היכל הברכה/בראשית/א ו
יום שני עריכה
יהי רקיע עריכה
יהי רקיע: אלף נסתרת ונקראת. כגון מזבח מזבאח, רייאח ניחואח, ונואח, לשואח בשדה. וכך הלכה. ודלא כקורין עם וא"ו.
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ עריכה
ג' בטעם זקף. יהי רקיע (בראשית א, ו), ישרצו המים (בראשית א, כ), נעשה אדם (בראשית א, כו); בסוד יו"י. להעלות מיין נוקבין עד רקיע, דא וא"ו, וכשזוקף הכפופים ונתבררין-- נעשה אדם.
שלשה "ויאמר אלהים" בטעם זקף-- "ויאמר אלהים יהי רקיע" (בראשית א, ו), "ויאמר אלהים ישצרו המים" (בראשית א, כ), ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו" (בראשית א, כ). וטעם הדבר לסוד פריסה דאתפריס לצמצום האור, וזהו "ויאמר אלהים יהי רקיע", סוד הפריסה דאתפריס. ואחר כך "ויאמר אלהים ישרצו המים"-- סוד החסדים המגדלין את כל אשר עשה אלהים בארץ. ואם לא היה הצימצום לא היה באפשרי להיות איזה הולדה. ואחר כך "ויאמר אלהים נעשה אדם" סוד עולם התיקון; כי מטעם זה בא הפרסה לצמצם האור לתיקון קומת אדם. וסוד הזקף-- לזקוף את הכפופים, עוד(?) אורות הנופלים, לתקנם, והבן בזה, קצרתי הרבה.
יום שלישי עריכה
עֹשֶׂה פְּרִי עריכה
ב' בענין (בראשית א', י"א-י"ב). עיין זוהר ויחי (ח"א רלח, א) אמר ר' יוסי האי גפן דמברכינן ביה בורא פרי הגפן, "בורא" היינו דכתיב "עץ פרי עשה פרי". פרי הגפן דא "עץ פרי עשה פרי" דכר הוא "עץ פרי" דא נוקבא. בגיני כך בורא פרי הגפן דא דכר ונוקבא כחדא -- כך הוא הגירסא אמיתות.
- ופירושו: "עץ פרי" יסוד דדכורא, ה' חסדים, (
ה' פעמים מים ה' פעמים מים שווה 450); "עשה פרי" יסוד דנוקבא הפנימי, חמש גבורות, ה' פעמים נו ה' פעמים נו שווה 280-- פר, ה' פעמים דין ה' פעמים דין שווה 320-- ש"כ עם אדני. וידוע שיש בזכר חסדים וגבורות דאי לאו כן לא היה אפשר הזיוג מקצה אל קצה ומהיפוך אל היפוך, אש ומים (עיין גלגלולים). ולזה אמר "בורא" (שהוא יסוד דדכורא) היינו דכתיב "עץ פרי עשה פרי" -- שגם בזכר יש גבורות וחסדים כידוע. "פרי הגפן" (דקאי על נשמות הצדיקים הכלולין מחסדים וגבורות), דא "עץ פרי עשה פרי".
- והוקשה לו קושיית מרן: היאך יהיה התחברות דכר ונוקבא בשני הפכים עד שיצא מהם נשמות צדיקים כלולין מחסדים וגבורות? ומתרץ דכר עץ פרי דא נוקבא - היינו שידוע שזכר נקרא "עץ פרי". ו"עץ" הם החסדים, כסף; "פרי" הם גבורות שבזכר לסוד מרים מנצפ"ך -- הרי שגם בזכר יש בו כח חסדים וגבורות. וכן בנוקבא "עשה פרי"-- "עשה" הם החסדים כידוע ממרן, וכיון ששניהם כלולים מחסדים וגבורות ולכן מתחברין ומתייחדין ויצאו מהם נשמות כלולין מחסדים וגבורות, דכר ונוקבא. וידוע שבגבורות של הזכר הם בסוד "אשת חיל עטרת בעלה" כמבואר בגלגולים כחשיבות הזהב אל הכסף, ולעתיד יהיה הנהגה זאת כידוע. ולזה שינתה הארץ ולא הוציא אלא "עץ עשה פרי", גבורות דנוקבא חלישין והנהגה על ידי חסדים, כי אחר חטא האדם אי אפשר בהנהגה אלא של חסדים בהגבורות כפופין תחת החסדים, וזה חטא של הארץ גרם לחטא אדם, ולזה "והוא ימשל בך" עד שתצא מקללה ויהיה "עטרת בעלה", והבן היטב.
למינו עריכה
ארבעה פעם "למינו" באורייתא
- (בראשית א, יא): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן"
- (ויקרא יא, טו): "אֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ"
- (דברים יד, יד): "וְאֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ" (- ב' פעמים דפרשת ראה ודשמיני)
- (ויקרא יא, כב): "אֶת הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ"
עץ עשה פרי למינו עריכה
מבואר לנו פירושו על פי הזוהר (ח"א לג, א) מאי עץ פרי דא עץ הדעת טוב ורע דאיהו עביד פרין "עושה פרי" דא צדיק יסוד דעלמא "למינו" בכל בני נשא דאית לון רוחא קדישא דאיהו איבא דהאי אילנא, רשים בהו רשימא למינו. ומאי איהו? ברית קודש, ברית שלום. ובני מהימנותא למינו עאלין ולא מתפרשין מניה, וצדיק "עושה פרי" איהו וההוא אילנא אתעברת ואפיקית ההוא פרי למינו, למינו דההוא "עושה פרי" דהוי דכותיה. זכאה חולקא מאן דדמי לאבוה ולאימא במילה ופריעה -- עי"ש כל המאמר. ופירושו מבואר שמפרש על נשמות הצדיקים הנמשכין מסוד הדעת ליסוד, ודבריו מבוארין.
ובדף י"ח (ח"א יח, ב) מאריך בענין זה וזה לשונו: השתא אפיקות חילא באינון מייא דאתכנשו לאתר חד [פירוש מסוד החסדים טפות החסד שקבלה מיסוד צדיק] ונגדין בגויה גו טמירא סתימאה ונפקין בגויה טמירין עלאין וחיילין קדישין די כל אינון בני מהימנותא מתקנין להון בפולחנין דמאריהון [פירוש שנגדין בסתימאה, יסוד דנוקבא, מעיין חתום וסתום. ומה שכתב ונגדין[1] בגויה טמירין עלאין הן סוד הנשמות וחיילין קדישין, סוד המלאכים] ורזא דא "מצמיח חציר לבהמה" דא בהמה דרביעא על אלף טורין וחציר אינון מלאכין דשליטין לפום שעתא [פירוש מסוד ברורי נצוצי קדישין הנתבררין על ידי עבודת אדם הצדיק, וכנסת ישראל מקבלת להון ומתקנת להון] "ועשב לעבודת אדם" דא מלאכים ושרפים ואופנים וחיות הקודש עיין שם כל המאמר באורך גדול.
ולעניננו נדרוש לנו פסוק על פירושו הקדוש "תדשא הארץ דשא" תתכסה ארעא כפרש"י בסוד ה' מלך גאות לבש, סוד התיקון של השערות, והן הן לבוש הבא מסוד ברורי נשמות כי השערות הן לבוש התיקון בסוד הצימצום. ולפירוש הזוהר קאי "דשא" על ברורי נצוצי טהרה כמבואר.
ובדרך היחוד נרמוז לנו בסוד דין שלום אמת, ר"ת של דשא, אשר עליהם העולם עומד כידוע אמת בעתיקא תליא, הוא המתקן כל הדינין, סוד נצוצי טהרה, ועושה שלום למַתקן בשלימות התיקון. ובדרך היחוד סוד שלו"ם דין אמ"ת עולה בסוד ש"כ פ"ר רי"ז דין באלף חכמה המבררין והן הן הדינין, סוד הנצוצין, וכנסת ישראל מתכסה ומתקשטת עצמה בברורי נצוצין, הן הן עדיה וקשוטיה. ועצם סוד דשא מסוד המלאכים שאין להם קיום והבהמה אוכלת אותן. סוד בהמה עולה יוד הה וו הה המעלה כל הברורין. וסוד המלאכים שאין להם קיום מסוד אותן הברורין כידוע ממרן האלקי.
• וברזא דיחודא תד"שא ה"ארץ ד"שא
- עולה אלף ש"ו בסוד אלף טורין בסוד אלף למד שין דלת יוד והבהמה (שֵם הנ"ל) מעלה אותן בסוד אשה ריח ניחוח לה'.
- ובסוד היחוד שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד עם סוד יחוד
ד' פעם יהוה אהיה ד' פעם יהוה אהיה שווה 188 (סוד יחוד חכמה ובינה בארבע פרצופיהם). ועל ידי יחוד הנ"ל עולין סוד כל נצוצין קדישין, ומתקשטת השכינה בהם, ונעשין אחד ליחודא מלאה. ויחודים אלו עולין פסוק הנ"ל.
- או בסוד היחוד של
נ' פעם הויה נ' פעם הויה שווה 1300 בתוספת ויו (סוד הדעת אשר משם חמשים שערים), וכל נשמה יש לה שער בפני עצמה.
- או בסוד
י"ה פעם מ"ה מ"ב י"ה פעם מ"ה מ"ב שווה 1305 סוד עולם של זעיר אנפין בסוד ראשו כתם פז אשר משם צריכין כל התיקונין לשבירות אלו בסוד שם מ"ב אב"ג ית"ץ הנדרוש בדברי מרן אלהי על סוד השבירה של אדם. וסוד י"ה-- עצם התיקון, כידוע כל זה ליודעין.
- או בסוד היחוד של שם ב"ן --
יוד פעם יוד יוד פעם יוד שווה 400, הה פעם הה הה פעם הה שווה 100, וו פעם וו וו פעם וו שווה 144, הה פעם הה הה פעם הה שווה 100, יוד פעם הה יוד פעם הה שווה 200, הה פעם וו הה פעם וו שווה 120, וו פעם הה וו פעם הה שווה 120 עם סוד שם הפשוט יוד הה וו הה, ועם סוד ה' ידות של שם יד יד יד יד יד (יוד הה וו הה העולה עין[2]) עולה יחוד זה תדשא הארץ דשא -- סוד בהמה, שם ב"ן הנ"ל, והבן.
- וגם סוד יחוד
י' פעם יוד הא ואו הא יוד הה וו הה י' פעם יוד הא ואו הא יוד הה וו הה שווה 970 סוד עצם התיקון של מ"ה וב"ן. וכשנתקנין כל הנצוצין בסוד עולם התיקון אזי נמשכין סוד המוחין בסוד שלו ( ג' פעם יהוה אלהים ג' פעם יהוה אלהים שווה 336; או בסוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עם ארבעה הוית פשוטות ( ד' פעם הויה ד' פעם הויה שווה 104)) -- סוד הטפה לסוד התיקון. וסוד שמות אלו עולין פסוק הנ"ל, קשוטי השכינה.
- או בסוד היחוד
י' פעם יוד הי ויו הי י' פעם יוד הי ויו הי שווה 720 סוד החכמה המברר כל הברורין בסוד י' פעם יוד הה וו הה י' פעם יוד הה וו הה שווה 520 סוד שם ב"ן עצם השבירה, ונותנת אותן לסוד אהיה יוד הא ואו הא, סוד אחוריה של אהיה, המתקנת כל הנצוצין.
וברזא דיחודא עולה פסוק הנ"ל
- סוד
י' פעם יוד הי ואו הי יוד הה וו הה י' פעם יוד הי ואו הי יוד הה וו הה שווה 1150 (ס"ג ב"ן בסוד "הגו סיגים מכסף", בסוד ב"ן דס"ג, עצם השבירה כידוע) הנתקנים בסוד צדיק, יוסף הצדיק, רזא ד ו' פעם יהו"ה ו' פעם יהו"ה שווה 156, עצם התיקון בסוד מלך הדר. והן עולין סוד "תדשא הארץ דשא", סוד הבירור כידוע מזוהר.
- או בסוד אלף דלת נון יוד אדני אל שדי אל יהו"ה אל אדני יוד הי ויו הי -- ידוע כוונת שמות אלו מסוד הבירור בסוד מארי דיבבה ויללה.
- או בסוד היחוד של
יג' פעם אל יג' פעם אל שווה 403 בסוד י"ג תיקוני דיקנא (עצם הבירור) עם סוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן אלף דלת נון יוד סודו תתק"ג המבטל מיני מיתות תתק"ג[3] -- עולה פסוק הנ"ל.
וסוד הפסוק "עשב מזריע זרע" הנדרוש בזוהר מלאכים הקיימין בתמידי בסוד שם יֶוֶדֶ הֶיֶ וֶיֶוֶ הֶיֶ בניקוד סגול עולה עשב, סוד טיפות החסד. וסוד הפסוק "מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת אדם"; סוד חציר-- סוד מיין נוקבין המעלה השכינה, שם ב"ן סוד בהמה. ו"עשב"-- סוד מיין דכורין טיפות הזכר חסד; "לעבודת" (סוד הזכר) "אדם", שם יוד הא ואו הא, הממשיך הטפה לנוקבא בסוד עשב מזריע זרע. ור"ת של עשב מזריע זרע-- ע"ב מ"ה בסוד חסד אדם כידוע. וס"ת ב' ע"ע -- סוד החמשה ידות של הנוקבא המקבלת טיפות החסד.
וסוד היחוד של עשב מזריע זרע בסוד י' פעם מ"ה ב"ן י' פעם מ"ה ב"ן שווה 970 עם וי"ו המחברין בסוד טיפות הזיוג כלול חסדים וגבורות; או בסוד י' פעם יהוה אהיה אהוה י' פעם יהוה אהיה אהוה שווה 640 (סוד המוחין) המושכין הטפה בסוד ע"ב יהוה ס"ג יהוה מ"ה יהוה ב"ן יהוה (עצם הטפה זרע קודש). והן עולין עשב מזריע זרע.
ועצם סוד עש"ב בסוד ב' פעמים ש"ע ב' פעמים ש"ע שווה 740, תרין תפוחין דמדות ,"ואמת"; המעוררין לכל הזיוגין וממשיכין זרע בית ישראל על ידי מדות "נצר חסד ונקה"-- תרין מזלין קדושין אשר עם שם "אל" עולין מזריע זרע, סוד הזרע.
וסוד עשב [מזריע זרע][4] נידרוש בזוהר על סוד מלאכי מעלה, משרתי עליון,
- בסוד ש"כ פ"ר רי"ו דין אל אדני אשר משם סוד המלאכים ממדות מלכות;
- או בסוד היחוד יהוה אהיה פשוטים ובסוד המלוי ע"ב קס"א ס"ג קס"א מ"ה קמ"ג ב"ן קנ"א (וסוד שמות אלו סוד יחוד חכמה ובינה); וסוד דעת המזווגין בסוד יהוה אהוה אהיה אהוה -- סך שמות אלו עולה עשב מזריע זרע.
וסוד עץ פרי נדרוש בזוהר על סוד עץ הדעת שטעם עץ ופרי שוה. וסוד עץ פרי עולה
ה' פעם מים ה' פעם מים שווה 450, בסוד חמשה חסדי הדעת אשר מקודם התפשטות הדעת היה עץ ופרי שוין, נשמות בני ישראל נתאחדין באחדות אחד עם בוראן אשר אחר חטא אדם הראשון לא היה באפשרי להיות טעם עץ ופרי שוה כי הפרדו היחוד ונוח להם להתפרד ללבוש עצמן בלבוש חומרי הגם כמוני בעולם השפל לדמות יצירה ליוצרו בעבודת אמת אשר זה לא היה באפשרי אם היה הכל אחד. והבן כי קצרתי מלדבר במקום נורא כזה.
וסוד "עֹשה פרי" סוד הצדיק הממשיך נשמות קדושות, "ממני פריך נמצא", "למינו"-- לדמות צורה ליוצרו. וסוד עושה פרי עולה אלף דלת נון יוד אשר שם סוד תיקון הפרי להיות למינו בלי תערובת רע חלילה. וסוד עץ פרי סוד י' פעם יוד הא ואו הא י' פעם יוד הא ואו הא שווה 450, סוד החסדים אשר אלף דלת נון יוד מקבלת אותן ומתקנת אותן. וסוד עשה פרי, סוד צדיק, הממשיך הטפה ומעורר מיין נוקבין:
ואת הארבה למינו עריכה
וסוד הפסוק "ואת הארבה למינו", סוד ארבה סודו ד' פעמים ב"ן ד' פעמים ב"ן שווה 208, חסדים וגבורות, כמבואר בלק"ת פרשת שמיני בסוד "וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק", סוד עצם מוח הגבורות של הדעת וסוד טיפות החסדים, סוד "עץ פרי עשה פרי למינו" כמבואר לעיל. גבורות סוד "ואת הארבה למינו" שיהיה נשמות הצדיקים הכלולים מחסדים ומגבורות של מוח הדעת הכל "למינו", לדמות צורה ליוצרו במילה ופריעה, סוד התגלות החסדים כידוע.
ואת כל עורב למינו עריכה
וסוד "ואת כל עורב למינו" סוד אילן הטמא המושך נשמות טמאות הבאין מסוד עירוב טוב ורע, שיהיה גם כן "למינו"; קדושה בפני עצמו והרע והטומאה בפני עצמו, ולא יתערב טמא בטהור. ואזי יהיה טעם עץ ופרי שוה, והבינהו. אבל אחר חטא אדם הראשון נתערב הכל וצריך לירד לעמקי הקליפה לברר ולהעלות חלקי נשמתו ואזי כשראתה הארץ שעתיד לחטוא אדם הראשון נאמר "ותוצא הארץ דשא עשב", סוד "דשא עשב" עולה אור מים רקיע, יהו"ה פעם יהו"ה יהו"ה פעם יהו"ה שווה 676; "מזריע זרע למינהו"-- סוד למין ו"ה, סוד חיילין קדישין דשכינה. "ועץ עושה פרי אשר זרעו בו למינהו", זרעו בו דייקא, זרעא קדישא, זרע בית ישראל, הם היה למינהו כי נתבררו מן הרע והשאר אינו למינהו ולא נכתוב סתם כמו מקודם "עשה פרי למינו" סתם, בלתי תערובת אחר, והבן.
ותוצא עריכה
ועל סוד רמז לנו המסורה גם כן שלשה פעם "ותוצא" כתב באנ"כ:
- (בראשית א, יב): "ותוצא הארץ דשא..."
- (ירמיהו לב, כא): "ותוצא את עמך את ישראל..."
- (רות ב, יח): "וַתּוֹצֵא וַתִּתֶּן לָהּ אֵת אֲשֶׁר הוֹתִרָה מִשָּׂבְעָהּ"
וסוד מסורה זו כי כאשר הוציא דשא עשב, ועל פי הזוהר הם סוד מלאכין שלוחין, סוד חיצונית עולמות, ואת זה דע אחי הידיד הנעים כי אין שום מלאך ושרף יכול לייחד הספירות ולהמשיך תוספת ברכה קדושה יחוד אלא ישראל עם הקודש הם המייחדין ומוסיפין בפמליא של מעלה וממשיכין שפע לכל העולמות והמלאכים הם מסייעין לעם הקודש ליחוד זה הנורא בסוד "ועשב לעבודת האדם", נשמות ישראל, אתם קרוים אדם, והם טפילה אליהם. מכיון שנאמר "ותוצא הארץ דשא"-- סוד המלאכים חצונית עולמות, אזי תיכף-- "ותוצא את עמך ישראל" סוד פנימות עולמות כדי שעל ידם יתייחד השכינה בבעלה להמשיך שפע לכל העולמות, תוספת יחוד קדושה ברכה ושפע. וכשמתייחדין ישראל עם הקודש, השכינה בבעלה, אזי "ותתן טרף לביתה"-- לחלק השפע לכל העולמות בסוד ירידות השפע שאחר שמנה עשרה, עצם היחוד, כידוע. והוא בסוד "ותֹצא ותתן לה", סוד חיילין דשכינה המכונין בבחינות נוקבא, "את אשר הותִרה משבעה" והיא מחלקת להם השפע.
וסוד היחוד של פסוק זה:
"ותֹצא", חסר ואו, כי התחלקות השפע בסוד מדות מלכות, סוד נוקבא.
וסוד "ותתן"
- סוד אחורי השמות עם הפנים-- יוד הי ויו הי; יוד, יוד הי, יוד הי ויו, יוד הי ויו הי; יוד הי ואו הי; יוד, יוד הי, יוד הי ואו, יוד הי ואו הי; יוד הא ואו הא; יוד, יוד הא, יוד הא ואו, יוד הא ואו הא; יוד הה וו הה; יוד, יוד הה, יוד הה וו, יוד הה וו הה ומשם סוד השפע של פרנסה לקיום עולם בסוד אחוריים
- או בסוד: אלף למד אלף דלת נון יוד סוד השכינה הנותנת ומחלקת השפע לכל צבא השמים.
וסוד "אשר הותרה"-- הותרה עולה קס"א קס"א קנ"א קמ"ג אשר משם סוד הנועם של בינה להמשיך שפע ורצון וברכה וחיים לנו ולכל ישראל אמן, בסוד יתר הב"ז. ואזי כשמייחד הצדיק את העולמות בסיוע המלאכים אזי נמשוך שפע וברכה עלינו ועל כל ישראל אמן במהרה כן יהיה.
יום שלישי - תיקוני סופרים עריכה
"תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא" - ברביע.
"עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙" - בדגש הפא המורה על הגבורות.
"זַרְעוֹ־ב֖וֹ" - במקף שלא להפריד.