חבל נחלתו ד יז

<< · חבל נחלתו · ד · יז · >>

סימן יז- בעיות באתרוגים (הערות לס' כשרות ארבעת המינים)

פיטם עומד להישבר

בספר כשרות ארבעת המינים בהגדרת פגמי האתרוגים התייחס לבעית הפיטם כאשר אינו או כאשר הוא שבור (עמ' כד-לו). דבריו אינם מספיק ברורים לגבי נפילת הפיטם והכשרו בפיטם שבור. (אגב, לתמונות ו- שהביא לא התייחס כלל).

פרי האתרוג נוצר מהעֵלי של הפרח. האבקנים לאחר שהפרו את העלי נושרים, הצלקת של העלי הופכת להיות השושנתא שבראש הפיטם וגוף העלי מתרחב והאתרוג מתפתח מגוף העלי. במידה ונשירת השושנתא היתה בזמן החנטה (לפניו מעט או לאחריו מעט) – לא יגדל פיטם של מקל ושושנה עליו, אלא לעתים יווצר כעין ראש מצולק ולעתים יהיה שקע כאשר באתרוגים תימניים לעתים השקע הזה, בגלל גודל האתרוג מתרחב ונוצר פה פעור מעט, ללא מילוי בתוכו.

לעומת זאת ישנם אתרוגים שנשירת הפיטם היא בשלב מאוחר יותר, כאשר הפרי ע"ג העץ, וכאן ישאר חלק מהמקל הנושא את השושנתא ויווצר קרום דק במקום השבר.

מקרה שלישי הוא כאשר הפיטם כולו לא התעבה והוא כעין גבעול דק ירוק בדר"כ ועל ראשו השושנתא. פיטם זה מגיע כך מהקטיף בעיקר מאתרוגי מים (עי"ש עמ' קפד, קפה) כשכל הפרי עדיין קטן יחסית. חלק מאתרוגים בעלי פיטם אלו מגיעים כאשר ראש הפיטם יבש בצבע חום, ובמכה קלה החלק היבש נשבר ונותר אתרוג שהקנה של הפיטם שבור השאלה היא אם אתרוג כזה כשר. שאלה זו לא נדונה בספר "כשרות ארבעת המינים".

הרב י"מ שטרן הביא מהגרש"ז אוירבאך זצ"ל ומעוד אחרונים יבל"א, שכל שהפיטם נשבר בעת גידולו על העץ וכתוצאה מגידולו ולא ממכה חיצונית, הוא כשר (שם עמ' כז) כיון שזו דרך גידולו. ונראה לענ"ד, שעל אף שהפיטם עדיין לא נשבר כולו, כיון שהוא עומד להישבר כשבור דמי וכשר.

מכת קטיף

מכת קטיף היא תופעה מוכרת בכל פרי הנקטף ע"י אדם. אף באתרוגים נוצרות מכות כאלה אם ע"י קוטפים לא זהירים, אם ע"י האורזים ואם ע"י הקונים.

השאלה היא האם מכה כזו נחשבת כפגיעה ממשמוש ידים. לגבי פגיעה ממשמוש הידים כתב (עמ' יט) הרב י"מ שטרן שפגיעה כזו נחשבת כשיירי מצוה שזהו הדורו. משמוש הידים הוא בעצם פגיעה בקליפת הפרי שכתוצאה ממנה יוצא מוהל מהקליפה החיצונית, מקום הפגיעה הופך להיות חום בהיר. נראה שההבדל בין פגיעת קטיף לבין פגיעה ממשמוש הידים או ממכה של הלולב, היא בזמן, פגיעות ממשמוש או מלולב נוצרות תוך כדי החג, בעוד שמכות קטיף נוצרות עפי"ר לפני החג. ונראה שאף על פי כן כיון שמראה הפגיעה זהה מכות כאלה אינן פוסלות את האתרוג.

חסר באתרוג

בתמונה הביא הרב י"מ שטרן מראה חסר באתרוג. ולעניות דעתי אין זה חסר. המדובר במכה בקליפת אתרוג המלאה נוזלים וכתוצאה מהמכה יצא מוהל מהקליפה ונוצר קרום בעל גווני חום בהיר ולבן (מצוי באתרוגים תימניים). ונראה שאין הבדל בין מכה כזו ל"בלעטיל" שהוא מכה מקוץ היוצרת קליפת מוהל לעתים גבוהה מהאתרוג ולעתים בגובה פני האתרוג (עיין עמ' נח, נט). ועל כן כשם ש"בלעטיל" כשר משום שהוא מראה האתרוג הוא הדין במכה מסוג זה אשר גורמת להתכווצות מקום המכה אבל אין בכך משום חסר, והמראה הוא הקרום הנוצר מהמכה. ועל כן מכה כזו שיצא ממנה מוהל ונוצר קרום דק אינה פוסלת את האתרוג.