דורות הראשונים/כרך ג/חלק שני/פרק מט
ככל דבר אשר האמת עד לעצמו נשוב ונראה כן גם בדבר הזה.
כי הנה הדברים מפורשים כי אדריאנוס צוה גם להקים מחדש באלכסנדריא את הבתים אשר נהרסו שם על ידי הרומיים.
וכל החוקרים החדשים לא ידעו מה לעשות עם הדברים האלה, ויגיהו וישבשו, אבל הדברים הנם פשוטים וברורים. והנה בהכראניק על אייזעביוס בנוסח של היעראנימוס בא בדברים מפורשים לאמר: "Hadrianus Alexandriam a Romanis subversam publicis instauravit expensis". ועל זה יאמר מינטער בעמוד 20:
"אף שסבלה העיר (אלכסנדריא) הרבה, אבל זה ודאי שלא נהרסה, ואם היעראנימוס יאמר כי מהרסיה היו הרומיים, מוכרח כי האמין אשר אלכסנדריא נלקחה בחזקה מידי היהודים, אבל אין כל ראי׳ על זה, המטבעות של העיר הזאת על שם הקיסר טראיאנוס משנת 18עד שנת 20לממשלתו נמצאים הרבה ולא נפסקו, וזה יורה למדי כי לא הי׳ שם התקוממות, וגם המטבעות שאחר הזמן הזה (היינו בראשית ימי אדריאנוס) אין עליהם כל זכר כי בנה אדריאנוס להיונים את עירם והקימה מחדש, ובידענו את ההשתדלות הגדולה אשר השתדלו אנשי אלכסנדריא להחניף את הקיסרים וביותר עוד את אדריאנוס אין ספק כי היו מזכירים דבר גדול כזה".
ונפלא לראות כי הי׳ הדבר מוחלט אצלם כל כך כי היהודים הם היו ההורסים, עד כי אף שמפורש גם אצל אייזעביוס כי היונים והרומיים לקחו שבי את כל היהודים באלכסנדריא וימיתום, ואין ספק כי יחד עם זה החריבו אז את חלק העיר אשר גרו שם היהודים, עזבו דברים ברורים כאלה, ובמצאם כי אדריאנוס בשנה הראשונה למלכו דהיינו מיד אחרי המעשים האלה צוה להקים מחדש באלכסנדריא את הבתים ההרוסים אשר הרסו הרומיים, עשו להם פלפולים זרים כי היעראנימוס טעה לחשוב אשר היהודים כבר היו אדוני העיר והרומיים היו מוכרחים להרוס את העיר למען קחת אותה מידי היהודים.
ובהערה 3 יביא עם דברי צאענא אשר ירצה להגיה בדברי היעראנימוס תחת אלכסנדריא ״ירושלים״ ויהיו דבריו כי אדריאנוס בשנה הראשונה לממשלתו צוה לבנות מחדש את ירושלים אשר נהרסה ע"י הרומיים.
אבל לבד ממה שירצה לשבש את דברי היעראנימוס, גם אי אפשר להגיה כן,
שאם הי׳ כתוב "ירושלים" לא הי׳ היעראנימוס צריך להוסיף ״אשר נהרסה על ידי הרומיים״ והי׳ די באמרו ״כי צוה לבנות מחדש את ירושלים״ ומי לא ידע כי ירושלים היתה אז חרבה ונהרסה על ידי הרומיים זה כחמשים שנה.
אבל הנה גם החוקרים האלה רצו לפרש הדברים שהכונה שפקודת אדריאנוס היתה לטובתם של ישראל.
רק מפני שעל פי דרכם לא יכלו להבין איך אפשר שיהי׳ זה באלכסנדריא מקום מרידת היהודים אשר הי׳ לו לאדריאנוס רק ליסרם במשפט, וגם איך הרסו שם הרומיים, והלא היהודים היו ההורסים, על כן רצו להגיה, ירושלים תחת אלכסנדריא.
אבל הלא הדבר מפורש גם בדברי אייזעביוס קירכענגעשיכטע 4, 2 שם כי האלכסנדריים הרגו את כל היהודים הנמצאים באלכסנדריא.
והאם יכול להיות ספק כי יחד עם זה הרסו את בתיהם וכל בתי הכנסיות והמדרשות אשר הי' להם. ומפורש בהפראגמענטים הפאריזי והלאנדני כי הקיסר (אדריאנוס) דן את ראשי היונים על זה ומה יוכל להיות דבר יותר פשוט כי יחד עם זה צוה להקים מחדש את בתי היהודים הנהרסים.
בהיות באמת לב אדריאנוס בראשית ימי ממשלתו טוב ליהודים ויט אליהם חסד ככל אשר יבואר לפנינו.
ובהסגנון הארמעני גם הם לא יכלו להבין זה ויגיהו ״אשר נהרסו על ידי היהודים" וזה טעות, וכדברי היעראנימוס כן הם, ודבריו מדויקים.
ושירער לא ידע איך להכריע ויאמר בח"א עמוד 665 הערה 47:
״בהכראניק של אייזעביוס נאמר על השנה הראשונה של אדריאנוס כי הקיסר הזה צוה להקים מחדש את אלכסנדריא אשר נהרסה על ידי היהודים או על ידי הרומיים״.
אבל מאמזען ירצה לשבש הדברים לגמרי ויאמר V, 543:
״אלכסנדריא עצמה לא נפלה בידי היהודים". ובהערה יוסיף: ״אייזעביוס עצמו (אצל סינצעללוס) יאמר רק זאת על הקיסר אדריאנוס: Αδριανός Iονδαινος xzτά Αλεξάνδρεια στασιάξοτάxς εxόλασεν. ההעתקה הארמענית והלאטינית עשו מזה בטעות כי אדריאנוס הקים מחדש את אלכסנדריא אשר נהרסה על ידי היהודים אשר אייזעביוס קירכענגעשיכטע 4, 2 ודיא קאסיוס 68, 32 לא ידעו מזה".
ועל זה ישיב לו בצדק שירער שם 665בהערה 47 לאמר:
״השערת מאמזען כי בדברי אייזעביוס עצמו לא הי׳ דבר מזה ונתוסף רק בטעות בהסגנון הארמענני והלאטיני, איננה נכונה ואי אפשר להקימה שהרי שתי ההעתקות השונות יתאימו בזה יחד".
והנה צדקו דבריו נגד מאמזען, אבל הלא אין ספק שצדק גם מאמזען בטענתו שאיך לא הזכיר אייזעביוס בקירכעננעישיכטע ודיא קאסיוס שם מדבר גדול כזה, כי מטרפולין של העולם אלכסנדריא נפלה אז בידי היהודים.
ויותר מזה שאם נפלה בידם עד שיכלו להרסה, או לכל הפחות להזיק לה מאד, הרי קדמו לזה בהכרח המון מעשים רבים ואין זכר מהם.
ואצל דיא קאסיוס כמעט שגם אין זכר מהמעשים במצרים כל עיקר.
ואיך אפשר הדבר שמעשים כבירים כאלה עד כי אלכסנדריא של מצרים נפלה בידי היהודים אין זכר מזה אצל הסופרים האלה.
אף גם זאת כי בצדק ישאל גם מינטער בעמוד 21 איך אפשר שדבר גדול כזה מה שעשה אדריאנוס עם הרומיים והיונים תושבי אלכסנדריא כי בנה להם את עירם מחדש לא בא על המטבעות מימים ההם, ואנחנו ידענו את השתדלותם הגדולה בימים ההם להחניף את אדריאנוס.
אבל כל הדברים הנם על מקומם ועל ענינם ואין צריך לא לשבש ולא להגיה, וכפי שבא הדבר בדברי היעראנימוס כן הוא.
והדברים המעטים האלה הנם פרק שלם בדברי הימים ההם.
וגם מהם נראה את אשר יבואר לפנינו בראשית ימי אדריאנוס, כי אז האיר פניו אל היהודים באופן נעלה מאד, והשתדל למלאות את כל משאלותיהם הפאליטיים עד שגם הרשה להם לשוב ולבנות את המקדש בירושלים. ועל כן בישבו למשפט באלכסנדריא על המעשים הנוראים אשר עשו שס העמים ליהודים, המעשים אשר נעשו על ידי הרומיים והיונים ויתר העמים, ובמצאו כי אך שקר טפלו עליהם היונים והרומיים, עד כי צוה גם להמית את ראשי מסבי ההרג הרב ביהודים,
הנה יחד עם זה צוה גם לבנות החרבות, בחלק גדול מעיר אלכסנדריא אשר שם גרו היהודים, אשר נהרסו על ידי התושבים מהעמים, וגם על ידי לגיוני רומא אשר לקחו חלק בכל התלאה אשר מצאה שם את היהודים.
והיהודים הי׳ מספרם רב מאד באלכסנדריא ובימי פהילא היו שם יותר ממילליאן נפש אדם מהיהודים לבד, וגרו שם גם בחלק מיוחד, וגם בתוך המבואות הכוללות כמו שיוצא מכל דברי פהילא בספרו המלאכות אל גאיוס.
וגם אלו לא דרש אז אדריאנוס טובת היהודים הי' עליו לצוות לבנות החרבות לבלי תראה העיר הגדולה והמפוארה הזאת בירת התבל כעיר הרוסה.
אבל כי באמת כן הדבר אשר אדריאנוס בשנה הראשונה לממשלתו השתדל לקנות לו לבב היהודים ויבואר לפנינו.
ואחרי אשר נתבאר לנו כל דבר המעשים במצרים הנה הדברים פתוחים לפנינו להבין דבר קירענע וקיפראס.