חבל נחלתו כו יא
סימן יא - ברכת שככה לו בעולמו
שאלה
אחרי סופת השלג נשאלתי: האם מי שנסע במיוחד ומתפעל מן השלג שכיסה את הארץ יכול לברך עליו עושה מעשה בראשית או ברכה אחרת?
תשובה
א. נאמר בברכות (פ"ט מ"ב):
"על הזיקין ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה מעשה בראשית".
אלה ברכות השבח על תופעות טבע ורק על אלו שנמנו.
על גשמים ישנן ברכות הודאה כאמור בשולחן ערוך (או"ח סי' רכא ס"ב):
"ומה מברך, אם אין לו שדה אומר: מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ואלו פינו מלא שירה כים וכו' עד הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו, וחותם: בא"י אל רוב ההודאות; ואם יש לו שדה בשותפות עם אחר, מברך הטוב והמטיב; ואם אין לו שותף בשדה, מברך שהחיינו".
כל הברכות הללו לא מתייחסות לשלג.
כמו"כ אינו יכול לברך ברכת שהחיינו משום שהיא על שמחה פרטית מתוך הודאה, ולא אירוע כולל לכלל האדם שהוא מתפעל ממנו.
ב. נאמר בברכות (נח ע"ב):
"ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו".
הסביר בפירוש התפילות לרבינו יהודה ב"ר יקר: "הרואה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו. ע"ש אשרי העם שככה לו וע"ש פעל ה' למענהו". אולם לא נאמר על תופעות טבע.
באר המאירי (ברכות נח ע"ב):
"הרואה אילנות טובות ובריות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו ונראה לי דוקא במקום שאין האילנות או הבריות מצויות שיש שם קצת חדוש".
וכך כתב הסמ"ג (עשין סימן כז): "וכן ישנו בירושלמי [שם] הרואה בריות טובות ומתוקנות ביותר ואילנות טובות אומר בירושלמי [שם] אפי' סוס נאה וחמור נאה מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שככה לו בעולמו".
וכך הביא רבינו ירוחם (ני"ג ח"ב): "וכתב הראב"ד על אותם שאמרנו שמברך עליהם דיין האמת זהו בפעם ראשונה שראהו שהוא חדוש לו ודוקא ממי שמצטער עליו דומיא דרואה אילנות טובות שהוא נהנה מהן כלומר ישראל אבל כשרואה גוי אינו מברך אדרבא שמחה היא לו וכן על בריות טובות ואילנות טובות אינו מברך אלא בפעם ראשונה שרואהו אלא אם כן ראה יותר נאי' מהם. זיקין וזוועות ברקי' ורעמי' ורוחו' חזקו' אומ' שני ברכו' ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם וברוך עושה בראשית".
ובספר הפרדס (שער שמיני) הוסיף: "הרואה בריות טובות ומתוקנות אומר בא"י אמ"ה שככה לו בעולמו. ומסתברא לי לפי עניות דעתי דהא דאמרינן הרואה בריות טובות שחייב לברך עליהם, מיירי אפילו בבריות נאות של גוים, וא"ת הא קיימא לן דאסור לאדם לומר כמה נאה גוי זה דכתיב לא תחנם שר"ל לא תתן להם חן, כל שכן וכל שכן שאינו מברך על יופין. כדומה לזה מקשה בע"ז פ"ק גבי רבן שמעון בן גמליאל שברך כשראה גויה אחת יפה, ופריק רבנן אודיי קא מודו, כלומר רבן שמעון בן גמליאל לא אמר כמה נאה גויה זו אלא כדי שיברך לשם יתברך וית' על יופיה. ועוד דלא גרעי בגופייהו מבהמות שאמרו בירושלמי והביאו השר של קוצי ז"ל שהרואה חמור יפה שמברך עליו ברוך שככה לו בעולמו, כך נראה בעיני".
וכ"פ: סידור רב סעדיה גאון, ראבי"ה (סי' קמ"ו), סמ"ק (הלכ' ברכות סימן קנ"א), המאורות, צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פכ"ח), ספר מצוות זמניות (הלכ' ברכות שער ט'), נמוקי יוסף (ברכות), אבודרהם (הלכ' ברכות שער שמיני).
ג. פסק הרמב"ם (הל' ברכות פ"י הי"ג): "הרואה בריות נאות ומתוקנות ביותר ואילנות טובות מברך שככה לו בעולמו".
וכן באר הטור או"ח (סי' רכה): "ראה בריות טובות או בהמה ואילנות טובות אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שככה לו בעולמו גם בזה כתב הראב"ד דוקא בפעם ראשונה מברך עליהם ולא יותר (עליהם) ולא על אחרים אלא אם כן ראה נאים מהם".
וכ"פ בשולחן ערוך (או"ח סי' רכה ס"י):
"הרואה אילנות טובות ובריות נאות, אפילו עכו"ם או בהמה, אומר: בא"י אמ"ה שככה לו בעולמו; ואינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר, לא עליהם ולא על אחרים, אא"כ היו נאים מהם".
והעיר המשנה ברורה (או"ח סי' רכה ס"ק לב): "הרואה וכו' ובריות נאות – בין זכרים בין נקבות. ועכשיו לא נהגו כלל לברך ברכה זו [ח"א ע"ש טעמו] ומ"מ נכון לברך בלא שם ומלכות".
וטעם החיי אדם שמברכים רק בפעם ראשונה, וכיון שאנו רואים מספר פעמים כבר אין לנו לברך.
וכן ראיתי בקיצוש"ע עם הערות הגר"מ אליהו שכתב שברכת שככה לו בעולמו יברך בלא שם ומלכות.
סקרתי את כל מה שמצאתי ולא ראיתי מי שסובר שמברך על שלג, ברכה כלשהיא.
ד. היחידי שמצאתי שיכול לברך 'שככה לו בעולמו' אף על בריאות שאינן בנ"א או בע"ח הוא ר' עובדיה מברטנורא אשר על המשנה באבות (פ"ג מ"ז): "רבי שמעון אומר המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו". כתב בפירוש נוסף: "ויש אומרים, דאשמעינן רבותא דאע"ג דעל ידי כן הוא מברך ברוך שככה לו בעולמו, אעפ"כ מעלין עליו כאילו מתחייב בנפשו, מפני שהפסיק ממשנתו". וכאן המדובר על ניר נאה, וחידוש הוא, ולא מצאתי לו חבר. ועי' אלשיך (שמואל ב יד כד – כה).
ה. כתב המור וקציעה (סימן רכה): "צ"ע אם יש לברך על הענק ומה היא ברכתו, ומהו גדרו של ענק. ברם בקושטא איכא לתמוהי משתיקת רז"ל ממנו לגמרי, אף על גב דאכפול לאשמועין ננס וחבריו. אברא לאו מילתא, כיון דכבר נכרתו הענקים ונאבדו מן העולם מאז, זה זמן רב לא נודעו, בהו לא קמיירי אלא במאי דשכיח האידנא. ואי איתא דמשתכח ענק חד בדרא, מילתא דלא שכיחא היא ודאי, מיהו כי אתרמי מבעי לן למידע מאי דיניה".
"ונראה לי פשוט שאם הוא מיושר הקומה ונאה הגוף ונערך באבריו (לאפוקי אריך וקטין) מברכין עליו שככה לו בעולמו. שאפילו על אדם בינוני בקומה ככל המון העם, אם הוא נאה ויפה ביותר כך מברכין עליו. כרשב"ג דבריך על ההיא גויה נאה [ע"ז כ, א]. ואמרינן בהדיא [בכורות מה, ב] שהקב"ה משתבח בבעלי קומה. והכתוב [שמואל א' ט, ב] משבחו לשאול משכמו ולמעלה גבוה מכל העם. ושמואל היה סבור למשחו לאליאב למלך מפני גובה קומתו [שמואל א' טז, ז]. ואין השכינה שורה אלא על בעל קומה [שבת צב, א] (ובכאן צ"ע מ"ש חנה [ברכות לא, ב] לא ארוך ולא גוץ דע"כ צ"ל לא ארוך לגמרי דאל"ה לא הו"ל מובלע בין אנשים, א"ה קשיא איך שרתה שכינה עליו). וגמ' דהמפלת [נדה כד, ב] משתבח ברבי דהוה ארוך בדורו. וכן באחרונים שבאו אחריו. (והא דאמרי אינשי כל ארוך שוטה היינו אריך קטין ואריכא שמיטא סניא שאין ארכו מתיחש לאיבריו). ונראה ג"כ דלא דווקא על ענק כעוג או אפילו כגלית מברכין, אלא אף על הארוך בדורו כענין אותן שחשבו בפרק המפלת (כד, ב), ראוי לברך ברכה זו. ובקטנותי ראיתי באמשטרדם שליח ציון חכם יצחקי, כמדומה שהיה ארוך בדורו גבוה מכל העם משכמו ומעלה. ובשנת תקכ"ו נראה במקום הלז ערל קרוב למדת ענק כפי שפרסמו בגאזעט, ואנכי לא ראיתיו".
אולם סו"ס ענק – הוא אדם שמברכים עליו ברכת שככה לו בעולמו.
ו. בערך לחם (או"ח סי' רכה ס"י) מביא שניתן לברך על עליה מרובה של מי הנילוס, וכך כתב: "[בסוף] [הרואה וכו']. ועל ראית המים באכליג' ר"ל כשעולה נילוס כל צרכו כתב רדב"ז בתשובה (סימן אלף ל"ה [ח"א סימן שיט]) שמברך שהחיינו כל שלא ראה תוספת המים בנילוס במקומם שאם ראה אותם בזמן רבויים אז מברך עליהם אבל על תוספתם מעט מעט קמא קמא קא בטיל".
אולם אף בזה זו ברכת הודאה ולא ברכת הראיה.
מצאתי בשו"ת נשמת חיים (ברלין, סי' לג) שכתב:
"נתכבדתי להתענג בנועם זיו אור תורת ספרו הנחמד בכורי שלמה, וברכתי ברוך שחלק מחכמתו ליראיו וברוך שככה לו בעולמו יהי ה' עמו, למלאות כל מאווייתו, ויגדל כבוד שמו, לעיני זקני עמו, ויפוצו מעינותיו חוצה בכולהו תלמידי תרביצא, ככל אשר עם לבבו לטובה, וכאשר אברכנו באהבה".
ואמנם כותב שברך ברכת 'שככה לו בעולמו' על ספר חדש, אולם נראה שמדובר בפרפרזה, היינו כעין הברכה על בריות נאות אבל לא ברך בשם ומלכות, אלא יותר מדבר על הרגשת הלב ושמחתו. ולא ברכה בשם ומלכות בפועל.
ז. כאמור לא מצאתי מי שהעלה שאלה כזו, וטעמא נראה משום שאין הדבר מיוחד ורק למי שגר בארצות חמות ולא זכה לראות שלג, הוא נוסע לראות שלג, אבל בצפת ובירושלים אין זה מראה נדיר. וכש"כ בארצות צפוניות שרואים בכל חורף וחורף.
ונראה לענ"ד שמי שזכה לירידת שלג בשדהו והשלג לברכה, הוא יכול לברך ברכות הודאה כברכות הגשם והדבר למד מדברי הנביא ישעיהו (נה, י): "כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל".
והצעתי לשואל לומר מזמורים קמז, קמח בתהלים (הנאמרים בפסוקי דזמרה) בהם נאמר:
"הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר" (תהלים קמז, טז), ו"הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהמות. אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו" (תהלים קמח, ז-ח).
ובמזמורים אלה יבטא את הרגשתו ושבחו למקום ברוך הוא.