חבל נחלתו כז לד
סימן לד
קורת חיזוק שיוצרת מעין פתח
שאלה
קורת בטון בולטת מתקרת חדר ויש לה עמודים תומכים שיוצרים צורת פתח ללא דלתות. או מזוזות המגיעות לתקרה וביניהן מדף להנחת חפצי נוי ויוצרים צורת הפתח.
האם מחייבים במזוזה?
תשובה
א. נאמר במנחות (לג ע"ב):
"אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא: אכסדרה פטורה מן המזוזה, לפי שאין לה פצימין. הא יש לה פצימין – חייב? לחיזוק תקרה הוא דעבידי! הכי קאמר: אף על פי שיש לה פצימין – פטורה, שאין עשויין אלא לחיזוק לתקרה. אמר אביי: חזינא להו לאיספלידי דבי מר דאית להו פצימי ולית להו מזוזתא; קסבר: לחיזוק תקרה הוא דעבידי".
פרש רש"י (מנחות לג ע"ב):
"אכסדרה – שלשה דפנות סתומות בלא פתח והרביעית פתוחה לגמרי מתחת אבל למעלה יש דופן מעט המחזיק את הסכך".
"הואיל ואין לה פצימין – אוישריא"ש ואותה פתיחה לא פתח הוא".
"הא יש לה פצימין חייבין – בתמיה ואמאי חיזוק לתקרה הוא דעבידי הפצימין ולא לשום פתח".
"אלא לחזוק תקרה – שלא תפול".
"אספלידי דבי מר – אכסדראות דבי רבה".
היינו צורת הפתח אשר נוצרה כתוצאה מעמודים או משקוף שנועדו לשם חיזוק הבנין ולא לשם פתח אינה חייבת במזוזה. ונראה שאם היא משמשת לפתח היינו לכניסה ויציאה, חל עליה חיוב מזוזה. ואפילו אם בתחילה היתה רק לשם חיזוק ואח"כ שינו את ייעודה.
ב. וכך באר בפסקי רי"ד (מנחות לג ע"ב): "אמ' רבא בר רב שילה אמ' רב חסדא אכסדרה פטורה מן המזוזה, לפי שאין לה פצימין. פי' שכל דופן רביעי הוא פרוץ. ומתמה הא יש לה פצימין חייבת, חיזוק לתקרה הוא דעבידי, פי' אף על פי שחיבר עמודים או בינין שלאבני' בדופן הרביעי מיכן ומיכן לחזק התקרה שעל הכתלים ולסומכה הן עשויין, ולא לסימן פתח, ומהדר הכי קאמ' אף על פי שיש לה פצימין פטורה, שאינן עשויין אלא לחיזוק תקרה, וזהו לפי שאין לה פצימין דקאמ', אין לה פצימין עשויין לשם פתח".
וכן פסק הרמב"ם (הל' תפילין ומזוזה וספר תורה פ"ו ה"ג):
"אכסדרה והוא המקום שיש לו שלשה כתלים ותקרה אף על פי שיש לה שני פצימין ברוח רביעית פטורה מן המזוזה, מפני שהפצימין להעמיד התקרה הם עשויים ולא משום מזוזות נעשו, וכן התקרה שאין לה כתלים אלא עומדת על עמודים מכאן ומכאן אף על פי שהיא כתבנית בית פטורה לפי שאין לה מזוזות, שאלו העמודים להעמיד התקרה הן עשויין".
ושיטתו היא שהפצימין (=עמודי המזוזות) הן באים להעמיד ולא לשם צוה"פ.
וכ"פ השולחן ערוך (יו"ד סי' רפו ס"ו).
וכתב בחובת הדר (פ"ז ס"ח הערה יט) שאף צוה"פ שנעשתה לנוי אינה צריכה מזוזה.
ג. וכך כתב בשו"ת לחם רב (סי' קמד, לבעל לח"מ על הרמב"ם): "ומה שטען דאין בפתח פצימין אלא פצימין שעשה הבנאי בעת עשיית הכותל דהיינו האזור של הכותל א' למעלה וב' עמודים אשר הם לבנין הכותל מן הצדדים, נראה לי ודאי דאע"ג דלענין מזוזה לא מהני צורת פתח כי האי, דאע"ג דאיכא משקוף למעלה שהוא אזור הכותל ושני עמודים מן הצדדים, מ"מ כיון דלא נעשו לשם מזוזות הפתח אינו חייב במזוזה, וכדאמרינן בפרק הקומץ [מנחות לג ע"ב] גבי אכסדרה דאע"ג דאית לה פצימין אינה חייבת במזוזה, שאינן עשוים אלא לחיזוק תקרה, ופרש"י חיזוק לתקרה הוא דעבידי הפצימין ולא לשום פתח ע"כ. וכיוצא בזה כתב הרמב"ם בהל' מזוזה [פ"ו ה"ג], וכן הטור ביו"ד סי' רפ"ו".
ד. באשר לשני חדרים שפרצו קיר בין שניהם כדי להופכם לחדר אחד, והשאירו תמיכות מן הצדדים וקורה מחברת ביניהם להחזקת התקרה, השיב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ז סי' מג אות ג):
"וע"ד השאלה בביתכם בהסדר שנעשה משני חדרים חדר א' ונשאר כצורת הפתח, ומאז כאשר נשאלתי אם לחייב במזוזה אמרתי שמה שנשאר הוא רק לחיזוק תקרה אבל לא לחלק לב' חדרים, ועכשיו נתעורר לך באשר שהחדר נחלק לב' שימושים, אם נתחייב עי"ז במזוזה, והבאת מדברי הדע"ק (סי' רפ"ו סק"ח) וז"ל צורת הפתח באמצע החדר שמפסיק חדר א' לשנים חייב במזוזה, ולא ידעת כונתו בזה עכת"ד".
"הנה בס' דעת קדושים שבידי לא מצאתי כלום שם, רק (בסי' קפ"ז סק"ד) כתב כן, אבל ביאר שם במוסגר שנעשה בכונה הצוה"פ לענין שינוי מקום לבטל הגזירה עיין שם, וא"כ נעשה הצוה"פ בכוונה להיות לו דין ב' חדרים, אבל בנד"ד לא השאירו שם את הצוה"פ מגוף התקרה והכותל רק שלא לערער הבנין, ואף שעשו בתוכו ב' שימושים אבל הכוונה שיהי' נשאר חדר א', לכן לדעתי פטור ממזוזה מעיקר הדין, בפרט שיש לצרף ג"כ שיטת הרמב"ם דפתח בלי דלת אין חייב במזוזה כמו שצירף שם הדע"ק, אך במקדש מעט שם העיר בזה ואכמ"ל".
וכן הובא בס' 'מראה דבר' (סימן מט סכ"ד לרב אברהם הרט) בשם הגר"נ קרליץ שאמנם יש כאן מעבר בין שני החדרים, אולם כיון שהם הושארו לשם חיזוק הקירות והתקרה אינם חייבים במזוזה.
ה. בס' ערוגת הבושם (מנחות לג ע"ב, לרב מנחם בן יעקב) כתב שפתח הוא דוקא בקיר או מחיצה שנעשה בו מעבר להיכנס ולצאת, ולכן צורת הפתח שלא נעשתה לשם כניסה ויציאה דרך מחיצה לחדר או לבית, אלא נוצרה ממילא אם לחיזוק או לנוי או מכל סיבה אחרת, ואין שם קיר החוצץ בין החדרים אינה חייבת במזוזה. (ודינו נכון במקום שאין כאן שערים הפתוחים זל"ז שלפי שיטת חלק מן הראשונים כיון שהם מעבר לתוך בית חייבים במזוזה).
ולכאורה עולה לשיטתו שאף אם יתלו דלתות בצורת פתח כזו או וילון נפתח אין לקבוע מזוזה. ולי נראה שאע"פ שצורת הפתח נוצרה לחיזוק אם הסבו את השימוש בה אף למחיצות (כגון בעזרת גברים שרוצים לסגור את המקום בוילון לצורך עזרת נשים בימים נוראים וכד') נראה שפתח זה מתחייב במזוזות. ועי' שו"ת מגדנות אליהו (ח"ג סי' פט).
ו. כמו"כ צורת הפתח בתוך אולם שנבנתה כהכנה לחלוקת האולם בדלת לשם הקטנת האולם או חלוקתו לשנים, אף אם עתה היא פתוחה צריכה מזוזה, ואף אם סגרו בדלת הזזה או וילון מתכוץ צריכה מזוזה, אא"כ בטלו אותה לגמרי בדופן קבועה.
השיב באריכות בשו"ת מחזה אליהו (ח"א סי' קח), וסיכם בסיום תשובתו:
"טו) ומאחר דאיתברר לן את כל זה נחזור להשאלה שהתחלנו בה. והוא שהדרך הוא כהיום לפרוץ הכותל שבין שני חדרים באופן שנשאר צה"פ משיורי הכותל. דהיינו שנשארים שתי מזוזות ומשקוף. ומשאירים זה כדי לחזק התקרה דהא לא נבנה הבית לעמוד בלי כותל בין שני החדרים. ונסתפקנו אם יש חיוב מזוזה או לא. ויסוד השאלה הוא האם יש לדמותו לאכסדרה שפטורה ממזוזה (ואפילו יש לה פצימין וכדמבואר בגמ') מאחר דלחזוק התקרה עבידי, או שיש לדמותו לפיתחא דאקרנא לפי פירוש הרא"ש והטור שפסק הט"ז כדבריהם בריש ס' רפ"ז וכן מבואר מדברי המחבר או"ח ס' תר"ל סע' ג' ורמ"א שם סע' ב' והוא דסוף כותל אפילו אם לחיזוק התקרה עביד מ"מ הוי צוה"פ ומחוייב במזוזה. ולפי מה דאיתברר לן בע"ה מבואר שבנד"ד בודאי אין שום חיוב לקבוע מזוזה ושיורי כותל אלו דומים לפצימים של אכסדרה. דהא לאחר הריסת הכותל המפסיק בין החדרים, הבני בית משתמשים בשני החדרים כאלו הם חדר אחד ממש, ואינם רוצים כלל בחילוק החדרים. נמצא שכל הווית הצורת הפתח היא אך ורק לחיזוק התקרה ודומה לפצימי אכסדרה. ואינו דומה כלל לפיתחא דאקרנא דסוף כותלים הוי "צורת הפתח". ששם המקום צריך היקף מארבע רוחותיו וע"י שנחשיב סוף כותלים כצוה"פ הרי המקום "מוקף" (ורק שבמקום כותל עשו שם "פתח"). משא"כ בנד"ד הארבע רוחות נשלמות משני החדרים גם יחד ואין מקום להבדלה ומחיצה ביניהם. ובזה סליקנא לדינא ששיורי כותל אלו פטורים ממזוזה דאין שם פתח עליהם. ושמעתי ממקור נאמן שבמזרח אירופה היו הרבה בתי מדרשים שהיו בנויים באופן כזה שבמשך אורך הבית המדרש היו כמה וכמה "צורות הפתח" והיו שם כדי להעמיד התקרה ומעולם לא קבעו בהם מזוזות והוא כדברינו בע"ה. ודו"ק".
מסקנה
צורת הפתח בתוך אולם שנוצרה ע"י עמודי וקורות חיזוק פטורה ממזוזה.