זהר חדש עה ב
מתוך: זהר חדש (מנוקד)/שיר השירים (עריכה)
הִתְעוֹרֵר לְנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁיר וּתְעוֹרֵר (נ"א וְתִתְעוֹרֵר) הָאַהֲבָה.
(קהלת, יב) "עַד אֲשֶׁר לֹא יָבוֹאוּ יְמֵי הָרָעָה", בִּזְּמַן שֶׁהַלְּבָנָה מִתְמַעֶטֶת, וְתִשְׁלוֹט הָרָעָה, וְהַיָּמִים שֶׁלָּהּ הֵם יָמִים שֶׁאֵין בָּהֶם חֵפֶץ. "עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ", זֶה נָהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דִּכְתִיב (בראשית, ב) "וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן". דִּכְתִיב בּוֹ, (איוב, יד) "וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ". וְהָאוֹר, זֶה הָאוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנִתְעַטֵף בּוֹ, וְהוּא יְמִינוֹ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איכה, ב) "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ".
וְהַיָּרֵחַ, הוּא הַיָּם הַמִּתְמַלֵּא מֵאוֹתוֹ נָהָר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב, יד) "אָזְלוּ מַיִם מִנִּי יָם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ". וְהַכּוֹכָבִים, אֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת הַיְדוּעִים לָהּ. "וְשָׁבוּ הֶעָבִים", אֵלּוּ שָׂרֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם. "אַחַר הַגָּשֶׁם", אַחַר בְּכִיָּיתָן שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. דִּכְתִיב, (ישעיה, לג) "מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן".
(קהלת, יב) "בַּיּוֹם שֶׁיָּזְעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת", אֵלּוּ שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת. דִּכְתִיב (ישעיה, סב) "עַל חוֹמוֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם הִפְקַדְתִּי שׁוֹמְרִים". "וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל", אֵלּוּ הֵם שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ. "וּבָטְלוּ הַטֹחֲנוֹת", אֵלּוּ הֵם אוֹכְלֵי הַקָּרְבָּנוֹת. "כִּי מִעֵטוּ" כַּנְפֵי הַחַיּוֹת. "וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת", אֵלּוּ הֵם (זכריה, ד) "עֵינֵי ה' הַמְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ", וְהֵם שִׁבְעָה עֵינֵי ה'.
(קהלת, יב) "וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק", אֵלּוּ הֵם הַשְּׁעָרִים שֶׁכּוּלָּם נִנְעֲלוּ, זוּלָתִי שַׁעֲרֵי דְמָעוֹת (נ"א דִּמְעָה) שֶׁלֹּא נִנְעֲלוּ. "בִּשְׁפַל קוֹל הַטַחֲנָה", סוּכַּת דָּוִד, שֶׁנָּפְלָה וְנִשְׁפְּלָה לֶעָפָר, וְקוֹלָהּ שֶׁהָיְתָה מְשׁוֹרְרָה תָּמִיד בְּשִׁיר הָאַהֲבָה שָׁפַל. "וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר", הֵם הַמַּלְאָכִים הַנֶּחֱלָקִים בְּמִשְׁמְרוֹתָם עַל הַשִּׁיר, מֵהֶם, מְשׁוֹרְרִים בַּיּוֹם, וּמֵהֶם מִשְׁמָרוֹת מְשׁוֹרְרִים בַּלַּיְלָה.
(קהלת, יב) "גַּם מִגָּבֹהַּ יִירָאוּ", (קהלת, ה) "כִּי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ שׁוֹמֵר". וְשׁוֹמֵר זֶה מִזֶּה, וּמְקַבֵּל זֶה מִזֶּה, בִּנְעִימָה וּבִקְדוּשָּׁה. וּבְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יָצְתָה מְאֵרָה, וְדִין חָזָק מָצוּי לְפָנָיו. וְגָבוֹהַּ יִירָא מִגָּבוֹהַּ וּמִדִּינוֹ.
(קהלת, יב) "וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ", כְּתִיב (ישעיה, מג) "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה'". וּבְאוֹתוֹ דֶּרֶךְ, הָיָה יוֹרֵד וּבָא הַטַל מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָל שִׂמְחָה, וְכָל טוּב, וְכָל רָצוֹן, בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ הָיָה בָּא. וּבְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, תְּבִירוּ עַל תְּבִירוּ בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ נִמְצָא, וְכָל רוּגְזָא וְאֵימְתָנֵי וְתַקִּיפָא וְדִינָא, בְּהַהוּא דֶרֶךְ הֲווֹ.
(קהלת, יב) "וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד", כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (דניאל, ט) "וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה". וּכְתִיב (ירמיה, א) "מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רוֹאֶה". וּצְמִיחַת הַשָּׁקֵד אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם. כָּךְ מִי"ז בְּתַמּוּז, עַד תִּשְׁעָה בְּאָב. וּמִיּוֹם שֶׁהַשָּׁקֵד מֵצִיץ, הַפֶּרַח אֵין מוֹצִיא פְּרִי, עַד כ"א יוֹם.
(קהלת, יב) "וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב", יוּתַּן הַסֵּבֶל עַל שִׁכְמוֹ שֶׁל בֵּית דָּוִד. "וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה", זוֹ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְמַטָה. וּצְוָוחִין בְּנֵי נָשָׁא, וְלָא מִתְעַנּוּן. מַאי טַעְמָא, "כִּי הוֹלֵךְ הָאָדָם אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ", מִסְתַּלֵּק הַכָּבוֹד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְאִינוּן צְוָוחִין וְלֵית מַאן דְּיַשְׁגַּח בְּהוּ. בְּגִין דְּאִיהוּ אִסְתַּלַּק לְבֵית עוֹלָמוֹ דִּנְפַק מִינֵיהּ. וְעַל דָּא אִשְׁתַּכַּח מְאֵרָה, וּבִישׁ, וּמָוֶת, וּמְאוֹרָעוֹת רָעוֹת בָּעוֹלָם. וְסָפְדִין וּצְוָוחִין בְּכָל יוֹמָא. דִּכְתִיב, (ירמיה, ט) "כִּי עָלָה מָוֶת בַּחֲלוֹנֵינוּ".
(קהלת, יב) "עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף", חוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁנִּמְשַׁךְ מִלְּמַעְלָה לְמַטָה. "וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב", דְּאִיהִי נַחֲתָא בְּהַהוּא חוּט. נִשְׁבַּר הַחוּט, נָפַל הַגּוּלָה. "וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ", שֶׁהַתּוֹרָה נִשְׁתַּכְּחָה בְּגָלוּתָא, וְאוֹתוֹ הַמַּשְׁאֵב, יוֹפִיאֵ"ל (נ"א יפיפי"ה) הַשַּׂר, לֹא שָׁאַב מִמַּעְיַן הַתּוֹרָה, וּבְנֵי אָדָם נְבוֹכִים בָּהּ.
"וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר", וּמַלְאָךְ הַמַּשְׁחִית נִיתַּן לוֹ רְשׁוּת לְחַבֵּל בְּכָל יוֹם. "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה", וְיִכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת, וְהָעוֹלָם יִכְלֶה, וְהֶעָפָר שֶׁהַכֹּל נִהְיָה מִמֶּנּוּ, יָשׁוּב כְּבַתְּחִלָּה, וְיִהְיֶה הָעוֹלָם חָרֵב כְּשֶׁהָיָה. (קהלת, יב) "וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ", וְיִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם כְּבַתְּחִלָּה. וּבְאוֹתוֹ זְמַן כְּתִיב, (דניאל, יב) "וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ". אֲתָא רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי מְרוֹנוֹס (נ"א מֵרִינוֹס), וּנְשָׁקוּהוּ בְּרֵישֵׁיהּ. קָרָא עֲלֵיהּ, (משלי, יח) "לֵב נָבוֹן יִקְנֶה דָּעַת וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת".
(עד כאן מדרש הנעלם).