חבל נחלתו כז ל
סימן ל
המתת חסד לבעל חיים
שאלה
חית בית חולה מאד שניכר עליה שהיא סובלת האם מותר להמיתה?
תשובה
יעויין בתשובתו הארוכה של בעל שו"ת משנה הלכות (ח"ד סי' רלט) על צער בעלי חיים. ובתשובותי בספרי: ח"ט סי' כו, ח"י סי' לז.
הביא בחשוקי חמד (בבא מציעא לב ע"ב):
"והנה נחלקו הפוסקים אם צער בעלי חיים נאמר רק כשמצער בעל חיים בחיותו, או גם בהורג בעלי חיים, יש איסור של צער בעלי חיים. בנודע ביהודה (מהדו"ק יו"ד סימן פג, ובמהדו"ת יו"ד סימן י) העלה שבהריגת בעל חיים, אין איסור של צער בעלי חיים, והביא ראיה מהמבואר בחולין (דף ז ע"ב) בעובדא דרבי פנחס בן יאיר, בכודנייתא דרבי שאמר עקרינא להו איכא צער בעלי חיים, ולבסוף אמר קטלינא להו, שמע מינה שבקטלא ליכא משום צער בעלי חיים, יעו"ש. וכן מבואר ביש"ש (ב"ק פרק י סימן לז, הו"ד בט"ז יו"ד סוף סימן קטז). מאידך בשואל ומשיב (מהדו"ת סימן סה) כתב להוכיח מדברי החינוך (מצוה תנא) שיש בהריגת בעל חיים צער בעלי חיים".
"והנה במהרש"ם (ח"ד סימן קמ) דן האם מותר לפזר בתוך שדהו סם המות לבהמות, בכדי שיוזקו וימותו בהמות [של] אחרים, שרגילים לילך ולהזיק בתוך שדהו, אחרי שהתרה בבעליהם. וציין למחלוקת הפוסקים אם יש בהריגת בהמות איסור של צער בעלי חיים, והוסיף שאע"פ שלצורך האדם אין איסור של צער בעלי חיים לכו"ע"...
עולה למעשה:
לדעה שאין בהריגת בעל חיים משום צער בעלי חיים ודאי מותר להרגו ואין בכך שום איסור.
לדעה שיש בהריגת בעל חיים משום צער בעלי חיים לכאורה אסור להרגו שכן הצער הוא של בעל החיים ולא של בעליה. אולם, אם בעליה (או ילדיו) מצטערים כשרואים בצער חית השעשועים, הרי ההריגה היא לצורך הבעלים ומותר לצער בעל חיים לצורך אדם וע"כ מותר להורגה.1