תרגום יונתן (כל הפרק)

עוד לא הגיע הזמן למקדש

שליחותו העיקרית של חגי הנביא היתה לעודד את בני ישראל לבנות את בית המקדש השני. והטענה הראשונה שהוא התמודד איתה היתה:

(חגי א ב): "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר: הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ 'לֹא עֶת בֹּא עֶת בֵּית ה' לְהִבָּנוֹת'."

הטענה נאמרה למנהיגי העם, זרובבל ויהושע, כדי שיידעו את הלך הרוח בעם וישתפו פעולה עם הנביא בשליחותו לשנות הלך רוח זה.

ניתן להבין את הטענה בכמה דרכים (על-פי ספרו של הרב אליהו מאלי אורות מציון ) :

1. סיבה מדינית : מבחינה מדינית הוטל איסור מטעם הממלכה הפרסית לבנות את בית המקדש. אם כן לבנות עתה פירושו למרוד במלכות.

2. סיבה דתית : אומרים העולים, בעבר חשבנו שהגיע הזמן ונכזבנו (ראו חישובי קץ ), ומי ערב לנו שעתה הגיעה העת? מלכי גויים ואף גדולי עמנו טעו בכך. אף איסור יש בדבר: " "... כדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר ג' שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה. ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם. ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי" " (כתובות קיא א) .

סיבה זו נרמזת בכפילות שבפסוק ב. "לא עת בא, עת בית ד'": כביכול אומר הנביא לא הגיע הזמן של הזמן. מהי העת השניה הנזכרת בפסוק? ייתכן שהכוונה היא: הזמן של הפקידה האלוקית, זמן הקץ של שבעים השנים.

3. סיבה כלכלית : מצבם הכלכלי של העולים היה בכי רע (חגי א ו): "זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב". הארץ אינה נענית לזורעים אותה ואינה נותנת פירותיה בעין יפה. אין די אוכל בכדי להשביע את הנפש. שותים מעט יין, אך אין בו די בכדי להשתכר. הבגדים מועטים מכדי שיחממו את בעליהם. המשכורת זעומה כאילו הוטל הכסף לארנק שיש בו חור. כיצד אפשר להיכנס להרפתקאה יקרה כל כך כבנין בית המקדש? מי יממן את הבנין? יש כאן קל וחומר, אם את עצמנו איננו מחזיקים בכבוד, כיצד נממן את הבנין היקר?

4. סיבה בטחונית : בית המקדש צריך להיבנות בתקופה של שלום, ובתקופה זו עדיין לא היה שלום.

תשובת הנביא היא:

(חגי א ד): "הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים, וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב?!"

חגי נכנס לבתיהם ורואה שהם יושבים בבתים מקורים בהידור (=ספונים). בלי קשר לתקופה - ברור שבני ישראל צריכים להשקיע בבית ה' לפחות כמו שהם משקיעים בביתם הפרטי. הנביא משתמש באותה מילה שהעם משתמש בה - " עת " - ואומר להם: לא משנה מה הסיבה שבגללה אתם חושבים שהזמן עדיין לא הגיע - עצם העובדה שאתם יושבים בבתיכם היציבים והמרווחים מראה שהגיע הזמן: המצב המדיני, הכלכלי, הבטחוני והדתי מספיק טוב כדי שתבנו בית לכבוד ה'.

האם הטענה הזו נכונה תמיד? לא בהכרח: הרי גם דוד המלך אמר,  (שמואל ב ז ב): "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא: רְאֵה נָא, אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים , וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה", כלומר, הגיע הזמן לבנות בית מקדש לה'. ובכל זאת, ה' לא דרש מדוד ואף לא התיר לו לבנות את בית המקדש!

אבל ייתכן שהטענה הזו היא "ברירת המחדל": ברגע שאדם יושב בבית יציב ומרווח, הוא צריך להתחיל להשקיע בבניין בית ה', עד שה' בעצמו מתערב ואומר לו שיפסיק.

פירוש נוסף: אומר להם הנביא: "ובבתיכם כן הגיעה העת לשבת? אם אכן לא הגיע העת של בנין המקדש, כיצד הגיעה העת לשבת בבתיכם כאן בארץ ולא בגלות? האין זאת על פי הצהרת כורש שאיפשרה את התחלת בנין המקדש?" (הרב מאלי) .