התורה והמצוה על שמות לא טז


פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות לא טז:

י.

ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת דריש וישמרו את השבת באופן שעל ידי זה יעשו שבת בעתיד. לא שידחה שבת פקוח נפש, ועל ידי כך לא יעשה השבת בעתיד. כנ”ל ( תצא ג ) וביומא (דף פו).

ורבי אליעזר מפרש, לעשות ברית עולם. שיעשה בו המילה שהוא ברית עולם. שבעשית המילה לא נקרא מחלל שבת, כי נברת בהמילה ברית על השראת השכינה בישראל שהשבת מורה עליו. ור' אלעזר בן פרטא דריש, שבשמירת שבת הוא עושה את השבת. רצונו לומר ממשיך ההנהגה הנסית שהשבת מורה עליו. שאז בטל הנהגת הטבע והנהיג הנהגה השגחיית, כמו שפרשנו בפ' ויכולו. והנהגה זו נקראת שבת, שבו משבית מלאכת הטבע וחוקיו. ורבי מפרש כל זאת, ומוסיף שעל זה אמר לדורותם. שעל ידי ששומר שבת אחד, ממשיכים הנהגה ההשגחיית ועושים את השבת שמצין הנהגת ההשגחה עד סוף כל הדורות.



קיצור דרך: mlbim-jm-31-16