חבל נחלתו כח ג
סימן ג
נתפרדה החבילה – העלאה לתורה כשאין כהן ויש לוי
שאלה
גבאי ניגש במנחה בשבת לאדם וביקש ממנו לעלות לתורה ל'שלישי'. האדם השיב שהוא לוי. הגבאי טען וחזר וטען: 'אין כהן – נתפרדה החבילה'. מה ההלכה?
תשובה
א. נאמר בגיטין (פ"ה מ"ח, נט ע"א): "ואלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום"
וכך נאמר על כך בגיטין (נט ע"ב): "אמר אביי, נקטינן: אין שם כהן – נתפרדה חבילה".
היינו אם אין כהן – נתפרדה החבילה. מה משמעות הביטוי?
רש"י (גיטין נט ע"ב) פרש:
"נקטינן – מסורת מאבותינו".
"נתפרדה חבילה – נפסק הקשר איבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל כך אמר מורי הזקן, ומורי ר' יצחק בן יהודה וכן סידר רב עמרם (סידור רבינו עמרם גאון – שחרית של שבת). אבל מתלמידי מורי רבי יצחק הלוי שמעתי משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים".
היינו, לדעת רב עמרם גאון ומורֵי רש"י – אין מעלים כלל את הלוי. לדעה השניה אפשר להעלותו בכל עליה שהיא. ותוס' (גיטין נט ע"ב ד"ה נתפרדה החבילה) הביא כדעה השניה שכל אחד עולה לתורה לפי כבודו. ובסידור רש"י (סימן תצט) פסק כדעה הראשונה.
כפירוש השני ברש"י באר רבינו יהונתן מלוניל (על הרי"ף מגילה יד ע"ב): "אין שם כהן נתפרדה חבילה, כלומר אותו הסדר שסדרנו, שיקרא אחריו לוי קודם ישראל נבטל זה הסדר ואם ירצה ישראל לקרות ראשון קורא קודם לוי".
נראה כי מקור המחלוקת בביאור הביטוי, ומה הם רואים שנתפרד. לפי הדעה הראשונה כדי לשמור על כבוד הלויה אין להעלותו כלל מפני שכבוד הלוי ניכר רק בכהן לפניו. לדעה השניה בטלה תקנת דרכי שלום והיכן שראוי יעלו אותו.
ב. כך באר המאירי (גיטין נט ע"ב): "לא היה כהן בבית הכנסת אף על פי שיש שם לוי נתפרדה חבילה ואין הלוי קודם לישראל שעיקר הדברים לכבוד כהן אמרו אלא שמאחר שנתכבד הכהן מתכבד הלוי אגבו אבל כל שאין שם כהן נתפרדה חבילה ואין לוי קודם מצד שבטו אלא שקורא כפי הראוי לו מצד עצמו אם ראשון אם שני אם באי זה מקום אם שלא יקרא כלל כשאר הישראלים ואין ראיה בקריאתו שהוא לוי אלא אם כן קורא אחר כהן ויש מפרשים שאינו קורא כלל וכן כתבוה קצת גאונים בסדור תפלותיהם ומביאים ראיה ממה שאמרו בשני של כתובות".
היינו חכמים קבעו סדר לעליות כאמור (גיטין נט ע"ב-ס ע"א): "שלחו ליה בני גלילא לרבי חלבו: אחריהן מי קוראין? לא הוה בידיה. אתא ושייליה לרבי יצחק נפחא, א"ל: אחריהן קוראין ת"ח הממונין פרנסים על הצבור, ואחריהן ת"ח הראויין למנותם פרנסים על הציבור, ואחריהן בני ת"ח שאבותיהן ממונים פרנסים על הצבור, ואחריהן ראשי כנסיות וכל אדם". כאן, כיון שאין כהן לפנינו חוזרים לסדר שחכמים קבעו, והלוי הוא ככל אדם ולפי כבודו וגדולתו עולה לתורה.
ג. הריטב"א (גיטין נט ע"ב) באר כשיטה הראשונה ברש"י שלוי אינו עולה כלל, אולם מעלה טעם חדש: חשש של טעות ביחוס לעולה לפניו או לו עצמו: "אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה החבילה. הפירוש הנכון דאינו קורא לוי כלל, במקומו לא דאתו למימר דראשון כהן, וכדאמרינן התם בכתובות בפרק האשה שנתארמלה (כ"ה ב') מוחזקני בזה שהוא כהן ומה ראית שקרא ראשון בבית הכנסת בחזקת שהוא כהן או בחזקת שהוא גדול כשקרא אחריו לוי, אלמא דכל שלפני לוי מחזיקים אותו בכהן, וכן ליכא למימר שיהיה לוי (קודם) [קורא] ראשון דא"כ אף לוי אחר קורא אחריו ובמקומו הוא ואתי לאחזוקי הלוי העולה ראשון בכהן וכדכתיבנא, ולוי אחר ישראל אינו קורא לעולם משום פגם עצמו דאתו למימר דישראל הוא". אף הר"ן (גיטין נט ע"ב) כתב כריטב"א, אולם מסיים: "אבל איני יודע למה לא יקרא ראשון אם רצה וראיתי מי שכתב דאינו קורא כלל". וכן כתב הר"ן (על הרי"ף, גיטין כז ע"ב).
ד. הרא"ש (גיטין פ"ה סי' כ) כתב שיש מבעלי התוס' שסברו שהפירוש האחרון ברש"י הוא הנכון, שאין לוי קודם לישראל, אלא קוראים לכל אחד לפי כבודו וחשיבותו: "אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה חבילה. פירש רש"י שלא יקרא הלוי, כלל פירוש אחר שלא יקרא לוי במקומו ויכול ישראל לקרות לפניו וריצב"א היה תופס זה הפי' עיקר".
ומוסיף הרא"ש:
"ודווקא אם הישראל חשוב ממנו אבל אם שוין לוי קודם ואפי' לקרות במקום כהן כדאמר ר' יהושע בן לוי במגילה (דף כח א) מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני ור' יהושע בן לוי היה לוי כדאמרי' בחולין פרק כל הבשר (דף קו ב) דרבי מיאשא בר בריה לוי היה וקאמר שלא היה מניח לישראל לברך לפניו ובשוין מיירי דומיא דלא ברכתי לפני כהן דמוקי התם בשוין". היינו בטלה חשיבותו השבטית של הלוי, וקורא לפי חשיבותו האישית מאחר ונתפרדה החבילה. ונראה שדברי הרא"ש הם עפ"י השיטה השניה ברש"י, אולם הטיל עליה מגבלות ששומרים על יחוס הלוי במצב מסויים. ולשיטתו אם המדובר בשוין לוי עולה ראשון, מפני שדוקא אם יש מכובדים ממנו הוא נדחה. ובבתי כנסיות שמזדמנים אורחים ואין מכירים אותם – לוי עולה ראשון, או שאינו עולה כלל. (ועי' להלן בערוה"ש שקורה לרא"ש שיטה שלישית).
וכמוהו כתב האגודה (גיטין פרק ה – הניזקין סימן קב).
ה. פסק הרמב"ם (הל' תפילה ונשיאת כפים פי"ב הי"ט): "אין שם כהן – עולה ישראל, ולא יעלה אחריו לוי כלל"...
משמע שפסק כדעה הראשונה ברש"י וכרב עמרם גאון וסיעתו. וכן בארו הכסף משנה (הל' תפילה ונשיאת כפים פי"ב הי"ט): "...ומפרש רבינו כפי' הראשון של רש"י דהיינו נפסק הקשר ואיבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל".
ו. כתב הטור (או"ח סי' קלה): "אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה חבילה פירש"י בלשון אחד שלא יקרא לוי כלל וכ"כ ר"ח ורב עמרם ופי' אחר פי' שלא יקדים לוי לישראל אלא מי שירצה יקדים וכתב א"א הרא"ש ז"ל ודוקא אם ישראל גדול הוא קודם ואם הלוי גדול או אפילו שוין הוא קודם וכן עיקר". ועולה מדבריו שדרכו של הרא"ש היא הנוהגת להלכה.
העיר הבית יוסף (או"ח סי' קלה): "...אבל הרמב"ם (פי"ב הי"ט) כתב אין שם כהן עולה ישראל ולא יעלה אחריו לוי כלל וזהו כפירושא קמא דרש"י ולזה הסכימו תשובות הרמב"ן סימן קפ"ו וכן הסכמת הרשב"א בתשובה (ח"א סימן רי"ד) וכתב ה"ר דוד אבודרהם (סוף עמ' קכט) שכן נהגו".
הב"ח נתן הסבר לכל שיטה, וכך הסביר (או"ח סי' קלה, ג): "אמר אביי נקטינן אין שם כהן נתפרדה חבילה פירש רש"י בלשון ראשון שלא יקרא לוי כלל וכן כתבו ר"ח ור"ע. נראה דהטעם הוא דאם יקרא לוי ראשון דילמא יטעו להעלותו לכהונה ואם יקרא ישראל ראשון יעלו הישראל לכהונה כיון שקרא לוי אחריו ואם יקראו שני ישראלים לפניו ואת הלוי יקראו שלישי הוא הורדת כבוד שעד עתה היה קורא שני ועכשיו קורא שלישי הילכך לא יקרא לוי כלל".
"ומ"ש ופירוש אחר פירש שלא יקדום לוי לישראל אלא מי שירצה יקדום. נראה דלשון נתפרדה חבילה לפי זה הכי פירושו לא תאמר דכיון דאין שם כהן אם כן יקרא הלוי ראשון במקומו של כהן ואחר כך ישראל דלעולם קורא הלוי מקמי ישראל דכך הוא סדר היחס כהן קודם ללוי ולוי קודם לישראל, לכן אמר נתפרדה חבילה, כלומר סדר היחס אינו אלא בדאיכא כולהו תלתא כהן לוי וישראל, אבל כשאין שם כהן אין סדר לדבר. וזה לשון הרא"ש פירוש אחר שלא יקרא לוי במקומו ויכול ישראל לקרות לפניו עכ"ל כלומר שלא יקרא לוי במקומו של כהן דוקא ואחריו ישראל אלא יכול ישראל לקרות לפניו דהיינו ישראל קורא ראשון במקומו של כהן ואחריו לוי והיינו כדפירשתי והתוספות הקשו מדקאמר פרק שני דכתובות (דף כ"ה) מוחזקני בזה שהוא כהן שקרא אחריו לוי ותירצו דקים ליה דלא קרא במקום הראוי דגדול היה משלפניו או קטן משלאחריו עכ"ל השתא לפי זה צריך לומר דמה שכתב אלא מי שירצה יקדים ויכול ישראל לקרות לפניו היינו דוקא כשהישראל גדול מלוי אבל אם הלוי הוא גדול או אפילו בשוין הלוי קורא ראשון וכן כתב הרא"ש על שם ריצב"א וכמו שכתב רבינו בשם הרא"ש ונראה דהוא הדין נמי אם יש שני ישראלים גדולים מהלוי דהם קודמים והלוי קורא שלישי והוא הדין בדאיכא שלשה או ארבעה ישראלים גדולים מהלוי דהישראלים קודמין ללוי והוא הדין נמי שאם ירצה אין קורין ללוי כלל".
"ולענין הלכה בפלוגתא דרבוותא נראה לפע"ד שלא יקרא לוי כלל דבזה יוצא ידי כל הפירושים דהא לפירוש אחר נמי אם ירצה אין קורא ללוי כלל, מה שאין כן אם יקרא לוי ראשון או שני או שלישי דעובר על דברי חכמים לפירוש ראשון דלא יקרא ללוי כלל, ונראה דמטעם זה כתב אבודרהם שכן נהגו והכי נקטינן, ודלא כמו שכתב בהגהת שלחן ערוך (=רמ"א בס"ו. יובא להלן) דראשון יוכל לעלות, וגם קשה למ"ש בסתם דראשון יוכל לעלות ולא כתב דוקא כשהלוי גדול מישראל או בשוין אבל כשהישראל גדול מלוי ישראל קורא ראשון אלא העיקר דהלוי אינו קורא כלל והלשון משמע כפשוטו ודלא כמו שכתב ב"י דיש מי שכתב דלפירוש ראשון נמי הכי קאמר דהלוי איבד את כבודו משום לוייה דאין לקרותו שני מקום קבוע ללויים אבל קורין אותו תחלה מפני גדולתו ואם כן צריך לומר לפירוש האחר יכול לקרותו ראשון או שני דליתא להאי פירושא דהא לפירוש ראשון קאמר להדיא דאינו קורא כלל".
מתבאר מדבריו, שפסק כשיטת רש"י הראשונה מפני שבה יוצא ידי כל השיטות, אבל אם מעלה אותו בכל מקום – ראשון או שני או שלישי עובר על דעת אחת מן השיטות.
ז. פסק השולחן ערוך (או"ח סי' קלה ס"ו):
"אם אין כהן בבהכ"נ, קורא ישראל במקום כהן, ולא יעלה אחריו לוי".
ורמ"א הגיה: "אבל ראשון יוכל לעלות; (ב"י מהרי"ל בשם ר' ירוחם נ"ב בח"ג) וכשקורין אותו, אומרים במקום כהן, שלא יטעו לומר שזהו כהן (טור)".
נראה שהשו"ע והרמ"א נקטו כשיטה הראשונה ברש"י, ולכן הגיה הרמ"א שאף לשיטה הראשונה יכול לעלות ראשון שכן אין פגיעה ביחוסו. (ולהוציא מחשש העלאה לכהונה פסק הרמ"א שיאמרו במקום כהן).
בבאור הגר"א (או"ח סי' קלה ס"ו) תמך בדרכו של הרמ"א:
"ולא יעלה כו'. רמב"ם וכפי' ראשון שברש"י שם וראיה ממ"ש בפ"ב דכתובות כ"ה ב' מוחזקני כו' שקרא אחריו לוי ועתוס' שם ושם ורמב"ם כ' אחריו לוי כלל והש"ע השמיט תיבת כלל שכ' (בס"ט) [בס"י] נהגו לקרות כו'".
"אבל ראשון כו'. כמ"ש הרמב"ם וש"ע אחריו וכמ"ש הרא"ש שם כדאריב"ל מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני".
"וכשקוראין כו'. כמ"ש מוחזקני כו' ומשום היוצאין וחששא בעלמא הוא".
הגר"א מדייק מכך שהשו"ע השמיט מילת 'כלל' שכתב הרמב"ם – שהשו"ע מסכים להגהת הרמ"א שלוי לא יעלה דוקא שני והלאה, אבל ראשון יכול לעלות. ונראה שלא מטעמו של הרא"ש אלא מטעם אי הורדת כבוד יחוסו.
אולם המשנה ברורה (או"ח סי' קלה ס"ו) היטה דעת הרמ"א לדעת הרא"ש:
"(כג) ולא יעלה אחריו לוי – דכיון דישראל קראו לפניו אם יעלה אחריו לוי יאמרו שהראשון כהן היה ואף שאמר במקום כהן כשקראוהו וכדלקמיה אפ"ה חיישינן מפני הנכנסים אח"כ שלא שמעו כשקראוהו [פרישה]".
"(כד) יוכל לעלות – דלא גרע מישראל ודוקא כשאין הישראל גדול מהלוי דאל"ה יקראוהו ראשון ושוב לא יקראו ללוי כלל [אחרונים]. ולענין לקרות ללוי שלישי או רביעי במקום שקראו לישראל במקום כהן י"א דמותר ויש אוסרין ולפי המבואר לקמן בסוף סעיף י' במ"א בשם הלבוש דבמדינות אלו אין נוהגין לקרות לכהן או ללוי רק לאחרון או למפטיר אין נפקא מינה בזה".
ח. המור וקציעה (סי' קלה) הביא טעם חדש לכך שלוי אינו קורא כלל: "נתפרדה חבילה כו' ואינו קורא כלל. וכ"ה לפ"ד המקובלים שאין להתחיל במדת הדין כמ"ש ר' שם טוב בס"ס האמונות"...
בטורי אבן (הל' תפילה ונשיאת כפים פי"ב הי"ט) הגיע אף הוא לשיטת היעב"ץ:
"אין שם כהן עולה ישראל ולא יעלה אחריו לוי כלל. וכתב מר"ן (=ב"י) ומפרש רבינו כפירוש א' של רש"י וכו' והנה אם הלוי יוכל לקרות ראשון יש מחלוקת כמבואר בבית יוסף וד"מ בסימן קל"ה ולכאורה משמע מדברי רבינו מדכתב ולא יעלה אחריו לוי משמע הא ראשון יכול לעלותו כן הבין לכאורה הרמ"א מדבריו מדכתב שם בלשון הש"ע סוף סעיף ו' שהוא כלשון רבינו כתב מור"י רמ"א אבל ראשון יוכל לעלות וכן משמע שם במג"א סק"י. ולפענ"ד נראה מדלא כתב רבינו אין שם כהן עולה לוי או ישראל ולא יעלה אחריו לוי משמע בהדיא דלוי אינו יכול לעלות גם בראשון ולולי דמיסתפינא מרבוותא הייתי מכריע כדיעה זו שהרי ידוע מספר הזוהר הקדוש ומכל ספרי מקובלים דכהן לוי וישראל המה כנגד ג' מדות חסד גבורה תפארת ולכך קורין כסדר הזה כהן קורא ראשון שהוא נגד מדת חסד ואח"כ לוי שהוא נגד מדת גבורה ואח"כ ישראל שהוא נגד מדת תפארת שהוא רחמים וא"כ מדת הגבורה ממותק בין החסד והרחמים ולכך נמי כשישראל קורא ראשון לא יעלה אחריו לוי שלא להפך הצינורות הקדושים ח"ו וא"כ האיך יעלה הלוי ראשון להתחיל במדת הגבורה ואין להאריך יותר בזה. ויתר דברי הפרק מבוארין גם בטור ובש"ע בכמה מנהגים ונהרא נהרא ופשטא".
ולדברי המו"ק ושאגת אריה (=טו"א) לוי אינו עולה כלל.
ט. בערוך השולחן (או"ח סי' קלה) סיכם את כל הסוגיא לפי הבנתו:
סעיף יא
"אמרינן שם בגיטין נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה החבילה ויש בזה ג' פירושים פי' אחד פירש"י שאין הלוי קורא כלל וכ"כ הרמב"ם בפי"ב [הל' י"ט] ונ"ל בטעמו של דבר דלכאורה התורה כיון שקדמתה כהן ללוי ולוי לישראל א"כ כשאין כהן יקדם לוי לישראל לזה קמ"ל דאינו כן דאימתי קידשה התורה להלוי שיקדם להישראל כשיש כהן, אבל כשאין כהן אין יחוסו כלום וזהו דלמדנו מקרא הכהנים בני לוי כלומר אימתי הם בני לוי שיקדמו לישראל כשיש כהן ולפ"ז היה לנו לומר להיפך דרשאי להיות גם אחר הישראל וקמ"ל דגם זה אינו דעכ"פ הרי הוא קדוש יותר מישראל ואינו בדין שהישראל יקדימו וממילא דאינו עולה כלל וכי תימא יעלה ראשון ואח"כ יעלה ישראל ולא משום דין קדימה די"ל דאם יעלה ראשון יאמרו דמדין תורה קדים להישראל והתורה הקפידה דחיוב קדימתו אינו אלא כשיש כהן והלכך נשאר הלוי קרח מכאן ומכאן ואינו עולה כלל [עט"ז סק"ו שתפס שיש ב' פירושים ובאמת יש ג']".
סעיף יב
"והפי' השני כתב ג"כ רש"י נתפרדה חבילה שאין סדר לדבר ומי שירצה יקדים כלומר התורה לא קידשה את הלוי רק במקום שיש כהן אבל בלא כהן הרי הוא כישראל וא"כ אין קפידא ואין קדימה ויכולים לעשות כרצונם כמו ישראל וישראל דמי שירצה יקדים והפי' השלישי כתב הרא"ש דאם הישראל גדול ממנו הישראל קודם ואח"כ עולה הלוי ואם הלוי גדול או אפילו הם שוין הלוי קודם ע"ש [וגם כוונת התוס' כן ע"ש] ונראה דס"ל דוודאי גם בלא הכהן יש לו יותר קדושה מהישראל דכתיב בעת ההיא הבדיל את שבט הלוי הרי דמעצמו קדוש ולכן בשוין הוא קודם להישראל ורק בזה אינו במעלה כאשר בהיות הכהן דאלו הכהן קדים אף שהישראל גדול ממנו אא"כ הוא גדול הדור כמו שנתבאר וממילא דגם הלוי מקדים להישראל גם כשהישראל גדול ממנו אבל כשאין כהן אם רק הישראל גדול קצת במעלה יותר ממנו מקדימו".
סעיף יג
"והנה רבינו הב"י בסעיף ו' כתב דאם אין כהן בבהכ"נ קורא ישראל במקום כהן ולא יעלה אחריו לוי עכ"ל וזהו כפי' הראשון ורבינו הרמ"א כתב על זה אבל ראשון יוכל לעלות וכו' עכ"ל ויש מי שאומר דס"ל דגם לפי' הראשון כן הוא [מג"א סק"י] ואינו כן דזהו רק לפי' השלישי ומה שלא כתב בלשון י"א משום דלפי לשון המחבר אין הכרח שאינו כן וכן דרכו בכל מקום. ולפ"ז כן הלכה למעשה דראשון יעלה אבל אחר הישראל לא יעלה וכן המנהג הפשוט וכשקוראין אותו קוראין במקום כהן שלא יטעו לומר שזהו כהן [גם הט"ז בסק"ו פוסק כן וכתב דלא כהמג"א שזהו גם לפי' ראשון אך מה שתפס הט"ז דזהו לפי' שני ובמקצתו חולק הרמ"א תמיהני עליו דזהו ממש פי' השלישי שהוא פי' הרא"ש והטור וממילא דזהו רק בשוין אבל כשהישראל גדול קורא ישראל ואחריו לוי אבל אין המנהג כן ובזה תפסנו דיעה ראשונה שאין הלוי עולה אחר הישראל ודו"ק]".
עולה מדבריו שאם אין כהן מעלים את הלוי כראשון אבל לא לשאר עליות.
י. הוסיף בפסקי תשובות (או"ח סי' קלה סי' י):
"ואם יש חתן בביהכ"נ, כתב הפר"ח (סק"א) שיש לתת לו העליה הראשונה כשאין כהן, כי חתן איתקש לכהן שנאמר כחתן יכהן פאר (מועד קטן כ"ח ב)".
"אך אין ענין לתת ללוי העליה הראשונה כשאין כהן, ואדרבה מצינו בכמה פוסקים שכתבו שאין לתת ללוי עליית ראשון כדי שלא יטעו לומר שכהן הוא (עיין בבית יוסף ובב"ח, ובד"מ מביא ג"כ דברי האגור דבאשכנז אין קורין ללוי ראשון), וגם דעפ"י הקבלה כהן לוי וישראל נגד חסד גבורה ותפארת, ואין להתחיל במדת הגבורה, ואם כי לדינא אין לנו אלא דברי הרמ"א (סעי' ו') דיכול לוי לעלות ראשון, מ"מ חיובא ודאי ליכא (ואף המחבר ס"ל כן ולא בא הרמ"א לחלוק על דברי השו"ע אלא לפרש דבריו, כן ס"ל בביאור הגר"א ומאמ"ר וא"ר ועוד אחרונים [דלא כשו"ת בית יהודה סי' א' וב' דס"ל דהוא פלוגתא בין המחבר והרמ"א ולמחבר אין ללוי לעלות ראשון], וכן הכריע החיד"א זי"ע במחז"ב סק"ד דלוי עולה ראשון לתורה ללא פקפוק, וכן המנהג למעשה גם בקרב הספרדים כמ"ש בשו"ת אור לציון ח"ב הל' קריה"ת פ"ט ושו"ת יבי"א ח"ו סי' כ"ד), ואף לאלו המחמירים בזה (כה"ח סק"מ דמסיק דשב ואל תעשה עדיף ואין לקרות ללוי ראשון, ובס' מרא דשמעתתא אות מ"א שהגרמ"א פריינד זצ"ל הקפיד על כך), אם הלוי חיוב או צריך לברך הגומל ודאי צריכים לקרותו ראשון (שו"ת יבי"א שם, וכ"ה בכה"ח שם לענין חתן, דכשלא יעלה ראשון שוב לא יוכל לעלות לשני ושלישי, ויאמר הגבאי בקול 'אין כאן כהן יעמוד לוי במקום הכהן')".
ונראה לי כדברי פסקי תשובות שאם אין הלוי 'חיוב' לעלות לתורה לא יעלוהו כלל, ואם צריך להעלותו מצד שהוא חתן או חיוב יעלוהו לראשון בלבד.