חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין
(הופנה מהדף חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין)
חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין מתוך 
חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006
2000217
ס״ח תשס״ו, 234; תשע״א, 86, 949, 1144; תשע״ג, 50; תשע״ז, 332; תשע״ח, 893; תשע״ט, 319; תשפ״א, 296; תשפ״ב, 2; תשפ״ג, 24; תשפ״ד, 2. דחיית תחילה: ק״ת תשפ״ב, 1720.
תוכן עניינים
פרק א׳: כללי
מטרת החוק [תיקון: תשע״א־3]
מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין על ידי ביצוע הערכות מסוכנות לגבי עברייני מין בשלבים השונים של ההליך המשפטי, וכן ביצוע פיקוח ומעקב ושיקום מונע לעבריינים כאמור, והכל לשם מניעת ביצוע עבירות מין חוזרות.
הגדרות [תיקון: תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב, תשפ״ג]
בחוק זה –
”אשפוז“ – אשפוז בבית חולים לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;
”בית משפט“ – לרבות בית דין צבאי;
”בית סוהר“ – כהגדרתו בסעיף 20ז;
”בן משפחה“, של אדם – בן זוגו וילדו, הורהו, בן זוג של הורהו וילדו, ילדו, אחיו או אחותו ובני זוגם, וכן בן משפחה אחר המתגורר עמו;
”גורם מקצועי מתאם“ – אחד מאלה, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה:
(1)
לגבי עבריין מין שלא נידון למאסר בפועל – קצין מבחן;
(2)
לגבי עבריין מין שהשתחרר או שעומד להשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז – נציג הרשות לשיקום האסיר;
”גזר דין“ – לרבות מתן צו מבחן בלא הרשעה, צו שירות לתועלת הציבור בלא הרשעה, או צו לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;
”הורשע“ – לרבות נאשם שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה, או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;
”הערכת מסוכנות“ – הערכת הסיכון, לרבות רמת הסיכון, הנשקפים מאדם לביצוע עבירת מין נוספת, למעט עבירה לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין על ידו, ולפי הענין, גם המלצות לענין פיקוח ומעקב ולעניין שיקום מונע;
”הוועדה לביטחון לאומי“ – הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת;
”ועדה לעיון בעונש“ – כמשמעותה בפרק השני בחלק ח׳ לחוק השיפוט הצבאי;
”ועדת החוקה“ – (נמחקה);
”ועדת שחרורים“ – כהגדרתה בחוק שחרור על־תנאי ממאסר;
”חוק המידע הפלילי“ – חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק השיפוט הצבאי“ – חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
”חוק טיפול בחולי נפש“ – חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991;
”חוק שחרור על־תנאי ממאסר“ – חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001;
”טיפול ייעודי“ – טיפול שכל תכליתו להביא למניעת ביצועם של מעשים בעלי אופי מיני המהווים עבירה לפי כל דין או להפסקתם, למעט טיפול תרופתי;
”טיפול תרופתי“ – כהגדרתו בסעיף 20ג;
”יחידת פיקוח“ – יחידת פיקוח ומעקב שהוקמה לפי חוק זה;
”מאסר בפועל“ – לרבות מאסר על־תנאי שהופעל ולמעט מאסר בפועל אשר בית המשפט החליט שעבריין המין יישא את כולו בעבודת שירות;
”מעריך מסוכנות“ – מי שמונה והוכשר לערוך הערכות מסוכנות לפי חוק זה;
”מערך השיקום בבתי הסוהר“ – כהגדרתו בסעיף 20ז(ב);
”מרכז לשיקום מונע“ – גוף המבצע תכניות לשיקום מונע בקהילה המנוי בסעיף 20ב;
”מרשם“ – כמשמעותו בסעיף 19;
”נציג היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין;
”עבודת שירות“ – עבודת שירות לפי סימן ב׳1 בפרק ו׳ לחוק העונשין, או עבודה צבאית לפי סעיף 541(3) לחוק השיפוט הצבאי;
”עבריין מין“ – מי שהורשע בעבירת מין ומתקיים בו אחד מאלה:
(1)
ביום ביצוע העבירה הוא היה בגיר;
(2)
ביום ביצוע העבירה הוא היה קטין וביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 19 שנים;
(3)
ביום ביצוע העבירה הוא היה קטין ונידון למאסר בפועל ובמועד שחרורו מלאו לו 19 שנים;
”עבירת מין“ –
(1)
(א)
עבירה לפי סעיף 214(ב) עד (ב3) לחוק העונשין;
(ב)
עבירה המנויה בסימן ה׳, בפרק י׳ לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיף 352 שבו;
(ג)
עבירה של התעללות מינית בקטין או בחסר ישע לפי סעיף 368ג לחוק האמור;
(ד)
עבירה של חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם לפי סעיף 374א לחוק האמור, למטרת ביצוע עבירת מין כאמור בסעיף 377א(א)(7) לאותו חוק;
(2)
עבירה לפי סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי;
”פלט“, ”חומר מחשב“ ”מחשב“ ו”חדירה לחומר מחשב“ – כהגדרתם בסעיפים 1 ו־4 לחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
”פקודת המבחן“ – פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;
”צו אשפוז“ – כמשמעותו בסעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;
”קצין פיקוח“ – מי שמונה והוכשר לבצע פיקוח ומעקב על עברייני מין לפי חוק זה;
”הרשות לשיקום האסיר“ – כמשמעותה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ״ג–1983;
”שחרור“ – לרבות שחרור על־תנאי;
”שיקום מונע“ – שיקום לעבריין מין באמצעות תכנית שמטרתה להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת, הכוללת טיפול ייעודי, הניתן לבד או עם טיפולים אחרים;
”שיקום מונע במסגרת פיקוח“ – שיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח;
”שיקום מונע בקהילה“ – שיקום מונע לעבריין מין שאינו בבית סוהר, לפי סעיף 20א.
קבלה ומסירה של מידע [תיקון: תשע״א, תשע״א־3, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ב, ק״ת תשפ״ב, תשפ״ד]
(א)
בסעיף זה –
”גורם מתאם בבית סוהר“ – מי שנמנה עם מערך השיקום בבתי הסוהר כאמור בסעיף 20ז, המתאם טיפול בעברייני מין, שקיבל הכשרה מתאימה לכך;
”חוק סדר הדין הפלילי“ – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;
”מטפל ייעודי בבית סוהר“ – מטפל המבצע טיפול ייעודי במסגרת תכנית לשיקום מונע בבית סוהר לפי סימן ב׳ בפרק ג׳1;
”מטפל ייעודי בקהילה“ – מטפל המבצע טיפול ייעודי במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה לפי סימן א׳ פרק ג׳1;
”מרכז מורשה“ – כהגדרתו בסעיף 20יא;
”עובד סוציאלי לפי חוק“ – עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960, עובד סוציאלי לעניין סדרי דין כהגדרתו בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955, עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969, ועובד סוציאלי לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981.
(ב)
על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות סעיף קטן זה, הגורמים המנויים בפסקאות שלהלן מוסמכים לקבל את המידע האמור באותן פסקאות, ככל שהמידע הוא בקשר לעבריין מין ונדרש לצורך עבודתם עמו, ומי שברשותו מידע כאמור, למעט סניגורו של עבריין המין, חייב למסרו על פי דרישתם:
(1)
מעריך מסוכנות, גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית סוהר, מטפל ייעודי בקהילה, מטפל ייעודי בבית סוהר, קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו:
(א)
מידע כאמור בסעיפים 8, 30 ו־31 לחוק המידע הפלילי, ואולם מטפל ייעודי בקהילה במרכז מורשה לא יקבל מידע כאמור בפסקת משנה זו, למעט מידע הנכלל בהערכת המסוכנות;
(ב)
כתבי אישום, הכרעות דין, גזרי דין ופרוטוקולים מהליכים לגבי עבירות מין המיוחסות לעבריין המין, לרבות פרוטוקולים מהליכים לפני ועדת שחרורים או ועדה לעיון בעונש, וכן בקשות, פרוטוקולים והחלטות מהליכים לפי חוק זה;
(ג)
הערכות המסוכנות העדכניות ביותר;
(ד)
מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות, מרכז לשיקום מונע לגבי עבריין מין בתכנית לשיקום מונע או יחידת הפיקוח – בכפוף לאמור בפסקאות משנה (א), (ה) ו־(ו);
(ה)
תסקירים מקצין מבחן, למעט תסקירים לגבי מצבו של נפגע העבירה כאמור בסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי, ואולם הגורמים המנויים להלן יקבלו חוות דעת הכוללת את המידע הנדרש לצורך עבודתם בלבד: גורם מקצועי מתאם שהוא נציג הרשות לשיקום האסיר, מטפל ייעודי בקהילה שאינו קצין מבחן, קצין פיקוח וכן בעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו;
(ו)
דוחות סוציאליים שנערכו לפי כל דין, לרבות תסקירים מעובד סוציאלי לפי חוק וכל מידע בעניינים סוציאליים אחרים, למעט תסקירים לגבי מצבו של נפגע העבירה כאמור בסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי, ואולם לעניין תסקירים מעובד סוציאלי לפי חוק, הגורמים המנויים להלן יקבלו חוות דעת הכוללת את המידע הנדרש לצורך עבודתם בלבד: גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית הסוהר, מטפל ייעודי בקהילה, מטפל ייעודי בבית סוהר, קצין פיקוח וכן בעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו;
(ז)
סיכום של מידע רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996;
(2)
(א)
מטפל המבצע טיפול שאינו טיפול ייעודי במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה – מידע מהערכת המסוכנות בדבר רמת המסוכנות ומאפייניה וכן מידע בדבר תנאי הפיקוח, ככל שהגורם המקצועי המתאם סבר שהדבר נדרש לצורך עבודתו של המטפל עם עבריין המין;
(ב)
מטפל המבצע טיפול שאינו טיפול ייעודי במסגרת תכנית לשיקום מונע בבית סוהר – מידע מהערכת המסוכנות בדבר רמת המסוכנות ומאפייניה, ככל שהממונה על תחום הטיפול בעברייני מין בשירות בתי הסוהר סבר שהדבר נדרש לצורך עבודתו של המטפל עם עבריין המין.
(ג)
(1)
קצין מבחן מוסמך לקבל הערכות מסוכנות, מידע המצוי בידי מרכז לשיקום מונע לגבי עבריין מין בתכנית לשיקום מונע ומידע המצוי בידי יחידת הפיקוח, לצורך הכנת תסקיר מבחן לפי סעיף 37 לחוק העונשין.
(2)
מפקח מחוזי של השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ונציג שירות בתי הסוהר שהוא עובד סוציאלי החברים בצוות המקצועי כמשמעותו בסעיף 11(א) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר מוסמכים לקבל הערכת מסוכנות לצורך מילוי תפקידם על פי דין; חבר אחר בצוות המקצועי האמור מוסמך לקבל מידע מהערכת המסוכנות בדבר רמת המסוכנות ומאפייניה וכן מידע בדבר תנאי הפיקוח.
(3)
עובד סוציאלי לפי חוק מוסמך לקבל מידע מהערכת המסוכנות בדבר רמת המסוכנות ומאפייניה, וכן מידע בדבר תנאי הפיקוח והמעקב והתכנית לשיקום מונע שפורטו בצו הפיקוח, ככל שהמידע נדרש לצורך מילוי תפקידו על פי דין בקשר לטיפול בעבריין המין או בבן משפחתו או להגנה עליהם או למטרה אחרת כפי שיקבע בית משפט בצו.
(4)
מנהל מחלקה פסיכיאטרית שבה מבוצע צו אשפוז של עבריין מין מוסמך לקבל הערכת מסוכנות שהוכנה לפי סעיף 6(א)(7).
(ג1)
(הוראת שעה מיום 15.10.2018 עד יום 15.12.2024): היחידה לשחרור ממאסרים קצרים כהגדרתה בחוק שחרור על־תנאי ממאסר מוסמכת לקבל, לשם החלטה בבקשה לשחרור על־תנאי, הערכת מסוכנות שהוכנה לצורך מתן גזר הדין או לצורך הוצאת צו פיקוח לפי סעיף 12.
(ד)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), יחידת הפיקוח רשאית למסור לגורמים המנויים להלן מידע בדבר תנאי הפיקוח והמעקב והתכנית לשיקום מונע שפורטו בצו הפיקוח, וכן מידע בדבר רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, ככל שיש בכך כדי לסייע לה או שהוא נדרש למקבל המידע לצורך מילוי תפקידו:
(1)
מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מטופל עבריין המין או בן משפחתו, או עובד ציבור אחר באותה מחלקה המטפל בעבריין המין או בבן משפחתו; בפסקה זו, ”בן משפחה“ – לרבות אחיין או אחיינית;
(2)
מנהל המוסד הטיפולי שבו שוהה עבריין המין.
(ה)
(1)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), יחידת הפיקוח תודיע לראש המטה הכללי או לראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או למי שהם הסמיכו לכך שעבריין מין המצוי בפיקוחה משרת בצבא.
(2)
חזקה על עבריין מין המצוי בפיקוח כי הוא משרת בצבא, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:
(א)
עבריין המין הציג לפני יחידת הפיקוח תעודת פטור משירות ביטחון או אישור שהוא לא נקרא לשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;
(ב)
עבריין המין הצהיר כי אינו משרת בצבא או מתנדב בשירות כאמור;
(ג)
אין למפקד יחידת הפיקוח יסוד סביר לחשד כי התעודה, האישור או ההצהרה שמסר עבריין המין אינם נכונים.
(3)
בסעיף קטן זה, ”משרת בצבא“ – מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או מערך המילואים, לרבות חייל המשרת שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע או אזרח העובד בשירות הצבא.
(ו)
מוסר מידע לפי סעיף זה יתעד בכתב את מסירתו.
סודיות [תיקון: תשע״א־3]
מי שהגיע אליו מידע לפי חוק זה ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או כל חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט, ובלבד שלא תועבר הערכת מסוכנות או מידע ממנה אלא למי שמוסמך לקבלן בהתאם להוראות סעיף 3 או לפי הסמכה מפורשת בחיקוק אחר ולצורך המטרה שנקבעה בסעיף 3 או באותו חיקוק.
פרק ב׳: הערכת מסוכנות
מינוי מעריכי מסוכנות והכשרתם [תיקון: תשע״א־3]
(א)
שר הבריאות ושר הרווחה (בסעיף זה – השרים) ימנו מעריכי מסוכנות שתפקידם לערוך הערכות מסוכנות, ויפקחו עליהם הכל כפי שיקבעו השרים.
(ב)
מעריך מסוכנות יהיה אחד מאלה:
(1)
רופא מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר;
(2)
פסיכולוג;
(3)
עובד סוציאלי;
(4)
קרימינולוג קליני או קרימינולוג אחר שקיבל רישוי לפי חוק לעסוק בטיפול.
(ג)
לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אלא אם כן הוא בעל הכשרה וכישורים באבחון ובטיפול בתחום עבריינות המין, הכל כפי שיקבעו השרים.
(ד)
(1)
לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אם התקיים לגביו אחד מאלה:
(א)
הוא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות;
(ב)
הוא הורשע בעבירה משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות;
(ג)
קיימות נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות.
(2)
היו תלויים ועומדים נגד אדם הליכים בעבירות כאמור בפסקה (1)(א) או (ב), רשאים השרים לדחות את החלטתם בעניין מינויו עד לסיום ההליכים נגדו.
(ה)
אדם המבקש להתמנות מעריך מסוכנות, שהוא או בן משפחתו עוסק בטיפול ייעודי במרכז מורשה או שהוא בעלים או מנהל של מרכז מורשה יצהיר על כך בעת הגשת הבקשה למינוי; מונה אדם כמעריך מסוכנות וחל שינוי בנסיבות כאמור, יצהיר על כך סמוך למועד השינוי; בסעיף קטן זה, ”מרכז מורשה“ – כהגדרתו בסעיף 20יא.
(ו)
(1)
השרים רשאים לבטל מינוי של מעריך מסוכנות אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינוי או שהתקיים בו תנאי מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ד)(1).
(2)
היו תלויים ועומדים נגד מעריך מסוכנות הליכים בעבירות כאמור בסעיף קטן (ד)(1)(א) או (ב), רשאים השרים להתלות את מינויו עד לסיום ההליכים נגדו.
(3)
החלטת השרים בעניין ביטול או התליה של מינוי לא תינתן אלא לאחר שניתנה למעריך המסוכנות הזדמנות לטעון את טענותיו לפניהם.
(ז)
בסעיף זה, ”הליכים“ – החל בחקירה על פי דין.
הערכת מסוכנות [תיקון: תשע״א־3]
(א)
הגופים המנויים בסעיף קטן זה, לא יחליטו בנוגע לעברייני מין בענינים המפורטים להלן אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית:
(1)
בית משפט, לעניין מתן אחד מאלה:
(א)
גזר דין למעט עונש מאסר בפועל, ולעניין בית דין צבאי – גם לגבי מתן גזר דין הכולל עונש מאסר בפועל; ואולם בית המשפט רשאי לבקש הערכת מסוכנות עדכנית לפני מתן גזר דין או לפני מתן החלטה בערעור על גזר דין, גם לגבי גזר דין הכולל עונש מאסר בפועל, אם סבר שהדבר דרוש לעשיית הצדק; בסעיף זה, ”גזר דין“ – למעט צו לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;
(ב)
צו פיקוח ומעקב לפי פרק ג׳;
(ג)
(נמחקה);
(ד)
צו לטיפול מרפאתי לפי סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש;
(ה)
החלטה בערעור על החלטות לפי פסקאות משנה (א) עד (ד);
(2)
נשיא המדינה – לגבי מתן חנינה או הקלה בעונש כאמור בסעיף 11(ב) לחוק־יסוד: נשיא המדינה;
(3)
ועדת שחרורים – לגבי שחרור על־תנאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיפים 11 ו־12 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר;
(4)
ועדה לעיון בעונש – לגבי המתקת עונש או החלפתו לפי סעיף 510 לחוק השיפוט הצבאי של מי שנידון למאסר בפועל בבית דין צבאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות הפרק השני בחלק ח׳ לחוק השיפוט הצבאי;
(5)
השר לביטחון הפנים או מי שהוא אצל לו את סמכותו – לגבי חופשה מיוחדת לפי סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;
(6)
מפקד בית סוהר צבאי – לגבי חופשה מיוחדת לפי תקנה 84 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ״ז–1987;
(7)
ועדה פסיכיאטרית שמונתה לפי חוק טיפול בחולי נפש – לגבי מתן חופשה או שחרור מאשפוז;
(8)
ועדת מומחים שמונתה לפי סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס״א–2001 – לגבי מתן פטור מאיסור עיסוק כאמור באותו חוק;
(9)
יחידת פיקוח – בעת מתן המלצה על־תנאי הפיקוח והמעקב לפי סעיף 13.
(ב)
בית משפט, המקבל החלטה בהתחשב בהערכת מסוכנות לפי סעיף קטן (א)(1), ימסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין ויאפשר לו לטעון לגביה; בית המשפט רשאי לבקש השלמות והבהרות ממי שערך את הערכת המסוכנות.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות, או חלק ממנה, לעבריין המין, אם סבר שיש בכך כדי לגרום לפגיעה של ממש בשלומו של אדם או בביטחונו.
(ד)
החליט בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין כאמור בסעיף קטן (ג), יעביר לו תמצית מן המידע העובדתי האמור בה, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים המפורטים בסעיף קטן (ג), והוראות פסקאות משנה (1) ו־(2) יחולו:
(1)
בית המשפט ימנה לעבריין מין שאינו מיוצג סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה;
(2)
בית המשפט ימסור העתק מהערכת המסוכנות לסניגורו של עבריין המין, ובלבד שזה לא יעבירנו לנאשם או לכל אדם אחר.
עדותו של מעריך מסוכנות
קיבל בית משפט הערכת מסוכנות כאמור בסעיף 6(א)(1), יחולו הוראות סעיף 26(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
סודיות ידיעות
על אף האמור בסעיף 4(ב), ובכפוף להוראות סעיף 368ד לחוק העונשין, מידע על עבירה נוספת שביצע עבריין המין, העולה מתוך הערכת מסוכנות, לא יתקבל כראיה, לא ייעשה שימוש בתוכנו, ולא ייקרא מעריך מסוכנות להשלימו או להבהירו במסגרת כל הליך פלילי, לרבות במסגרת חקירה; אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 3.
ניגוד ענינים [תיקון: תשע״א־3, תשפ״ג]
(א)
לא ייתן מעריך מסוכנות הערכת מסוכנות לגבי עבריין מין, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
חשש שמעריך המסוכנות לא יוכל למלא את חובתו כמעריך מסוכנות בשל ניגוד ענינים בין חובתו כאמור לבין עניין אישי שלו או עיסוקיו האחרים;
(2)
קשר טיפולי, בין מעריך המסוכנות לבין עבריין המין, במהלך שלוש השנים שקדמו לביצוע הערכת המסוכנות בעניינו.
(ב)
(1)
לא ייתן מעריך מסוכנות לעבריין מין שהוא העריך את מסוכנותו טיפול במסגרת פרטית, למעט טיפול במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה, במשך שנה לאחר מתן הערכת המסוכנות.
(2)
הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין מתן טיפול בידי מטפל אחר אם מעריך המסוכנות או בן משפחתו הוא מבעליו או ממנהליו של המקום שהטיפול ניתן בו.
(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של גורם מקצועי מתאם למנוע ממעריך מסוכנות מתן טיפול לעבריין מין שהוא העריך את מסוכנותו אם הטיפול ניתן כחלק מתכנית לשיקום מונע בקהילה.
(ג)
מעריך מסוכנות שהוא או בן משפחתו עוסק בטיפול ייעודי במרכז מורשה או שהוא מבעליו או ממנהליו של מרכז מורשה, כהגדרתו סעיף 20יא, יצהיר על כך בהערכת המסוכנות.
(ד)
שר הבריאות, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי, רשאי לקבוע מגבלות נוספות שיחולו על מעריכי מסוכנות בשל חשש לניגוד עניינים במילוי תפקידם.
פרק ג׳: פיקוח ומעקב
חובת פיקוח ומעקב
עבריין מין יהיה מצוי בפיקוח ובמעקב בהתאם להוראות פרק זה, במטרה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירת מין נוספת על ידי עבריין המין ובמידה הנדרשת כדי למלא אחר מטרה זו.
הקמת יחידת הפיקוח [תיקון: תשע״א־3]
השר לביטחון הפנים יקים יחידת פיקוח, ואלה תפקידיה:
(1)
לבצע פיקוח ומעקב על עברייני מין, בהתאם להוראות פרק זה;
(2)
להמליץ לפני בית המשפט, על פי הערכת מסוכנות, על־תנאי פיקוח ומעקב לעבריין מין;
(3)
להתעדכן בדבר פרטיהם של עברייני מין שיש עליהם חובת התייצבות לפי חוק זה ולשמש מקום להתייצבותם;
(4)
לקיים קשר שוטף ותדיר עם עברייני מין המצויים בפיקוח ובמעקב;
(5)
לנהל מרשם.
צו פיקוח [תיקון: תשע״א־3]
(א)
בית המשפט, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, רשאי להוציא לגבי עבריין מין צו פיקוח ומעקב לתקופה שיקבע, אם סבר, לאחר שקיים דיון בענין, שרמת הסיכון כי עבריין המין יבצע עבירת מין נוספת אינה נמוכה (בחוק זה – צו פיקוח).
(ב)
בית המשפט יקיים דיון לפי סעיף זה בכל אחד מאלה:
(1)
מיזמתו או לבקשת נציג היועץ המשפטי לממשלה;
(2)
אם הורשע עבריין המין בעבירת מין שנפגע העבירה בה היה קטין.
(ג)
נציג היועץ המשפטי לממשלה יוזמן לכל דיון לפי סעיף זה.
(ד)
דיון לפי סעיף זה יתקיים סמוך לאחר מתן גזר הדין ואם עבריין המין נידון למאסר בפועל, או שבית משפט ציווה על אשפוזו – לפני שחרורו מן המאסר או מן האשפוז, או סמוך לאחר השחרור מן האשפוז, לפי הענין; ואולם רשאי בית המשפט לדון לפי סעיף זה גם לאחר המועדים האמורים, אם מצא שיש צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ה)
הוציא בית המשפט צו פיקוח, יודיע לעבריין המין כי הוא מצוי בפיקוח ובמעקב, ויסביר לעבריין המין את משמעות הצו ואת תנאיו, לרבות את חובתו לשתף פעולה עם קצין פיקוח.
(ו)
זיכה בית המשפט אדם מעבירת מין שבקשר אליה ניתן לגביו צו פיקוח כאמור, בטל הצו ובית המשפט יורה על ביטולו.
תנאי הפיקוח והמעקב [תיקון: תשע״א־3]
(א)
החליט בית המשפט להוציא צו פיקוח לגבי עבריין מין, יקבע בצו את התנאים האלה:
(1)
חובת התייצבות והודעה לפי סעיף 20(א) ו־(ב);
(2)
חובת קיום מפגשים עם קצין פיקוח, במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת;
(3)
חובת שיתוף פעולה עם קצין פיקוח ובכלל זה חובת התייצבות לביצוע הערכת מסוכנות על פי דרישתו;
(4)
חובת קיום תנאים הקבועים בצו הפיקוח.
(ב)
בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצות יחידת הפיקוח בדבר תנאי הפיקוח והמעקב המומלצים בעבור עבריין המין, רשאי לכלול בצו הפיקוח את התנאים הבאים, אם סבר שקיים קשר בין המגבלה הקבועה בתנאים לבין הסיכון הנשקף מעבריין המין לבצע עבירת מין נוספת; בסעיף קטן זה, ”מגבלה“ – לרבות איסור:
(1)
מגבלה על צריכת משקאות משכרים, או שימוש בסמים מסוכנים כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973 (בחוק זה – סמים מסוכנים);
(2)
מגבלה על החזקת חומר או כל דבר שנועד לעורר מינית;
(3)
מגבלה על נהיגה בכלי רכב או על נהיגה בכלי רכב בלא נוכחות אחר;
(4)
מגבלה על הימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות;
(5)
מגבלה על הימצאות בסביבת מקומות מסוימים;
(6)
מגבלה על קיום קשר עם עברייני מין;
(7)
מגבלה על התחברות עם קטינים;
(8)
מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים, בין במישרין ובין בעקיפין;
(9)
מגבלה על פגישה עם נפגע העבירה או הימצאות בקרבת מקום מגוריו;
(10)
מגבלה על עבודה במקומות מסוימים, בין בתמורה ובין בהתנדבות;
(11)
מגבלה לענין מקום מגורים או עבודה;
(12)
מגבלה לענין שימוש בשירותי אינטרנט.
(ג)
בית המשפט יקבע את תנאי הפיקוח והמעקב כאמור בסעיף קטן (ב), בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, ואם החליט בית המשפט להחיל על עבריין המין תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח בהתאם להוראות סעיף 20ד – יקבע את תנאי הפיקוח בהתחשב בהתקדמות תכנית כאמור; ואולם לא יורה בית המשפט על הכללתו של תנאי מסוים בצו הפיקוח אם ניתן להשיג את מטרת הפיקוח והמעקב באמצעות תנאי אחר שפגיעתו בעבריין המין פחותה.
תקופת הפיקוח והמעקב [תיקון: תשע״א־3, תשע״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב]
(א)
תוקפו של צו פיקוח לפי פרק זה לא יעלה על חמש שנים (בסעיף זה – התקופה המרבית).
(ב)
הוציא בית המשפט צו פיקוח לתקופה קצרה מהתקופה המרבית, רשאי הוא, בתוך התקופה המרבית, להאריך את הצו מעת לעת, לתקופות נוספות שאינן עולות, במצטבר, על התקופה המרבית, אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת, אינה נמוכה, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את הצו גם לא בתוך תקופת הפיקוח אם מצא שיש צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שההארכה האמורה בוצעה במסגרת התקופה המרבית.
(ג)
בתום התקופה המרבית, רשאי בית המשפט להוציא צו פיקוח חדש לגבי עבריין מין, אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת היא גבוהה; הוראות פרק זה יחולו על דיון כאמור בשינוים המחויבים.
(ד)
לא יוציא בית המשפט צו פיקוח ולא יימצא עבריין מין בפיקוח ובמעקב, לאחר שחלפה התקופה הבאה, לפי המוקדם:
(1)
17 שנים, נוסף על תקופת עונש המאסר שנגזרה עליו, אם חלפה תקופת המחיקה לגבי עבירת המין שבה הורשע לפי חוק המידע הפלילי;
(2)
עשרים שנים מיום שחרורו ממאסר בפועל או מאשפוז, או מיום מתן גזר דינו, לפי הענין.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד), הורשע עבריין המין בעבירת מין נוספת או בהפרת צו הפיקוח כאמור בסעיף 22(א), בטרם חלפה התקופה כאמור באותו סעיף קטן, יחל מנין התקופה כאמור במועד שחרורו של עבריין המין ממאסר בפועל או מאשפוז בשל עבירת המין הנוספת או הפרת צו הפיקוח, או ביום מתן גזר דינו בקשר לעבירה כאמור.
הפרת תנאי הפיקוח והמעקב [תיקון: תשע״א־3]
קצין פיקוח ידווח לנציג היועץ המשפטי לממשלה על הפרת צו פיקוח, לרבות תנאי מתנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בו, אלא אם כן מצא כי ההפרה קלת ערך.
המידע שבפני בית המשפט
בהחלטה לפי סעיף 12, 13, 14 או 23 יהיה בפני בית המשפט המידע המפורט בסעיף 3(א), ככל שהוא דרוש לצורך קבלת החלטה כאמור; ואולם רשאי בית המשפט לתת החלטה לפי סעיף מהסעיפים האמורים גם בלא מידע כאמור, אם נחה דעתו שיש ברשותו המידע הנדרש למתן ההחלטה האמורה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
מינוי קציני פיקוח והכשרתם
יחידת פיקוח תמנה קציני פיקוח מקרב עובדי המדינה, שהתקיימו בהם כל אלה:
(1)
משטרת ישראל הודיעה כי אין מניעה למנותם מטעמים של ביטחון הציבור;
(2)
הם קיבלו הכשרה מתאימה כפי שקבע השר לביטחון הפנים.
סמכויות קציני פיקוח [תיקון: תשע״א־3]
(א)
לקצין פיקוח יהיו הסמכויות המפורטות להלן לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה, ככל שקבע אותן בית המשפט בצו פיקוח, כדי למנוע ביצוע עבירת מין נוספת:
(1)
לדרוש מעבריין המין להתייצב לפניו;
(2)
לדרוש מעבריין המין ומבני משפחתו הבגירים מידע, וכן למסור מידע לבני משפחה אלה;
(2א)
לדרוש מעבריין המין למסור לו פלט הנמצא בהחזקתו או בשליטתו;
(3)
לבקש מכל אדם, שאינו אדם כאמור בפסקת משנה (2), למסור לו מידע, ובלבד שאין באופן בקשת המידע כדי לגלות את זהותו של עבריין המין כמי שמצוי בפיקוח ובמעקב לפי חוק זה;
(3א)
לבקש ממעסיק של עבריין המין למסור לו פלט, ובתנאי שהמעסיק יודע שאותו אדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, והכל באופן שלא יהיה בו כדי לגלות מידע שאינו ידוע למעסיק לגבי עבריין המין ובכפוף להסכמת המעסיק למסירת הפלט כאמור;
(4)
להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו;
(5)
לחפש על גופו של עבריין המין אם היה לו יסוד סביר להניח כי על גופו מצויים חפצים או ראיות, המצביעים על הפרת תנאי הפיקוח והמעקב; בפסקה זו, ”חיפוש על גופו“ – חיפוש על פני גופו של עבריין המין, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996;
(6)
לחפש במקום מגוריו של עבריין המין וברכבו והכל בנוכחותו;
(6א)
לחדור לחומר מחשב הנמצא בהחזקתו או בשליטתו של עבריין המין ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור או להעתיקו, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(א)
בצו הפיקוח נקבעו המטרות לביצוע הפעולות כאמור והתנאים לביצוען, באופן שלא תיפגע פרטיותו של עבריין המין או של אדם אחר מעבר לנדרש;
(ב)
הפעולות יבוצעו בידי אדם המיומן לכך;
(ג)
חדירה כאמור תיעשה בנוכחותו של עבריין המין;
(ד)
חדירה כאמור לחומר מחשב במקום עבודתו של עבריין המין תיעשה בהסכמת המעסיק, ובתנאי שהמעסיק יודע שאותו אדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, והכל באופן שלא יהיה בו כדי לגלות מידע שאינו ידוע למעסיק לגבי עבריין המין;
(7)
לתפוס חפץ כמשמעותו בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 (בסעיף זה – הפקודה) אם היה לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ מתבצעת הפרה של תנאי הפיקוח והמעקב; על תפיסת חפץ כאמור יחולו הוראות סעיפים 27, 28 סיפה ו־32 עד 42 לפקודה, בשינויים המחויבים;
(8)
לתת באישור מפקד יחידת הפיקוח אישור לעבריין המין בענין העסקתו, בין בתמורה ובין בהתנדבות;
(9)
לדרוש מעבריין המין לתת דגימת נשיפה כהגדרתה בסעיף 64ב(א1) לפקודת התעבורה, או דגימת שתן לבדיקת הימצאותם של משקאות משכרים או סמים מסוכנים בגופו, לאחר שמסר לו את מטרת נטילת הדגימה כאמור וביקש את הסכמתו לכך ולאחר שהסביר לו כי סירוב לתת דגימה כאמור ייחשב הפרה של צו הפיקוח; נטילה של דגימה לפי הוראות פסקה זו, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על בריאותו של עבריין המין, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה ואי־נוחות;
(10)
לבקש מאדם או למסור לאדם, באישור מפקד יחידת הפיקוח, מידע הנדרש כדי למלא אחר תנאי הפיקוח והמעקב או הנוגע לתנאי הפיקוח והמעקב של עבריין המין, אף אם יש בכך כדי לגלות שאדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א)
בנסיבות העניין לא ניתן להשיג מידע או למסור מידע כאמור בדרך שלא תגלה את הפרטים האמורים;
(ב)
הדבר דרוש כדי למנוע סכנה מיידית לשלומו של אדם.
(א1)
קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חדירה למחשב והפקת פלט לפי סעיף קטן (א)(6א), לא תיחשב כהאזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, התשל״ט–1979.
(ב)
קצין פיקוח יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה במידה הדרושה כדי למלא אחרי תנאי הפיקוח והמעקב, ותוך הגנה מרבית על פרטיותו של עבריין המין.
(ג)
קצין פיקוח יתעד בכתב ביצוע כל פעולה המנויה בסעיף קטן (א).
מרשם [תיקון: תשע״א־3, תשע״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב]
(א)
יחידת הפיקוח תנהל מרשם ארצי שיכלול מידע כמפורט להלן, לגבי עברייני מין שהוצאו לגביהם צווי פיקוח:
(1)
פרטים לגבי עבריין המין, כאמור בסעיף 20;
(2)
מידע כאמור בסעיף 8 לחוק המידע הפלילי, לגבי עבריין המין;
(3)
העתק מגזר הדין שבשלו הוצא צו פיקוח לגבי עבריין המין והעתקים מגזרי דין מאוחרים יותר שניתנו לגביו בעבירות מין;
(4)
התנאים שנקבעו בצווי פיקוח שהוצאו לגבי עבריין המין, לרבות תנאי תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח שפורטו בצווים כאמור.
(א1)
המרשם ינוהל בידי עובד יחידת הפיקוח שהשר לביטחון הפנים הסמיכו לכך; הסמכה כאמור תפורסם ברשומות.
(ב)
המרשם יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה; אדם שהגיע לידיו, במהלך מילוי תפקידיו, מידע מן המרשם, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי חוק זה ולצורך מילוי תפקידיו.
(ג)
המרשם יהיה פתוח לפני הגורמים כמפורט להלן:
(1)
קצין פיקוח ובעל תפקיד אחר ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים, בצו – בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי תפקידיהם לפי חוק זה ובהיקף הנדרש לשם כך;
(2)
המשטרה לפי הרשאות גישה שייקבעו בפקודות משטרת ישראל – בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי התפקיד ובהיקף הנדרש לשם כך, והכל לצורך אכיפת צווי פיקוח, גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן, או גילוי עבריינים והעמדתם לדין; לעניין זה, ”פקודות משטרת ישראל“ – כהגדרתן בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;
(3)
(א)
המשטרה הצבאית, לפי הרשאות גישה שייקבעו בפקודות המטה הכללי כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי (בסעיף זה – פקודות המטה הכללי) – בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי התפקיד ובהיקף הנדרש לשם כך, והכל לצורך אכיפת צווי פיקוח, גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן, או גילוי עבריינים והעמדתם לדין, לעניין עבריינים ועבירות שהמשטרה הצבאית מוסמכת לחקור.
(ב)
המשטרה הצבאית תהיה רשאית למסור מידע שקיבלה מהמרשם לגורמים המנויים בסעיף קטן (ג1)(2) בהתאם לפקודות המטה הכללי שנקבעו לפי אותו סעיף קטן.
(ג1)
הגורמים המנויים להלן יהיו רשאים לקבל מידע מהמרשם כמפורט בפסקאות (1) ו־(2), בדרך של בקשה למידע ביחס לאדם מסוים, שתכלול את פרטי זהותו של המבקש והמטרה שלשמה נדרש המידע:
(1)
מעריך מסוכנות וגורם מקצועי מתאם – בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי תפקידיהם לפי חוק זה ובהיקף הנדרש לשם כך;
(2)
ראש המטה הכללי, ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל, או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הרשאות גישה שייקבעו בפקודות המטה הכללי – בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי תפקידיהם ובהיקף הנדרש לשם כך.
(ד)
(1)
יחידת הפיקוח תמחק את פרטיו של עבריין המין מהמרשם בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם, ובהתאם לתקנות שיקבע השר לביטחון הפנים –
(א)
לגבי אדם שזוכה מביצוע עבירת המין שבקשר אליה מסר פרטים למרשם – בלא דיחוי לאחר המצאת פסק הדין המזכה כאמור בסעיף 20(ג);
(ב)
בתום עשר שנים מסיום תקופת הפיקוח שהוטלה על עבריין המין כאמור בפרק זה.
(2)
קמה, בקשר לעבריין המין, עילה חדשה למסירת פרטים כאמור בסעיף 20 בטרם חלפו התקופות האמורות בסעיף קטן זה, לפי הענין, לא יימחקו פרטי עבריין המין מן המרשם, ויחל מנין התקופה כאמור בסעיף קטן זה במועד שבו קמה העילה החדשה.
חובת מסירת פרטים [תיקון: תשע״א־3]
(א)
עבריין מין שהוצא לגביו צו פיקוח כאמור בפרק זה, חייב להתייצב ביחידת הפיקוח או במקום אחר כפי שיורה לו קצין הפיקוח בתוך שבעה ימים מיום הוצאת צו הפיקוח, ואם צו הפיקוח הוצא לפני שחרורו ממאסר או מאשפוז – בתוך שבעה ימים מיום שחרורו כאמור, ולמסור פרטים אלה:
(1)
שמו וכינויין אחרים שלו;
(2)
מספר תעודת הזהות או מספר הדרכון שלו;
(3)
תצלומו העדכני;
(4)
מקום מגוריו וכן כתובת שבה הוא שוהה באופן קבוע;
(5)
מקום עבודתו.
(6)
מספר הרישוי של רכב שבשימושו;
(7)
מספרי טלפון שבשימושו ודרכי התקשרות אחרות עמו;
(8)
כתובת שבה הוא שוהה או עתיד לשהות לפחות שבעה ימים ברציפות.
(ב)
חל שינוי בפרטים שבסעיף קטן (א), יודיע עבריין המין ליחידת הפיקוח על השינוי בתוך שבעה ימים מיום השינוי.
(ב1)
(1)
עבריין מין שפרטיו רשומים במרשם ואינו מצוי בפיקוח, ואשר על פי הערכת המסוכנות האחרונה שניתנה לגביו, רמת הסיכון כי יבצע עבירת מין נוספת היא לכל הפחות בינונית, יודיע ליחידת הפיקוח אחת לשנה, ממועד סיום תקופת הפיקוח ועד למועד מחיקת פרטיו מהמרשם (בסעיף זה – תקופת הדיווח), אם חל שינוי בפרטים כאמור בפסקאות (1) עד (7) של סעיף קטן (א), או אם לאו, וימסור את הפרטים המעודכנים, לרבות מסירת תצלומו העדכני אם חל שינוי משמעותי במראהו.
(2)
יחידת הפיקוח תיידע בכתב את עבריין המין כאמור בפסקה (1), עם סיום תקופת הפיקוח, על חובתו למסור פרטים כאמור באותה פסקה ועל משמעות הפרתה, ותציין בפניו את המועדים והדרך שבהם עליו למסור את הפרטים ואת מועד סיום תקופת הדיווח.
(ג)
זיכה בית המשפט אדם מביצוע עבירת המין שבשלה היה חייב במסירת פרטים כאמור בסעיף זה, ימציא התובע ליחידת הפיקוח, בלא דיחוי, העתק מפסק הדין שבו מזוכה האדם כאמור, באופן ובדרך שיקבע שר המשפטים.
(ד)
הפרת חובותיו של עבריין המין המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), כמוה כהפרת צו הפיקוח.
[תיקון: תשע״א־3]
פרק ג׳1: שיקום מונע
[תיקון: תשע״א־3]
סימן א׳: שיקום מונע בקהילה
הדרכים למתן שיקום מונע בקהילה [תיקון: תשע״א־3]
שיקום מונע בקהילה יינתן על פי תכנית שגובשה בהתאם להוראות סעיף 20ב ובכפוף להוראות סעיף 20ג, באחת מהדרכים המפורטות להלן:
(1)
כתנאי מתנאי צו מבחן – בהתאם לסעיף 5(2) לפקודת המבחן או בהתאם לסעיף 33א לחוק השיפוט הצבאי;
(2)
כתנאי מתנאי שחרור על־תנאי ממאסר – בהתאם לסעיף 13(ג) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר או בהתאם לסעיף 510(ד) לחוק השיפוט הצבאי;
(3)
במסגרת צו פיקוח – בהתאם להוראות סעיף 20ד.
תכנית לשיקום מונע בקהילה [תיקון: תשע״א־3]
(א)
שיקום מונע בקהילה יינתן באחד הגופים המנויים להלן (בחוק זה – מרכז לשיקום מונע):
(1)
מרכז מורשה כהגדרתו בסעיף 20יא לפרק ג׳2;
(2)
שירות המבחן למבוגרים ושירות המבחן לנוער כמשמעותם לפי פקודת המבחן;
(3)
הרשות לשיקום האסיר;
(4)
יחידה אחרת במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או במשרד הבריאות שהוכרה לפי סעיף 20ח.
(ב)
טיפול ייעודי במרכז לשיקום מונע יינתן על ידי מטפל שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 20טז(ג)(1) או (2).
(ג)
שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר הבריאות, לפי העניין, יפרסמו נהלים לעניין ביצוע תכניות לשיקום מונע במרכזים לשיקום מונע לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4).
(ד)
גורם מקצועי מתאם יגבש לגבי עבריין מין תכנית לשיקום מונע בקהילה, אם יש בשיקום המונע כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת, בהתאם להערכת מסוכנות שניתנה לגביו.
(ה)
תכנית לשיקום מונע בקהילה תבוצע במרכז לשיקום מונע שאליו הופנה עבריין המין בידי הגורם המקצועי המתאם; כללה התכנית גם טיפול שאינו טיפול ייעודי, רשאי הגורם המקצועי המתאם להפנות את עבריין המין לביצוע טיפול כאמור שלא במרכז לשיקום מונע.
טיפול תרופתי במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה [תיקון: תשע״א־3]
(א)
בסעיף זה –
”טיפול תרופתי“ – תרופות הורמונליות להפחתת הדחף המיני;
”טיפול נלווה“, לטיפול תרופתי – בדיקה ואבחון על ידי רופאים מומחים, אבחון פסיכולוגי או קרימינוגני, בדיקות מעבדה ובדיקות עזר רפואיות אחרות לפני או במהלך הטיפול, מעקב רפואי וטיפול רפואי בתופעות לוואי הנגרמות עקב השימוש בטיפול התרופתי;
”מבוטח“, ”קופת חולים“ ו”סל שירותי הבריאות“ – כהגדרתם בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.
(ב)
טיפול תרופתי יינתן לעבריין מין כחלק מתכנית לשיקום מונע בקהילה אם התקיימו כל אלה:
(1)
רופא בעל התמחות מתאימה, לפי אמות המידה שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות, מצא כי עבריין המין מתאים לקבל טיפול וכי יש בטיפול כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת;
(2)
ההמלצה למתן הטיפול וכן הטיפול והמעקב אחריו נעשים בהתאם לאמות מידה מקצועיות שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות;
(3)
הטיפול ניתן בשילוב טיפול ייעודי במרכז לשיקום מונע; על אף האמור בפסקה זו, טיפול תרופתי יכול שיינתן גם לא בשילוב טיפול ייעודי במרכז לשיקום מונע, במקרים חריגים ובתנאים שיפורסמו באמות המידה על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות;
(4)
עבריין המין נתן הסכמה מדעת, כמשמעותה בפרק ד׳ לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996, לקבלת הטיפול התרופתי, ואם אינו כשיר לתת הסכמה ואפוטרופסו הסכים לטיפול – בית המשפט אישר את מתן הטיפול לאחר ששמע את עמדת הגורמים המקצועיים ואת עמדת האפוטרופוס.
(ג)
טיפול תרופתי הניתן לפי הוראות סעיף קטן (ב), וטיפול נלווה לו יינתנו לעבריין המין כמפורט להלן:
(1)
לעבריין מין המבוטח בקופת חולים – במסגרת קופת החולים שבה הוא חבר, על פי סל שירותי הבריאות וההסדרים הנהוגים באותה קופה, ובלבד שהמבוטח לא יחויב בדמי השתתפות עצמית, ואם הטיפול הנדרש אינו כלול בסל שירותי הבריאות – על חשבון המדינה ובהתאם לנהלים שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות;
(2)
לעבריין מין שאינו מבוטח בקופת חולים – על חשבון המדינה ובהתאם לנהלים שפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות.
שיקום מונע במסגרת פיקוח [תיקון: תשע״א־3]
(א)
המלצת גורם מקצועי מתאם להחיל על עבריין מין תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח תובא לפני בית המשפט הדן בבקשה להוציא צו פיקוח, אם היא ניתנת ליישום ועבריין המין הסכים להשתתף בה; המלצה כאמור תובא לבקשת בית המשפט, ביוזמתו של הגורם המקצועי המתאם או לבקשת עבריין המין.
(ב)
בתכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח יפורטו כל אלה:
(1)
תקופת השיקום המונע ומועד תחילתה, שיהיה סמוך ככל הניתן למועד תחילת הפיקוח;
(2)
מרכז השיקום המונע האחראי לביצוע התכנית בכל שלב משלביה, והאופן שבו היא תבוצע מבין האופנים האלה:
(א)
שהייה במרכז לשיקום מונע בכל שעות היממה או בחלק מהן;
(ב)
שהייה במרכז לשיקום מונע לצורך קבלת טיפול ייעודי בלבד;
(3)
סוגי הטיפולים שיינתנו במסגרת התכנית לשיקום מונע מחוץ למרכז לשיקום מונע, ככל שטיפולים כאמור נכללים בתכנית;
(4)
מתן טיפול תרופתי כחלק מהתכנית לשיקום מונע, ככל שישנה המלצה לטיפול כאמור ובכפוף להוראות סעיף 20ג;
(5)
הגורם האחראי לתיאום ולמעקב אחר אופן ביצוע התכנית לשיקום מונע.
(ג)
הובאה לפני בית המשפט המלצה להחיל על עבריין מין תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח, וסבר בית המשפט כי יש בתכנית כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, יפרט בצו הפיקוח את פרטי התכנית, לאחר שהסביר לעבריין המין את משמעות התכנית ואת תנאיה ווידא את נכונותו לעמוד בתנאים אלה.
חזרת עבריין מין מהסכמתו לתכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח
(א)
עבריין מין שנתן את הסכמתו להשתתף בתכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח, רשאי לחזור בו, בכל עת, מהסכמתו לתכנית כולה או לתנאי מתנאיה; ואולם יראו בחזרה מהסכמה כאמור הפרה של צו הפיקוח שבו פורטו פרטי התכנית אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)
עבריין המין התייצב בפני מפקד יחידת הפיקוח והודיע בכתב על חזרתו מהסכמתו לתכנית, ולעניין חזרה מהסכמה לתנאי של טיפול תרופתי כאמור בסעיף 20ד(ב)(4) – התייצב בפני מפקד יחידת הפיקוח והודיע בכתב שחדל למלא את התנאי, לא יאוחר מ־48 שעות לאחר שחדל למלא את התנאי;
(2)
עבריין המין המשיך למלא אחר תנאי התכנית, למעט תנאי של טיפול תרופתי כאמור בסעיף 20ד(ב)(4), במשך 30 ימים מיום שהודיע כאמור בפסקה (1) או, לפי העניין, עד להחלטת בית המשפט בבקשה שהוגשה לפי סעיף 20ו, והכל לפי המוקדם.
(ב)
הודיע עבריין המין על חזרתו מהסכמה, כאמור בסעיף קטן (א), ידווח מפקד יחידת הפיקוח לנציג היועץ המשפטי לממשלה על הודעתו.
בקשה לשינוי מוסכם בתנאי השיקום [תיקון: תשע״א־3]
על אף האמור בסעיף 23, ביקש נציג היועץ המשפטי לממשלה לשנות תנאי מתנאי תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח, לבקשת עבריין המין או בהסכמתו, ואין בשינוי כאמור משום החמרה בתנאי השיקום המונע וכן אין בו כדי להשפיע על תנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בצו הפיקוח כאמור בסעיף 13, יגיש בקשה לשינוי הצו כאמור לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח, ובית המשפט שנמסרה לו בקשה כאמור רשאי לאשר את השינוי בלי לקיים דיון בבקשה.
[תיקון: תשע״א־3]
סימן ב׳: שיקום מונע בבית סוהר
שיקום מונע בבית סוהר [תיקון: תשע״א־3]
(א)
בסעיף זה –
”אסיר“ – אסיר שפוט כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;
”בית סוהר“ – מקום שהשר לביטחון הפנים הכריז עליו כבית סוהר לפי סעיף 69 לפקודה האמורה;
”יחידה של משרד הבריאות“ – יחידה של משרד הבריאות שהוכרה כמרכז לשיקום מונע לפי סימן ג׳, הפועלת בבית סוהר.
(ב)
השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקים מערך בשירות בתי הסוהר שתפקידו לגבש תכניות לשיקום מונע בבתי סוהר לאסירים עברייני מין ולבצען (בפרק זה – מערך השיקום בבתי הסוהר) תכניות כאמור יגובשו בתיאום עם היחידה של משרד הבריאות.
(ג)
השר לביטחון הפנים ושר הבריאות, יפרסמו, כל אחד בהתייעצות עם השר האחר, נהלים לעניין ביצוע תכניות כאמור בתחומי אחריותם.
(ד)
שיקום מונע בבית סוהר יינתן בהתאם לתכנית שגובשה על ידי מערך השיקום בבתי הסוהר, ובלבד שלפי הערכת מסוכנות שנערכה לגבי עבריין המין, יש בשיקום המונע כדי להפחית את רמת המסוכנות הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת, ועבריין המין הסכים להשתתף בתכנית כאמור; ואולם מערך השיקום בבתי הסוהר רשאי לקבוע תנאים מקדמיים לביצוע תכנית לשיקום מונע ואת המועד לתחילתה, בהתאם לצרכיו הטיפוליים של האסיר.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד), שוכנע ראש ענף טיפול ושיקום בבתי הסוהר, כי יש בתכנית לשיקום מונע שגובשה לגבי עבריין מין כדי לפגוע פגיעה שאינה זניחה בהסדרים בבית הסוהר הנוגעים לביטחון ולמשמעת של אסירים, וכי אין אפשרות לשנות את תנאי התכנית כך שלא תפגע בהסדרים כאמור, רשאי הוא שלא לאפשר לאסיר להשתתף בתכנית לשיקום מונע, ובלבד שהחלטתו כאמור תיבחן מחדש אחת לשישה חודשים.
(ו)
הוראות סעיף 20ג יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן טיפול תרופתי כחלק מתכנית לשיקום מונע בבית סוהר.
(ז)
טיפול ייעודי במרכז לשיקום מונע בבית הסוהר יינתן על ידי מטפל שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 20טז(ג)(1) או (2).
[תיקון: תשע״א־3]
סימן ג׳: הוראות כלליות
הכרה במרכזים לשיקום מונע [תיקון: תשע״א־3]
שר הרווחה והשירותים החברתיים או שר הבריאות, לפי העניין, רשאי להכיר ביחידה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או ביחידה במשרד הבריאות, לפי העניין, כמרכז לשיקום מונע.
הקמת מרכזים נוספים לשיקום מונע [תיקון: תשע״א־3]
מצא שר הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, כי אין די במרכזים לשיקום מונע הקיימים כדי לקיים את ההוראות לפי פרק זה, יקים מרכזים נוספים לשיקום מונע.
אמות מידה לטיפול ייעודי [תיקון: תשע״א־3]
המנהל הכללי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים יחד עם המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאים לפרסם אמות מידה מקצועיות לטיפול ייעודי לפי חוק זה.
פרק ג׳2: חובות רישוי וסמכויות אכיפה ופיקוח במרכזים מורשים
[תיקון: תשע״א־3]
סימן א׳: הגדרות
הגדרות – פרק ג׳2 [תיקון: תשע״א־3]
בפרק זה –
”בעלים“, של מרכז מורשה – מי שמפעיל מרכז מורשה או מי שמבקש להפעיל מרכז כאמור, לפי העניין;
”בקשה בעניין צו“ – בקשה להארכת תוקפו של צו הגבלה מינהלי לפי סעיף 20כד(ו), בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף 20כו, או בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי לפי סעיף 20כז;
”הליכים“ – החל בחקירה על פי דין;
”העסקה“ – בתמורה או שלא בתמורה, לרבות התקשרות לשם מתן שירותים;
”מנהל“, של מרכז מורשה – מי שבידיו הסמכויות או האחריות לניהול המרכז;
”ממונה“ – הממונה על הרישוי שמונה לפי סעיף 20יב;
”מרכז מורשה“ – מרכז לשיקום מונע שקיבל רישיון לפי סעיף 20יג;
”רישיון הפעלה“, ”רישיון“ – רישיון להפעלת מרכז מורשה שניתן לפי הוראות סימן ב׳;
”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”השר“ – שר הרווחה והשירותים החברתיים.
[תיקון: תשע״א־3]
סימן ב׳: רישיון להפעלת מרכז מורשה
ממונה על הרישוי [תיקון: תשע״א־3]
השר ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה על הרישוי שתפקידיו יהיו לפי הוראות פרק זה.
בקשה לרישיון או לחידושו [תיקון: תשע״א־3, תשפ״ג]
(א)
המבקש לקבל רישיון או לחדשו להפעלת מרכז מורשה לשיקום מונע, יגיש לממונה בקשה לרישיון.
(ב)
השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי, יקבע הוראות לעניין בקשה לרישיון, לרבות הפרטים שתכלול והמסמכים שיצורפו אליה.
(ג)
בקשה לחידוש רישיון הפעלה תוגש 45 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפו של הרישיון; הוגשה בקשה כאמור, יעמוד הרישיון הקיים בתוקפו עד למתן החלטת הממונה בבקשה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לממונה לפי פרק זה.
(ד)
השר יפרסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה והשירותים החברתיים רשימה של מרכזים מורשים.
הודעה על שינוי פרטים [תיקון: תשע״א־3]
בעל רישיון הפעלה יודיע לממונה, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה לרישיון לפי סעיף 20יג, בתוך 30 ימים מיום השינוי.
תנאים למתן רישיון או לחידושו [תיקון: תשע״א־3]
(א)
הממונה ייתן רישיון הפעלה או יחדשו, אם מצא כי מתקיימים כל אלה:
(1)
מבקש הרישיון והמנהל של המרכז שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, ואם המבקש כאמור הוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד ומנהלו, לא הורשעו בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי כי יהיו בעלים או מנהל, לפי העניין, של מרכז מורשה;
(2)
מבקש הרישיון או חידושו הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא עומד בתנאים הנדרשים לפעילותו של מרכז מורשה לפי סעיף 20טז או כי הוא ערוך לעמוד בהם במועד שיקבע הממונה;
(3)
מבקש הרישיון או חידושו לא הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוכרז פושט רגל – ניתן לו הפטר כאמור בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, אשר לפי תנאיו אינו אוסר עליו להיות בעל רישיון, ואם הוא תאגיד – הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו;
(4)
מתן הרישיון למבקש הרישיון או חידושו אינו נוגד את טובת הציבור או את טובת המטופלים.
(ב)
היו תלויים ועומדים נגד מבקש הרישיון או המנהל, כאמור בסעיף קטן (א)(1), הליכים בעבירות כאמור באותו סעיף קטן, רשאי הממונה לדחות את החלטתו בעניין מתן הרישיון עד לסיום ההליכים כאמור.
(ג)
הממונה רשאי להתנות מתן רישיון הפעלה או חידושו, בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), בהתאם למאפייני המרכז ולסוגי המטופלים בו, אם מצא שתנאים אלה נדרשים להפעלתו התקינה של המרכז המורשה, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון.
(ד)
הממונה יסרב ליתן רישיון הפעלה או לחדשו, אם לא התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (א) או (ג), מנימוקים שימסור למבקש הרישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו.
תנאים לפעילותו של מרכז לטיפול ייעודי [תיקון: תשע״א־3, תשפ״ג]
(א)
במרכז מורשה לא יועסק מטפל ייעודי או עובד אחר שנמצא בקשר ישיר ומתמשך עם המטופלים במרכז במסגרת תכנית לשיקום מונע, אלא אם כן הציג אישור מאת הממונה כי לא הורשע בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי שיועסק במרכז, וכן כי לא קיימות נסיבות אחרות שבשלהן העסקתו תהיה מנוגדת לטובת הציבור או לטובת המטופלים; סעיף קטן זה לא יחול לעניין בעל הרישיון ומנהל המרכז.
(ב)
היו תלויים ועומדים נגד המועמד להעסקה הליכים בעבירות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה לדחות את החלטתו בעניין מתן האישור עד לסיום ההליכים נגדו.
(ג)
טיפול ייעודי במרכז מורשה יינתן על ידי מי שמתקיימות לגביו הוראות פסקאות (1) או (2) שלהלן:
(1)
(א)
הוא רופא מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, או קרימינולוג קליני או קרימינולוג אחר שקיבל רישוי לפי חוק לעסוק בטיפול;
(ב)
הוא בעל ניסיון והכשרה מקצועית, לרבות השתלמויות והדרכות בתחום עבריינות המין, כפי שקבע השר בהסכמת שר הבריאות ובאישור הוועדה לביטחון לאומי;
(2)
הוא נמצא בשלבי ההכשרה להיות אחד מהמנויים בפסקה (1) ועומד בתנאים שקבע השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי.
(ד)
לא ישהו ולא יטופלו, באותה עת, במרכז מורשה, קטינים ובגירים יחד, למעט לצורך טיפול משפחתי; לעניין זה, ”בגיר“ – למעט מי שטרם מלאו לו 20 שנים והוא שוהה או מטופל במרכז מאז היותו קטין.
(ה)
השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לפעילות מרכז מורשה בעניינים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לפעילות זו, בהתאם למאפייני המרכז ולסוגי המטופלים:
(1)
תנאים ואמצעים הדרושים להפעלתו התקינה של המרכז, לרבות תנאים פיזיים, סביבתיים, בטיחותיים ותברואתיים;
(2)
תנאים לעניין סדר היום במרכז, לרבות חלוקת הזמן בין סוגי הפעילויות הניתנות בו, וכן תנאים לעניין תכנית הטיפול הניתנת למטופלים במרכז;
(3)
תקן המועסקים במרכז, לרבות היחס בין מספרם לבין מספר המטופלים במרכז;
(4)
תנאי כשירות, ניסיון והכשרה מקצועית, לרבות השתלמויות והדרכות, הנדרשים מהצוות הטיפולי־מקצועי המועסק במרכז וממנהל המרכז;
(5)
הסתייעות במומחים או במטפלים אחרים בנוגע לסוגים מסוימים של טיפולים הניתנים במרכז;
(6)
תנאים לעניין ניהול תיקים, וכן שמירה, תיעוד, איסוף וביעור של מידע לגבי המטופלים במרכז;
(ו)
תקנות לפי סעיף קטן (ה)(1) עד (3) ו־(6) יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות, ולעניין תקנות לפי סעיף קטן (ה)(6) לגבי שמירה, תיעוד, איסוף וביעור של מידע – גם בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי; תקנות לפי סעיף קטן (ה)(4) ו־(5) יותקנו בהסכמת שר הבריאות.
תנאים ברישיון [תיקון: תשע״א־3]
הממונה רשאי, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, לקבוע ברישיון הפעלה תנאים בהתאם למאפייני המרכז ולסוגי המטופלים בו, שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לרבות בעניינים המפורטים בסעיף 20טז, וכן רשאי הוא, בכל עת, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן הרישיון, לגרוע מתנאי הרישיון או לשנותם.
תקופת תוקפו של רישיון [תיקון: תשע״א־3]
(א)
תוקפו של רישיון הפעלה ראשון שניתן יהיה לשנה; רישיון יחודש לתקופות נוספות של שלוש שנים כל אחת, אם יתקיימו התנאים המפורטים בסעיפים 20טו עד 20יז.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), הממונה רשאי לתת רישיון הפעלה או לחדשו, לפי העניין, לתקופות קצרות מהתקופות האמורות באותו סעיף קטן, אם סבר כי מבקש הרישיון לא יעמוד בתנאי הרישיון שנקבעו, או אם השתנו הנסיבות לקבלת הרישיון, לאחר שהודיע למבקש הרישיון בכתב את נימוקיו ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו.
ביטול או התליה של רישיון [תיקון: תשע״א־3]
(א)
הממונה רשאי, לאחר שנתן לבעל רישיון הפעלה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו –
(1)
לבטל את הרישיון או להתלותו לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
(א)
הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(ב)
חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי סעיף 20טו;
(ג)
הופר תנאי מתנאי הרישיון או הופרה הוראה מההוראות לפי סימן זה, לרבות תנאי מהתנאים לפעילותו של מרכז מורשה לפי סעיפים 20טז ו־20יז;
(2)
להתלות את הרישיון לתקופה שיקבע אם נפתחו נגד בעל הרישיון הליכים בעבירות כאמור בסעיף 20טו(א)(1).
(ב)
הממונה לא יבטל רישיון הפעלה ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(1)(ב) או (ג), אלא לאחר שדרש, בכתב, מבעל הרישיון לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו, כאמור באותו סעיף קטן, באופן שהורה במועד סביר בנסיבות העניין, ובעל הרישיון לא עשה כן; ביטול רישיון ההפעלה או התלייתו יכול שייעשו בלא דרישה כאמור, אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה כאמור.
(ג)
הגבלה על העברת רישיון [תיקון: תשע״א־3]
רישיון הפעלה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובתנאים שקבע; העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל רישיון הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מהממונה, ורשאי הוא לקבוע כי העברה כאמור טעונה רישיון חדש; אישור כאמור לא יינתן אלא אם כן שוכנע הממונה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן רישיון הפעלה.
אגרה בעד רישיון או חידושו [תיקון: תשע״א־3]
השר רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת רישיון הפעלה או חידושו.
[תיקון: תשע״א־3]
סימן ג׳: סמכויות אכיפה ופיקוח
הסמכת מפקחים וסמכויותיהם [תיקון: תשע״א־3]
(א)
השר יסמיך מפקחים מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי פרק זה.
(ב)
לא יוסמך למפקח לפי סעיף זה, אלא מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 ימים ממועד פניית השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3)
הוא קיבל הכשרה מתאימה, לרבות בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.
(ג)
הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
סמכויות מפקח [תיקון: תשע״א־3]
(א)
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי פרק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף קטן (ב) –
(1)
להיכנס למרכז מורשה ולדרוש ממטפל, מעובד או ממי שנחזה לאחד מאלה – למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
להיכנס למרכז מורשה ולדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי פרק זה; לעניין זה, ”מסמך“ – לרבות תיקים של מטופלים במסגרת תכנית לשיקום מונע, דוחות, תעודות ופלטים הנוגעים למטופלים כאמור;
(ב)
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
יש בידו תעודת מפקח המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
צו הגבלה מינהלי [תיקון: תשע״א־3]
(א)
היה לממונה יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון הפעלה לפי סעיף 20טו או הופר תנאי מתנאי הרישיון או מההוראות לפי סימן זה, וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלום הציבור או בשלומם של מטופלים במרכז מורשה, או שישנו יסוד סביר לחשש שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור, רשאי הוא לדרוש, בכתב, מהבעלים או מהמנהל של המרכז לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו (בסימן זה – התראה מינהלית), באופן ובמועד שנקבעו בהתראה.
(ב)
ניתנה התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי הממונה להורות, בצו, לאחר שהתייעץ עם הגורם המקצועי המתאם, על הגבלת הטיפול שניתן במקום במסגרת תכנית לשיקום מונע, לרבות הוראה כי לא יינתן במקום טיפול כאמור או כי הוא יינתן במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו (בפרק זה – צו הגבלה מינהלי); הממונה רשאי לקבוע בצו הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא הממונה כי כתוצאה מפעילותו של המרכז המורשה יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלום הציבור או בשלומם של המטופלים במרכז מורשה, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי כאמור בסעיף קטן (ב), בלי שנתן קודם לכן התראה מינהלית.
(ד)
לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה לבעלים של המרכז המורשה שלגביו ניתן הצו, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו לפני הממונה; לא ניתן לאתר את הבעלים בשקידה סבירה, תינתן ההזדמנות כאמור למנהל המרכז, ככל שאפשר לאתרו בשקידה סבירה.
(ה)
על אף הוראות סעיף קטן (ד), מצא הממונה כי יש חשש לפגיעה מיידית בשלום הציבור או בשלומם של המטופלים במרכז מורשה, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ג) גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור באותו סעיף קטן, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות לטעון טענות כאמור כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
(ו)
צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי הממונה להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 45 ימים מיום שניתן; בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי סעיף 22(ג) רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, אם שוכנע כי התקיימה עילה מהעילות האמורות בסעיפים קטנים (א), (ג) או (ה); ואולם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא צו ההגבלה המינהלי, לא יאריך בית המשפט את תוקפו של הצו לפי סעיף זה מעבר ל־30 ימים לאחר הגשת כתב האישום ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 20כז.
(ז)
לשם קיום הוראות צו הגבלה מינהלי, רשאי שוטר להיכנס למרכז מורשה שלגביו ניתן הצו, ולנקוט אמצעים סבירים לצורך ביצועו.
עיון חוזר [תיקון: תשע״א־3]
הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי רשאי להגיש, לאחר תיקון ההפרה או לאחר שפסקה עילת המניעה לפעילות המרכז המורשה, בקשה לעיון חוזר; הוגשה בקשה כאמור ומצא הממונה כי ההפרה תוקנה או כי אין עוד מניעה לפעילותו של המרכז המורשה, יבטל את צו ההגבלה המינהלי.
בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי [תיקון: תשע״א־3]
(א)
הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי סעיף 22(ג) בקשה לביטולו.
(ב)
הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
(ג)
בית המשפט רשאי לבטל צו הגבלה מינהלי, לאשרו או לשנות תנאי מתנאיו.
צו הגבלה שיפוטי [תיקון: תשע״א־3]
(א)
הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 22(ג) או בשל הפרת צו הגבלה מינהלי, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, אם שוכנע כי התקיימה עילה מהעילות האמורות בסעיף 20כד(א), (ג) או (ה), לצוות על הגבלת הטיפול שניתן במקום במסגרת תכנית לשיקום מונע, לרבות הוראה כי לא יינתן במקום טיפול כאמור או כי הוא יינתן במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו עד לסיום ההליכים המשפטיים או לתקופה אחרת שיקבע (בפרק זה – צו הגבלה שיפוטי); בית המשפט רשאי לקבוע בצו הגבלה שיפוטי הוראות לעניין האחראים לביצוע הוראות הצו ודרכי הבטחת מילויו.
(ב)
הורשע אדם בעבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל עליו, לתת צו הגבלה שיפוטי לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
קבילות ראיות במתן החלטה בעניין צו [תיקון: תשע״א־3]
לצורך החלטה בבקשה בעניין צו לפי סעיפים 20כד(ו) או 20כו ועד להגשת כתב אישום, רשאי בית המשפט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.
סדרי דין בהחלטה בבקשה בעניין צו באין הוראות [תיקון: תשע״א־3]
בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה אחרת לפי חוק זה או בחיקוק אחר ינהג בית המשפט, בדונו בבקשה בעניין צו, בדרך הנראית לו הטובה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
עיון חוזר בהחלטה בבקשה בעניין צו [תיקון: תשע״א־3]
בית משפט שנתן החלטה בבקשה בעניין צו רשאי לדון מחדש בהחלטתו, לבקשת מי שרואה את עצמו נפגע מההחלטה אשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו או אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן ההחלטה.
ערעור על החלטה בבקשה בעניין צו [תיקון: תשע״א־3]
(א)
על החלטה בבקשה בעניין צו ניתן לערער לבית משפט שלערעור.
(ב)
הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי שניתן לפי סעיף 20כז(ב) רשאי לערער עליו במסגרת הערעור על גזר הדין.
פרק ד׳: הוראות שונות
הסמכות הענינית
(א)
הסמכות הענינית לדון לפי פרק ג׳ תהא לבית המשפט שדן בעבירת המין; ואולם אם בית המשפט שדן בעבירת המין היה בית דין צבאי, והמועד לקיום דיון לפי פרק ג׳ הוא ערב שחרור עבריין המין ממאסר או מאשפוז או לאחר שחרור כאמור, או שמתקיים דיון לפי סעיף 14(ב) או (ג), לפי הענין, ומועד זה חל לאחר גמר השירות הצבאי שבתקופתו עבר את עבירת המין, תהיה הסמכות הענינית לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בעבירת המין אם לא היה דן בה בית דין צבאי.
(ב)
על אף הוראות סעיפים 201 ו־202 לחוק השיפוט הצבאי, היה בית המשפט המוסמך לפי סעיף קטן (א) בית דין צבאי, יתקיים הדיון בבקשה לפי הוראות פרק ג׳ לפני שופט צבאי־משפטאי אחד, אלא אם כן המועד שבו מתקיים הדיון הוא מיד לאחר מתן גזר הדין.
עונשין [תיקון: תשע״א־3]
(א)
המפר את צו הפיקוח, לרבות תנאי מתנאי הפיקוח הכלולים בו, דינו – מאסר שנתיים; לעניין זה יראו סירוב לדרישת קצין פיקוח לתת דגימת נשיפה או דגימת שתן לפי סעיף 18(א)(9), כהפרה של צו הפיקוח.
(א1)
המפר את חובת הדיווח הקבועה בסעיף 20(ב1)(1), דינו – מאסר שלושה חודשים.
(ב)
(ג)
המפעיל או מנהל מרכז מורשה שלא בהתאם לתנאי הרישיון, דינו – מאסר שנה.
(ד)
נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
אחריות נושא משרה בתאגיד [תיקון: תשע״א־3]
(א)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות לפי סעיף 22(ב) ו־(ג), בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 22(ב) או (ג) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.
(ג)
בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
עיון חוזר וערר [תיקון: תשע״א־3, תשע״ג]
עבריין מין שהוצא לגביו צו פיקוח לפי פרק ג׳, או נציג היועץ המשפטי לממשלה, רשאי –
(1)
לפנות לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח בבקשה לעיון חוזר בצו ובכלל זה בתנאי מתנאי תכנית לשיקום מונע בקהילה שפורטו בצו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות; ואולם רשאי בית המשפט לדחות בקשה כאמור על הסף, אם שוכנע שעל פניה הבקשה אינה מגלה עילה, או שהיא טורדנית או קנטרנית;
(2)
להגיש ערר לבית משפט שלערעור על כל אחת מהחלטות אלה:
(א)
(ב)
החלטה בעיון חוזר.
מינוי סניגור
בית המשפט ימנה לעבריין המין סניגור, אם שוכנע כי אין לו אמצעים לשכור סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי פרק ג׳.
שיתוף פעולה בין מרכז לשיקום מונע, גורם מקצועי מתאם ויחידת הפיקוח [תיקון: תשע״א־3]
(א)
מרכז לשיקום מונע, בקשר לעבריין מין המטופל במסגרת תכנית לשיקום מונע, גורם מקצועי מתאם ויחידת הפיקוח, ישתפו פעולה ביניהם בכל הנוגע לביצוע תפקידם לפי חוק זה, ובכלל זה יעבירו ביניהם מידע בדבר הפרת צו פיקוח או שינוי של תנאי מתנאיו, אי־קיום תנאי מתנאיה של תכנית לשיקום מונע בקהילה שפורטו בצו פיקוח, וכל מידע אחר שיש בו כדי להשפיע על תהליך פיקוח ומעקב או שיקום מונע שמתבצעים לפי חוק זה.
(ב)
שר הרווחה והשירותים החברתיים והשר לביטחון הפנים יפרסמו נהלים לעניין שיתוף הפעולה והעברת מידע לפי סעיף זה.
דיווח לכנסת – הוראת שעה [תיקון: תשע״א־3, תשע״ג, תשפ״ג]
(א)
השר לביטחון הפנים ידווח לוועדה לביטחון לאומי, אחת לשנה, ב־1 במרס על כל אלה:
(1)
מספר עברייני המין שהוצא לגביהם צו פיקוח כאמור בסעיף 12, ותקופת הפיקוח שנקבעה לגביהם;
(2)
סוגי תנאי הפיקוח והמעקב שנקבעו בצווי הפיקוח כאמור בסעיף 13;
(3)
מספר עברייני המין שהוצא לגביהם צו פיקוח והורשעו בביצוע עבירת מין נוספת, בין במהלך תקופת הפיקוח ובין לאחריה.
(ב)
שר המשפטים ידווח לוועדה לביטחון לאומי, אחת בשנה, על כל אלה:
(1)
מספר האנשים שהורשעו בביצוע עבירות מין;
(2)
מספר עברייני המין שבית המשפט מינה להם סניגור לפי סעיף 6(ד)(1) או לפי סעיף 24.
(ג)
דיווח ראשון כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין, יימסר לוועדה לביטחון לאומי בתום שנה מיום תחילתו של חוק זה.
(ד)
סעיפים קטנים (א) עד (ג) יעמדו בתוקפם עד תום עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה.
(ה)
השר לביטחון הפנים ושר הבריאות, לפי העניין, ידווחו לוועדה לביטחון לאומי, אחת לשנה, ב־1 במרס, על כל אלה:
(1)
מספר האסירים שהם עברייני מין, וכן מספר האסירים כאמור המשתתפים בתכנית לשיקום מונע בבית סוהר לפי סימן ב׳ בפרק ג׳1, תקופת השיקום המונע שנקבעה לגבי כל אחד מהם והאופן שבו מבוצע השיקום המונע;
(2)
מספר האסירים שהם עברייני מין, שלא התאפשר להם להשתתף בתכנית לשיקום מונע בבית סוהר והסיבות שבשלהן לא התאפשר להם להשתתף בתכנית, לרבות משום שהתכנית אינה בשפה המובנת להם, והשפות המובנות לאותם אסירים;
(3)
מספר האסירים שהם עברייני מין, שראש ענף טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר החליט שלא לאפשר להם להשתתף בתכנית לשיקום מונע בבית סוהר בהתאם להוראות סעיף 20ז(ה), הנימוקים למתן ההחלטה כאמור ומשך הזמן שבו לא ניתן שיקום מונע בשל אותה החלטה;
(4)
מספר האסירים שהם עברייני מין, שהשלימו בשנה שקדמה למועד הדיווח תכנית לשיקום מונע בבית סוהר והערכות המסוכנות שלהם בתחילת התכנית ובסיומה.
(ו)
שר הרווחה והשירותים החברתיים ידווח לוועדה לביטחון לאומי, אחת לשנה, ב־1 במרס, על כל אלה:
(1)
מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה, וכן ידווח לגבי כל אחד מעברייני המין כאמור פרטים אלה:
(א)
הדרך שבה ניתן לו השיקום המונע, מבין הדרכים המפורטות בסעיף 20א;
(ב)
תקופת השיקום המונע שנקבעה לגביו;
(ג)
המרכז לשיקום מונע האחראי לביצוע התכנית לשיקום מונע החלה לגביו, ואופן ביצוע התכנית;
(2)
מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה כתנאי מתנאי צו מבחן לפי סעיף 20א(1) או במסגרת תנאי שחרור ממאסר לפי סעיף 20א(2) ושהוטל עליהם, נוסף על צו המבחן כאמור או על תנאי השחרור ממאסר, לפי העניין, גם צו פיקוח;
(3)
מספר עברייני המין שנקבע לגביהם טיפול תרופתי במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה, משך הזמן שנקבע למתן הטיפול התרופתי כאמור וטיפול אחר שניתן להם במהלך אותה תקופה;
(4)
מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה שהורשעו בביצוע עבירת מין נוספת במהלך תקופת השיקום המונע כאמור;
(5)
מספר עברייני המין שהומלצה או נקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה שלא התאפשר להם להשתתף בתכנית והסיבות שבשלהן לא התאפשר להם להשתתף בתכנית;
(6)
מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה ולא השלימו את התכנית שנקבעה להם, והסיבות לכך.
(ז)
שר הביטחון ידווח לוועדה לביטחון לאומי, אחת לשנה, ב־1 במרס, על מספר החיילים שהורשעו בעבירת מין, ולא התאפשר להם להשתתף בתכנית לשיקום מונע משום שהם כלואים בבית סוהר צבאי.
(ח)
סעיפים קטנים (ה) עד (ז) יעמדו בתוקפם עד תום עשר שנים מיום תחילתו של חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון מס׳ 3), התשע״א–2011.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשע״א־3, תשפ״ג]
(א)
השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט פרק ב׳, סימנים א ו־ג בפרק ג׳1 ופרק ג׳2, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר בענינים אלה:
(1)
תנאי הכשרה לקציני פיקוח;
(2)
ניהול המרשם – בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי;
(3)
גישה למרשם, אופן העברת המידע מהמרשם, שמירת המידע ותיעוד קבלתו, בהסכמת שר המשפטים והשר הממונה על הגוף שהמרשם פתוח בפניו או על הגוף שרשאי לקבל ממנו מידע, וכן באישור הוועדה לביטחון לאומי.
(ב)
שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בענינים אלה:
(1)
סדרי דין לענין הגשת בקשה להוצאת צו פיקוח כאמור בסעיף 12, לרבות בקשות לפי סעיפים 14 ו־23 – לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים; ואולם סדרי דין כאמור בדיון לפני בית דין צבאי ייקבעו על ידי שר הביטחון בהסכמת שר המשפטים;
(2)
אופן ודרך המצאת העתק מפסק דין המזכה אדם כאמור בסעיף 20(ג).
(ג)
שר הבריאות ממונה על ביצוע פרק ב׳, והוא רשאי, בהסכמת שר הרווחה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר בענינים אלה:
(1)
תנאי הכשרה למעריכי מסוכנות;
(2)
פיקוח על מעריכי מסוכנות.
(ד)
שר הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצוע סימנים א׳ ו־ג׳ בפרק ג׳1 ועל ביצוע פרק ג׳2, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועם.
שמירת דינים [תיקון: תשע״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב]
(א)
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק המידע הפלילי לענין מסירת מידע למי שזכאי לקבלו, ואולם אין בהוראות חוק המידע הפלילי כדי לפגוע בהוראות סעיפים 3, 4, 6 ו־16.
(ב)
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס״א–2001, או מהוראות חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004.
(ג)
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות קצין מבחן על פי דין.
הנוסח שולב בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955.
הנוסח שולב בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971.
הנוסח שולב בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995.
הנוסח שולב בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001.
הנוסח שולב בחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001.
תחילה, תחולה והחלה הדרגתית
(א)
תחילתו של חוק זה ביום ט׳ בתשרי תשס״ז (1 באוקטובר 2006) (בחוק זה – יום התחילה).
(ב)
הוראות חוק זה יוחלו בהדרגה, במועדים שייקבעו בצווים שיוציא השר לביטחון הפנים לאחר התייעצות עם שר הרווחה ועם שר המשפטים, ובלבד –
(1)
שביום התחילה יחולו הוראות חוק זה על עבריין מין שנידון למאסר בפועל, ריצה את מלוא תקופת המאסר שהוטל עליו, ולא שוחרר על־תנאי;
(2)
שעד יום י״ט בתשרי התשס״ח (1 באוקטובר 2007) יחולו הוראות חוק זה על עבריין מין שהורשע בביצוע עבירת מין שנפגע העבירה בה היה קטין;
(3)
שעד יום ב׳ בתשרי התשס״ט (1 באוקטובר 2008) יחולו הוראות חוק זה על כל עבריין מין שנידון למאסר בפועל אף אם לא סיים לרצות את מלוא תקופת המאסר שהוטלה עליו;
(4)
שעד יום ד׳ בתשרי התשע״ב (2 באוקטובר 2011) יחולו הוראות חוק זה על כלל עברייני המין.
(ג)
חוק זה יחול, לפי הענין, על כל אחד מאלה:
(1)
טרם ניתנה הכרעת דין בענינו;
(2)
הורשע וטרם נגזר דינו;
(3)
נידון לעונש מאסר בפועל ובמועד תחילתו של חוק זה טרם שוחרר ממאסר;
(4)
בית משפט הורה על אשפוזו ובמועד תחילתו של חוק זה טרם שוחרר מאשפוז.
התקבל בכנסת ביום כ׳ בכסלו התשס״ו (21 בדצמבר 2005).
- אריאל שרון
ראש הממשלה - גדעון עזרא
השר לביטחון הפנים - משה קצב
נשיא המדינה - ראובן ריבלין
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.