דורות הראשונים/כרך ג/חלק שני/פרק כג
הוראותיו של ר׳ אליעזר חכם הוועד.
והדבר הזה כי בוועד של בו ביום הוצעו הדברים אשר נחלקו החכמים בכל ימי ביטול הוועד מאחרי ימי בירורי המשנה, וכי לכל לראש הוצעו שם להכריע המחלקאות של ר׳ אליעזר,
וכי כל דבר המעשים עם ר׳ אליעזר באו רק על ידי ביטול בית הוועד, בהיות ר׳ אליעזר חכם הוועד ביבנה, והורה בימי ביטול הוועד כדעתו נגד דעת חביריו הנשארים.
כל הדברים האלה יאירו לנו להבין ענין גדול הבא במשנה ובגמרא במס' נדה ד׳ ז׳ אשר רק על פי כל זה יאירו אור לפנינו ובא שם במשנה: "ר׳ אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה״.
ובגמרא מיד אחר המשנה בא:
״תניא אמר לו ר' אליעזר לר׳ יהושע אתה לא שמעת אני שמעתי אתה לא שמעת אלא אחת ואני שמעתי הרבה אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבוא ויעיד אלא למי שראהו כל ימיו של ר' אליעזר היו עושין כר׳ יהושע לאחר פטירתו של ר' אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו כר׳ אליעזר בחייו מאי טעמא לא משום דר' אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא ומשום כבודו דר׳ אליעזר לא מצינן מחינן בהו לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר דמצינן מחינן בהו החזיר את הדבר ליושנו".
והדברים כמו שהם יפלאו מאד, ומה ענין להדברים ״לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו".
ולאיזה יושנו החזיר ר׳ יהושע את הדבר והיכן הי׳ בזה הוראה כללית אשר נתבטלה על ידי ר׳ יהושע ולאחר פטירתו של ר' אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו.
והרי גם במשנה גם בהברייתא אין כאן לפנינו כי אם מחלוקת שנחלקו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ככל דבר מחלוקותיהם בכל מקום ״ר׳ אליעזר אומר ארבע וכו׳ אמר ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה".
ומבואר שלבד מחלוקתם של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע לא היתה שם הוראה כוללת ידועה, אף כי לא הי׳ שם הוראה של הלכה למעשה שפשטה ברבים, עד שיהי׳ אפשר לאמר ״לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע הדבר ליושנו".
אבל כן הדבר כי גם המחלוקת הזאת היתה גם היא בתוך הימים ההם אשר בית הוועד בכללו לא נאסף, והדברים לא לבד שנשארו בלתי מוכרעים בהכרעה אחרונה מוחלטת, כי אם שגם דעת הרבים להלכה לא הי׳ הרבים של בעלי הוועד בכללו, כי אם רק הרבים מתוך חכמי הוועד המעטים אשר נשארו ביבנה עצמה.
ובהיות ר׳ אליעזר חכם הוועד ביבנה וההוראה הכוללת היתה מוטלת עליו הנה התנהג בימים ההם כדעתו, וככל אשר הורה הוא, גם פשטה שם ההוראה על פיו, וממנו ראו וכן עשו.
אבל אחרי אשר נתמלאה שם הסאה על ידי ההוראה בדין "חתכו חוליות" וכאשר לא רצה ר׳ אליעזר לחזור בו בלא אסיפת כל הוועד והכרעתם, נתנדה מרבן גמליאל, ובטלו כל ההוראות ההם אשר הורה שלא כדעתם.
ובתוך זה בטלו גם את ההוראה הזאת של ר׳ אליעזר.
אבל בעצמו של דבר קבל ר׳ יהושע דברי ר׳ אליעזר בהוראה זו וטענתו "אתה לא שמעת אני שמעתי וכו'״, והן דברי הברייתא ודברי הגמ׳ על זה:
"כל ימיו של ר׳ אליעזר (מאחרי אשר נתנדה עד סוף ימיו) היו עושין כר' יהושע לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו".
היינו לכמו שהי׳ הדבר לפני מה שנתנדה ר׳ אליעזר, שהוראת ר׳ אליעזר בימים ההם כבר פשטה שם, ובהיותו ״חכם הוועד" הכללי היו הוראותיו להלכה למעשה נעשים מיד להלכה ומורין כן, ותלמידיו ותלמידי המתיבתא ממנו ראו וכן עשו.
ועל כן כאשר לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר הורה ר׳ יהושע כר' אליעזר נאמר על זה ״לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע הדבר ליושנו".
והדברים ברורים ומפורשים ומבארים את עצמן.
והן גם דברי הגמ׳ שם על זה: ״כר׳ אליעזר בחייו מאי טעמא לא (אחרי שר׳ יהושע עצמו חזר בו) משום דר׳ אליעזר שמותי הוא(כט) וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא".
דהיינו שאם ירשו להם להורות כר׳ אליעזר במה שהורה כדעתו במחלוקתו בימים ההם בבית הוועד, יעשו כמותו גם בכל שאר הדברים ההם כולם.
לפי שכל הדברים האלה כולם באו בזמן ההוא עצמו, היינו הזמן אשר בית הוועד בכללו לא נאסף ור׳ אליעזר הורה כדעתו.
ועל כן חששו ״אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא״.
ונבין כל הדבר גם מלשון הבבלי והירושלמי במעשה זו עצמה עם ר׳ אליעזר כי בבבא מציעא ד׳ נ"ט בעובדא דר׳ אליעזר נאמר :״אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר׳ אליעזר ושרפום באש".
ובירושלמי מועד קטן (פרק ג׳ הלכה א׳): ״ולית ידע ר׳ אליעזר שאחרי רבים להטות לא הקפיד אלא על ידי ששרפו טהרותיו בפניו.
אבל הדבר ידוע דמקום ביתו של ר׳ אליעזר הי׳ בלוד ולא ביבנה, והמעשה הזאת עם ר׳ אליעזר הלא היתה ביבנה, כמו שהדברים מפורשים שם ״חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו היטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם ר׳ יהושע אמר אם תלמידי חכמים מנצחים וכו' אתם מה טיבכם".
ואיך שנפרש את הדברים האלה זה מבואר כי הי׳ זה שם ביבנה, והוא גם מבואר מעצמו שכל הענין בין רבן גמליאל ור' אליעזר הי' ביבנה במקום המתיבתא.
ומזה גם ידענו כי ״אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר׳ אליעזר ושרפום באש״ גם זה הי׳ ביבנה.
כי ההוראה הכללית שם ביבנה היתה מוטלת על ר' אליעזר.
והלא זה ודאי אשר לא שרפו טהרות אשר הנם טהורים גם לדעתם הם, כי אם שהכונה לטהרות שבדין טהרתם הי׳ להם מחלוקת עם ר׳ אליעזר.
וכמו שכבר באמת הננו רואים כן מפורש אחר זה בהעדיות של בו ביום אשר אז הוצעו המחלקאות האלה להכריע שבכולם נאמר ״שר׳ אליעזר מטהר״ כמו שכבר הובאו לנו.
כמו בפ״ז משנה ה׳ ״העיד ר' יהושע ור׳ יקום איש הדר על וכו' שר׳ אליעזר מטהר“.
ופ"ז מ"ז ״הם העידו על ארוכות של נחתומים שהן טמאות שר׳ אליעזר מטהר״.
ובפ"ו מ״ב ״העיד ר׳ יהושע ור' נחוניא וכו׳ שהוא טמא שר׳ אליעזר אומר לא אמרו אלא מן החי״.
ובפ״ז מ״ז ״הם העידו וכו׳ שהוא טמא שר׳ אליעזר ׳מטהר״. וכבר הובאו לנו בפרק כ"ב כל המקומות ממס׳ עדיות אשר כולם בנוגע למחלוקת ר׳ אליעזר עמהם לפני זה.
ועל זה הוא שאמרו ״אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר׳ אליעזר ושרפום באש״.
והננו רואים מכל זה כי לא לבד אשר ההוראה הכוללת היתה מונחה על שכם ר' אליעזר, עד שהוא הי' המורה הכללי גם בדברים אשר נחלקו, כי אם שגם הם עצמם מפני כבודו הגדול של ר׳ אליעזר לא מיחו בידו בתחלה עד שנתגלגל הדבר על ידי השאלה בחתכו חוליות אשר נתמלאה הסאה.
ולא יפלא זה אחרי אשר הננו רואים כי הי' כבודו של ר׳ אליעזר גדול ונורא כל כך אצל כל חכמי הדור ההוא עד שגם אחרי שנסתלק מהמתיבתא אמרו ״כר׳ אליעזר בחייו מאי טעמא לא משום דר׳ אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא ומשום כבודו דר' אליעזר לא מצינן מחינן בהו״.
ואך לאחר פטירתו לא חשו עוד לזה.
ומבואר כי גם אחר שנסתלק מהמתיבתא בכל אשר הרשו לעצמם פעם אחת לקיים דברי רבן גמליאל נגדו, לא הי׳ בכחם לעשות כן עוד הפעם בהיות ר׳ אליעזר באמת ראש וראשון בדור ההוא וחשו לכבודו גם אחרי אשר נסתלק מהמתיבתא וישב לו בביתו בלוד.
וראוי לנו לשוב ולהעיר גם בזה כי תחת אשר חשבו החוקרים החדשים כי ר׳ אליעזר הי׳ דרכו לספות חומרא על חומרא, הנה נראה ההיפך הגמור בכל הוראותיו בימי ביטול הוועד כמו שכבר הערנו שכל ההצעות אשר הוצעו בו ביום מהמחלקאות של ר׳ אליעזר וחביריו בכולם ר׳ אליעזר לקולא.
וגם המחלוקת בנדה גם היא ר׳ אליעזר לקולא ״ר׳ אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה".
ונראה מזה עוד גם את זה כי קבלותיו ודבריו של ר׳ אליעזר הנם בעיקרם אליבא דבית הלל ובשיטתם הם, ולא בשיטת בית שמאי.
שהרי גם דבריו אלה ״ר׳ אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן וכו׳ קבלה זו אין לה מקום כי אם בשיטת בית הלל והלל, כמו שהוא בעדיות ובריש מס׳ נדה:
״שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן הלל אומר מפקידה לפקידה ואפי׳ לימיס הרבה וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת״.
ומבואר כי דברי ר׳ אליעזר אינם בשיטת שמאי ועוד נשוב לכל זה.
הערות
הערה (כט): וצדקו מאד דברי רש״י ז"ל שהכונה למה שברכוהו ויבואר כל זה לפנינו.