דרך ארץ רבה ח

הנכנס לבית אל יאמר להם תנו לי ואוכל עד שיאמרו לו הם אכול מזגו לו את הכוס שוהה ושותה וכמה ישהה בחמין שלשה פעמים ובצונן ד' א"ר יהודה בד"א בכוס שבגליל אבל בכוס שביהודה שוהה כל צרכו ושותהו לא יאמר אדם לחבירו בא ואכול מה שהאכלתני שזו דרך הרבית ובירושלים היו הולכין את אפסחתי' למפלא שלהן לא ישלח אדם לחבירו חבית של יין ויתן על פיה שמן שזו דרך המיתה ומעשה באדם אחד שעשה משתה לבנו כיון שבאו בני חבורה והסבו נכנס להביא יין ראה את החבית שמליאה שמן וחנק את עצמו ומת מכאן אמרו חכמים אל ישלח אדם לחבירו חבית של יין ויתן על פיה שמן שזו דרך המיתה לא יאמר אדם לחבירו טול שמן מפך ריקם מפני שמהנהו טוב חנם ולא יסרב אדם בחבירו לסעוד ויודע בו שאינו סועד ולא ירבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל לא ישקה אדם יין ישן לשם חדש שזה דרך גזל היה משקה יין לחמרים אל יאמר להן סלקו את זה ותנו לזה שזה דרך הגזל היה עומד בשוק אצל מוכרי תבואה אל יאמר להם בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח שמשביח טעותו של מוכר: