הגאון מווילנה על משלי יא כה
<< | הגאון מווילנה על משלי • פרק י"א • פסוק כ"ה |
• כ • כג • כד • כה • כח • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
נֶֽפֶשׁ־בְּרָכָ֥ה תְדֻשָּׁ֑ן
וּ֝מַרְוֶ֗ה גַּם־ה֥וּא יוֹרֶֽא׃
(משלי יא כה): "נפש ברכה תדושן" - "תדושן" הוא משמועה טובה, ומחמת זה שמח ליבו וידושנו עצמותיו, כמו שנאמר (משלי טו ל): "שמועה טובה תדשן עצם". וזהו "נפש ברכה", כלומר, מי שמברך לכל אדם וחפץ בטובתם ואינו מקנא בהם, ומחמת זה ישמח לב של בני אדם וידשן עצמות שומעיו המתברכים, לכן גם הוא "ידושן", היפך המקנא - (משלי יד ל): "ורקב עצמות קנאה".
"ומרוה גם הוא יורא" - ומי שמאכיל ומשביע לכל אדם, "גם הוא יורא", שיתן לו השם יתברך שישבע גם הוא, כלומר שיתברך במעיו, לבד העשירות שהיא שכר הצדקה.
קיצור דרך: gra281125