אלקטרוני אפשר לזהות את פקיד הגבייה שנתן אותו;
(2)
המערכת היא מערכת מהימנה, המעניקה הגנה סבירה מפני חדירה אליה ומפני שיבוש או הפרעה לעבודתה ומאפשרת גישה אליה רק באמצעות מנגנון הזדהות;
(3)
המערכת עורכת תיעוד אוטומטי בדבר פעילות המשתמשים בה, והתיעוד האמור נשמר באופן מאובטח ובנפרד מהמערכת;
(4)
ממונה אבטחת המידע של המערכת הכין נוהל להוספה ולהסרה של משתמשים מורשים, כדי למנוע שימוש לרעה במערכת;
(5)
המערכת מונעת עריכה של שינויים בצו האלקטרוני לאחר שהופק.
(ג)
השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), אם מצאו כי הדבר נדרש מטעמים תפעוליים; הארכת תקופה כאמור יכול שתהיה דרך כלל או לסוגים מסוימים של מסמכים או לממונה על גבייה מסוים.
סימן ב׳: מס הכנסה
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
פקודת מס הכנסה – תחילה, תחולה והוראות מעבר
(א)
תחילתו של סעיף 121 לפקודה, כנוסחו בסעיף 28(3) לחוק זה, ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), והוא יחול על הכנסה שהופקה ביום האמור ואילך.
(ב)
לעניין סעיף 120ב לפקודה, יראו את הסכומים הנקובים בסעיף 121 לפקודה, כנוסחו בסעיפים 28(3) ו־29 לחוק זה, כאילו תואמו לאחרונה ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).
סימן ג׳: הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס
סימן ד׳: מס ערך מוסף
הנוסח שולב בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975.
חוק מס ערך מוסף – תחולה
סעיפים 1 ו־21 לחוק מס ערך מוסף, כנוסחם בסעיף 33(1) ו־(2) לחוק זה, יחולו לגבי עסקת אקראי שנעשתה ביום תחילתו של חוק זה ואילך, למעט לגבי עסקת אקראי של מכירת זכות במקרקעין שהיא מימוש זכות לקבלת זכות במקרקעין או מימוש אופציה לפי פרק חמישי 2 לחוק מיסוי מקרקעין שדווחה למנהל עד יום י׳ בחשוון התשע״א (18 באוקטובר 2010); בסעיף זה, ”עסקת אקראי“ – כאמור בפסקה (3) להגדרה ”עסקת אקראי“ בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, כנוסחה בסעיף 33(1) לחוק זה.
סימן ה׳: מיסוי מקרקעין
חוק מיסוי מקרקעין – תחולה
חוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 35 לחוק זה, יחול לגבי מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין, לפי העניין, שנעשתה החל ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
פרק י׳: עידוד השקעות הון
הנוסח שולב בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959.
[תיקון: תשע״ג]
הנוסח שולב בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 כהוראת שעה.
חוק לעידוד השקעות הון – תחולה והוראות מעבר
(א)
חוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 37 לחוק זה, יחול לגבי הכנסה מועדפת שהופקה או נצמחה בידי חברה מועדפת החל ביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), נכלל מפעל, שאינו מפעל שבחר במסלול הטבות חלופי, בתכנית שהמינהלה אישרה לפי חוק לעידוד השקעות הון כנוסחו לפני יום התחילה, וטרם חלפה תקופת הצינון מתחילת שנת ההפעלה של התכנית שבשלה התקבל מענק, יחולו עליו הוראות אלה:
(1)
עד תום תקופת הצינון יחולו עליו הוראות חוק לעידוד השקעות הון כנוסחו לפני יום התחילה, ובלבד שעל ההכנסה מהמפעל המאושר בתקופת הצינון, יקראו את סעיף 47 לחוק האמור, כאילו בכל מקום, במקום ”25%“, במקום ”בשיעור 25%“ או במקום ”בשיעור של 25%“ בא ”השיעור הקבוע בסעיף 126 לפקודה“;
(2)
בתום תקופת הצינון, רשאי המפעל לבחור כי ימשיך לחול עליו החוק לעידוד השקעות הון כנוסחו לפני יום התחילה, עד תום תקופת ההטבות, כמשמעותה בסעיף 45 לחוק האמור;
לעניין סעיף קטן זה –
”מפעל שבחר במסלול הטבות חלופי“ – מפעל שחלו עליו הוראות סעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו לפני תחילתו של חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס״ה–2005;
”תקופת הצינון“ – לגבי מפעל שנכלל בתכנית שאושרה לפני יום כ״א באדר ב׳ התשס״ה (1 באפריל 2005) – שלוש שנים מיום תחילת שנת ההפעלה של התכנית, ולגבי מפעל בתכנית שאושרה לאחר המועד האמור – חמש שנים.
(ג)
הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מפעל כאמור באותו סעיף קטן שביקש, עד יום כ״ח בסיוון התשע״א (30 ביוני 2011), כי הוראות סימן ב1 או ב2 לפרק השביעי לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 37(32) לחוק זה, לפי העניין, יחולו לגבי הכנסתו שהופקה או נצמחה ביום התחילה ואילך; בקשה כאמור תימסר בטופס שקבע מנהל רשות המסים והיא תחול לגבי שנת המס 2011 ואילך, בלא זכות חזרה ממנה.
(ד)
הוראות סעיף 51טו לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 37(32) לחוק זה (בסעיף זה – סעיף 51טו), יחולו –
(1)
לגבי אישור מנהל רשות המסים כאמור בסעיף 51טו(א), שניתן למפעל החל ביום התחילה, לצורך תחולתן של הוראות סימן ב1 לפרק השביעי לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 37(32), לחוק זה לגביו;
(2)
לגבי תכנית שהמינהלה אישרה החל ביום התחילה והמענק או ההלוואה לפיה ניתנו ביום האמור ואילך, כאמור בסעיף 51טו(ב), הכל לפי הוראות חוק לעידוד השקעות הון כנוסחן בסעיף 37 לחוק זה.
(ה)
על הכנסתה של חברה מוטבת ממפעל תעשייתי שהוא מפעל מוטב, אשר ההשקעה המזערית המזכה לשם הקמתו או הרחבתו נעשתה, כולה או חלקה, עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010), יחולו הוראות אלה:
(1)
הוראות סעיפים 40יא ו־51א עד 51יד לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחן לפני יום התחילה, ובלבד שהחברה הודיעה על שנת מס שעד לשנת המס 2012 כשנת בחירה, לפי הוראות סעיף 51ד לחוק לעידוד השקעות הון בתנאים האמורים בו; בסעיף קטן זה, ”חברה מוטבת“, ”מפעל מוטב“, ”הרחבה“, ”השקעה מזערית מזכה“ – כהגדרתן בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו לפני יום התחילה;
(2)
על אף האמור בפסקה (1) –
(א)
החברה רשאית לבקש כי הוראות סימן ב1 או ב2 לפרק השביעי לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחן בסעיף 37(32) לחוק זה, לפי העניין, יחולו לגבי הכנסתה שהופקה או נצמחה החל ביום התחילה, ובלבד שבמסגרת הבקשה כאמור הודיעה כי היא מוותרת על תחולת הוראות סעיפים 40יא ו־51א עד 51יד לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחם לפני יום התחילה, לגבי הכנסתה כאמור (בפסקה זו – הודעת ויתור);
(ב)
הודעת ויתור תימסר, בטופס שקבע מנהל רשות המסים, לא יאוחר מהמועד הקבוע להגשת הדוח השנתי לפי הוראות סעיפים 131 ו־132 לפקודת מס הכנסה, והיא תחול לגבי שנת המס שלאחר שנת המס שלגביה הוגש הדוח ואילך, בלא זכות חזרה ממנה;
(ג)
על אף האמור בסעיפים 47 ו־51ב לחוק לעידוד השקעות הון כנוסחו לפני יום התחילה, קיבל חבר בני אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה חייבת לאחר שנוכה ממנה מס החברות החל עליה בשיעורים הקבועים בסעיפים 47 ו־51א לחוק לעידוד השקעות הון, מחברה בעלת מפעל מאושר או מפעל מוטב שמסרה הודעת ויתור עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לא יחולו לגבי חבר בני אדם תושב ישראל המקבל דיבידנד כאמור (בפסקה זו – חבר בני האדם המקבל), הוראות סעיפים 47(ב)(2) ו־51ב(ג)(1) ו־(ד) לחוק לעידוד השקעות הון כנוסחו לפני יום התחילה, לפי העניין, ויחולו, בחישוב הכנסתו החייבת של חבר בני האדם המקבל, לגבי דיבידנד כאמור, הוראות סעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה.
(ו)
הוראות סעיף קטן (ה) יחולו גם על חברה בעלת מפעל שבחר במסלול הטבות חלופי, כהגדרתו בסעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים.
הנוסח שולב בחוק הרשות לפיתוח ירושלים, התשמ״ח–1988.
פרק י״א: בינוי ושיכון
הנוסח שולב בחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס״ו–2006.
חוק פינוי ובינוי (פיצויים) – תחילה
תחילתם של סעיפים 2(ב) ו־2א לחוק פינוי ובינוי, כנוסחם בסעיף 41(2) ו־(3) לחוק זה, במועד כניסתן לתוקף של תקנות כאמור בסעיף 7(ב) ו־(ג) לחוק פינוי ובינוי כנוסחו בסעיף 41(4) לחוק זה, ובלבד שעד אותו מועד נקבעה רשימת שמאי פינוי ובינוי בת חמישה שמאים לפחות.
חוק התכנון והבנייה – הוראת שעה ותקנות ראשונות [תיקון: תשע״ב־2]
(א)
הנוסח שולב בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 כהוראת שעה.
(ב)
תקנות ראשונות לפי סעיף 147(ב) לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בסעיף קטן (א), יובאו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בתוך שישים ימים מיום תחילתו של חוק זה.
פרק י״ב: גמלאות
חוק שירות הקבע – דיווח לוועדה
שר הביטחון ושר האוצר יגישו יחד לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, דיווח בדבר גיבוש הסדר שכר לחיילים בשירות קבע הנלווה ליישום תיקון חוק שירות הקבע, כנוסחו בסעיף 44 לחוק זה; דיווח כאמור יוגש אחת לשלושה חודשים, החל מיום כ״ו באדר ב׳ התשע״א (1 באפריל 2011) ועד להשלמת גיבושו של הסדר כאמור.
פרק י״ג: הוראות שונות
הנוסח שולב בחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ״א–1981.
הנוסח שולב בחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א–1991.
הנוסח שולב בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988.
חוק ההגבלים העסקיים – תחילה ותחולה
(א)
תחילתו של סעיף 3(7) לחוק ההגבלים העסקיים, כנוסחו בסעיף 48 לחוק זה, בתום חודשיים ממועד פרסומו ברשומות של פטור סוג, שיקבע הממונה בהתאם להוראות סעיף 15א לחוק האמור, לגבי הסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין־לאומית בים, או ביום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012), לפי המוקדם.
(ב)
לא נקבע פטור סוג כאמור בסעיף קטן (א) עד יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012), וכל עוד לא נקבע פטור הסוג, ידחה שר האוצר, בצו, את תחילתו של סעיף 3(7) האמור באותו סעיף קטן לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים בכל פעם (בסעיף זה – תקופת דחייה).
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר האוצר להימנע מדחייה כאמור באותו סעיף קטן מטעמים מיוחדים, לאחר שנתן למובילים ימיים ישראליים ולמובילים ימיים שמקיימים פעילות בישראל, הזדמנות להשמיע את עמדותיהם.
(ד)
על החלטת שר האוצר בדבר כוונת דחייה או כוונה להימנע מדחייה, לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לפי העניין, תפורסם הודעה באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל רשות ההגבלים העסקיים לא יאוחר מיום ג׳ בתשרי התשע״ב (1 באוקטובר 2011) או חודשיים לפני תום כל תקופת דחייה, לפי העניין.
(ה)
פטור סוג כאמור בסעיף קטן (א) יחול לגבי הסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין־לאומית בים שלא מתקיים בהם עניין המנוי באחת הפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים ושאין בהם או בחלקם של הצדדים להסדר בשוק כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות.
(ו)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ה), רשאי הממונה לקבוע כי פטור סוג כאמור בסעיף קטן (א) יחול לגבי הסדר תפעולי שעניינו תובלה בין־לאומית בים, והוא נוגע לאחד מאלה:
(1)
התאמה של קיבולת התובלה המוצעת על גבי כלי שיט בתגובה לתנודות בהיצע וביקוש בשוק;
(2)
תפעול משותף של שירותי תובלה או של נמלים ושירותים קשורים לתפעול כאמור;
(3)
פעילות נלווית הנחוצה למימוש הפעילויות האמורות בפסקאות (1) ו־(2).
(ז)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הממונה לפי סעיף 15א לחוק ההגבלים העסקיים, לכלול בפטור סוג גם סוגים נוספים של הסדרים שעניינם תובלה בין־לאומית בים.
(ח)
בסעיף זה, ”הסדר תפעולי“ – הסדר, או מקבץ הסדרים, בין לפחות שני מובילים בים, שמטרתו שיתוף פעולה בהספקת שירות להובלת מטענים בים המביא לשיפור השירות שהיה ניתן על ידי כל אחד מהמובילים בנפרד אלמלא ההסדר, והוא מוצדק מטעמים טכניים, תפעוליים או מסחריים.
הנוסח שולב בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002.
הנוסח שולב בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ״ז–1997.
הנוסח שולב חוק לימוד חובה, התש״ט–1949.
הנוסח שולב בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ״ט–1998.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011), אלא אם כן נקבע בו אחרת.
התקבל בכנסת ביום כ״ב בטבת התשע״א (29 בדצמבר 2010).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - יובל שטייניץ
שר האוצר - שמעון פרס
נשיא המדינה - ראובן ריבלין
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.