חבל נחלתו כ סה

<< · חבל נחלתו · כ · סה · >>

סימן סה

אבק על צביעת בית חבירו

שאלה

עריכה

חברת בניה בונה שכונת מגורים להרחבת עיר. פלוני המתגורר בעיר בסביבת אותה שכונה בהקמה החליט לצבוע את ביתו מבחוץ. הוא צבעו לבן, אבל אבק המשאיות שעברו בסביבת ביתו גרם לכך שכל הצבע התמלא אבק, ועל כן הבית קיבל גוון חום. הוא תובע את חברת הבניה שאבק המשאיות שלה הנכנסות ויוצאות מאתר הבניה גרם לקלקול הצבע.

האם יש מקום לתביעתו?

תשובה

עריכה

א. אדם מצווה על הרחקת נזקיו.

כך נפסק בשו"ע (חו"מ סי' קנה סעי' כב): "מרחיקין את גורן קבוע מהעיר חמשים אמה, כדי שלא יוליך הרוח התבן בעת שזורה, ויזיק לבני העיר... וכן לא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו, אלא אם כן היה לו חמשים אמה לכל רוח, כדי שלא יזיק התבן לנטיעת חבירו או לנירו".

וא"כ לכאורה המשאיות שנעו בסביבת ביתו חייבות לפצות אותו על קלקול הצבע לביתו.

עוד כתב השו"ע בסעיף כד: "מרחיקין השובך מהעיר חמשים אמה, ולא יעשנו בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח. ואם לקחו כמו שהוא, אפילו הוא בתוך (בית) רובע, הרי הוא בחזקתו. ואף אם יפול, יכול לחזור לבנותו, שטוענים ללוקח לומר ראשון עשאו ברשות, לא שנא נגד יחיד לא שנא נגד רבים".

המרחק של חמישים אמה אינו קצוב למעלה כאמור באותו סימן בסעיף לד: "מי שעשה גורן בתוך שלו, או קבע בית הכסא או מלאכה שיש בה אבק ועפר וכיוצא בהם, צריך להרחיק כדי שלא יגיע העפר או ריח בית הכסא או האבק לחבירו, כדי שלא יזיקו; אפילו היתה הרוח הוא שמסייע אותו בעת שעושה מלאכתו ומוליכה את העפר או נעורת הפשתן והמוץ וכיוצא בהן ומגיעתן לחבירו, הרי זה חייב להרחיק, כדי שלא יגיעו ולא יזיקו, ואפילו ע"י רוח מצוייה, שכל אלו כמי שהזיקו בחיציו הן; ואף על פי שהוא חייב להרחיק כל כך, אם הוליכה הרוח המצויה המוץ והעפר והזיקה בהן, פטור מלשלם, שהרוח הוא שסייע אותו".

ב. אלא שהמקרה הנוכחי אינו קשור להלכות הרחקה אלו.

הרי חברת הבניה לא קבעה את נתיב הכניסה והיציאה לשכונה בבניה, את זאת קבעה העיריה המקומית. היא מופקדת על הבניה החדשה, והיא מופקדת על המתגוררים בעיר. מתפקידה למעט בנזקים ובטרדות לבני העיר. ואם כן על הניזק המתלונן לפנות אליה.

והעיריה מן הסתם תענה לו שבסמכותה לבנות שכונות נוספות לעיר, ולגרום לטרדות לבני העיר אפילו במחיר של אבק. והרי גם למתגורר המתלונן בנו את ביתו, ומן הסתם גם בבניה של ביתו היה אבק שהפריע לדיירים אחרים בעיר. וכך הוא דרכו של עולם.

כמובן שאין לעיריה לתכנן נתיב קרוב לאחד ורחוק מחברו בכוונת היזק לקרוב ולא לרחוק, אלא עליה לתכנן את נתיב הגישה בדרך היותר מתאימה והפחות מטרידה לכלל הדיירים בעיר, אף שיהיו כאלו שהטירדה תהיה להם קשה יותר מחמת הקירבה ומחמת רגישות פרטית.

ג. ניתן לחשוב על טעם אחר והוא האם יש שליח לדבר עבירה בנזקי שכנים מסוג זה.

היינו, האם ניתן לטעון כנגד הזורה בגורן וכד' כאשר הוא רק פועל של בעל הגורן – יש לך להרחיק! או מכיון שהמקום גורם ולא הפעולה – בהיזק כזה יש שליח לדבר עבירה, ובעל הגורן או השובך וכד' הוא המזיק.

אמנם במקרה שלפנינו לא הבניה בשכונה היא המזיקה, אלא המעבר על יד בתי מגורים בדרך לשכונה הנבנית וזה עושה חברת הבניה עצמה. ולכן טעם זה לא שייך במקרה זה.

מסקנה

עריכה

בעל הבית שצביעתו התלכלכה באבק המשאיות הנכנסות ויוצאות אינו יכול לדרוש הוצאותיו מהחברה הבונה שמשאיותיה עוברות בסביבות ביתו.