חבל נחלתו כז כד
סימן כד
מאוורר תקרה בסוכה
שאלה
האם מותר לתלות מאוורר תקרה בסוכה או שהוא פוסל את הסוכה? אם אינו פוסל האם מותר לשבת תחת כנפיו?
תשובה
א. מאוורר אינו נוי סוכה, אלא כלי שנועד להנעים ולהקל על השהות בסוכה. חלקיו מקבלים טומאה ואינם ראויים לסיכוך ועל כן צריך לדון עליו כאשר הוא אינו מסתובב וכאשר הוא מסתובב, מה דינו.
ב. פסק הרא"ש (סוכה פ"א סי' לג): "ואם האויר והפסול אין מהלכין על פני כל הסוכה אלא באמצע הסוכה יש אויר ג' על ג' או סכך פסול ד' על ד' אם יש ממנו עד דופן האמצעי כדי הכשר סוכה הכל כשר בין מה שבצדדין בין מה שבצד הפתח ואפילו מה שכנגד האויר או כנגד הפסול דהואיל שהכל מחובר לשיעור הכשר הרי זה כפסל היוצא מן הסוכה דנדון כסוכה. ונראה דאפילו אין בו כדי הכשר סוכה ממנו עד הדופן האמצעי מצטרפין זה עם זה לשיעור הכשר סוכה ואין האויר והפסול פוסלין מאחר שהכשר סוכה מתחבר יחד עם הצדדין ואמרינן בשמעתין דסכך פסול פחות מד' ואויר פחות מג' לא מצטרפין לפסול בסוכה גדולה כיון דלא שוו שיעורייהו להדדי".
וכ"כ רבינו ירוחם (תואו"ח נ"ח ח"א): "ואם אין האויר והסכך הפסול הולכין על פני כלה אלא באמצע הסוכה כגון שיש באמצע סכך פסול ד' על ד' אויר שלשה על שלשה כשרה כל הסוכה בין מה שבצדדין בין מה שבצד הפתח ואפילו מה שכנגד האויר או מה שכנגד הסכך הפסול הואיל והכל מחובר לשיעור הכשר סוכה וה"ל כפסל היוצא מן הסוכה דניתר בלא דפנות כאשר אכתוב ואפילו שאין כדי הכשר סוכה ממנו עד הדופן האמצעי מצטרפין זה עם זה לשיעור הכשר סוכה ואין האויר והסכך הפסול פוסלין מאחר שהכשר סוכה מתחבר יחד מן הצדדין ע"כ תוכן דברי התוספות".
וכ"פ הטור (או"ח סי' תרלב): "ואם האויר והפסול אין מהלכין ע"פ כל הסוכה אלא באמצעה יש אויר ג' על ג' או סכך פסול ד' על ד' אם יש ממנו עד הדופן האמצעי הכשר סוכה הכל כשר בין מה שבצדדין ובין מה שבצד הפתח אפי' מה שכנגד האויר והפסול כיון שהכל מחובר להכשר סוכה והרי הוא כפסל היוצא מן הסוכה דנידון כסוכה ותחת האויר והפסול לבד פסול ואפי' אין כדי הכשר סוכה ממנו עד הדופן האמצעי מצטרפין זה עם זה לשיעור הכשר סוכה ואין האויר וסכך הפסול פוסלין כיון שהכשר סוכה מתחבר יחד מן הצדדין". וכ"פ הלבוש סי' תרלב ס"ב.
עולה שאם נחשיב את גוף המאוורר ואת כנפיו כמעורבים בסכך (כשאינו מסתובב) אף אחד מהם אינו פוסל את הסוכה מכיון שאין כאן אפילו ארבעה על ארבעה טפחים רבועים. שאף הם אינם פוסלים סוכה.
ג. נראה שאף מותר לשבת תחתיו (כשאינו מסתובב), מכיון שהוא בטל לסכך. ודוקא ד' על ד' אוסרים לשבת תחתם. כאן אף שיש חלקים שאם נניחם זה ליד זה יווצר ריבוע של ד' על ד', הרי בפועל אינם כאלו ולכן מותר לשבת תחתיו כשאינו מופעל.
ד. נעבור לדון האם בעת שהמאוורר מסתובב מותר לשבת תחתיו.
ניתן לטעון שהמאוורר יוצר בעת סיבובו מעין סכך אסור גדול מד' על ד' טפחים. מאידך ניתן לטעון שכל זמן סיבובו יש שטח פנוי בין הכנפים של אוויר שהוא תחת הסכך, ולכן אינו פוסל מלשבת תחתיו. ונראה שאין להביא ראיה לכאן ולכאן.
ה. נאמר באהלות (פ"ח מ"ה): "אלו לא מביאין ולא חוצצין... והדולג ממקום למקום והקופץ ממקום למקום והעוף הפורח וטלית המנפנפת... כבש את האבן על גבי הטלית מביאה את הטומאה...".
המשותף לכל הדוגמאות הללו שהם גופים בתנועה – ותנועתם אינה נחשבת כמאהילה על אדם וטומאת מת בו–זמנית, ואינה חוצצת מפני הטומאה אם נמצאת בין הטומאה המאהילה לבין אדם או להיפך בין אדם המאהיל לטומאה.
פרש הרמב"ם (אהלות פ"ח מ"ה): "וטלית המנפנפת הוא שתחזיקנה הרוח באויר וייעשה ממנה כעין אהל. וכבש את האבן על הטלית, הוא שיהו האבנים על כנפות הטלית ונשבה שם הרוח והרימה את אמצעיתה ונעשה אהל".
וכך באר תפארת ישראל ([יכין] אהלות פ"ח מ"ה):
"(נה) והעוף הפורח. אף שקשור בחוט, רק שהעוף פורח ומניע א"ע הנה והנה באויר [ולהרמב"ם דמוקי לעוף דמשנה א' בקשור היינו שקשור באופן שאינו יכול לעוף ממקומו ולהתנודד כלל], ונקט הכא ההיפוך מרישא בעוף ששכן, והיינו דלא תני בסיפא כבספינה וטלית דבקשור מאהיל, משום דגם הכא בקשור מיירי".
"(נו) וטלית המנפנפת. שאינו קשור בשום מקום, רק הרוח הגביהו והוא עף באויר".
"(נט) כבש את האבן ע"ג הטלית. לא זו אף זו קתני לא מיבעיא ספינה קשורה שאינה מנידה א"ע כלל, אלא אפילו טלית שאע"ג שהניח אבן על קצהו הא', אעפ"כ ע"י הרוח הוא מניד א"ע למעלה ולמטה עולה ויורד, אפ"ה כיון שעכ"פ נשאר אהילות שלו בצד א' הו"ל אהל, אף על גב שלפעמים הרווח שתחתיו גבוה ולפעמים נמוך".
תנועת האדם, והחי והדומם מעל האדם והטומאה אינה יוצרת אוהל, וא"כ נשליך לגבי כנפי המאוורר שאף הם בתנועתם המתמדת אינם יוצרים אוהל של יותר מד' על ד' טפחים.
אמנם ניתן לחלק ששם מדובר בתנועה אקראית ואילו כאן בתנועה קבועה כל זמן הסיבוב.
ולכן לכתחילה ראוי לא לשבת מתחת למאוורר פועל ומסתובב בתוך הסוכה, אולם בדיעבד יוצא י"ח גם אם ישב תחתיו.
ו. במרשתת מצאתי כמה משיבים.
השיב הרב יצחק בן יוסף: "כאשר המאוורר באמצע הסוכה בגודל של מעל 32 ס"מ על 32 ס"מ ורחוק מהסכך לכאורה פוסל. אך כאשר המאוורר חמתו מרובה מצילתו ועוד חלקו בתוך 4 טפחים בשני התנאים ביחד ניתן להקל. מקורות: תרכז, ד משנ"ב יא, טו. שעה"צ כא. פסק"ת שם הערה 11–10. הסוכה השלם מילואים שם ס"ק ג".
ראיותיו מדיני נויי סוכה, וכאמור לעיל איני חושב שניתן לכנות מאוורר נוי סוכה. אלא הוא כלי המסייע לשבת בתוך הסוכה.
והביא ממשנה ברורה (סי' תרכז ס"ק טו): "ומ"מ לענין תליית מנורות בסוכה נגד השלחן א"צ להחמיר שיהיו בתוך ד"ט ואדרבה יותר טוב ונכון להרחיקן מן הסכך כל מה שיוכל". והוסיף בשער הציון (סי' תרכז ס"ק כא): "ומפני זה גם כן יש להקל בתליית המנורות כמו שכתב החיי אדם, וגם דענין מנורות אין רגיל לתלותן רק נגד השולחן ואין שייך בזה שמא ישב תחתן".
וכך השיב הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א: "תחת כנפיו לא מועיל".
מסקנה
מאוורר אינו פוסל סוכה בגלל מידותיו, אולם לכתחילה אין לשבת תחתיו.