זהר חדש עה א
מתוך: זהר חדש (מנוקד)/שיר השירים (עריכה)
"וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ", עַל חֵטְא הַבָּשָׂר. מַאי טַעְמָא. מִפְּנֵי שֶׁכָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּרִית קֹדֶשׁ, אֵין יְכוֹלִים אוֹתָם הַשּׁוֹלְטִים בַּגֵּיהִנֹּם לְהַכְנִיסוֹ שָׁם. וּבִלְבָד שֶׁיִּשְׁמוֹר אוֹתוֹ. וְאִם לֹא שָׁמַר אוֹתוֹ, מַעֲבִירִים מִמֶּנּוּ, וּמַשְׁחִיתִים וּמְחַבְּלִים אוֹתוֹ. שֶׁזֶּהוּ מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם. וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִים אוֹתוֹ בַּגֵּיהִנֹּם, וְאֵין לָהֶם עַל מַה שֶׁיִּסְמוֹכוּ. הַשְׁתָּא בְּרִי, הֱוֵי זָהִיר בִּכְבוֹד חֲבֵירְךָ יוֹתֵר מִגּוּפְךָ.
פָּתַח רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר, (תהלים, פד) "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי". גַּם צִפּוֹר, תַּמָּן תָּנִינָן, עָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַרְעָא, אַתְרִין וְדוּכְתִּין קַדִּישִׁין, עִילָּאִין יַתִּיר מִשְּׁאָר דּוּכְתֵּי יִשּׁוּבָא.
וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דִּיצִירָה דְּבַר נָשׁ. דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרֵיר הַהוּא זַרְעָא, וּמְנַפְּצֵיהּ, כְּהַאי דִּמְבָרֵיר וּמְנַפֵּץ חִטִין, תַּבְנָא לְחוּד, וְקַשׁ לְחוּד, עַד דְּבָרֵיר חִטִין עַל דּוּכְתַּיְיהוּ.
כָךָ נְטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תַּלְגָא מִתְּחוֹת כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ, וְהַהוּא תַּלְגָא מִתְחַמְּמָא (נ"א מִתְתַּחְמָא) בְּכַמָּה גְּוָונִין, וְאַטֵיל לָהּ בְּגוֹ מַיָיא דְאִיתְתָא. מֵהָכָא, דְּאִתְּתָא לָא מִתְעַבְּרָא עַד דְּתוֹשִׁיד מַיָיא, וּבְאִינוּן מַיִין אַטֵיל דְּכוּרָא תַּלְגָא, דָּא הוּא זַרְעָא דְּאִיהוּ מְחוּבָּר כַּחֲדָא, יַתִּיר מֵהַהוּא דְאִתְתָא, כְּגַוְּונָא דְּתַלְגָא לָקֳבֵיל מַיָיא.
לְבָתַר דְּאַטֵיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גּוֹ מַיָיא, בָּרֵיר לֵיהּ וְנָפֵיץ לֵיהּ, וַעֲבַד בְּקַדְמִיתָא טִיבּוּרָא, דְּאִיהוּ נְקוּדָה חָדָא מִגּוֹ בְּרִירוּ דְּתַלְגָא, וְהַהוּא טִיבּוּרָא, אִיהוּ נְקוּדָא דְצִיּוֹן.
וּמִתַּמָּן אִתְפַּשְּׁטוּ אַרְבַּע חוּטִין, לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא, מִזְרָח וּמַעֲרָב צָפוֹן וְדָרוֹם. מֵהַהוּא חוּטָא דְּאִתְמְשַׁךְ מִסִּטְרָא דְמִזְרָח, אִתְעֲבֵיד מִנֵּיהּ גּוּפָא. שָׁארֵי בְּמִזְרָח, וְסַיֵּים בְּמַעֲרָב. גּוּפָא אִיהוּ אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. אִתְרְשֵׁים בְּאַתְוֵוי (נ"א בְּאַתְוָון) אדנ"י. אָדוֹן וְרִבּוֹן כָּל עָלְמָא.
מֵהַהוּא חוּטָא דְּאִתְמְשַׁךְ מִסִּטְרָא דְדָרוֹם, דְּאִיהוּ בְּרִירוּ דְּכָל תַּלְגָא וְתוּקְפֵּיהּ, אִתְעֲבֵיד מִנֵּיהּ דְּרוֹעָא יָמִינָא, וְאִיהוּ בְּרִירוּ דְּעִינּוּגָא. וְדָא גַּן עֵדֶן, דְּעָאל בֵּיהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאִיהוּ לְעִינּוּגָא דְּנִשְׁמָתִין, וְדָא טָמִיר וְגָנִיז, יָמִינָא דְּכָל עָלְמָא.
מֵהַהוּא חוּטָא דְּאִתְמְשַׁךְ מִסִּטְרָא דְצָפוֹן, אִתְעֲבֵיד מִנֵּיהּ וְאִתְבְּרֵי דְרוֹעָא שְׂמָאלָא. וְדָא גֵּיהִנֹּם. מֵהַהוּא פְּסוֹלֶת דְּתַלְגָא. וְאִיהוּ לְעוֹנָשָׁא דְּנִשְׁמָתִין דְּחַיָּיבַיָּא.
רֵישָׁא אִיהוּ בִשְׁמַיָיא אִתְתַּקַּן. וַהֲוָה עָלְמָא בְּלָא רֵישָׁא, עַד דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא. כַּד אִיתָּקַם מַשְׁכְּנָא, אִיתָּקַם רֵישָׁא.
פּוּמָא דְכָל עָלְמָא דְּאִתְתַּקַּן בְּרֵישָׁא, סִינַי. וַהֲוָה רְשִׁים הַאי פּוּמָא גּוֹ מַיָיא, מִבְּרִירוּ דְּתַלְגָא. יַרְכִין וְכָל שְׁאָר אֵיבָרִים, בְּכָל שְׁאָר אַרְעָא.
וּכְשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה יֵשׁ לָהּ צִירִים וַחֲבָלִים בִּשְׁעַת הַלֵּידָה. כֵּן כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹצִיא הָאָרֶץ לְאוֹר הָעוֹלָם, הָיוּ הַמַּיִם (נ"א הוֹלְכִים) עוֹלִים וְיוֹרְדִים, (תהלים, קד) "יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת". מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הוֹצִיא מִן הַקַּרְקַע רְעָמִים וּזְוָעוֹת, וְנָסוּ הַמַּיִם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים, קד) "מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן". וְיָצְאָה הָאָרֶץ. וְנִשְׁאֲרָה נְמוּכָה מְלוּכְלֶכֶת, כַּוְּלַד הַזֶּה, שֶׁיּוֹצֵא, נָמוּךְ כַּמֵּת, וּמְלוּכְלָךְ מֵהַלֵּידָה.
וּכְשֵׁם שֶׁמְפַעְפְּעִין אֶת הַוְּלַד עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר, וְנוֹתְנִים אֵשׁ וְנֵר לְגַבּוֹ, לְחַמְּמוֹ, וּמַרְאָה לְהָאִיר. כָּךְ עָשָׂה הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאָרֶץ, כְּשֶׁיָּצְאָה מִתּוֹךְ הַמַּיִם. וְכוֹלָא בְּחַד קְרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים, עז) "קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל מִיָּד רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ".
עַל כֵּן (נ"א לְאַחַר כֵּן) נִסְתַּם הַפֶּה (נ"א וְהַטַבּוּר), עַד שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל, וְהַפֶּה נִפְתַּח בְּרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם, וְזֶה סִינַי שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ הַתּוֹרָה, וְשָׁם נִתְתַּקֵּן הַדִּבּוּר.
וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, נִסְתַּם הַפָּתוּחַ. וְנִפְתַּח הַסָּתוּם. נִסְתַּם הַפֶּה, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ הַדִּיבּוּר, מִשֶּׁנִּסְתַּלֵּק משֶׁה. הֵפֶךְ מִן הָאָדָם. נִפְתַּח הַטַבּוּר, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּמִשָׁם אוֹכֵל מַה שֶּׁאִמּוֹ אוֹכֶלֶת, וְשׁוֹתֶה מִמַּה שֶּׁאִמּוֹ שׁוֹתָה. וְכָל הָעוֹלָם נִזּוֹן מִתַּמְצִית אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וּבְגִין כָּךְ, דּוּכְתִּין וְאַתְרִין אִינוּן בְּעָלְמָא, בְּשִׁבְחָא אִלֵּין עַל אִלֵּין. גַּן עֵדֶן דְּאִיהוּ דְּרוֹעָא יָמִינָא דְכָל עָלְמָא, אִית בֵּיהּ דּוּכְתִּין וְאַתְרִין, לְשִׁבְחָא אִלֵּין עַל אִלֵּין, וְתַמָּן הוּא עֵץ הַחַיִּים וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.
וּבְחַד הֵיכָלָא מִינַיְיהוּ, אִית אֲתַר טָמִיר וְגָנִיז מִכּוֹלָא, וְלֵית מַאן דְּיָדַע בְּהַהוּא אֲתַר, בַּר חַד צִפּוֹר, דְּאָתֵי בְּכָל יוֹמָא תְּלַת זִמְנִין, וּמְצַפְצְפָא בְּגוֹ אִילָנֵי דְגִנְתָא, וַאֲמַר (תהלים, פד) "גַּם צִפּוֹר" וְגו'.
וּבְהַהוּא צִפּוֹר יָדְעִין נִשְׁמָתִין סִימָנַיְיהוּ, בְּזִימְנָא דְאוֹדָן וּמְשַׁבְּחָן, וּבְזִמְנָא דְמִשְׁתַּדְּלָן בְּחָכְמְתָא לְמִנְדַע, וְהַהוּא צִפּוֹר עָאל בְּהַהוּא הֵיכָלָא, וְאִיטָמַר וְאִגְנֵיז וְלָא יְדִיעַ. וּדְרוֹר, דָּא הִיא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא, דְּסָלְקָא לְעֵילָא וְהִיא בַּת חוֹרִין.
דָּבָר אַחֵר (תהלים, פד) וּדְרוֹר קֵן לָהּ, דָּא יוֹבְלָא, דִּכְתִיב "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר". קֵן לָהּ בְּחָכְמְתָא עִילָּאָה. "צִפּוֹר" "וּדְרוֹר", דָּא לְעֵילָא, וְדָא לְתַתָּא. "אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרוֹחֶיהָ", מַאן. הַאי דְרוֹר, שְׁנַת הַחֲמִישִּׁים (ויקרא, כה), דַּאֲפֵיקַת מִינָהּ שִׁית אֶפְרוֹחִין, וְהַאי צִפּוֹר.
אִינוּן אֶפְרוֹחִין, תֵּיאוּבְתָּא דִילְהוֹן, לְגוֹ תְּרֵי (נ"א תְּרֵין) מַדְבְּחָן, מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. נְטָלוּ מִמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וְיַהֲבוּ לְמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. "מַלְכִּי וֵאלֹהָי", "מַלְכִּי": דָּא מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. "וֵאלֹהָי": דָּא מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.
מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, תֵּיאוּבְתֵּיהּ תָּדִיר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וּלְעוֹלָם לָא שָׁכֵיךְ מִלְּזַמְּרָא בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה".
כָל זְמַן שֶׁהַנֵּר דּוֹלֵק עַל הַפְּתִילָה, וְהַפְּתִילָה כְּתִיקּוּנָהּ, הָאוֹר מֵאִיר וְצַח, וְהַכֹּל נֶהֱנִין מִמֶּנּוּ. וְכָל זְמַן שֶׁהַפְּתִילָה נֶעְדֶּרֶת, וְהַשֶּׁמֶן חָסֵר מִן הַפְּתִילָה, הָאוֹר נִסְתַּלֵּק, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּאוֹתוֹ אוֹר כְּלוּם.
כָךָ, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְתוּקָנִים וּמְסוּרְגָּלִים כִּפְתִילָה זוֹ, אוֹר שֶׁל מַעְלָה הָיְתָה דוֹלֶקֶת עֲלֵיהֶם, וְאוֹמֶרֶת שִׁירָה (נ"א שִּׁיר), וְאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּךְ (נ"א וְאֵינָהּ מִשְׁתַּכֶּכֶת) לְעוֹלָם. כְּדוּגְמַת הָאוֹר עַל הַפְּתִילָה, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּךְ לְעוֹלָם, לְנֶגֶד מַעְלָה. וְאוֹתוֹ הַשִּׁיר הוּא הַמְעוּלֶּה שֶׁבַּשִּׁירִים, קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים. נֶעְדַּר (נ"א נֶעֶדְרָה) הַפְּתִילָה, כִּבְיָכוֹל נֶעְדַּר הָאוֹר, וְנִסְתַּלֵּק, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ.
וּשְׁלֹמֹה צווֵֹחַ וְאוֹמֵר, (קהלת, יב) "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בְחוּרֹתֶיךָ". הֱיֵה מִתְתַּקֵּן וּמְסַרְגֵּל עַצְמְךָ בְּמִצְוֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁהַמָּאוֹר הַהוּא לוֹהֵב (נ"א בּוֹהֵל) בַּפְּתִילָה.
דָּבָר אַחֵר עַל הָאוֹר הַהוּא, בִּזְּמַן שֶׁהַפְּתִילָה מְתוּקֶנֶת אָמַר לְנֶגֶד אוֹתוֹ הָאוֹר, "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ".