דרך ארץ רבה ט
<< · דרך ארץ רבה · ט
לא יפרוס אדם פרוסה על גבי הקערה
[ולא יקנח אדם בפרוסה את הקערה
ולא ילקט אדם פירורין אפילו על גבי השולחן
מפני שהוא ממחה דעת הבריות ס"א]
אבל מקנח אדם קערה מפרוסה
ולא יניח אדם פירורין ויניח על גבי שולחן
מפני (כל) שהוא ממחה דעתו של חבירו
ולא ישוך אדם מפרוסה ויחזירנה לתוך הקערה
וכן לא ישוך אדם מפרוסה ויתננה לחבירו
לפי שאין דעות הבריות שוות
ולא ישתה מן הכוס ויתננה לחבירו
מפני סכנת נפשות
ומעשה ברבי עקיבא
שהיה לו אכסניא אצל אדם אחד
נתן לו כוס וטעמו
אמר לו רבי עקיבא: טול ושתהו שוב
נתן לו כוס אחר וטעמו
אמר לו רבי עקיבא: טול ושתהו
אמר לו בן עזאי:
(עקיבא) עד מתי אתה משקה כוסות מטעומין:
שוב מעשה ברבי עקיבא שנתארח אצל אדם אחד
נטל את הפרוסה וסמך בה את הקערה
חטפה רבי עקיבא ואכלה
אמר לו: רבי אין לך פרוסה שתאכל
אלא פרוסה שאני סומך בה את הקערה?
אמר: כמדומה אני בך שאתה נכוה בפושרין
עכשיו אי אתה נכוה אפילו ברותחין
ולא ישתה אדם כוסו ויניחנו על גבי שולחן
אלא יאחזנו בידו עד שיבא השמש ויתננו לו:
חמשה דברים א"ר
אין מניחין בשר חי על גבי הפת
(ועל) [ולא] הכוס ולא קערה על גבי הפת
ואין זורקין את הפת
ואין סומכין קערה בפת
ואין יושבין על האוכלין מפני שמשביחין את האוכלין
והנכנס לסעודה לא יטול חלקו ויתננו לשמש
שמא יארע דבר קלקלה בסעודה
אלא יטלנו ויניחנו לפניו ואחר כך יתננו לו:
אורחין הנכנסין אצל בעל הבית
אין [רשאין ליתן כלום
לא לבנו של בעל הבית ולא לעבדו ולא לשלוחו]
אלא אם כן נטלו רשות מבעל הבית
ומעשה באדם אחד שהכניס אצלו שלשה אורחין בשני בצורת
והיו לו ג' ביצים והניחן לפניהן
בא בנו של בעל הבית ועמד לפניהם
נטל אחד מהם חלקו ונתן לו וכן השני וכן השלישי
וכיון שבא אביו ומצא שהוא אוחז אחת בפיו ושתים בידו
עמד והגביהו מלא קומתו וחבטו לארץ ומת
אף אמו כשראתה את בנה שמת עמדה מעל הגג ונפלה ומתה
כיון שראה אביו כך עמד על הגג ונפל ומת
ואמר ר"א בן יעקב שלש נפשות נהרגו על דבר זה: