התורה והמצוה על שמות לא טו

<< | התורה והמצוה על שמותפרק ל"א • פסוק ט"ו | >>
יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ל"א, ט"ו:

שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ יֵעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֧ת שַׁבָּת֛וֹן קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָ֑ה כׇּל־הָעֹשֶׂ֧ה מְלָאכָ֛ה בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃



פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות לא טו:

ח. ששת ימים יעשה מלאכה , משמע שמלאכה יעשה על ידי אחרים. ובפ' יתרו כתוב ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. כאן מדבר בזמן שישראל ראויים, ומלאכתם נעשית על ידי אחרים. כמו שאמר (ישעיה סא) ועמדו זרים ורעו את צאנכם . ושם מדבר בזמן שאין ראויים שצריכים לעבוד בעצמם כל עבודה בשדה. ובכל זאת לא הותר להם לחלל שבת, אף בעת העוני והדחק. וכאן מדבר בעת שאחרים עושים מלאכתם, כמה שאמרו בברכות (דף לו ע"ב) כתיב ואספת דגנך, וכתיב ועמדו זרים ורעו צאנכם. כאן בעושים רצונו של מקום וכו'. ואז ביום השביעי שבת שבתון קדש לה'. להתקדש בו בקדושה יתרה יתר מימות החול.

ט. וביום השביעי שבת שבתון קדש לכם , מפ' שקדושת השבת חלה על ידי ה' ואינה תלויה בקדוש בית דין. וזה עצמו מה שאמר ויום השביעי שבת לה' אלהיך. רק שמשם נוכל לומר שדומה עם מה שאמר חג המצות לה' אעל פי שצריך קדוש בית דין ורצונו לומר שאחר שנתקדש הוא לה', לכן אמר שהוא קדש לה'. רצונו לומר על ידי ה' לא על ידי בית דין. וזה כל זאת מה שאמרו ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם, רצונו לומר שהוא מקודש מעצמו.





קיצור דרך: mlbim-jm-31-15