ויקרא רבה ב ב
(ירמיהו לא, יט): "הֲבֵן יַקִּיר לִי" בכל מקום שנאמר "לי" אינו זז לעולם, לא בעוה"ז ולא לעולם הבא:
- בכהנים כתיב (שמות מ, טו): "וכהנו לי";
- בלוים כתיב (במדבר ח, יד): "והיו לי הלוים";
- בישראל כתיב (ויקרא כה, נה): "כי לי בני ישראל";
- בתרומה כתיב (שמות כה, ב): "ויקחו לי";
- בבכורות כתיב (במדבר ג, יג): "כי לי כל בכור";
- בסנהדרין כתיב (שם יא, טז) "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל";
- בארץ ישראל (שמות יט, ה): "כי לי כל הארץ";
- בירושלים (מ"א יא, לו): "העיר אשר בחרתי לי";
- במלכות בית דוד (ש"א טז, א): "כי ראיתי בבניו לי מלך";
- במקדש (שמות כה, ח): "ועשו לי מקדש";
- במזבח (שם כ, כא) "מזבח אדמה תעשה לי";
- בקרבנות (במדבר כח, ב): "תשמרו להקריב לי";
- בשמן המשחה (שמות ל, לא): "שמן משחת קדש יהיה זה לי";
-- הא בכל מקום שנאמר "לי", אינו זז לא לעוה"ז ולא לעוה"ב: