חבל נחלתו כו יב
סימן יב - ברית מילה בשבת שמגיעים אליה בנסיעה במכונית
שאלה
ברית מילה שזמנה בשבת, תתקיים בדירת הורי התינוק, חלק מן האורחים מגיעים עם רכב למקום הברית ולסעודה, האם לדחות את הברית לימות החול או לקיימה בשבת?
תשובה
א. באר בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' קלה, א):
"האם מותר לדחות המילה מחשש שיבאו אורחים ע"י חילול ש"ק, וכן אם יש חשש שבאולם שעושים הברית יצוה הבעל ברית לחלל שבת, ושלישית אם יביאו הילד ע"י חילול שב"ק – הנה לענין הבאת תינוק הדבר מפורש בב"י סי' של"א דאסור לעבור אפי' על איסור דרבנן והעתיקו זה כל הפוסקים להלכה והדבר (מפורש) מוכרע בשבת ק"ל ע"ב – וע"ש בתוס' ק"ל ע"א ד"ה ר"א – ומה דנו"נ הפוסקים בזה היא רק בצדדי היתר ע"י גוי עיין מג"א סי' של"א ס"ק ה' – ועיין סי' שכ"ה ס"י ולענין פחות פחות מד' אמות עיין ט"ז או"ח סי' שמ"ע ויו"ד סי' רס"ו, ולענין זה עוקר וזה מניח ע"ע באבן העוזר סי' שמ"ט ובשארי אחרונים בזה, וכ"ז לא שייך בנדון דידן שישראלים מחללים שבת בהבאת התינוק בעיקרי מלאכות דאורייתא ודרבנן ואין שום היתר בזה, ואסור למוהל לסייע עוברי עבירה".
"אם הדבר קרוב לודאי שיתרבה חלול שבת ע"י קיום הברית בש"ק כבר ידוע למע"כ שכתבתי בשו"ת שבט הלוי ח"א סי' ר"ה בהגהותי הקצרות לשו"ע דמעיקר הדין אם יודעים בודאי שעי"ז באים לחלול שבת מוטב לדחות המילה למחר דהרי אפי' באיזמל לצורך מילה אין מחללין ודוחין המילה מכ"ש חילול שבת של הבאת התינוק וצילומים וכיו"ב, וכעת ראיתי גם להגאון מהרש"ג ח"ב סו"ס קכ"ד שכתב כדברינו, וראיתי בס' הברית (הנדמ"ח) יו"ד סי' רס"ו שהביא דבריו וכ' בשם תשובת אגרת משה יו"ד סי' קנ"ו שאסור לבטל מילה בשבת עבור זה, את דברי אגרת משה לא ראיתי אבל על משמרתי אעמודה, מה שת"ח א' השיג עלי דשאני איזמל דאיכא חלול שבת בגוף מצות מילה שלא התירו במכשירין משא"כ חלולי שבת אלה שלא שייכים לעצם המצוה של הבאת תינוק ואיזמל וכו' לא ניתן לדחות המצוה עבור זה לבבי לא כן ידמה, וכדמות ראי' מש"כ תוס' וראשונים ביצה ו' ע"א ושבת קל"ט ע"ב בשם ר"ת לאסר קבורת מת ביום טוב שני בזה"ז מטעם דילמא יצוו לנו הגוים לכתוב ולעשות מלאכה בשבילם כיון שראים שמחללים יום טוב בקבורת מת, הרי אף דבעצם קבורה ביום טוב ליכא חשש חלול אנו מדחים המצוה מחשש חלול אחר שלא בשעת המצוה, אף דגם בקבורה בו ביום איכא עשה דקבר תקברנו ביום ההוא ולאו דלא תלין עיין יו"ד סי' שנ"ז ושס"ב".
"אף דלהלכה לא קיי"ל כר"ת בזה כמש"כ הראשונים בביצה שם ובב"י או"ח סי' תקכ"ו, היינו דאין דוחין המצוה מחשש דילמא יצמח מזה חלול שבת, הא אלו ידענו בודאי שהמצוה גוררת חלול מיותר מוטב לבטל המצוה בשב וא"ת שלא לבא לחלל שבת ודאי בקום ועשה, ואף שידענה דאין לדמות כ"כ קבורת מת ביום טוב אף דאיכא ג"כ עשה ול"ת כנ"ל למילה ביום השמיני דאולי חביבה מילה דנכרתו עליה י"ג בריתות ועוד כמה חילוקים מכ"מ אין נראה לחלק בזה, וכבר ידוע כי בעו"ה לפעמים איכא חלול שבת המוני בהסעת קהל שלם הלוך וחזור לסעודת הברית בשבת המלווה בלא"ה בעקירת כמה לאוין שבתורה וכל מי שיודה על האמת יראה דבכה"ג וכיו"ב העדיפו ז"ל לבטל בשב וא"ת עד למחר מלגרום חלולי שבת עד אין סוף בקום ועשה".
והורה שוב בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' רי):
"אשיב בקיצור פשוט מאד שראשית דבר על המוהל לחקור אם עריכת הברית יביא לידי חילול שבת בלי ספק, וגם אחרי דרישה וחקירה זאת עליו להציע ולבקש במפגיע ולהסביר לו שע"פ הלכה כדי לקיים מצוה בזמנה עליו לותר על אורחים מבחוץ שבודאי יחללו שבת, וגם עליו לסדר מקום הברית והסעודה באופן כזה שלא תגרום המצוה לו חילול שבת שלא הותרה ע"פ התורה ושו"ע, ורק אחרי שיתברר שזה נמנע באמת וברור שיבא לידי חילול שבת שייך מה שכתבתי בתשובה שם, ולשוא תולין עצמם בדברינו לנוחיות שלהם, והדברים פשוטים כ"כ עד שאריכות בזה בזבוז הזמן".
ב. ודבריו לא נראו לענ"ד.
נלענ"ד שאם האב והמוהל אינם מחללים שבת עבור המילה ח"ו, זה שהאורחים יבואו מרצונם ויחללו שבת אינו צריך למנוע את האב מלערוך את המילה בזמנה. מילה בזמנה היא מצוה חשובה מאד כפי שיובא בתשובות שאביא להלן, ומה חטא התינוק הזה שלא יקיימו בו מצוה כמאמרה? וכי הוא אשם בחילול שבת של אורחיו? וכי האב אשם בכך? הם אינם בגדר מסייעים ולא מכשילים לד"ע, ואין סיבה שהמצוה לא תתקיים בעתה ובזמנה. ומה שהאורחים מחללים שבת זהו חשבון שלהם, וכמו שבכל שבת איננו חוששים לכך שהם מחללים שבת, ה"ה אם החליטו לבוא לברית מילה בשבת אגב חילול שבת שלהם.
ג. כך השיב בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סי' קנו):
"בדבר שמזדמן למע"כ ברית מילה אצל עוברי דת שמחללים שבת בפניו ומיחה בידם ואין שומעין לו ששואל מע"כ אולי לא ילך כשיזדמן לו עוד פעם ברית אצל אנשים עוברי דת כדי שלא יראה החלול שבת. לע"ד אף שודאי יש איסור על האדם לילך למקום שעוברין על איסורי תורה וראיה ממה שאיתא ביומא דף ע' שיש מצוה לראות בעשיית מצוה משום ברוב עם הדרת מלך והקמ"ל הוא רק שליכא בראיה משום אין מעבירין על המצות מאחר שאין עסוק בה עיין שם ברש"י. א"כ שמעינן ממילא דלראות בעבירה יש איסור דהא ברוב עם הוא ח"ו בזיון למלך. מ"מ מסתבר שאין לבטל בשביל זה מצות מילה בזמנה שחיובה היא על כל ישראל וכ"ש על המוהל כשליכא מוהל אחר שעליו הוא החיוב ביחוד וב"ד כופין אותו כדאיתא ביו"ד סי' רס"א, ומחוייב לילך לשם למול אף שיראה בעשייתם עבירה דחלול שבת. אבל תיכף אחר מעשה המילה אין להשאר שם".
ד. וכן כתב בשו"ת מאמר מרדכי (לגר"מ אליהו, כרך ד הלכות שבת סי' צח):
"שאלה:
"אם חל ברית מילה ביום שבת, ויש חשש שיבואו אורחים ויחללו את השבת, האם אפשר לדחותה ליום ראשון, וכן האם מותר לדחותה משבת מטעמי נוחות?"
"תשובה:
"מצות המילה היא כל כך גדולה וחשובה והיא דוחה את השבת (שו"ע או"ח סי' של"א סעי' א', ויו"ד סי' רס"ו סעי' ב'). ואפילו תקיעת שופר שנועדה לזכרון עם ישראל, ולולב שמביא ברכה לעם ישראל אינם דוחים את השבת (עיין שו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעי' ה', וסי' תרנ"ח סעי' ב'). ואילו ברית המילה (דהיינו הברית עצמה, ולא שאר חילולי השבת) – דוחה את השבת".
"ובמשנה (נדרים ל"א ע"ב) מובא: בוא וראה כמה גדולה מצות המילה שנכרתו עליה י"ג בריתות (י"ג פעמים כתוב בתורה 'ברית'). ולא זו בלבד אלא ר"י בן קרחה אומר: 'גדולה מילה שכל זכויות שעשה משה רבנו לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה, שנאמר (שמות ד', כ"ד): 'ויפגשהו ה' ויבקש המיתו'. וכמ"ש שם, שמשה רבנו לא נתרשל, חלילה, כי אמר: אמול ואצא מיד – סכנה לילד; אמול ואשהה – הקדוש ברוך הוא שלחני לגאול את ישראל, ובכל יום נהרגים ומתים מבני ישראל במצרים. ואם על משה רבנו שהיתה לו סיבה בריאותית מחד והצלת ישראל מאידך, נגזרה עליו מיתה, קל וחומר שאנחנו צריכים להקפיד על מצות ברית מילה בעיתה ובזמנה ואין לדחות מצוה זו".
"ושם בגמרא איתא: 'רבי יוסי אומר: גדולה מילה שדוחה את השבת חמורה". והתוס' במסכת מגילה (ד' ע"א ד"ה 'ויעבירנה ארבע אמות') שאלו: מדוע לא אסרו למול בשבת כפי שלא קוראין מגילה בשבת מחשש שמא יטלטלו, הרי במילה יש לחשוש שמא יטלטלו את הכלים או את התינוק! והשיבו שהמילה חמורה היא ונכרתו עליה י"ג בריתות ולכן חכמים לא רצו לבטל את המצוה בזמנה ולדחותה מפני גזירות אחרות. ועוד אמרו שאין אדם מל אלא אם כן הוא בקי, ובבקי לא חיישינן שיטלטל".
"והר"ן תירץ שבמגילה, שופר ולולב יש ספיקא דיומא ולכן דוחים, אבל במילה שהיא ביום השבת שהוא קביעא וקיימא ואינו תלוי בקידוש החודש – לא דוחים (ועיין בתוס' סוכה מ"ג ע"ב ד"ה לא איקלע שלולב ושופר אינם מתבטלים כיון שנעשים ביום השני, אך מילה עיקר מצותה בו ביום)".
"ולכן אין לדחות כל ברית מילה מהיום השמיני משיקולי נוחות, והמוהלים צריכים להזהר שלא להחמיץ את המצוה כלל ולהשתדל למול בכל מקום שיש צורך בכך (עי' יו"ד רמ"א בסי' רס"א סעי' א'). ואם יש ברית ביום שבת במקום מרוחק צריך המוהל ללכת ולשבות שם".
"החושש שמא יחללו אורחיו את השבת - יודיעם בערב שבת שאסור לחלל שבת כדי להשתתף בברית, אמנם אם בא בשבת למקום הברית ורואה שנעשה חילול שבת - יש לגעור בהם, וכן בענין הצילום יש לעמוד בכל תוקף על כך שלא יצלמו בשבת אך אין בשום פנים ואופן לדחות בשל כך את הברית מילה".
"ועצה טובה אפשר להציע שיעשה הברית אחר התפילה בנץ מייד, וסעודה לאורחים במוצאי שבת, וכמו ברית מילה שחלה ביום התענית, שעורכים את הברית ביום ואת הסעודה בלילה".
מסקנה
אין לדחות את הברית, והאורחים יחליטו כרצונם.