חבל נחלתו כז ב
סימן ב- וקרא זה אל זה
שאלה1
כאשר עונים 'וקרא זה אל זה' בקדושה יש ששוחים לימין ולשמאל. בספרי ההלכה לא מצאתי מאומה בדבר. בסידורים של הגר"מ אליהו זצ"ל ויבלח"א הגר"מ מאזוז שליט"א מצויין לשחות קודם לימין המתפלל ואח"כ לשמאלו. מה מקדימים קודם ימין ואח"כ שמאל או להיפך?
תשובה
א. כל ישראל מפנים גופם ופניהם ושוחים בסוף תפילת עמידה, ונאמר ביומא (נג ע"ב): "רבא חזייה לאביי דיהיב שלמא לימינא ברישא. אמר ליה: מי סברת לימין דידך? לשמאל דידך קא אמינא, דהוי ימינו של הקדוש ברוך הוא".
וכ"פ הרמב"ם (הל' תפילה ונשיאת כפים פ"ה ה"י – הי"א):
"כריעה כיצד המתפלל כורע חמש כריעות בכל תפלה ותפלה, בברכה ראשונה בתחלה ובסוף, ובהודיה בתחלה ובסוף, וכשגומר התפלה כורע ופוסע שלש פסיעות לאחוריו, וכשהוא כורע נותן שלום משמאל עצמו ואחר כך מימין עצמו ואח"כ מגביה ראשו מן הכריעה... ולמה נותן שלום לשמאלו תחלה מפני ששמאלו הוא ימין שכנגד פניו כלומר כשהוא עומד לפני המלך נותן שלום לימין המלך ואחר כך לשמאל המלך וקבעו שיפטר מן התפלה כמו שנפטרין מלפני המלך".
וכ"פ השולחן ערוך (או"ח סי' קכג ס"א): "כורע ופוסע ג' פסיעות לאחריו, בכריעה אחת, ואחר שפסע ג' פסיעות בעודו כורע, קודם שיזקוף, כשיאמר עושה שלום במרומיו, הופך פניו לצד שמאלו; וכשיאמר הוא יעשה שלום עלינו, הופך פניו לצד ימינו; ואח"כ ישתחוה לפניו, כעבד הנפטר מרבו"...
אולם השאלה לפנינו היתה על קדושה ולא על הכריעות, ושאלה היא: האם הטעם שווה?
ב. כתב בשו"ת משנה הלכות (חי"ח סי' צא):
"בדבר שאלתו במה שראה נוהגין, כשאומרים 'וקרא זה אל זה ואמר' בקדושה, הופכין פניהן לימין ושמאל וכנגד פניהם, אם יש טעם לזה".
"לא ידעתי טעם לזה. ואפשר קצת, לפי מה שאומרים, המשלשים לך קדושה, כלומר שאומרים שלש פעמים 'קדוש', ואיתא בתנחומא (יתרו י, הובא בכף החיים סי' קכ"ה ס"ק י"ג) דברים רבים שהם משולשים, אבות ועוד. וכתב הכף החיים (שם), 'וקרא זה אל זה ואמר', כלומר המלאכים נוטלים רשות זה מזה, שלא יקדים האחד ויתחיל, אלא אם כן פתחו כולם ביחד. וזהו שאומרים בברכת יוצר אור, כלם כאחד עונים באימה ואומרים ביראה. ואמר, לעומתם משבחים ואומרים, כלומר כל ארבע רוחות הם לנוכח פני האופנים, והם משבחים להקב"ה באיזה נוכח שירצו, כי הכבוד מלא כל הרוחות. ואינם צריכים להסב פניהם לכל צד, שהרי יש להם פנים לכל צד, כמו שכתוב (יחזקאל א יב) 'איש אל עבר פניו ילכו וגו' לא יסבו בלכתם'. ואומר כל אחד מהם 'ברוך כבוד ה' ממקומו' (שם ג יב), לפי שאין יודעין איה מקומו, ע"כ. ואפשר דלכן אנן שאין לנו פנים מארבע רוחות, צריכין להסב לכל צד, כי כבוד ה' מלא כל הרוחות, והמלאכים אינם צריכים, אבל אנן מסיבין, להראות שמכל הרוחות אנן משבחין ואומרים".
ג. ומצאתי תשובה של הרב יעקב משה הלל (בעל שו"ת וישב הים, מקבציאל כה, תשנ"ז רעח, 'שו"ת על סדרי החול' אות ב) שכתב:
"בענין איך לשחות כאשר אומרים וקרא זה אל זה ואמר (ישעיהו פרק ו פסוק ג), אם לימין תחילה או לשמאל תחילה. מודע לבינה כי הכלל המקובל בידינו הוא כך, דכאשר אנו שוחים כלפי השכינה, אז אנו שוחים לצד שמאל תחילה, כי כאשר אנו עומדים כביכול פנים כנגד פנים עמו יתברך, השמאל שלנו הוא כנגד ימינו יתברך, וראוי לשחות תחילה כנגד ימינו יתברך, ולכן מקדימין לשחות לשמאל (שלנו) תחילה וכדין הגמרא (יומא דף נג ע"ב), וכפסק הרמב"ם (הלכות תפילה פרק ה' הלכה י') והטור והשלחן ערוך (או"ח סימן קכ"ג סעיף א'). אבל באמירת וקרא זה אל זה אנו עושין דמיון המלאכים הפונים זה לזה ומזמינים זה לזה לומר הקדושה, וכמ"ש התרגום שם: ומקבלין דין מן דין ואמרין. וכפירוש רש"י שם נוטלין רשות זה מזה וכו'. ובילקוט שמעוני (שם רמז ת"ד) מלמד שהמלאכין מכבדין זה את זה, זה אומר לחבירו פתח אתה לומר, שאתה גדול ממני וכו', עכ"ל. ומקדימין להזמין המלאכים שבימין למלאכים שבשמאל, וכמו שאמרו חז"ל (עיין זוהר פרשת פקודי, דף רמ"ז סוף ע"ב) שמלאכי הימין מקדימין לומר קדוש, ושוב מלאכי השמאל אומרים ברוך עי"ש. ולכן גם אנו עושין דוגמתן כאשר אנו אומרים ועונים הקדושה לעומתן, ומזמינים אותם לומר קדוש וברוך, ותחילה שוחין לימין ושוב לשמאל כדוגמא שהם עושים".
"ולא ידעתי כעת מקור מפורש לזה, כי אפילו עיקר המנהג לשחות כשאומר וקרא זה אל זה, לא נזכר לא בספרי הפוסקים ולא בספרי המקובלים, ועל כל פנים נראה לי שהדבר נכון בטעמו, וכפי החילוק שכתבנו ושכן ראוי לנהוג, ותול"מ (=ותו לא מידי). ועיין בן איש חי (ש"א פרשת בשלח אות ב') ודו"ק. שוב הראוני שכ"כ בפירוש בשו"ת רבבות אפרים (ח"ה סימן ק"ג אות ב'), ויש להעיר בדבריו ואכמ"ל".
וזו לשון שו"ת רבבות אפרים (עמ' 109, שהזכיר הרב הלל): "בקדושה שאומרים וקרא זה אל זה ואמר, אז עפ"י דין יש להפנות ראש קודם לצד ימין ואחר כך לצד שמאל, ואף שזה פשוט כתבתי כי ראיתי אחד שעושה להיפוך והערתי לו והודה לי ואמר שכך לימדוהו בישיבה. ואמרתי להעלות הדין בכתב שידעו ולא יטעו".
מסקנה
הנוהגים לשחות לצדדים באמירת וקרא זה אל זה בקדושה ישחו קודם לצד ימין שלהם ואח"כ לצד שמאל.