ויבינו במקרא/שבתות מיוחדות
פָּרָשַׁת הַשָּׁבֽוּעַ · מִקְרָאֵי מוֹעֵד · סִפְרֵי הַנְּבִיאִים · סִפְרֵי הַכְּתוּבִים
"וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא" לַשַּׁבָּתוֹת הַמְּיֻחָדוֹת
קְרִיאָה בְּקוֹל בְּטַעֲמֵי הַמִּקְרָא (אוֹדְיוֹ)
פרשת שקלים · פרשת זכור · פרשת פרה · פרשת החודש · שבת הגדול
לשבת ערב ראש חודש ("מחר חודש") ולשבת ראש חודש, ראו ראש חודש.
לשבת ראש חודש בחנוכה ראו חנוכה.
הציבור מוזמן להעלות הקלטות אישיות בעלות איכות! בבקשה להעלות את קובצי הקול שלך בוויקישיתוף ולא בוויקיטקסט. ניתן להיעזר בקבצים הקיימים או בדף הזה כדי לבחור שם מתאים לקובץ חדש.
שבת פרשת שקלים
עריכהמפטיר לפרשת שקלים
עריכה| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | אביק | אשכנזית | ישראלית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | אילן לוי | מרוקאית | ספרדית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
הפטרה לפרשת שקלים
עריכההפטרת שקלים: מלכות יהואש וחיזוק בדק הבית.
- ספרדים: "ויכרת יהוידע..." (מל"ב יא יז) עד "...לכהנים יהיו" (יב יז).
- מנהג קהילות מהמגרב להתחיל "בן שבע שנים יהואש במלכו..." (יב א), כמו שאר העדות.
- אשכנזים ואיטלקים ותימנים מתחילים: "בן שבע שנים יהואש במלכו..." (יב א) ומסיימים כמו הספרדים "...לכהנים יהיו" (יב יז).
- מנהג חב"ד לקרוא כמו הספרדים (מ"ויכרת יהוידע...").
- ההפטרה של רוב העדות מכילה שלוש פרשות, ושל הספרדים פרשה נוספת לפניהן.
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | אביק | אשכנזית | ישראלית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
שבת פרשת זכור
עריכהמפטיר לפרשת זכור
עריכה"זכור את אשר עשה לך עמלק..." עד "לא תשכח" (דברים כה,יז-יט); המפטיר של פרשת "כי תצא" והמפטיר של פרשת זכור זהים.[1]
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | Nahum | אשכנזית | אשכנזית | ללא כפילה |
| שמיעה והורדה (מידע) | אביק | אשכנזית | ישראלית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | אילן לוי | מרוקאית | ספרדית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | אשכנזית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | SuperJew | מזרח אשכנז | ישראל |
הפטרה לפרשת זכור
עריכההפטרת פרשת זכור (וכן הפטרת שבת פורים בכרכים): מלחמת שאול בעמלק.
- תימנים: "ותהי המלחמה חזקה על פלשתים..." (שמ"א יד נב) עד "...לפני ה' בגלגל" (טו לג).
- ספרדים ואיטלקים: "ויאמר שמואל אל שאול אתי שלח..." (טו א) עד "...גבעת שאול" (טו לד).
- אשכנזים: "כה אמר ה' צבאות: פקדתי..." (טו ב) עד "...גבעת שאול" (טו לד).
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | אביק | אשכנזית | ישראלית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
שבת פרשת פרה
עריכהמפטיר לפרשת פרה
עריכה| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
הפטרה לפרשת פרה
עריכההפטרת פרשת "פרה": מים טהורים ולב חדש.
- ספרדים ותימנים: "ויהי דבר ה' אלי לאמר: בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם..." (יחזקאל לו טז) עד "...אני ה' בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה, אני ה' דברתי ועשיתי" (לו לו). קצת מקהילות המגרב מתחילים לקרוא באמצע הפרשה: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם..." (לו כה), ומסיימים כשאר הספרדים.
- אשכנזים ואיטלקים ממשיכים לקרוא עוד פרשה בת שני פסוקים עד "...כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם, וידעו כי אני ה'" (לו לח). חסידי חב"ד מסיימים את קריאתם כמו הספרדים: "...אני ה' בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה, אני ה' דברתי ועשיתי" (לו לו).
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
שבת פרשת החודש
עריכהמפטיר לפרשת החודש
עריכה| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
הפטרה לפרשת החודש
עריכההפטרה לפרשת "החודש": פסחו וקרבנותיו של הנשיא.
- תימנים: "כה אמר אדני אלהים: רב לכם נשיאי ישראל..." (יחזקאל מה ט) עד "...ושמן הין לאיפה" (מו יא). מתחילים בתחילת פרשה ומסיימים בסוף פרשה. קצת קהילות מסיימות לפני סוף הפרשה: "...ובדרכו יצא" (מו ח).
- אשכנזים מתחילים מתחילת הפרשה הבאה: "כל עם הארץ יהיו אל התרומה הזאת" (מה טז); ומסיימים מאוחר יותר באמצע פרשה: "...למען אשר לא יפוצו עמי איש מאחוזתו" (מו יח). חסידי חב"ד וקהילת פרנקפורט קוראים כמו הספרדים.
- ספרדים מתחילים בפרשה הבאה לאחר התחלת האשכנזים: "כה אמר אדני אלהים: בראשון באחד לחודש..." (מה יח); ומסיימים בסוף הפרשה הבאה לאחר סיום התימנים: "...בבוקר בבוקר עולת תמיד" (מו טו). באלג'יר קוראים פסוק לתוספת חתימה (מז יב): "ועל הנחל יעלה על שפתו... והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה".
- איטלקים מתחילים כמו הספרדים "כה אמר אדני אלהים: בראשון באחד לחודש..." (מה יח) ומסיימים כמו התימנים "...ושמן הין לאיפה" (מו יא).
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
שבת הגדול
עריכההשבת לפני חג הפסח נקראת שבת הגדול. לשבת זו אין קריאה מיוחדת בתורה או "מפטיר", אבל יש ההפטרה מיוחדת. ברוב קהילות ישראל מפטירים "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים..." בכל שבת שלפני פסח.
יש הנוהגים להפטיר "וערבה לה'..." רק כשחל שבת הגדול בערב פסח, וכן מנהג חב"ד. ויש הנוהגים ע"פ הגר"א להיפך, להפטיר "וערבה לה'..." רק כשלא חל ערב פסח בשבת.
הפטרה לשבת הגדול
עריכההפטרה לשבת הגדול: שכר ועונש ביום ה'.
- אשכנזים, ספרדים, ואיטלקים: "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים..." (מלאכי ג ד) עד סוף הספר: "...פן אבוא והכיתי את הארץ חרם".
- חתימה (חזרה על הפסוק לפני האחרון): "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" (ג כג).
- תימנים קוראים את ההפטרה הרגילה לפרשת השבוע במקום הפטרה זו. אבל תימנים "שאמיים" אמצו את ההפטרה הזו ממלאכי כמו שאר העדות.
- גם בקהילות המגרב קוראים את ההפטרה הרגילה לפרשת השבוע. אבל בחלק מקהילות אלו קוראים את ההפטרה ממלאכי אם חל שבת הגדול בערב פסח, וכן מנהג חסידי חב"ד.
- ויש נוהגים ע"פ הגאון מווילנא להיפך, לקרוא "וערבה" רק אם חל שבת הגדול לפני כן, אבל כשחל בערב פסח, קוראים את ההפטרה הרגילה לפרשת השבוע.
| קובץ | הקורא | מנגינה | הברה | פרטים נוספים על הקריאה |
| שמיעה והורדה (מידע) | נבוכדנאצר | אשכנזית | אשכנזית | |
| שמיעה והורדה (מידע) | עשהאל | אשכנזית | ישראלית |
- ^ יש מנהג נפוץ (אמנם שנוי במחלוקת) להכפיל את הפסוק האחרון בקריאת פרשת זכור. ניתן לציין את כפילת הפסוק האחרון בקבצי השמיעה ב"פרטים נוספים על הקריאה". למידע נוסף על המנהג, ראו כפילת פסוקים.