חבל נחלתו כא כ
סימן כ - ערבה קטומה
שאלה
עריכהאדם נטל ביום הראשון של סוכות לולב בברכה, והבחין אחר כך שאחת מן הערבות קטומה, האם צריך לחזור וליטול, והאם יברך שוב?
תשובה
עריכהא. כתב השו"ע (שו"ע או"ח סי' תרמז ס"ב): "ערבה שיבשה או שנשרו רוב עליה או שנקטם ראשה, פסולה; אבל כמושה או שנשרו מקצת עליה, כשרה; והרמב"ם מכשיר בנקטם ראשה".
וכתב המשנה ברורה בס"ק יא: "כשרה – משמע דלכתחלה אין כדאי ליקח אותה [מ"א] והא"ר מכשיר אף לכתחלה. אכן כיון דערבות מצויות טוב להדר לכתחלה גם בזה".
והוסיף המשנ"ב בס"ק יב: "מכשיר – ונקטינן כסברא הראשונה".
וכך כתב בערוך השולחן (או"ח סי' תרמז סעי' ח): "ערבה שיבשו רוב עלין או שנשרו רוב העלין או נקטם ראשה של העץ פסולה ואף על גב דבהדס הכשרנו בנקטם ראש העץ זהו מפני שעבותו של העלין מחפין עליו ונשאר בהידורו משא"כ בערבה והרמב"ם מכשיר גם בערבה דלא עדיף מהדס ויש לסמוך על הרמב"ם בשאין אחר ואם עלתה בו תמרה כשר כמו בהדס [א"ר]".
ומכאן סיבה אחת שלא לברך בשנית שהרי לפי הרמב"ם יצא י"ח. ורק צריך ליטול בשנית לולב שיקבל במתנה מאחר כדי לצאת י"ח לכל הדעות.
ב. נאמר בשו"ע (או"ח סי' תרנא ס"א): "מצות ד' מינים שיטול כל אחד לולב אחד וב' ערבות וג' הדסים".
ורמ"א הוסיף: "(ובמקום הדחק דליכא הדס כשר, סגי ליה בחד דלא קטום) (ב"י סי' תרמ"ו בשם א"ח)"...
והעיר המגן אברהם (סק"א): "בחד דלא קטום. והרמב"ן ס"ל דאפי' בחד וקטים סגי כמ"ש הרב"י והר"ן וכדאי הוא לסמוך עליו בשעת הדחק ועסי' תרמ"ה סס"ו".
והסביר במחצית השקל (ס"ק א): "בחד כו'. והרמב"ן סבירא ליה כו'. דתנן [סוכה לד, ב], רבי ישמעאל בעי ג' בדים שלמים, ור' טרפון סבירא ליה אפילו שלשתן קטומים. ור' עקיבא בעי חד ולא קטום. ופסק שמואל [שם] כר' טרפון. וסבירא ליה לרמב"ן [הלכות לולב עמוד רט ד"ה אבל השמועה] דר' טרפון לא הכניס את עצמו במנין ההדסים, אלא הואיל ואמר ר' ישמעאל שלשה שלימים, על זה אמר ר' טרפון אפילו שלשתן קטומים, ועיקר במאי דפליג על ר' ישמעאל, דר' ישמעאל בעי שלמים ור' טרפון מכשיר קטומים. אבל לענין מנין ההדסים ליכא למשמע מדברי ר' טרפון כמה צריכים להיות, וכיון דמצינו לר' עקיבא דסבירא ליה דסגי בחד, ולא מצינו בפירוש שנחלק עליו ר' טרפון בזה, לכן קיימא לן בזה כר' עקיבא דסגי בחד. אבל במה שמצריך ר' עקיבא שיהיה שלם, בזה קיימא לן כר' טרפון דמכשיר קטום, כיון דפסק שמואל כוותיה. ומכל מקום סיים הרמב"ן דאפילו חד וקטום יוצא בדיעבד, אלא שלא קיים מצוה מן המובחר, עכ"ל".
וכך באר הפרי מגדים (אשל אברהם סק"א): "עיין מ"א. בסימן תרמ"ה במ"א [ס"ק] ו' וסימן תרמ"ו אות ח' ובלבוש כאן [סעיף א] בשעת הדחק כשר בחד דלא קטום ובסימן תרמ"ו [סעיף י] כתב [השו"ע] דיעה א' בסתם, ובאין אחר כשר קטום י"ל או ג' קטומים או חד דלא קטום. אבל המ"א דעתו ז"ל בשעת הדחק חד וקטום משמע מברכין".
עולה מהפמ"ג שבדיעבד יוצא י"ח גם באחד קטום.
ג. פסק המשנה ברורה: "(ה) ובמקום הדחק – לכאורה היינו כשאין משיג אצל אחרים אבל אם משיג אצל אחרים יקח משל אחרים ובבכורי יעקב מצדד קצת להקל בזה ונ"ל דאין להקל בזה כ"א בשאר ימים ולא ביום ראשון". "(ו) סגי ליה בחד דלא קטום – ועיין בשע"ת בשם תשובת דבר שמואל שמצדד דצריך ליטלו בלא ברכה אכן מפמ"ג ומישועת יעקב משמע דיוכל לברך. והנה המ"א הביא בשם הרמב"ן דדעתו דאפילו בחד וקטום יוצא וכתב המ"א דכדאי הוא לסמוך עליו בשעת הדחק והנה בזה בודאי יטלו בלא ברכה דבזה גם דעת ישועת יעקב שלא לברך".
ונראה שבמקרה בשאלה כיון שהמדובר לאחר נטילה ודאי יצא י"ח, וע"כ ודאי לא יברך בשנית, ואעפ"כ מן הראוי ליטול ארבעה מינים כשרים לכל הדעות ולצאת ידי חובה.