האמונות והדעות/מאמר ב/פרק א
< האמונות והדעות | מאמר ב
- ואומר, שאלהינו ית' הודיענו על ידי נביאיו שהוא אחד חי יכול חכם לא ידמה לו דבר ואין דומה לפעליו.
- והעמידו לנו על זה האותות והמופתים, וקבלנוהו מהרה אל מה שיעלה לנו מן העיון.
- מה שהוא אחד, כמו שאמר (דברים ו, ד) שמע ישראל י"י אלהינו י"י אחד.
- ואמרו עוד (דברים לב, לט) ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי וגומר,
- ואמרו (דברים לב, יב) י"י בדד ינחנו ואין עמו אל נכר.
- ומה שהוא חי, אמרו (דברים ה, כג) כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש וגומר.
- ואמרו (ירמיהו י, י) וי"י אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם.
- ומה שהוא יכול, אמרו (איוב מב, ב) ידעתי כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה.
- ואמרו (דברי הימים א כט, יא) לך י"י הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגומר.
- ומה שהוא חכם, אמרו (איוב ט, יד) חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם.
- ואמרו (ישעיהו מ, כח) אין חקר לתבונתו.
- ומה שאין דומה לו ולא לפעליו, אמרו (תהלים פו, ח) אין כמוך באלהים י"י ואין כמעשיך.
ואחר ששמענו אלה החמשה עניינים מספרי הנביאים, התעסקנו לקיימם מדרך העיון, ומצאנום כן. ומצאנו עמו בטול כל טענה שיטעון עלינו כל מי שחולק עלינו, על דבר מהם. והם אינם משתדלים בזה, כי אם משני פנים, אין להם שלישי: אחד מהם, הקשתו על הברואים. והשניים, שהוא תופש אותנו בכל מלה שנתארהו בה, וכל מלה שנכתבה בהגשמת המלה, לא בהעברתה. וכאשר תתיישב לנו הידיעה הזאת, נבאר זה, ביכולת הבורא ואמתתו.
- ואומר תחילה, כי מצאנו מה שיורה על שהוא אחד, אחר מה שקדם מן הראיות, מה שאומר מעושה הגשמים, מפני שהיה שלא ממיניהם, והיו הגשמים רבים, יתחייב שהוא אחד, מפני שאם יוסיף על האחד יפול עליו המספר, ויכנס תחת חקי הגשמים.
- ועוד, כי השכל גזר בעניין העושה, במה שאי אפשר בלעדיו, אבל מה שמוסיף עליו אפשר בלעדיו, ואין צורך אליו.
- ועוד, כי העושה האחר תתקיים בראיה הראשונה, אשר היא ראיית החדוש, אך מה שמוסיף עליו צריך אל ראיה שנית, זולת הראיה ההוא, להורות עליו, ואין דרך לראייה שאיננו מדרך החדוש בשום פנים: