חבל נחלתו כז מד
סימן מד
זיווג זיווגים שלא ישמרו תורה ומצוות
שאלה
האם מותר לזווג זיווגים ולערוך חו"ק לשם הקמת משפחה שלא תשמור תורה ומצוות. (אותם איסורים שאינם קשורים לזיווג הם ימשיכו כמנהגם, כגון כשרות או חילול שבת וכד') כמו"כ האם מותר לסדר להם חו"ק כשרים?
תשובה
א. הבסיס עליו נשענת השאלה היא שהמזווג זיווגים מסוג זה גורם לאיש ולאשה בעצם הקמת משפחה ליותר איסורים שכן עד עתה היו פנויים, ומעתה הם זוג נשוי. היא אסורה על כל העולם, והוא אסור בעריות דידה כגון אימה, אחותה בחייה וכד'. וא"כ לכאורה מדוע לזווגם ולהשיאם, הלא בכך הוא רק מחייבם ביותר איסורי עריות. ולפני עיוור – בדבר – לא תיתן מכשול. והוא המשדך ביניהם עובר בלפני עיור בעצמו.
נראה שאמנם אם הם מוחזקים בעבירה של ביאות בזנות, וינהגו כפי שהורגלו לפני נישואין והרי הם פרוצים בעריות, ואינם מתכוונים לשנות התנהגותם – מן הראוי שלא להתעסק בזיווג אנשים כאלו. שכן לפחות לגבי האשה מכשילים אותה באיסור כרת. ועוד שילדים שיוולדו מזיווג כזה יש בהם פגם שמא בן זוגה אינו אבי הילד, ואע"פ שרוב בעילות אחר הבעל, בכ"ז קול פסול יש בו.
ב. אולם אם המדובר בכאלה שלא ישמרו דיני טומאה וטהרה אחר הנישואין, אולם נאמנותם המשפחתית תהיה בע"ה שלמה. הוא לא ייתן עיניו באחרת וק"ו שהיא לא תיתן עיניה באחר, לגבי אלה נראה שודאי אין סיבה שלא לשדכם ולזווגם.
אם הם ימשיכו את חייהם כרווקים, מאד סביר להניח שבפריצות שפשתה בדורנו הם יעברו באיסור נידה אף בלי הנישואין, ובכך הם גם יעברו בנידה וגם לא יהיו נשואים, וא"כ אין כאן ריבוי באיסורין, ואינו מכשילם באיסורים.
ג. ועוד, בעצם הקמת משפחה (אפילו אינה 'מושלמת') יש חשיבות גדולה מאד, אע"פ שהם עוברים באיסורי נידה (וכמו שהקדמנו שמצד הקמת המשפחה אין ריבוי באיסורים – אצל אלו שאינם פרוצים בעריות). משפחה היא האבן הראשונה לבנין ציבור ועם. מתוך האמון המשפחתי גְדֵלים ילדים בריאים מתוך אמון ואהבה, והם ממשיכים זאת לזרעם אחריהם, ומתוך הבנין המשפחתי צומח כל העם. ואע"פ שיש קלקול מסויים במשפחה כזאת, היתרון בעצם הקמת משפחה (עם קלקולי טהרת המשפחה) עדיף על חיים פרוצים ללא משפחה, כאשר הילדים נולדים להורים חד הוריים, או לפונדקאיות, וחלקם הם שתוקי ואסופי ואין אם ואין אב, והם כיתומים בחיי הוריהם. וגדלים ללא אב או ללא אם, עם סיבוכים נפשיים שעוברים לדורות הבאים.
ד. לעתים יש להעדיף עבירה קלה על עבירה חמורה, וקלקול בנין המשפחה בישראל הוא חמור יותר מחיים פרוצים, וילדים שאינם מכירים מי הוריהם. דוגמא לדבר כאמור לגבי יפת תואר בקידושין (כא ע"ב): "מוטב שיאכלו ישראל בשר [כב ע"א] תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות" המציאות של 'והיו לבשר אחד' בהקמת משפחה ובהבאת צאצאים שמושרשת באופן טבעי באדם וק"ו באדם מישראל, דוחפת להקמת בית שחשיבותו הכללית עדיפה על העבירות שגם ככה תעשינה.
ובדורנו שנושא את כל קלקולי הגלות ותרבות העמים הקלוקלת הנפוצה באמצעי התקשורת ובכל מסייעיהם, בעצם הנישואין והקמת משפחה, יש כבר תחילת דרך תשובה, ובעזרת ה' היא תתגלה ותתעלה.
נמצא שמי שמתעסק בשידוכין של זוג שלא ישמור טהרת המשפחה הוא גומל חסדים לזוג זה, ובעקיפין לכל עם ישראל. וע"כ אסור למונעו מכך כלל.
ה. האחרונים עסקו הן בשאלת השידוכין והן בשאלת סידור חופה וקידושין בברכות האירוסין והנישואין לזוגות שלא ישמרו טהרת המשפחה.
כתב בשו"ת שרידי אש (ח"ב סי' ט עמ' שסב): "אח"כ ראיתי בשו"ת משיב דבר סי' ל"א, שהאריך בבירור שיטת רש"י ותוס' עפ"י סוגיות הבבלי והירושלמי ובסוף דבריו מסיק, שמה שמותר מפני דרכי שלום מותר ג"כ משום פרנסה, עפ"י הגמ' גיטין ס"ב, א שהתירו משום כדי חייו דגבל ומשום כדי חייו דבדד, ועפי"ז התיר לשדכן, שפרנסתו בכך, לזווג אשה לאיש שידועים לעבריינים ויעברו על איסור נדה".
ובימינו בחברה שאינה שומרת מצוות כמעט ואין שדכנים מקצועיים, אלא אנשים שכגמילות חסד מנסים לשדך. וכאמור לעיל אין זה רק מצד דרכי שלום אלא מצד עצם המצוה שבדבר.
ו. בשו"ת חלקת יעקב (אה"ע סי' עה) דן בשאלה: האם יש לסדר קידושין לשאינו שומר טהרת המשפחה.
והאריך לדון משום לפני עיור ומשום מסייע לד"ע וכותב שכולם על אף עבריינותם בכלל ערבות.
וכך מסיק:
"ד) ועוד יש היתר בני"ד דאם נחליט לאיסור ילכו אותם האנשים להרפורמים לסדר להם חו"ק וכמה פעמים בעדים פסולים או אפשר כמה מהם שאין חוששין לקידושין רק משום חרפה ילכו למקום אחר ויוציאו קול שכבר ניסדר להם קידושין. בקיצור קרוב הדבר או שלא יהי' להם כלל קידושין או קידושין פסולין. או כלך לדרך זה אם הרבנים ימאנו לסדר להם קידושין אף שהם רוצין בקידושין כדמו"י, זאת תהי' סבה לפרוץ בחומת חיי המשפחה הישראלית לדור כך בלי חופו"ק כדמו"י, ויסתפקו רק בנישואין אזרחיים ויתרגלו בזה מתחילה מתוך אונס מחמת מיאון הרבנים ואח"כ גם ברצון שלא ירצו עוד כלל בזה עד שלא נדע עד כמה פירצה הלזו בחיי המשפחה יגיע בכל עניני אישות, וא"כ איך שייך לומר בזה דאנן עוברים בזה שמסדרין להם קידושין כשרים ומצילין אותן שלא ידורו דרך זנות שאנו נותנים להם מכשול בזה, אדרבה אנו מצילין ומתקנים מה שבידנו, ועי' במחהש"ק סי' קס"ג סברא כזו ועי' באבנ"ז יו"ד סימן קכ"ו גם כן סברא כזו ואין זה ענין כלל להא דאין אומרים לחבר חטא בשביל שיזכה חברך היכי דפשע כהא דשבת ד' א' דאין חוטא כלל רק אדרבה מסייע לחברו שלא יעשה איסור עוד גדול ביותר, דא ודאי דכל רב עכ"פ צריך לדקדק על הטבילה קודם החתונה דזה יכולין לתקן ומה דאפשר לתקן מתקנינן".
ועוד דן בשו"ת חלקת יעקב (או"ח סי' קנו) לגבי בני מחללי שבתות בפרהסיה, אי מותר למולם בשבת.
ומסיק:
"ו) והנה לענין דינא, במחללי שבתות דהאידנא, כיון דבלאה"כ נמצא בספרי האחרונים קולא שלא לדונם כעכו"ם גמורים, כיון שאינם יודעים חומר האיסור, וגם כל המקור של האוסרים הוא מדברי הטור בשם בעהע"ט, ולהעיטור בלאו הכי לא מיקרי מחלל שבת בפרהסי' אלא בעבודת קרקע ורק אז דינו כעכו"ם וכמבואר בב"י באבע"ז סימן מ"ד בשמו, ועי' בהג' מנחת פתים שציין על הש"ך הנ"ל דבאמו מומרת אין מלין בשבת "דמלשון המאירי בשבת קל"ה ע"א, לא משמע כן" וכן בתשו' לבושי מרדכי סימן קס"א הנ"ל מביא ג"כ להקל ולמולם בשבת, אם כן במחללי שבת דידן כשנזהרין בגיטין ובקידושין, המקיל למול אותם, כדברי הב"י, אין מזניחים אותו ויש לו על מה לסמוך. ובפרט די"ל דהאוסרים מיירי דוקא במומר לעכו"ם ויצא מן הכלל"...
ז. וכך השיב בתשובות והנהגות (כרך ג סימן שפט) על השאלה: להשתדך עם בת מחלל שבת בפרהסיא?
"סוף דבר מה שאביה מחלל שבת בפרהסיא אין צריך למנוע אותו כלל, ובפרט שאין לפניו עכשיו הצעה טובה ממנה, ושמא יתבטל ממצות פריה ורביה, ועוד דשומר מצוה לא ידע דבר רע, ויצליח בס"ד לבנות עמה בית לתפארת ולא ימנע עצמו ממצוה זאת, וכיון שלשניהם כוונה טהורה הברכה מצוייה ומובטחת. (ומיהו פשוט שאם יש לפניו עכשיו הצעה באותם מעלות ובנוסף לזאת גם מיוחסת עם זכות אבות, מעלה גדולה היא וצריך לשקול מה מתאים לו יותר)".
ח. נראה שבדורנו אם ניתן לסדר חופה וקידושין ולהקים משפחה זה ודאי עדיף, מפני שהאיסורים יעשו גם בלאו הכי ואת הקמת המשפחה בישראל נפסיד. וכך היא גאולתן של ישראל קמעא קמעא. ומתוך הקמת המשפחה יגיעו לקיום מצוות אחרות בב"א.