האמונות והדעות/מאמר ב/פרק ב


  • ואחר אלה השלש ראיות על שהוא אחד, אומר: כי כל טענה שהיא מפרידה בין שנים, היא טענה ‏לאחד, וכבר עמדת על מה שקדם מתשובתינו על בעלי הדעת הזה.
  • ואומר הנה עוד, שמצאתי אלה, ‏כשיאמר להם: למה סמכתם כל אלה הנמצאות כלם אל שני שרשים בלבד, ולא חשבתם שלכל אחד ‏מהם שרש שחדשו? הם אומרים: אנחנו רואים אותם ואם רבו אפניהם, כי הם נקבצים אל התועלת ‏והחזק, ואין ביניהם שלישי, על כן סמכנום אל שנים.
  • והתבוננתי במאמר הזה ומצאתי שיש למדבר ‏עמם, שיאמר להם: וכבר מצאנו התועלת והנזק שנקבץ אל חמשה חושים. מהם מה שיוחש בראות, ‏ומהם מה שיוחש בשמע, וכן בשלשה האחרים, ואינם יותר ראויים בקבצם אל שנים מזולתם, לקבצם ‏אל חמשה.
  • יש לנו לאמר להם עוד: שכל תועלת ונזק מתקבצים תחת המראה, ושרשי המראה ‏הטבעית שבעה, לובן ושחור ירוק וירקרק ואדום ומראה השמים ומראה העפר, ואינם יותר ראויים, ‏בקבץ הכל אל שנים מזולתם, לקבצם אל שבעה.
  • ועוד יש לנו לומר להם שהם נקבצים תחת ‏הטעמים, ושרשי הטעם תשעה: המתוק והדשן, והם חמים לחים; והמר והמליח והחריף, והם חמים ‏יבשים; והקובץ והחמיץ והעפיץ, והם יבשים קרים; והתפל, והוא קר לח. ואינם יותר ראויים לקבצם אל ‏שנים מזולתם, לקבצם אל תשעה.
  • וכן יאמר להם על הארבעה טבעים אשר הם סומכים אליהם הכל. ‏
  • וכן בעשר המאמרות אשר על העצם, וכן בששת מיני התנועה, וכן בשבעה מיני הכמות, וכן בשלשה ‏הזמנים, ושלש הגזירות, ושלש הצורות, לא אאריך בדברים; עד שיתברר הפסד מה שנטו אליו ‏מאפני ההתחלקות, שחלצו מספר מבין שאר המספרים, וגזרו עליו.
  • ואוסיף בזה ביאור ואומר: כי כל ‏אחד מהם כשהוא רוצה לברוא דבר, לא יתום לו כי אם בעזר האחר לו, ושניהם א"כ נלאים. ועם זה ‏אם יהיה חפצו מכריח האחר לעזרו, שניהם מוכרחים. ואם יהיו בוחרים, ירצה אחר מהם להחיות ‏גשם, ורוצה האחר להמיתו, יתחייב שיהיה הגשם ההוא חי מת יחד.
  • ואומר עוד: אם יהיה כל אחד ‏מהם יכול להעלים דבר מחבירו, שניהם א"כ אינם יודעים. ואם אינם יכולים על זה, שניהם א"כ ‏נלאים.
  • ואומר עוד, כי אם הם דבקים, הם דבר א'. ואם הם נפרדים, יש ביניהם דבר שלישי.
  • ולא ‏אפשר לבעליהם לדמותם אל החשך והאור, והמשתמשים בלא שלישי, כי אלה מקרים, והם אצלם ‏גשמים.

ויצאו אלה הטענות מסכימים למה שאמרו הספרים, כי אין בורא כי אם א', באמרם (דברים ‏ד, לה): אתה הראת לדעת כי י"י הוא האלהים אין עוד מלבדו. ואמרו (דברים ד, לט): וידעת היום ‏והשבות אל לבבך כי י"י הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. ועוד (ישעיהו מה, ‏כב): פנו אלי והושעו בל אפסי ארץ כי אני אל ואין עוד. ועוד (ישעיהו מה, ו): למען ידעו ממזרח שמש ‏וממערבה כי אפס מבלעדי אני י"י ואין עוד. ועוד (שם) אני י"י ואין עוד זולתי. ועוד (ישעיהו מה, כא): ‏הלא אני י"י ואין עוד, והדומה לזה:‏