חבל נחלתו כ נט

<< · חבל נחלתו · כ · נט · >>

סימן נט

חילוף כספים בין לקוחות בתוך חדר חלפן הכספים

שאלה

אדם בא למקום בו מחליפים כספים (CHANGE) עפ"י החוק, ורצה להחליף את ה-1500 שקלים שלו לדולרים. ובעומדו ממתין בתור, הגיע אדם אחר שבא להחליף את הכסף שלו של הדולרים לשקלים. והתלבט אותו אדם, האם מותר להם להחליף כעת זה עם זה (ובכך לא יהא מוטל עליהם תשלום עמלה). או כיון שהם נמצאים בכניסה לחנות שבה מחליפים את הכספים יהא אסור.

תשובה

א. השאלה היא האם כל אחד מהמחליפים נחשב כבר 'לקוח-בטוח' של חלפן הכספים ואם כן אסור לאדם אחר ללכת ולהציע לו אותו עסק משום 'עני המהפך בחררה' (עי' ספרי ח"ב סי' עא וח"ט סי' נ) או שכל אחד מהלקוחות עוד אין לו גמירות דעת שיחליף דוקא דרך החלפן הזה. והוא אינו נחשב כדג ליד המצודה שבא אחר ומניח מצודתו בקרבת המצודה השניה. (השאלה עולה גם אצל מתווכי דירות, שראובן רוצה לקנות ושמעון למכור ונזדווגו זל"ז באולם ההמתנה של המתווך.)

ב. נלענ"ד פשוט שאם המתינו שני האנשים לפני מקומו של חלפן הכספים, ודברו ביניהם אין בכך 'מהפך בחררה' כיון שלא נכנסו למקום עבודתו, ודומים הם קודם כניסתם למי שרואה מוצר בחלון ראווה שאין הוא מחוייב לקנותו וגם בעל החנות 'לא זכה בו' עדיין.

ג. כמו"כ דבר ברור, שאם יבוא חלפן אחר ויכנס לאולם של חלפן אחר כדי 'לגנוב' לקוחות הממתינים לתורם הוא יורד לאומנות חברו. ואפילו יעמוד לפני פתחו של חלפן הכספים או לפני חנות ראווה 'ויגנוב' לקוחות בהצעות ללקוחות הפוטנציאליים יש בכך ירידה מסוימת לאומנות חברו, והשאלה היא היכן עובר הגבול.

ד. כתב הטור (חו"מ סי' רלז): "המחזר אחר דבר לקנותו בין קרקע בין מטלטלי ובא אחר וקנאו נקרא רשע וכתב ר"ת ז"ל דהוא הדין נמי בשכירות אם רצה לשכור קרקע או מטלטלין או להשכיר עצמו ובא אחר וקדמו נקרא רשע אבל אם בא לזכות בהפקר או לקבל מתנה מאחד ובא אחר וקדמו אינו נקרא רשע שאינו דבר המצוי לו במקום אחר".

ונראה לומר שהמקרה דילן דומה למקרה שהתיר ר"ת. שהרי החלפה בחינם אינה דבר שכיח. ועל כן יש מקום לומר ששניהם אינם כיורדים לאומנות החלפן.

ה. אלא שהשו"ע הביא את דעת רש"י בסתמא ואת דעת ר"ת בשם יש אומרים. ורמ"א העיר: "וסברא הראשונה נראה עיקר". וכן הביא בערוה"ש. וא"כ לכאורה אסור להם להחליף ביניהם וצריכים להחליף דרך החלפן והם כיורדים לאומנותו.

ו. אולם נלענ"ד לפסוק כאן כר"ת, שאינם מהפכים בחררת החלפן.

ראשית, באומנות כזו, כולם יודעים שהלקוחות הממתינים יכולים לגמור עסקים ביניהם בלא הצטרכות לדמי התיווך של בעל העסק, ועל כן הלקוחות העתידיים אינם כדגים הנמשכים לפתיון במצודה, מפני שבני אדם יש להם דעת ולפי שִׂכְלם הם עושים את עסקיהם. והמקום אינו גורם את עצם העיסקה אלא הפגיש ביניהם. ואם החלפן היה רוצה שלא יווצרו עסקים בין הלקוחות הממתינים היה מוצא איזו דרך שלא לאפשר להם.

כמו"כ הם אינם יורדים לאומנות חברם, שהרי אינם חלפנים, אלא כיון שנזדווגו והמתינו שוחחו ביניהם והתברר להם שיכולים לקיים את העסקה ללא החלפן בצורה המשתלמת להם יותר.

וכי אם היה פוגש את אביו או אחיו או חבר טוב אצל החלפן, ג"כ נאמר שחייבים להחליף דרך החלפן ואסור להם לנצל את היכרותם המוקדמת כדי להחליף ללא עמלות.

וזכורני מקרה שמתווך דירות תבע אדם שניגש אליו לקנות דירה ולא קנה דרכו, ואח"כ התברר שהוא קנה דירה שהיתה במלאי של המתווך (וכנראה לא הוצעה לו). ולבקשת המתווך עמלתו, השיב: 'לא קניתי אותה דרכך אלא ראיתי מודעה של המוכרים וקניתי ישירות מהם'.

יש להוסיף טעם נוסף לבעיה שלפנינו, כל אחד מהצדדים הוא גם כבי' יורד, אך גם אדם המחפש להחליף בחינם. וכמו שכתבתי, אם חבר היה מטלפן אליו לאולם ההמתנה ואומר לו אעשה לך בחינם הוא ודאי היה יכול לצאת ולהחליף, ועל כן גם כשהם נזדווגו בבית החלפן עדיין מותר לכל אחד מן הצד שהוא לקוח שלא להשתמש בשירותי החלפן.

מסקנה

נראה לענ"ד שבמקרה הנוכחי מותרים להחליף בחינם זה עם זה ואינם יורדים לאומנות החלפן.