פתיחת התפריט הראשי

סימן טו - כביסה בחול המועד*

ב"ה כ"ו מנ"א תשע"ה


לרב חברון לוי שלום וברכה!

לא אענה על כל סעיף בשאלותיך אלא על הענין באופן כללי.

א. עיקר הסתמכותי היא על ענין חלוק אחד. כאשר בימי חז"ל חלוק אחד או שניים לפי הדעות השונות היה סטנדרט והיום רוב הציבור מחליף בגדים בתדירות רבה יותר (לא מעילי 'פרק' ומגבעות, אלא חולצות ומכנסיים, שמלות וחצאיות). ולכן אין כאן פריצת גדר חכמים, אלא לימוד מה כוללת הגזירה והתאמתה לימינו.

ב. באופן עקרוני מי שלא חסרים לו בגדים לחול המועד ודאי שאסור לו לכבס, אבל לא כל אדם זוכה לשני שולחנות ובודאי אם המדובר במצבים מיוחדים כמו אשה בהריון שאין לה בגדי הריון בכמות מספיקה לשבעה ימים ללא כביסה, או אשה שילדיה הקטנים מטנפים את בגדיה ולכן היא נזקקת לכביסה במועד. (מפאת כמות הבגדים, אני הולך עם בגדי חול – במועד, בידיעה שאין לי בגדי חג בכמות מספיקה לכל הרגל.)

ג. כשם שעלינו לחוש לגזירות חז"ל: שלא יכנס מנוול לרגל, כך וביתר שאת עלינו לחוש לחוש לנוול ברגל לאלה שאינם מתרשלים ומקיימים את גזירות חז"ל. ולכן הבירור.

ד. איני חושב שלימוד גזירות חז"ל, טעמן וגדרן הן פלפול סרק. אלו דרכי הלימוד ואם בדברי תורה שבכתב כך, על אכו"כ בגזירות חז"ל שנועדו להניח סייג לדברי חכמים. אבל לא נועדו להחריב את כל הענין כולו.

ה. הכיבוס ע"י נכרי אינו מעשי בימינו, אמנם נמצאים פה ושם נכרים לצרכים יעודיים (עובדים זרים בחקלאות או מטפלים לבעלי מוגבלויות), אבל אין מכבסות של נכרים בישובים יהודיים, וודאי שאינו יכול לשכור פועלת נכריה לשם כביסה בחול המועד ולכן צריך לדון על המציאות ולא על פתרונות שלא מציאותיים.

ו. גם באבלות יש המתירים לאבלים להחליף בגדיהם בגלל דרכי הלבוש וההיגיינה (איסתניס). וק"ו לניוול במועד. ועי' בספרי חלק י' סי' יט.

ז. איני חושב שעל כל מקרה שאין לו מה ללבוש צריך לדרוש 'שאלת חכם' – בניגוד למצבים מיוחדים בדיני נידה או טבילה, המציאות של 'אין מה ללבוש' היא מציאות שכיחה מאד בימינו, ולהגיד לציבור: המשיכו ללבוש את אותם בגדים מלוכלכים ומסריחים היא אינה תשובה הולמת, ובמיוחד כאשר יש סיבות ופתחים להתיר זאת.

בברכה יעקב אפשטיין