חבל נחלתו ד טז

<< · חבל נחלתו · ד · טז · >>

סימן טז- בניית סוכה בחול המועד ע"מ לפרקה במועד

שאלה

רבים מישראל מטיילים בחג הסוכות בחול המועד. לעתים הם יכולים לבנות סוכות לסעודות או ללינת הלילה, סוכות אלו מוקמות לשעה של סעודה או ללילה אחד ואח"כ מפרקים אותן, האם מותר לבנות סוכה לשעה, והאם ניתן ליצור דפנות סוכה ממכוניות ולסכך ביניהן?

תשובה

א

פסק השו"ע (או"ח סי' תרלח ס"א): "עצי סוכה אסורים כל שמונת ימי החג, בין עצי דפנות בין עצי סכך (ואפילו קיסם לחצוץ בו שיניו אסור) (מהרי"ל), ואין ניאותין מהן לדבר אחר כל שמונת הימים, מפני שיום הז' כולו הסוכה מוקצה עד בין השמשות, והואיל והוקצה לבין השמשות של שביעי הוקצה לכל היום. הגה: ואפילו נפלה הסוכה, אסורים ולא מהני בה תנאי (טור); אבל עצים הסמוכים לסוכה, מותרים ועיין לעיל סימן תקי"ח סעיף ח'; ואם אחר שעשה השיעור הצריך מן הדפנות ונשלם הכשר סוכה הוסיף דופן, לא מיתסרא; אבל אם עשה ארבעתן סתם, כולן אסורות ומוקצות. הגה: וכל זה לא מיירי אלא בסוכה שישב בה פעם אחד, אבל אם הזמינה לסוכה ולא ישב בה, לא נאסרה, דהזמנה לאו מילתא היא (הגהות אשר"י פרק המביא)".

משמעות פסיקת השו"ע היא שהסכך קדוש מהתורה ואסור בהנאה כל שבעת ימי הסוכות, ולפי הרמב"ם והתוס' אף הדפנות אסורות בהנאה - י"א שאסורן מן התורה וי"א שמדרבנן. סוכה כזו נראה, שכשם שאסור ליטול ממנה אפילו קיסם, אסור לפרקה בחול המועד, וממילא אף המקים סוכה בחול המועד אסור לו לפרקה, כמו"כ לא ניתן לבנות סוכה ממכוניות שהרי אין בכוונתו להעמידן לכל החג.

ב

השאלה היא האם הלכה זו מחייבת שכל סוכה שאדם יושב בה בחג הסוכות נאסרת בהנאה, או שדוקא סוכה שהתכוון לאוסרה ולהחיל עליה קדושה, אבל אם התכוין שלא תתקדש אינה מתקדשת. או במילים אחרות האם ישיבת סוכה מחייבת את קדושת הסוכה או ששתי הלכות נפרדות הן.

ג

לגבי הדפנות מצאנו בפשטות הלכות שאינן מתיישבות עם קדושת הסוכה. בסימן תרל הלכות י-יב עוסקות בעשיית דופן. הלכה י מדברת על עשיה מאילנות שהם חזקים או שמילא בין ענפיהם בקש כדי שלא ינועו. בהלכה יא מבעלי חיים שקשורים שם לדופן, ובהלכה יב מבני אדם. משמעות הדברים היא שאין סוגי דפנות אלו מתקדשים. ובני האדם חוזרים לעיסוקיהם בשאר ימות החג, והבהמה למלאכתה, ואף לגבי האילנות עצמם לא מבואר בפירוש שמתקדשים.

ד

אף סוכות גנב"ך רקב"ש שהן סוכות שנעשו לצל ע"י אחרים נפסק בשו"ע (סי' תרלה) שיוצאים בהן י"ח אע"פ שהן לא מתקדשות. (ואע"פ שכתבו האחרונים שצריך לחדש טפח על טפח היינו למצוה מן המובחר ובשו"ע לא הזכיר מזה כלל).

וכ"פ המשנה ברורה (סי' תרלח ס"ק ג): "ואין נ"מ בין סוכה חדשה ובין ישינה כל שסיככוה לשם חג אבל היושב בסוכת רועים ובורגנין וקייצין הרי היא כסוכה דעלמא שבשביל שנכנס זה ואוכל שם פתו לא נתקדשה".

מתבאר מדבריו שישנן סוכות שאינן מתקדשות, וממילא מותר ליטול מהן ואף לפרקן. אולם לא מפורש שאדם יכול לקבוע זאת לגבי סוכתו או לפחות לגבי סוכה שבנאה במועד. וסוכות גנב"ך רקב"ש הן סוכות שבנאום אחרים ולאו דוקא מקיימי מצות סוכה.

ה

ולכאורה כתב בברכי יוסף (או"ח סי' תרלח ס"ק ב) להיפך: "נשאל הרב החסיד מהר"ר יעקב מולכו בתשובותיו כ"י סימן מ"ג, המחליף סוכה בסוכה אי פקע קדושת הראשונה. וזו הלכה העלה בתשובת'ו הרמתה ושב יעקב, דלא פקע קדושתה הראשונה. וסמוכות שלו מהדיא דלקמן סי' תרס"ה (סע' ב) דהפריש ז' אתרוגים, דמשמע דוקא הפריש, דהוי כהתנה. וסוכה הזאת השנית אם נשתמש בה לשם סוכה חלה קדושה גם עליה, ואם לא נשתמש אלא שאמר זו חליפת זו לא חל עליה קדושה, דבסוכה הזמנה לאו מילתא היא".

מתבאר מדבריו שאין יכול ליצור סוכה שאינה מתקדשת. וכן ראיתי בכף החיים (סי' תרלח) שהביא מעיקרי הד"ט שנחלקו חכמי הישיבה אם מותר לפרק סוכה במועד והעלו שאסור.

ו

אולם הרשב"א בעבודת הקודש (בית מועד ש"ב סי' ו אותיות ס-סב) פסק:

"[ס] סוכת החג סוכה של מצוה היא ולפיכך אין נוטלין ממנה אפילו ביום טוב אחרון של חג, ואפילו רעועה ואפילו התנה עליה אין תנאי מועיל בה, שעל כרחו חל עליה קדושת החג וקדושת הגוף היא לכל ימי החג, שהרי הוקשו לחגיגה ואין תנאי מועיל בה, שאין תנאי מועיל להוציא קדושת הגוף מקדושתו, שאין קדושת הגוף נפקעת בכדי.

[סא] ויראה לי שלא נאמרו דברים אלו אלא בסוכה שעשאה לשם חג, אבל היושב בסוכת רועים ובורגנין וקייצים הרי היא כסוכה דעלמא, שבשביל שנכנס זה ואכל שם פתו לא נתקדשה זו.

[סב] עוד יראה לי שאפילו בסוכה העשויה לשם חג, אם התנה עליה ואמר איני בודל ממנה כל בין השמשות תנאי כזה מועיל בה. ולא אמרו שאין התנאי מועיל בה אלא באומר לכשתפול אטול ממנה או למחר אטול ממנה, אבל באומר איני בודל ממנה כל בין השמשות תנאו קיים בעצי סוכה כמו בנויין. וכן הדין באומר לכשארצה אטול הרי זה מותר. ומכל מקום ראוי לחוש שלא ליטול ממנה בשום תנאי, אלא מן הנויין או מן הסמוך לה".

למדנו מדבריו כי סוכות גנב"ך רקב"ש אינן מתקדשות. כמו"כ כתב שאף בסוכת החג יכול להתנות שלא תתקדש ויוכל ליטול ממנה אם מתנה שאינו בודל מהם כל בין השמשות. ונראה לדעתו שאם התנה כן יכול לפרק סוכתו בכל עת שירצה כשם שאם התנה כן לגבי נויי סוכה (שו"ע תרלח, ב).

ז

וכעין דברי הרשב"א כתב המגן אברהם (סי' תרלח בתחילת הסימן) עפ"י היש"ש לביצה: "רש"י פי' הטעם דל"מ תנאי בעצי סוכה כיון דא"א ליטלם בין השמשות משום דקא סתר אהלא ואתקצאי לכולה ז', וא"כ אם הוא בענין דליכא משום סתירת אהל כמ"ש ססי' תקי"ח מהני תנאי. והר"ן כתב דל"מ תנאי בכל ענין משום דאסור מדאורייתא. ודעת ר"י כשנפלה שרי מדאורייתא, משמע אבל בעודה קיימת אפי' היותר מהכשר סוכה אסור. וכ' היש"ש פ"ד דביצה דאם בנאה בחש"מ א"כ ליכא משום סתירת אהל ומהני בה תנאי שיהא רשאי להשתמש ביתר מהכשר סוכה לכשתפול לכ"ע ע"ש שהוא כתב תי' אחר מדעתו".

ח

בשו"ת מנחת שלמה (תניינא סימן נד) הרחיב בנושא זה: "כתב המשנ"ב סימן תרל"ח סק"ג דהיושב בסוכת רועין ובורגנין ולא ייחדה לסוכה דמצוה, לא חל עליה שם מוקצה למצוה [עיי"ש בשער הציון, ופלא שלא הביא מהר"ן בביצה], והוא מבואר גם לדברינו הנ"ל, דמכיון שהוא יושב בה רק לשעה, וגם לא הוזמן בביהשמ"ש, לפיכך אינה נאסרת לכל החג.

אך נראה שאפילו אם גם ישב בה בביהשמ"ש ג"כ לא נאסר, ואף בשעה שיושב בה ג"כ מותר, כי "מצות" סוכה ו"קדושת" סוכה אינן תלויין כלל זה בזה, ואמרינן דכל סוכה שנעשתה לשם צל כשרה לסוכה, אבל להתקדש בקדושת סוכה כעין חגיגה זה דוקא אם הזמין אותה להיות סוכה דמצוה. ולפ"ז משכח"ל שיעשה אדם סוכה ויהא רשאי ליהנות ממנה, וכגון שיתנה שאינו רוצה שהסוכה תהיה לשם מצוה אלא עושה אותה סתם לצל, ובכל פעם שיושב בה מתנה שמקיים בה את המצוה באופן ארעי, אבל אינו מייחד אותה להיות סוכה דמצוה, וכמו כן באתרוג, אם לא ייחדו ונטל אותו למצוה, הרי לפי דברינו מותר ליהנות ממנו לאחר שעשה בו המצוה, כיון דבביה"ש לא היה מוזמן לכך, ומה שנטלו למצוה הרי זה חשיב כמקיים מצות אתרוג באתרוג שאינו של מצוה, כמו שיכול לישב בסוכה אע"ג דלא הוי כלל סוכה דמצוה".

ודבריו הובאו להלכה אף בספר הליכות שלמה (ליקוטים מפסקי הגרשז"א, פ"ז סעי' כה וכו).

ט

מתבאר מדברי הגרשז"א כי ישנה דרך בה ניתן להקים סוכה ולשבת בה ולקיים מצות סוכה, והסוכה לא תתקדש ולא תאסר, ויוכל לפרקה בחול המועד. ועל כן מטיילים שבכוונתם להקים סוכה לשעה או להשתמש במכוניותיהם כדפנות לבניית סוכה צריכים להתנות כאשר בונים סוכתם שאינם מעוניינים שתתקדש אלא בונים סוכה לצל בלבד ולא לסוכה של מצוה ועל ידי כך הסוכה לא תתקדש ויוכלו לפרקה לכשירצו.