חבל נחלתו כז יח
סימן יח
תספורת קטן בגיל שלש בחול המועד
שאלה
האם מותר לעשות תספורת ראשונה לקטן בחול המועד (להשארת פאות הראש – 'חלאקה'). והאם מותר וראוי לדחותה לחול המועד בשל כך?
תשובה
א. חכמים אסרו על גילוח בחול המועד, כדי שאדם לא ייכנס לחוה"מ כשהוא מנוול, והתירו לגלח לאנשים מסוימים שלא יכלו לגלח לפני המועד – (מו"ק יג ע"ב – יד ע"א).
לגבי קטן שנולד מגודל שער בחול המועד נאמר: "אמר שמואל: קטן הנולד במועד – מותר לגלח במועד, שאין לך בית האסורין גדול מזה" (מו"ק יד ע"א).
פסק השולחן ערוך (או"ח סי' תקלא ס"ו): "קטן מותר לגלח במועד, אפילו נולד קודם הרגל; (ואפילו בפרהסיא שרי) (וכן משמע ממרדכי)".
ובאר המשנה ברורה (סי' תקלא ס"ק טו): "קטן וכו' – דלא שייך ביה טעמא שלא יכנס למועד כשהוא מנוול דלאו בר מצוה הוא ודוקא שיש לו שער רב דמצטער עי"ז".
לקטן שעד עתה גדלו את שערו, דחיה בשבעה ימים אינה מנוולת ואינה מקשה עליו. ולכן טעם זה, לכאורה, לא מתיר את התספורת.
התספורת הראשונה בגיל שלש באה כדי לחנכו למצות פאות הראש, ומשונה שהיא תיעשה דוקא בחול המועד – בו חכמים אסרו בתספורת.
ב. בספר גן המלך (סי' סב, לבעל שו"ת גינת ורדים) כתב: "ומותר להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן עד המועד כדי להרגיל את השמחה במועד ומצוה נמי איכא בכך ומגלחין ע"י ספר ישראל".
והביאו דבריו הבאר היטב (או"ח סי' תקלא ס"ו):
"מותר להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן עד המועד ומגלחין ע"י ספר ישראל, גן המלך סימן ס"ב".
וכן בשערי תשובה (או"ח סי' תקלא ס"ק ז): "קטן. עבה"ט ועיין בגן המלך שכ' וז"ל ומותר להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן כדי להרגיל השמחה במועד ומצוה נמי איכא בכך כו' ע"ש והענין של השמחה הוא מנהג א"י גם כן שעושין שמחה בהתגלחת הראשונה של קטן שמחנכין אותה במצו' להיות לו פיאות הראש ועיין בפע"ח שער ספירת העומר שכ' בענין ההולכים על קבר רשב"י ור"א בנו במירנין (=במירון) בל"ג בעומר שראה את מורו האריז"ל שהלך שם לגלח את בנו במשתה ושמחה בימים ההם ע"ש".
הפוסקים הספרדים הלכו בעקבות גן המלך.
כ"פ בכף החיים (סי' תקלא ס"ק ל): "מותר להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן עד המועד ומגלחין על ידי ספר ישראל גן המלך סימן ס"ב, יד אהרן שם. והענין של השמחה הוא מנהג ארץ ישראל גם כן שעושין שמחה בתגלחת הראשונה של קטן שמחנכין אותו במצוה להיות לו פיאות הראש שערי תשובה אות ז'. וכן ראיתי פה עיר הקודש ירושלים ת"ו שגילחו בן חמש שנים בחול המועד של סוכות בתוך בית הכנסת בשמחות וגיל על ידי ספר ישראל שלחן גבוה אות י"ג. וכן כתב בספר מזבח אדמה דף ז' ע"ד דפה עיר הקודש ירושלים ת"ו נהגו לגלח הקטנים בבית הכנסת בשמחה גדולה, והספר יהיה ישראל עני עכ"ל. והביא דבריו בספר התקנות ומנהגים של ירושלים ת"ו, הלכות חול המועד אות ע"ג. ועיין לעיל סימן תצ"ג אות כ"ו ד"ה וכתב, דהאר"י ז"ל גם כן גילח את בנו הקטן במירון ועשה יום משתה ושמחה יעו"ש".
וכ"כ הרב מאזוז (בהערותיו למשנ"ב סי' תקלא). ויש אף מהפוסקים האשכנזים שפסקו כן עי' שו"ת דברי יציב (ליקוטים והשמטות סי' צג, צד).
ג. אולם רוב הפוסקים האשכנזים לא התירו לדחות את התספורת לחול המועד.
כתב בשו"ת באר משה (שטרן, ח"ז סי' כ אות ד): "אבל לגלח בן שנעשה ג' שנים בחוה"מ התרתי מכמה טעמים חדא שעדיין לא הגיע לחינוך ועוד דגם בתינוק שהגיע לחינוך העיקר שמותר לגלחו (עיין מ"ב סי' תקל"א סקט"ו וט"ז מג"א שם סק"ח ופרמ"ג א"א סק"ח ומשב"ז סק"ו) וכן שרי אם חל יום הולדת ביום טוב א' או ב' שלא הי' אפשר לגלחו בכה"ג שרי לגלחו בחוה"מ, אבל אם חל סמוך לפני החג והשאירו לחוה"מ כדי להרבות השמחה לא התרתי, וכן מצאתי בשד"ח מערכת חוה"מ סי' ה' בשם הרב חכמה ומוסר ועיי"ש בשע"ת סק"ז. ומה שכ' הרב בעל חכמה ומוסר להתיר לגלח בכה"ג ע"י ספר עני שאין לו מה לאכול, לא התרתי מתרי טעמא חדא דבזמנינו לא נמצא ספר כזה, ועוד דמנהגינו בעזהי"ת בזמנינו להתחיל ולגלח ע"י "ערליכען איד" ולגמור הגילוח ע"י "היימישן יונגערמאן" ואלו אין נוטלים שכירות וגם בעזהי"ת יש להם מה לאכול. ואם חל יום הולדת ביום טוב אחרונים אם שרי לו להקדים לגלח בחוה"מ מפני ריבוי השמחה או יגלחנו לאחר החג דנתי בזה ימים רבים והעליתי איך שירצו ההורים לעשות יהי' למזל טוב, ובלבד שיהי' לבם לשמים".
ודעתו שאין לאחר לחול המועד, ורק מי שנסתיימו שלש שנים בחול המועד התיר לספר במועד.
וכ"כ במשנ"ב (הוצ' דרשו סי' תקלא) בשם הגר"ח קנייבסקי בספרו 'תורת המועדים' (ס"ק ה) שכתב שלא נהגו לעשות זאת בחוה"מ. ונראה שהטעם משום שחכמים אסרו לכתחילה תספורת ואין זה ראוי לעשות שמחה דוקא במה שגזרו.
מסקנה
משפחות ספרדיות יכולות לספר קטן ברגל, אולם בקרב האשכנזים נראה שלא נהגו כן.