דרך ארץ רבה ז
<< · דרך ארץ רבה · ז · >>
שנים שהיו יושבין על שלחן אחד
הגדול שבהן שולח יד תחלה
ואחר כך הקטן ואם שלח הרי זה גרגרן
ומעשה בר"ע שעשה סעודה לתלמידיו
הביאו לפניהם שני תבשילין אחד נא ואחד מבושל
בתחילה הביאו לפניהם נא
הפקח שבהן אחז את הקלח בידו אחת ותלשו בידו אחת
לא בא אחריו משך ידיו ממנו ואכל פתו ריקם
הטפש שבהן אחז את הקלח בידו אחת ונשכו בשיניו
אמר לו ר"ע לא כך בני אלא הנח עקבך עליו בתוך הקערה
ואחר כך הביא לפניהם מבושל
אכלו ונסתפקו
אחר כך אמר להם בני ולא עשיתי לכם כל כך אלא לבדוק אתכם אם יש בידכם דרך ארץ אם לאו
לא יאכל אדם עד ד' שעות
ולא ירחץ בבית המרחץ עד ד' שעות
חמין רובן קשה לגוף ומיעוטן יפה
יין רובו קשה לגוף ומיעוטו יפה
ג' דברים שקולין זה כזה חכמה יראה ענוה:
הנכנס לבית הכסא
לא יחזיר פניו למערבו ולא לאחוריו אלא לצדדין
ולא יפרע עצמו עד שישב
ואל יקנח בימין אלא בשמאל
ומעשה בר"ע שהלך אחר רבי יהושע לראות את מעשיו
ראה שלא נכנס לבית הכסא אלא לצדדין
ולא פרע עצמו עד שישב
ולא קנח אלא בשמאל
ומפני מה אין מקנחין בימין
ר"א אומר מפני שאוכל בה
רבי יהושע אומר מפני ששותה בה
ר"ג אומר מפני שמראה בה טעמי תורה
לא ישמח אדם בין הבוכים
ולא יבכה בין השמחים
ולא יהא ער בין הישינים
ולא ישן בין הערים
ולא עומד בין היושבים
ולא יושב בין העומדים
כללו של דבר אל ישנה אדם דעתו מדעת חביריו ובני אדם:
נוסחה אחרת עריכה
שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם
חכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו בחכמה ובמנין
ואינו נכנס לתוך דברי חבירו
ואינו נבהל להשיב
שואל כענין ומשיב כהלכה
ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון
ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי
ומודה על האמת
וחילופיהן בגולם:
ת"ח צריך שיהא צנוע
באכילה ובשתייה
ברחיצה ובסיכה
ובנעילת הסנדל
בהליכתו ובעטיפתו
ובקולו וברוקו
ובמעשיו הטובים
מה כלה זו כל זמן שהיא בבית אביה מצנעת עצמה
וכשהיא יוצאת מפרסמת עצמה
ואומרת כל מי שיודע בי עדות יבא ויעיד
כך ת"ח צריך שיהא צנוע במעשיו
ומפורסם בדרכיו
רודף אחר האמת ולא אחר השקר
אחר האמונה ולא אחר הגזל
אחר ענוה ולא אחר הגסות
אחר השלום ולא אחר המלחמה
אחר עצת זקנים ולא אחר עצת הילדים
אחר הארי ולא אחר האשה:
איזהו מכבד
מאכיל ומשקה
מלביש ומנעיל
מכניס ומוציא
אחד הרב ואחד החכם
ואיזהו המבזה
לא ישב ולא ידבר במקומו
ולא סותר את דבריו
(תני ר' חייא) יפה שתיקה לחכמים ק"ו לטיפשים
וכן אמר שלמה [גם] אויל מחריש חכם יחשב [משלי יז]
ואין צ"ל חכם מחריש: