חבל נחלתו כו יז
סימן יז - עליה לתורה בשבת פעמיים באותו מניין
שאלה
בקריאת התורה בשבת בבוקר עלה לוי לתורה בעליה של לוי כיון שלא היה לוי אחר. לאחר מכן עלה אותו לוי למפטיר כיון שיש לו יארצייט (=יום זכרון) בשבוע הבא.
מה ראוי לעשות במקרה כזה?
(האם היה עדיף שלוי יצא החוצה, והכהן יעלה פעמיים ואח"כ יעלה לוי זה למפטיר? או שיעלה רק כלוי, ולא יעלה כלל למפטיר?)
תשובה
א. שאלות מעין אלו עלו במקרה וכהן או לוי היו חתני תורה, או כמו במקרה שלפנינו בעלי יארצייט. או שרב עלה בעלייתו הקבועה (שלישי בדרך כלל) ואח"כ היה קורא מפטיר והפטרה כבשבת 'חזון'. בכל המקרים העולים עולים פעם אחת לתורה כאחד משבעת הקרואים ופעם שניה למפטיר.
פסק השולחן ערוך (או"ח סי' קמד ס"ד):
"אין קורין לאדם אחד בשני ספרי תורה, משום פגמו (פירוש שנראה כפוגם ומטיל דופי בראשון) של ראשון, אבל שלשה גברי בשלשה ספרים, כגון: ר"ח טבת שחל להיות בשבת, ליכא משום פגם".
באר המשנה ברורה (סי' קמד ס"ק יז): "בשני ס"ת – בין בענין אחד ובין בשני ענינים כגון בשבת ר"ח או ביום טוב דדינא הוא שקורין למפטיר בספר אחר הנגלל מכבר ומוכן לאותו מקום כדי שלא יצטרכו לגלול בצבור את הספר ראשון וכנ"ל בס"ג. אין לקרות למי שעלה באחרונה שיעלה הוא ג"כ למפטיר בספר השני אפילו אין שם אחר שיודע להפטיר דנראה כמטיל דופי בס"ת ראשונה מפני שהיא חסרה או שאר פסול אלא יגללו הס"ת ראשונה עד שיגיעו לשם. ואם ירצו לקרות למפטיר מהקרואים שקודם האחרון המ"א מתיר דאין שייך פגם אלא כשקורא בשניהם זה אחר זה דיאמרו למה לא קרא בראשון אלא שחסר הפרשה בו אבל כשהפסיק בינתים באיש אחר הו"ל עתה כקורא מחדש, והב"ח אוסר וכן מצדד הא"ר לדינא מטעם דאכתי יאמרו דנודע עתה פסולו של הספר ראשון ולכך קרא באחרת ואך בשמחת תורה מצדד הא"ר דיש להקל בזה כהמ"א דמותר לקרות לחתן בראשית מי שעלה כבר בס"ת ראשונה מחמת דיש לו עוד סניפים להתיר שם".
אולם כל זה דוקא בשני ספרי תורה, אבל בספר תורה אחד בהפסק בין עליה ראשונה לעליה שניה בעולה אחר מותר, כפי שיבואר להלן.
ב. באר המגן אברהם (סי' קמד ס"ק ט): "ג' גברי. משמע דהראשון אסור לקרות בס"ת השלישית ותימה דאנו רואין נוהגין דאף מי שקרא בתורה עולה למפטיר בס"ת שניה ונ"ל דלאו מנהג הגון הוא ויש למחות בידן עכ"ל הב"ח, ולא ראיתי שום הוכחה לדבריו, די"ל דאה"נ אם אין שם אחר היודע להפטיר דרשאי הראשון לקרות למפטיר (ועסי' רפ"ב ס"ה) אלא דהגמ' איירי כשיש שם יודעים ומשמיענו מנין הקרואין כדחשיב התם טובא במגילה דף כ"ט ועו"ק דלדבריו הל"ל מאי דמקשה לעיל מיניה למה נקט הטור ג' גברי דאתא לאשמועינן דהראשון אסור לקרות בס"ת השלישי ע"ש בב"ח ולכן נ"ל דשרי דליכא פגמא אלא כשקורא בשניהם זה אח"ז דאמרי' למה לא קרא בראשון אלא שחסר הפרשה בו אבל כשהפסיק בנתים ה"ל כקורא מחדש אך עכ"פ השביעי לא יקרא למפטיר בס"ת אחרת אלא יגללו הס"ת עד שיגיעו לשם כנ"ל".
וכך כתב הפרי מגדים (או"ח א"א סי' קמד ס"ק ט):
"שלשה גברי. עיין מ"א. דכל שיש הפסק שרי, עיין סימן קל"ה [סעיף י] כהן בהפסק ישראל, ושביעי למפטיר בשניה ליכא הפסק אף דאומרים קדיש"...
"העולה מדבריהם שמותר להעלות בהפסק של עליית מישהו אחר, בין שתי העליות של אותו עולה שעלה פעמיים"1.
ג. באליה רבה (סי' קמד ס"ק ד) הקל להעלות למפטיר מי שכבר עלה לפני כן. וז"ל:
לאדם אחד בשני ס"ת וכו'. אבל ס"ת אחד כגון שעלה לרביעי ואחד כבדו לששי או אחרון, כתב הפרישה [סק"ה] נ"ל דמותר. גם מדכתב הריב"ש [סי' שכא] בב"י סי' רפ"ב לענין מפטיר אם יכול לעלות מי שקרא בתורה, וצידד לאיסור מטעם שכבר שלמו החיובים והוי כברכה לבטלה, משמע דקודם לכן מותר, ואפילו שלא בשעת הדחק עכ"ל. אבל הב"ח [ס"ב] כתב בפשיטות דאפילו למפטיר מותר. וכ"כ במהרי"ל [אות ה] שהוא עלה למפטיר אף שעלה ללוי וצ"ע. שוב עיינתי בדברי ריב"ש דמודה דעולה גם למפטיר אף שכבר עלו, ולא מסתפק אלא באחרון שעולה למפטיר אי צריך לחזור ולקרותו לברך, משום דליכא טעמא דחשש הנכנסים בזמן מועט כזה עי"ש. וזה מן התימא על הפרישה. מיהו לדינא אין להקל אפילו בשבעה קרואין עצמן לקרות שני פעמים אלא בשעת הדחק. וטעמא כתבתי בסי' רפ"ב ס"ק (יו"ד) [יא] בשם אור זרוע [ה' שבת ס"ס מג] ודרכי משה [סק"ה] משום ברוב עם הדרת מלך2... ומ"מ יש בזה סניף לטעמים שכתבתי בסי' תרס"ט [א"ר ס"ק יא] שיש להקל בשמחת תורה שמי שעלה בס"ת ראשונה עולה נמי לחתן בראשית בס"ת שנייה עי"ש. שוב נדפס ספר מג"א וראיתי [בסק"ט] שמקיל בזה גם בשאר ימות השנה. ולענ"ד אין להקל כל כך מטעמים שפירשתי".
והעיר במאמר מרדכי (סי' קמד ס"ק ו): "אין קורין לאדם א' בב' ס"ת וכו' עיין להרב מ"א שהשיג על הרב ב"ח ז"ל ומסיק דכל שמפסיקים ביניהם ליכ' פגמא ע"כ. והנה מדברי מחזו' רומאניא שהביא הרב שיירי לעיל ריש סימן קל"ה נראה ברור כדברי הר' מ"א דכל שאינו קורא בב' הס"ת בזה אחר זה ליכא פגמא י"עוש בדין כהן חתן"...
ד. השיב הרב חיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"ב סי' לח אות ע"ב):
"מעש' בלוי שנעש' חתן תורה ולא יש לוי אחר בבהכ"נ ונסתפקו אם צריך לצאת והכהן יקרא שני פעמים. ונרא' דאינו צריך לצאת דמנכרא מילתא טובא שהוא חתן תורה ובעל שמחה ואין כאן שמץ חשדא שהוא פגום. וכן כתב מרן בבית יוסף בסי' קל"ה בכלל הטעמים שכתב לדחות דברי מהר"י קולון שרש ט'. והסכים עמו הרב פר"ח ודידן עדיפא"...
ומעשה זה דומה ממש לשאלתנו והחליט שאינו צריך לצאת וממילא עולה ללוי ואח"כ לחתן תורה שהוא מן הקרואים ליום טוב ואף אינו מפטיר, וק"ו לגבי מפטיר שעולה פעם שניה אף שכבר עלה.
אף בשערי אפרים (פ"ט הל' ד' וה') כתב שכהן ולוי וכן רב העיר שכבר קרא (שלישי) יכולים לעלות למפטיר פעם שניה.
ה. כתב בערוך השולחן (או"ח סי' קמד ס"ז):
"כתב רבינו הב"י בסעיף ד' אין קורין לאדם אחד בשני ס"ת משום פגמו של ראשון [שלא יאמרו שהראשונה פסולה לפיכך קרא באחרת] אבל שלשה גברי בשלשה ספרים כגון ר"ח טבת שחל להיות בשבת ליכא משום פגם עכ"ל וזהו ביומא שם ומזה למדנו שאיש אחד יכול לעלות לתורה שני פעמים ואין זה ברכה לבטלה דכיון שהברכה היא בשביל כבודה של תורה לכן בכל פעם שעולה מברך כמו כהן הקורא שני פעמים כשאין לוי כמ"ש בסי' קל"ה, ורק בשני ס"ת אין לאדם אחד לעלות ואפילו בשני עניינים כדי שלא יאמרו שהראשונה היתה פגומה, אבל בס"ת אחת יכול לעלות שני פעמים וה"ה שיכול לעלות בראשונה ובשלישית דכיון שהפסיק בשנייה ליכא פגם וזה שאומר ג' גברי אורחא דמילתא קאמר [מג"א סק"ג] ויש מי שמגמגם בזה [א"ר סק"ד] ובכלל אין לעשות כן שאחד יעלה שני פעמים אלא בשעת הדחק [שם] וכתבו דהמהרי"ל עלה ללוי וגם למפטיר ואולי היה מוכרח לזה מאיזה טעם".
וכך כתב בפסקי תשובות (או"ח סי' קמד סעיף ב):
"וכיון שהטעם הוא משום ברוב עם הדרת מלך, לכן כתבו הפוסקים דכשיש צורך מקילים בזה, וכגון בשבת חזון שנוהגים בכמה מקומות שהרב עולה גם לעלייתו הקבועה (שלישי או שישי) וגם למפטיר, וכן כהן או לוי שעלו בתחילה, ויש להם יא"ר ציי"ט יכולים לעלות שוב למפטיר, וכן כל אדם שקנה עליית מפטיר, ובטעות כיבדו אותו בעליה, יכול לעלות שוב למפטיר".
"ומצינו לגדולי ישראל שמטעמם הכמוסים עמם היו מהדרין גם לעלות לעליית שלישי או שישי וגם לעליית מפטיר ואפילו בב' ספרי תורה כגון בד' פרשיות וכדו', וסמכו על המג"א (סק"ט) שמקיל בזה, וכן בשמחת תורה נהגו להקל לעלות גם לעליה רגילה ואותו עולה מכבדים אותו גם לחתן תורה או חתן בראשית".
"אך כל האמור להקל בזה (בין בס"ת אחד ובין בב' ס"ת) אינו אלא אם היה אחר שעלה והפסיק בין שני עליותיו, אבל עליית אדם אחד לשני עליות זה אחר זה אסור בכל ענין, אפילו שקדיש מפסיק (שביעי או אחרון ומפטיר), ומכל שכן בב' ספרי תורה".
ו. כך השיב בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ה, או"ח סי' כה) לשאלה:
"באשר לספיקו, במעשה שהיה בביהכנ"ס שלו. שאין בה רק כהן א' ואין שם לוי, ותמיד עולה הכהן לכהן ולוי, ובשבת הזה של חנוכה, יש להכהן הנ"ל יארציי"ט, וצריך לעלות למפטיר בדוקא, בפ' חנוכה, אם יכול לעלות לכהן ולוי כתמיד, וגם לעלות פעם שנית למפטיר, כמ"ש הזכור לאברהם באות ס' בחתן תורה שהיה לוי, ולא נמצא לוי אחר בבהכנ"ס, שכ' שיכול לעלות ב"פ וה"ה בחתן שנשא אשה והוא כהן או לוי, ע"ש, גם אם יכול הכהן למחול על כבודו לצאת לחוץ ויעלה ישראל במקומו, ואח"כ יכנס, או א"צ לצאת שלא להפסיד שמיעת קריאת התורה".
והסיק כמחמירים שאפילו בהפסק איש אחר לא יעלו אותו כהן שתי פעמים אולם התיר שהכהן יצא וייכנס אחר ברכת התורה של הראשון ויעלה למפטיר.
ז. וכך הסיק בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סי' נ):
"שאלה ג: בית כנסת שאין שם בשמחת תורה אלא כהן אחד, וזכה הכהן בעליית חתן תורה, או חתן בראשית, האם רשאי לעלות פעמיים לספר תורה, קריאת הכהן, ואחר כך חתן תורה או חתן בראשית?
תשובה: מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק ב' (סימן ל"ח אות ע"ב) נשאל, אודות מעשה בלוי שזכה בעליית חתן תורה, ואין שם לוי אחר בבית הכנסת, האם צריך הלוי לצאת החוצה, כשהכהן יקרא במקום לוי, והשיב, נראה שאינו צריך לצאת החוצה, שניכר וידוע הדבר מאוד שהוא חתן תורה ובעל השמחה, ואין כאן שום מקום לחשד שמפני שהוא פגום אינו עולה לקריאת הלוי. וכן כתב מרן בבית יוסף (או"ח סימן קל"ה). והסכים עמו הפרי חדש שם. וכן נראה מדברי שיורי כנסת הגדולה שם. ומכל מקום כשיעלה הלוי לחתן תורה יאמר השליח צבור ואף על פי שהוא לוי יעמוד לקרוא בתורה ע"כ. ולכאורה משמע מדבריו שאין הלוי קורא פעמיים, והוא הדין כאן שאין הכהן קורא פעמיים, אלא יקרא אחר במקום כהן, והוא יעלה לקריאת חתן תורה או חתן בראשית בלבד. אולם הגאון רבי דניאל טירני בספר עקרי הד"ט (סימן ל"ד אות י') כתב לפרש דברי מרן החיד"א, שזהו דוקא כשהעולה לחתן תורה קורא פרשת וזאת הברכה בספר תורה מיוחד, כמו שנהגו בקצת מקומות של בני ספרד, אז הדין כן שאינו רשאי לקרות פעמיים, שיש בזה פגם לספר תורה הראשון כשחוזר וקורא בספר תורה אחר באותו בית כנסת, אבל אם החתן תורה חוזר וקורא פרשת וזאת הברכה באותו ספר תורה עצמו, וכמו שאנו נוהגים, אין בזה שום חשש פקפוק להעלותו בראש הקרואים בתור כהן או לוי, ולחזור ולקרותו לחתן תורה, שהוא המשלים, וכן עשה מעשה רב הגאון רבי שלמה גאליקי בקהל עדתו, שלא היה שם אלא כהן אחד שזכה בעליית חתן תורה, והורה גבר חכם בעוז שיעלה לתורה בתור כהן, ויחזור ויעלה לקרות בתור חתן תורה. ויפה דן יפה הורה ע"כ. וסמוכות לזה ממה שכתב בשו"ת בארות אברהם (חלק אורח חיים סימן ו') בשם וילקט יוסף, שהגאון רבי נתן אדלר זצ"ל, רבו של החתם סופר, היה נוהג בכל שבת לעלות לספר תורה לכהן, וגם למפטיר ע"ש. גם הגאון מהר"ש הלוי בשו"ת לב שלמה (סימן ד') כתב, שכהן שזכה בעליית מפטיר, והעלו אותו לכהן, רשאי לכתחלה לעלות גם למפטיר, ואין בזה שום פקפוק כלל, מאחר שכבר קנה ההפטרה. וכן מוכח מתשובת הריב"ש (סימן קי"ב). וכן מעשים בכל יום פה אזמיר, ואין פוצה פה ומצפצף, ורק בשני ספרי תורה אין לעלות משום פגמו של ראשון ע"כ. והוא הדין בנידון שלנו. אולם כל זה לענין שיוכל לעלות לחתן תורה, שהקריאה בספר תורה אחד, אבל לחתן בראשית, שהקריאה השניה שלו בספר תורה אחר, אין להתיר, משום פגמו של ספר תורה ראשון והרי זה כמבואר".
"סיכום: לשלשת התשובות: ...ואם אין אלא כהן אחד, וזכה בעליית חתן תורה, רשאי לעלות לכהן, ואחר כך לעלות לתורה בתור חתן תורה, והוא הדין ללוי, אבל אם זכו בקריאת חתן בראשית, לא יעלו לספר תורה בתור כהן או לוי, אלא יקרא אחר במקום כהן, או כהן במקום לוי, שאין אדם אחד רשאי לקרות בשני ספרים, משום פגמו של ראשון".
מסקנה
לוי שיש לו יארצייט ורוצה לקרוא מפטיר ואין לוי נוסף בבית הכנסת רשאי לעלות ללוי ואינו צריך לצאת ואחר כך יקרא מפטיר והפטרה.
הערה
הערתי בפנים שטעם העדפת עליית יחידים ולא עליית אדם אחד פעמיים או שלש לפי הבנתי הוא לא מטעם 'ברוב עם הדרת מלך' אלא משום שזכות כל הציבור לעלות לתורה, ולכן פרט למצבים מיוחדים של רב שעולה אף למפטיר אין זה ראוי שאחד יעלה פעמיים וחבירו לא יעלה כלל.
המסקנה המתבקשת היא שלפחות כהן שרוצה לעלות למפטיר – יצא החוצה כדי שיעלו ישראל ראשון ואז הכהן יוכל לעלות למפטיר (אמנם לוי גם אם יצא רק יגרום לעליית כהן פעם שניה). אולם לא מצאתי שהעירו כן. ואולי ניחא לאינשי שאפילו עלו יוכלו לעלות שוב למפטיר בגלל יארצייט וצ"ב.