חבל נחלתו כו לו
סימן לו
כניסה עם המילה שלום כתובה על בגדיו לשירותים
שאלה
חולצה שרשום עליה 'עשי לך שלום בתוכך'. האם מותר להכנס עימה לשירותים?
תשובה
א. כתב בחדושי הר"ן (מיוחס לו, שבת י ע"ב): "אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בבית המרחץ. וכתב רבינו יחיאל ז"ל דמהכא שמעינן דאסור לכתוב באגרת שלומים שלום דשם קדש הוא ומצוי אדם לזורקן באשפות ובמקומות המטונפים וכן אנו נוהגים שלא לכתוב שלום שלם".
עולה מדברי רבינו יחיאל שיש איסור לכתוב שלום במכתב מפני שהוא שם שמים והוא מגיע לאחר קריאתו לאשפה ולמקומות מטונפים. וממילא אין להיכנס אם מילה זו כתובה על בגד לשירותים.
וכך פסק הרמ"א על שולחן ערוך (יו"ד סי' רעו סי"ג) כתב: "ויש נזהרין אפילו במלת שלום, שלא לגמור כתיבתו (מהרי"ל בשם התשב"ץ)".
אולם בשו"ת הרא"ש (כלל ג סימן טו) חלק וכתב:
"ומה שאמר רבי מצליח דשלמה האמור בשיר השירים אינו נמחק לפי שהוא קדש, כדאמרינן בפרק שבועת העדות (דף לה:) כל שלמה האמור בשיר השירים קדש לא כיון יפה. דמאי קדושתו דמפרשינן ליה למי שהשלום שלו ואין זה שם שבשביל זה יהא אסור למוחקו. דשלום עצמו הוא שם ויש בו קדושה, כדאמרינן בפרק קמא דשבת (דף י) דבבתים הפנימיים של בית המרחץ אין בהם שאלת שלום. וקאמר התם מסייע ליה לרב המנונא, דאמר רב המנונא משמיה דעולא אסור לאדם ליתן שלום לחבירו בבית המרחץ שנאמר ויקרא לו ה' שלום. ולא מצינו מי שאוסר למחוק שלום, ובכל אגרות כתובים שלום וזורקין ונמחקין, ואעפ"י ששלום הוא שם כדקאמר התם. אלא מעתה הימנותא נמי אסור למימר בבית המרחץ משום דכתיב האל הנאמן, וכ"ת ה"נ והאמר רב חמא בר גוריא אמר רב שרי ליה לאיניש למימר לחבריה הימנותא בבית המרחץ. התם שם גופיה לא איקרי נאמן דכתיב האל הנאמן ומתרגמינן אלהא מהימנא, הכא שם גופיה איקרי שלום דכתיב ויקרא לו ה' שלום. והקשה ר"י ה' שלום שם גופיה נמי לא איקרי שלום אלא שנקרא כך על שם שעושה השלום ומתרגמינן דעביד שלמא, ותירץ מדלא כתיב ה' שלמן משמע דשם גופיה איקרי שלום. הרי מוכיח דאף על פי שהשם עצמו נקרא שלום כיון שאינו שם העצם אלא על ידי הפעולה נקרא כך הוה ליה כמו הגדול הגבור והנורא האדיר האמיץ והחזק חנון ורחום ארך אפים ורב חסד שנמחקין. וכל שכן שלמה שאינו קדוש אלא בשביל שהשלום שלו שהוא נמחק".
נראה כי לפי הרא"ש יש למילה שלום מדרגת ביניים, יש בה קדושה ואסור לאומרה בבית המרחץ, אולם הוא נמחק ומותר לזרוק לאשפה מכתבים שהוא כתוב בהם. ולפי דבריו מותר להיכנס עם המילה שלום כתובה לשירותים.
והביא מחלוקת זו בברכי יוסף (יו"ד סי' רעו ס"ק מא).
ב. השיב בשו"ת רדב"ז (ח"א סי' רכ):
"שאלת ממני על מה שנהגו שלא לכתוב שלום מלא בכתבים אם יש לזה סמך".
"תשובה: יפה הם עושים לפי שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא שנא' ונק' לו ה' שלום כדאיתא במס' שבת וכיון שהכתבים אין נזהרין בהם לשומרם אלא משליכין אותם ולפיכך כותבין אותו חסר כדי שלא יהיה שם. וא"ת א"כ גם מלת אמת לא יכתבו שכן הקדוש ברוך הוא נקרא אמת. ולפיכך אני אומר שמה שיש ליזהר שלא לכתוב שלום מלא היינו בזמן שאלת שלום דבאותה שעה מתכוין לתת שלום לחבירו מאת בעל השלום כמו שאמר בועז לקוצרים ה' עמכם שזו כוונת הנותן שלום לחבירו. אבל אם בא לכתוב בכתב שיש שלום בעולם או בין פלוני לפלוני וכיוצא בזה שזה שהוא ספור דברים ואינו בשעת שאלת שלום אין צריך להזהר וכותב אותו שלום וליכא קפידא בהכי שהרי אינו מכוין לשם ולא חייל עליה קדושה".
עולה מדברי הרדב"ז שחשובה כוונת הכתיבה, אם זו שאילת שלום היא קריאה בשם ה' ולכן יש לכתוב בקיצור לשון (שלו'), אולם אם זה רק סיפור דברים אפשר לכותבו בשלמותו ואין חשש בבזיון הכתוב.
וכן התיר בשו"ת משנה הלכות (ח"ג סי' ט) לכתוב 'שלום ישראל' למי שזה שמו, מפני שאין כוונה לשם שמים.
ולפי"ז אין איסור להיכנס לשירותים עם האמרה 'עשי לך שלום בתוכך' כתובה על בגדו.
ג. בשו"ת יביע אומר (ח"ד – יו"ד סי' כב) הביא את מחלוקת הראשונים שהבאנו, והוסיף: "ואפשר שהטעם שאין חוששים לכך מפני שאינם רגילים לכתוב באשורית, וכבר ידוע שי"א שאין איסור מחיקת ה' מה"ת אלא באשורית. וכמ"ש בשו"ת זרע אמת ח"ב (סי' קכ) ובס' שרשי הים ח"א (די"א ע"א) בשם הרשב"ץ. וכן דעת עוד הרבה מהאחרונים. וכמש"כ בתשו' אחרת. ואף על גב דלדינא נקטינן להחמיר. מ"מ בשלום מיהא חזי לאצטרופי עם סברת הרא"ש והריטב"א שכ' להתיר בזה". וא"כ מלכתחילה ראוי שלא להיכנס עם כתיבה כזו לשירותים אפילו בכתב שאינו אשורי. אולם בדיעבד נראה שמותר להיכנס אם הכתב אינו אשורי.
ד. בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' מ) סמך על חילוקו של הרדב"ז והוסיף שאם המילה שלום נמצאת בתוך משפט ודאי יש להקל מפני שברור שהיא כתובה לצורך ברכה ולא כקריאה בשם שמים, ורק אם היא כתובה לבדה יש להחמיר בכתיבתה שלא לכתוב בשלמות.
וסיים: "שלכן לדינא אם כותבין שלום לבד מאחר דהתוס' סברי שהוא אינו נמחק וראוי להחמיר כדבריהם שהרי הרא"ש כותב שיש להחמיר להסוברין שהוא משמות שאין נמחקין, ואף שהעיקר לדינא הוא כהרא"ש וגם רבי בתוס' היה פשיטא ליה שנמחק וכן סובר הגר"א ביו"ד שם ס"ק כ"ט, מ"מ מהראוי להחמיר כתוס', אבל כשכותבין: שלום לך, שלום לכם, או שלום וברכה, שלום וכל הטוב וכדומה אין בעצם צורך להזהר, אבל מ"מ הרבה נזהרין גם כשכותבין באופן זה, ואני בעצמי איני כותב לעולם תיבת שלום לבד אלא עם עוד ברכות, לכן איני מקפיד כל כך, ואף שאני זהיר ברוב הפעמים אירע שלפעמים אני גומרו, אבל אלו שכותבין לפעמים תיבת שלום לבד טוב שגם כשכותבין עם עוד תיבות לא יגמורו".
ועולה מדבריו שמותר להיכנס לשירותים עם האמרה 'עשי לך שלום בתוכך' כתובה על בגדו.
מסקנה
מותר להיכנס לשירותים עם האמרה 'עשי לך שלום בתוכך' כתובה על בגדו, כשהיא כתובה בכתב אשורי וק"ו בכתב שאינו אשורי, והמחמיר שלא להיכנס או ללבוש עליו בגד נוסף תבוא עליו ברכה.